Siman 531תקל״א
1 א

דיני גילוח בחול המועד ובו ח סעיפים:
מצוה לגלח בערב יו"ט:

1. The Laws of Shaving on Chol Hamoed, 8 Seifim: It is a mitzvah to shave on the day before a holiday.

2 ב

אין מגלחין במועד אפילו אם גילח קודם מועד:

2. One may not shave during the holiday, even if he shaved before the holiday.

3 ג

אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא גילח בערב מועד אינו מגלח במועד והוא הדין למי שהיה חולה ונתרפא במועד:

3. Even if one was forced and thus did not shave on the day before the holiday, he should not shave during hol hamoed. This is also the rule for one who was sick and got better during the holiday.

4 ד

ואלו מגלחין במועד מי שיצא מבית השביה ולא היה לו פנאי לגלח קודם המועד ומי שיצא מבית האסורים ואפי' היה חבוש ביד ישראל שהיו מניחין לו לגלח וכן המנודה שהתירו לו ברגל וכן מי שנדר שלא לגלח ונשאל על נדרו ברגל וכן הבא ממדינת הים בחול המועד או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל:

4. The following people may shave during the holiday: he who left captivity and did not have an opportunity to shave before the holiday; he who left jail, even if he was imprisoned by Jews who would have allowed him to shave; he who was banned [formally by the community] and allowed [back into the community] during the holiday; he who vowed not to shave and asked for the nullification of his vow during the holiday; he who arrived from abroad during hol hamoed or who arrived on the day before the holiday but didn't have time that day to shave, assuming that he did not go from Israel to outside of Israel for recreational purposes.

5 ה

אע"פ שהתירו להסתפר לא יסתפר ברשות הרבים אלא בצנעה:

5. Even in instances where it is permitted to get a haircut, one should not get a haircut in the public domain. Rather, one should do this in private.

6 ו

קטן מותר לגלח במועד אפילו נולד קודם הרגל: (ואפי' בפרהסיא שרי) (כן משמע ממרדכי):

6. A child can be shaved during the holiday, even if he was born before the holiday (and this is even allowed in public) (this follows from the Mordechai).

7 ז

אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד: הגה מי שהמיר דתו וחזר בתשובה ודרכו לגלח מותר לגלח במועד: (תרומת הדשן סי' פ"ז):

7. If a mourner's seventh day [of mourning] falls on a Shabbat that is the day before a holiday, he is permitted to shave on hol hamoed. Rem"a: He who left Judaism, returned, and normally shaves is permitted to shave on hol hamoed (Trumat Hadeshen chapter 86).

8 ח

כל אדם מותר ליטול שפה בחול המועד: הגה אפי' בפרהסיא ומותר לחוף ולסרוק ראש במועד אע"פ שמשיר שער ואין בזה משום גילוח: (מרדכי ריש מ"ק):

8. Every man is permitted to remove his mustache on hol hamoed. Rem"a: Even in public. It is permitted to rub the head and to comb even though this will remove hair - it is not considered shaving (Mordechai at the beginning of Moed Katan).

531תקל״א
1 א

(א) מצוה לגלח וכו' - כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול:

2 ב

(ב) בעיו"ט - בין קודם חצות ובין לאחר חצות לבד מע"פ דאסור להסתפר לאחר חצות כמבואר לעיל בסימן תס"ח:

3 ג

(ג) אין מגלחין במועד - וה"ה סיפור הראש אלא שדרכן היה לגלח ואף דסיפור וגילוח הוא דבר של יפוי ותיקון הגוף שהוא צורך המועד אפ"ה אסרו בתוך המועד כדי שיזדרז לגלח קודם המועד דאם היו מותרין לגלח בתוך המועד היו סומכין עצמן לכתחילה ע"ז ויכנסו לרגל כשהן מנוולין:

4 ד

(ד) אפילו אם גילח - דתו אין בו חשש זה שיכנס לרגל כשהוא מנוול דהא גילח עצמו גם קודם הרגל אפ"ה אסור משום הרואין דהרואה לא ידע שגילח עצמו ויאמר שמותר לגלח בכל גווני:

5 ה

(ה) אפילו אם היה אנוס - כגון שנאבד לו אבידה בערב הרגל או להאומן ולא היה יכול לגלח וכה"ג שארי אונסין לבד המבוארים להיתר בסעיפים שאח"ז דהני אונסין מפורסמין וגלוין לכל הוא שא"א להם לגלח מקודם אבל שארי אונסין אינם מפורסמין וידועים ואם נתיר להם יבואו להתיר אף שלא מתוך אונס:

6 ו

(ו) וה"ה למי שהיה חולה - שאמרו שהחולה כשהוא מספר מכביד עליו חליו אפ"ה אין זה אונס גלוי כ"כ ויבואו להתיר אף שלא מתוך אונס וכנ"ל:

7 ז

(ז) ולא היה לו פנאי - כגון שיצא בתוך המועד או אפילו בעיו"ט סמוך לחשיכה שלא היה לו שהות לגלח מבעוד יום:

8 ח

(ח) ומי שיצא מבית האסורים - ה"נ כשלא היה שהות לגלח בעיו"ט מבעוד יום כנ"ל:

9 ט

(ט) ביד ישראל - דכיון שהיה בצער לא גילח:

10 י

(י) שהתירו לו ברגל - דמקודם היה אסור בתגלחת ולכן הוי אנוס במה שלא גילח מקודם ויש חולקין בזה וס"ל דהיכי שהיה יכול לבקש ולפייס שיתירו לו קודם הרגל ולא פייס הוי פושע ואסור לגלח ברגל. ומ"מ המיקל יש לו על מי לסמוך כיון שהוא מילתא דרבנן:

11 יא

(יא) ונשאל על נדרו ברגל - ויש חולקין גם בזה דהוא דוקא אם לא מצא חכם להתיר נדרו עד תוך הרגל משא"כ אם לא רצה להתיר מקודם ואח"כ נמלך לא חשיב אונס. ודעת המ"א להקל בזה כדעת המחבר דלא חשבינן לפושע שהיה לו להתיר מקודם כיון שקודם הרגל לא היה כלל בדעתו להתיר נדרו ואח"כ נמלך:

12 יב

(יב) הבא ממדינת הים - דוקא ממדינת הים דמפרסמא מלתא אבל בדרך אחר לא [מ"א] ועיין במחצית השקל דה"ה משאר מקום רחוק מאד דמפרסמא מילתא (ובחידושי ריטב"א כתב כל שבא חוץ לחוץ מקרי ממדינת הים ואע"פ שאינו מקום רחוק וצ"ע):

13 יג

(יג) בחול המועד - ודוקא שלא בא בישוב עד חוה"מ דאם בא בעיו"ט במקום ישוב ובא בזמן שיש עוד שהות מבעוד יום לגלח אף שלא בא לביתו עד חוה"מ אין זה אונס שהיה לו לגלח מעיו"ט בעיר ההוא. ועיין במ"א שכתב דאף כשהיה במקום ישוב בשנים או ג' ימים קודם הרגל ואח"כ בעיו"ט לא היה בישוב כגון שישב אז על הספינה ובא לביתו בחוה"מ או שבא לעיר סמוך לחשיכה ולא היה שהות ביום לגלח ג"כ מותר לגלח בחוה"מ כיון דבעיו"ט גופא היה אנוס:

14 יד

(יד) והוא שלא יצא וכו' - פי' דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח:

15 טו

(טו) קטן וכו' - דלא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא ודוקא שיש לו שער רב דמצטער עי"ז. ודוקא לקטן מותר לגלח דצורך הרגל הוא בשביל הקטן אבל לעכו"מ אסור לגלח דלא עדיף משאר מלאכות דאסור לעשותן במועד אא"כ אין לו מה יאכל [אחרונים]:

16 טז

(טז) אפילו נולד וכו' - ר"ל אף דהיה יכול לגלחו מקודם שרי ומטעם הנ"ל ועיין בפמ"ג שמצדד דאפילו הוא בן כמה שנים כל שלא הגיע לי"ג שנים מותר לגלחו במועד וכן מוכח במ"א אך המ"א מסתפק דהיכי דהקטן נראה כגדול אפשר דאין להקל בפרהסיא:

17 יז

(יז) שרי - דהכל רואין שהוא קטן:

18 יח

(יח) בשבת ערב הרגל - דהרי לא היה יכול לגלחו ביום זה:

19 יט

(יט) ודרכו לגלח - פי' במקום שנוהגין שבעלי תשובה מגלחין דעבודת גילולים דמי למת ולמצורע שטעון גילוח:

20 כ

(כ) מותר לגלח במועד - אפילו חזר בתשובה קודם הרגל והיה יכול לגלח מקודם אפ"ה שרי בדיעבד שהרי אין מצרפין אותו לכל דבר שבקדושה עד שיגלח:

21 כא

(כא) ליטול שפה - בין במספרים ובין בתער ואפילו איננה מעכבת האכילה [אחרונים] ומי שיש לו שחין בראשו מותר לגלח השער אפילו בתער [ח"א] ועיין בבה"ל. ומותר להקיז דם שקורין קע"פ זעצין [א"ח]:

22 כב

(כב) גילוח - וכן כל רחיצה מותר [הגרע"א]: