Siman 6ו׳
1 א

דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו. ובו ד"ס:
כשיצא מבית הכסא יברך אשר יצר את האדם בחכמה שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה וי"מ על שם שהגוף דומה לנוד מלא רוח והוא מלא נקבים כדלקמן בסמוך וי"מ בחכמה שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח"כ בראו וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים פירוש נקבים רבים כגון פה וחוטם ופי טבעת וגם ברא בו אברים רבים חלולים כמו לב וכרס ומעים. שאם יסתם אחד מהם כלומר שבנקבים יש נקב א' שהוא הפה כשהוא במעי אמו הוא סתום וכשיוצא לאויר העולם הוא נפתח ואם כשיוצא לאויר העולם היה נשאר סתום לא היה אפשר להתקיים אפי' שעה אחת והאברים החלולים אם היה נפתח אחד מהם לא היה אפשר להתקיים אפי' שעה אחת. ועוד יש לפרש שגבול יש לאדם שיכולין נקביו ליסתם ולא ימות וכיון שעבר אותו הגבול אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת וכיון שבכלל הנקבים הם פי הטבעת ופי האמה ובכלל האברים החלולים שאם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים הם כרס ומעים שפיר הוי שבח זה מענין עשיית צרכיו ואפשר עוד שמאחר שאם יוצא לנקביו ביותר עד שאם עבר הגבול ימות בכלל שאם יפתח אחד מהם הוא. והוי שאם יפתח אחד מהם נמי מענין עשיית צרכיו ממש. רופא חולי כל בשר ע"ש הנקבים שברא בו והוציא פסולת מאכלו כי אם יתעפש בבטן ימות והוצאתו הוא רפואה. ומפליא לעשות מפני שהאדם דומה לנוד מלא רוח ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו הרי זה פלא ועוד יש לפרש על שם שבורר טוב המאכל ודוחה הפסולת: הגה ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי והכל הוא ע"י שהוא רופא כל בשר כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו (דברי עצמו):

When one leaves the washroom he will recite the benediction of "who creates man with wisdom", as the creation of man was done with great wisdom. There are those who interpret this to mean, that the body is similar to a sack full of air, and is full of holes, as it (the opening of the sack) is close to the bottom. Others understand "with wisdom", that G-d arranged the food of Adam Harishon [before he was created] and afterwards he was created. "And create in him holes, holes hollow places, hollow places", meaning: many holes, for example mouth nose and anus, and also creates in him limbs with many hollow places, like the heart, belly and intestines. "If one of them to shut up", meaning: that in the places there are holes there is one hole, Which is the mouth, that when [one is inside his mother] he is closed off [dependent on mother for all needs does not need to use organs] and [if] when he goes into the air of the world it [his organs] remain clogged, it would not be possible to remain alive even for one moment. And in regard to the limbs with hollow places if one of them are open- it would not not be possible to remain alive for even one moment. Furthermore there is another interpretation, that man is able to not relieve himself (immediately) and not die, and since, and because past that limit- it is impossible to remain alive for even a moment. Since in general the limbs [made reference to in the benediction] are the anus and penis, and in regard to hollow places- if they were opened even for a moment it would be impossible to live- [making reference to the belly and intestines, it is good to praise on making fit what is needed in man. And another [interpretation] is possible that after he eats, waste comes out in a large amount [that he cant handle] he will die, implied [in the phrase] " if one of them are opened", also that phrase refers to that all his needs are done [using this system G-d created to sustain life i.e the human body]. [The phrase] "The healer of the sickness of all flesh" refers to the holes that G-d created in him to take out the waste of his food, because if it spoils while inside his stomach he will die, and taking [the waste] out of him is the remedy. "And does miraculous things" [is in the text] because man is compared to a sack full of air, and if man makes a hole in the sack as small as the tip of a needle, air will escape, and the fact that man has many holes in him and his spirit is still kept inside him, this is a miracle. And furthermore, some explain it as referring to [how the body] selects the good parts of food and pushes out the waste. Gloss: And Furthermore, there are those that explain that "does miraculous things" to refer to that [G-d] keeps the spirit of man in his innards and binds something spiritual to something physical, and all this is on account of that He is the healer of all flesh because then man stays on the line of health, and his soul is kept in his innards (Divrei Atzmo).

2 ב

יש נוהגין להמתין לברך על נטילת ידים עד בואם לבית הכנסת ומסדרים אותם עם שאר הברכות ובני ספרד לא נהגו כן: (ועכ"פ לא יברך ב' פעמים ומי שמברכם בביתו לא יברך בבה"כ וכן מי שמברכה בבה"כ לא יברך בביתו (כל בו סי' ב') ומי שלומד קודם שיכנס לבה"כ או מתפלל קודם יברכה בביתו ולא יברך בבה"כ ואפי' בכהאי גונא יש נוהגין לסדרה עם שאר ברכות בב"ה ואין מברכין בביתם): (מהרי"ל הלכות תפלה):

Some have the custom to wait to make the blessing "on the washing of hands" until his coming to the synagogue, and he organizes it with the rest of the blessings. The descendants of the Sephardim did not hold this way. In any instance, he should not make the blessing twice; and so to he that recites it in the home should not do so at synagogue, and he that recites it in the synagogue should not say at home (all of this in Siman 2). And he who learns before he enters the synagogue, or prays before, makes the blessing at home and should not recite it in the synagogue. Even in this case, there is to organize it with the other blessings in the synagogue and to not make in their homes (Maharil, Laws of Prayer).

3 ג

ברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת ההודאה וברכת ההודאות אין פותחת בברוך כמו שמצינו בברכת הגשמים:

The blessing of my "my G-d, my soul" does not open with "blessed", because it is a blessing of thanks, and a blessings of thanks do not open with "blessed", like what we find with the blessing of the rain.

4 ד

יש נוהגין שאחר שבירך א' ברכת השחר וענו אחריו אמן חוזר א' מהעונים אמן ומברך ועונין אחריו אמן וכסדר הזה עושין כל אותם שענו אמן תחלה ואין לערער עליהם ולומר שכבר יצאו באמן שענו תחלה מפני שהמברך אינו מכוין להוציא אחרים ואפילו אם היה המברך מכוין להוציא אחרים הם מכונים שלא לצאת בברכתו:

There are those who have a custom, that after one has said the Morning Blessing and the others answered "Amen", one of those who answered ["Amen"] says "Amen" and says the blessing, and they answer him with "Amen", and in this order all that initially answered "Amen" follow [everyone says the same blessing, one after another]. And one shouldn't protest this, and say that since they have already said "Amen" they fulfilled their obligation, as the one making the blessing does not intend to fulfill the obligation for others; and even if he had that intention, they do not intend to have his blessing fulfill their obligation.