Siman 285רפ״ה
1 א

לקרות הפרשה שנים מקרא ואחר תרגום ובו ז"ס:
אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבון:

1) Even though each person hears the Torah reading each week in the public reading, we are obligated to read each parasha twice in the hebrew and once in the Aramaic targum. (Even the cities of Atarot and Divon - Numbers 32:3).

2 ב

אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום וירא שמים יקרא תרגום וגם פרש"י:

2) Rashi's commentary shares the status of Targum, and those who fear Heaven will read the parashah with both Rashi's commentary AND the targum.

3 ג

מיום ראשון ואילך חשיב עם הצבור:

3) The first day of the week is considered 'with the congregation.'

4 ד

מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה וי"א עד רביעי בשבת וי"א עד שמיני עצרת (דהיינו בשמחת תורה שאז משלימים הצבור):

4) The 'choicest' way to perform this commandment is to complete the reading before dinner on Friday night. If you missed out on the opportunity to do so, you have until Mincha. Others say until Wednesday the week afterwards; while others even say you have until Shmini Atzeret (Rem"a: Shmini Atzeret is Simchat Torah. So you are completing the Torah reading with the community).

5 ה

יכול לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה (וע"ל סי' קמ"ו):

5) You can perform shnayim mikra at the time of the public Torah reading. (And see above Siman 146)

6 ו

מלמדי תינוקות אין צריכים לחזור ולקרות הפרשה בשבת:

6) Teachers do not need to repeat the Torah reading to themselves since they read it during the week to their students.

7 ז

אין צריך לקרות פרשת יו"ט: הגה וכן אין צריך לקרות ההפטרות (מרדכי ה"ק) ומכל מקום נהגו לקרות ההפטרה ובשבת של חתונה יקרא ההפטר' של שבת ולא שוש אשיש (פסקי מהרא"י סי' ק"א):

7) On festivals there is no need to perform shnayim mikra. RAMA: Similarly, there is no need to read their haftara readings (Mordechai). However, there is a prevalent custom to read haftarot on festivals. On the week of a wedding you read the regular haftara, and not 'I will surely rejoice.' (Piskei Mahar"ai)