Siman 19י״ט
1 א

דיני ברכת השחיטה. ובו ח' סעיפים:
השוחט צריך שיברך קודם אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה ואם שחט ולא בירך כשרה: הגה ואם שחט דבר דאתיליד בו ריעותא וצריך בדיקה ישחטנו בלא ברכה וכשימצא כשר מברך על השחיטה ובלבד שיהא סמוך לשחיטה (בא"ז הלכות כסוי דלא כרש"י בתשובה) ואם שחט בבית המטבחים שהוא מקום מטונף יברך ברחוק ד' אמות קודם שיכנס לשם ולא ידבר עד אחר השחיטה (הגהות שחיטות ישנים בשם אגודה):

A slaughter must bless before (the slaughter), who has sanctified us by his commandments and commanded us regarding slaughtering; And if one slaughters without a blessing it's kosher.

2 ב

שחט בהמות וחיות ועופות ברכה אחת לכלן:

If one slaughters domestic or wild animals or fowl this one blessing includes all of these.

3 ג

שנים שוחטין שני בעלי חיים יכול לברך הא' להוציא חבירו והוא שיתכוין לצאת:

(if you have) Two Slaughterers and two animals, One can make one blessing for (himself and) his friend. (if) he intended to make it himself.

4 ד

צריך ליזהר מלדבר בין ברכה לשחיטה בדבר שאינו מצרכי השחיטה ואם דבר צריך לברך פעם אחרת (אבל מותר לדבר בין השחיטה לכיסוי) (מרדכי פכ"ה בשם סה"ת) . (ומ"מ טוב שלא לדבר) (ת"ה אשירי תא"ו נט"ו ור' ירוחם ואגודה):

One needs to be careful (not to) speak between the bracha and slaughtering regarding something not related to the slaughter. If he did speak he needs to recite the blessing another time.

5 ה

אם רוצה לשחוט הרבה צריך ליזהר שלא לדבר בין שחיטה לשחיטה בדבר שאינו מצרכי השחיטה ואם דבר צריך לכסות דם שחיטה ראשונה ולברך פעם אחרת על השחיטה אבל על כסוי שני לא יברך: הגה משום דשחיטה לא הוי הפסק אבל אם שח בינתים הוי הפסק וצריך לחזור ולברך (כל בו ואשר"י וכל הפוסקים): ויש אומרים דשיחה בין שחיטה לשחיטה לא הוי הפסק:

If one wants to slaughter many animals, he needs to be careful not to speak about things not related to ritual slaughter between the animals he has slaughtered. If he did speak he needs to cover the blood of the first one he slaughtered and bless a second time on the slaughter. However on second covering (of blood) he does not make a second blessing. There are those that say that from the talk between slaughters, it is not an interruption.

6 ו

המברך על דעת לשחוט חיה אחת ואח"כ הביאו לו יותר יכסה דם הראשון ויברך עליו ויברך על השחיטה שנייה ולא על הכסוי והני מילי כשהביאום לו קודם שבירך על כיסוי הראשונה (ד"ע ורש"ל סכ"ה סעיף ח'): הגה וי"א דאם הביאו לו ממין הראשון ששחט א"צ לכסות הראשונה ולברך על שחיטה שנייה (טור בשם בעל העיטור) (וכן עיקר ועיין בא"ח סימן ר"ו ס"א):

If one had in mind to slaughter one wild animal when he recited the blessing, and afterwards they brought him more animals, he should cover the blood of the first then recite the blessing over it, and afterwards bless over the slaughter of the second one but not over the covered blood.The same would be if the next animal were brought before blessing for the first animal for the blood being covered.

7 ז

היו לפניו הרבה לשחוט וברך על השחיטה ואח"כ הביאו לו עוד אם כשמביאים לו האחרונות יש עדיין לפניו מאותם שהיו לפניו כשבירך אין צריך לחזור ולברך ואם לאו צריך לברך ולכתחלה טוב ליזהר להיות דעתו בשעת ברכה על כל מה שיביאו לו:

If their were before him many (animals) to slaughter, and he blessed over the slaughter, and afterwards came more (animals), if when he brought the last ones, there are still before him those that he blessed, there is no need to repeat the blessing. And if not you need to re-bless.And before the fact it is good to have in mind when reciting the blessing that is will count over all that is brought to him (even those not there yet).

8 ח

היה שוחט חיה או עוף ודעתו לשחוט עוד ושכח וכיסה ובירך כשחוזר לשחוט אין צריך לחזור ולברך על השחיטה שאין הכסוי הפסק: הגה וכן הדין אם שחט חיה (או עוף) ורוצה לשחוט בהמה מכסה דם החיה וישחוט הבהמה בלא ברכה (כל בו):

If one slaughtered a beast or fowl and he intends to slaughter another, and forgot that he was planning to slaughter more, so he covered the blood and said the blessing over the mitzvah of covering, when he slaughters again he doesn't need to repeat the blessing on the slaughter, and covering the blood is not an interruption.