Siman 91צ״א
1 א

שיאזור מתניו ויכסה ראשו בשעת תפלה. ובו ו סעיפים:
היתה טלית חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה אסור להתפלל עד שיכסה לבו ואם לא כסה את לבו או שנאנס ואין לו במה יתכסה הואיל וכסה ערותו והתפלל יצא:

That one should gird one's loins and cover one's head during the time of prayer: containing six subsections. One should have a tallit girded on one's loins, to cover from his loins and to above. It is forbidden to pray until one covers one's heart. If one does not cover one's heart or is unable to do so, due to having nothing to wear, so long as one's nakedness (genitalia) is covered one's prayer fulfils one's obligation.

2 ב

צריך לאזור אזור בשעת התפלה אפי' יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערו' משום הכון אבל שאר ברכות מותר לברך בלא חגורה מאחר שיש לו מכנסים: הגה ואין לבו רואה את הערוה [ר"ן פרק קמא דשבת והרא"ש פרק הרוא' והגהת מיימוני פרק ה' מהלכות תפלה]:

One needs to gird oneself with a girdle at the time of prayer; even if one wears a sash, such that one's heart does not "see" one's nakedness, because of concentration. But for the rest of the blessings it is permitted to bless them without a belt, so long as one is wearing trousers. [Note {from the Rem"a} -- and one's heart does not see the nakedness]

3 ג

יש אומרים שאסור להוציא הזכרה מפיו בראש מגולה וי"א שיש למחות שלא ליכנס בב"ה בגלוי הראש:

There are those that say that it is forbidden to bring remembrance from one's mouth [i.e. say God's name] with an uncovered head. And there are those that say that one should protest against entering a synagogue with an uncovered head.

4 ד

כובעים [קפיל"ה בלעז] הקלועים מקש חשיבא כסוי אבל הנחת יד על הראש לא חשיבא כסוי ואם אחר מניח ידו על ראשו של זה משמע דחשיבא כסוי:

Caps ["kapilah" in the language of this country], and the woven straw hats, are considered covering. But placing one's hand on the head is not considered covering. If another person places their hand on one's head, this is considered covering.

5 ה

לא יעמוד באפונדתו [טאסקא בלעז] ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים:

A person should not stand with their money-belt ["taska" in the language of this country] on, or with an uncovered head or uncovered legs, if it is the practice of the people of that place not to stand in front of important people unless their legs are covered.

6 ו

דרך החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהם עטופים: הגה ובעת הזעם יש לחבק הידים בשעת התפלה כעבדא קמי מאריה ובעת שלום יש להתקשט בבגדים נאים להתפלל [טור]:

It is the way of scholars (chachamim) and their students not to pray when they are not wrapped (in a tallit?). [Note -- and at a time of anger, there is to clasp one's hands when one prays like a servant before their master. And at a time of peace, there is to adorn oneself in nice clothes to pray. {Tur}]

91צ״א
1 א

(א) עד וכו' - דצריך הוא לראות את עצמו כאלו עומד לפני המלך ומדבר באימה:

2 ב

(ב) שיכסה לבו - והוא הדין כל גופו [ב"ח]:

3 ג

(ג) הואיל וכו' - ר"ל אפי' הי' ממתניו ולמעלה ערום יצא:

4 ד

(ד) צריך - בדיעבד אם התפלל בלא אזור יצא וי"א עוד דדוקא מי שרגיל כל היום בחגורה אבל מי שהולך כל היום בלא חגורה גם בשעת תפלה א"צ לחגור. ומיהו מדת חסידות אף בכה"ג [מג"ג]:

5 ה

(ה) אבנט - ר"ל אבנט של מכנסים המפסיק בין לבו לערוה:

6 ו

(ו) משום הכון לקראת וגו' - איתא בזוהר ואתחנן מאן דקאים בצלותא בעי לכסויי רישיה ועינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא. [והיינו בטלית של מצוה וכן נוהגין כהיום לכסות ראש עד עינים בטלית מצוה בשעת תפלת י"ח. פמ"ג] מאן דפקח עינוי בשעת צלותיה מקדים עליה מה"מ וכו' ועיין בסי' צ"ה במ"ב סק"ה:

7 ז

(ז) שאר ברכות - וה"ה ק"ש דלא שייך הכון לקראת אלקיך כ"א כשעומד לפני המלך:

8 ח

(ח) מכנסים - וה"ה אם בגדיו מונחים דבוקים ממש על הבטן ומפסיקים בין לבו לערוה:

9 ט

(ט) בגילוי הראש - ועיין בבה"ל:

10 י

(י) לא חשיב וכו' - דהראש והיד חד גוף אינון ואין הגוף יכול לכסות עצמו. וכתב הב"ח מיהו נוהגין להמשיך הבית יד של הבגד על היד ומכסה בו ראשו ושפיר חשיב כיסוי:

11 יא

(יא) באפונדתו - הוא איזור חלול שמשימין בו מעות ואיננו דרך כבוד לעמוד כן לפני הש"י. וכן אין נכון להתפלל בקאפטין ובגד התחתון או בשלאף ראק. [ח"א]:

12 יב

(יב) מגולה - ובזמנינו צריך להשים בעת התפלה כובע בראשו כדרך שהולך ברחוב ולא בכובע הקטן שתחת הכובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים וכ"ש שלאף מיץ. אין להתפלל בבתי שוקיים של פשתן לבד דגנאי הוא לעמוד כן לפני גדולים ומכ"ש כשלובשין סנדל והעקב מגולה. גם אין ללבוש בעת התפלה בתי ידים שקורין הענטשי"ך כדרך עוברי דרכים וקורא אני עליהם אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני [ב"ח] ומהח"א דלעיל משמע דאפילו בבתי שוקיים של צמר לבד ג"כ אין נכון והכל תלוי לפי מנהג המקומות. הרמ"מ תיקן שלא לכנס לבהכ"נ במנעלים ארוכים והיינו שטיוויל ואם דרך אותו המקום לעמוד כך בפני גדולים מותר [פמ"ג]:

13 יג

(יג) מגולים - מיהו אם הבגד ארוך שחופה את הרגלים או בארצות החמין מאוד שעומדי' שם ג"כ בפני גדולים יחף אין לחוש אפילו הבגדים קצרים ונראין הרגלים: