Siman 63ס״ג
1 א

לישב בשעת ק"ש ושלא ישן. ובו ט סעיפים:
קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב על גבי בהמה או יושב אבל לא פרקדן דהיינו שפניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעל' אבל קורא והוא שוכב על צדו: הגה מאחר שכבר שוכב ואיכא טרחא לעמוד [הר"י פ' מי שמתו]: ואם היה בעל בשר הרב' ואינו יכול להתהפך על צדו או שהי' חולה נוטה מעט לצדו וקורא:

TO SIT AT THE TIME OF THE RECITATION OF THE SH'MA AND NOT SLEEP - CONTAINING 9 S'IFIM
One may recite it [i.e. the Sh'ma] walking, standing, lying, riding on the back of an animal, or sitting, but not "p'rakdan", that is, with one's face into the ground or cast on one's back with one's face upwards, but one may recite when one is lying on one's side. (Gloss: since one was already lying and it is troublesome to stand up (Ri on the chapter "one whose dead" [B'rakhot 3]) ) And if one was very heavyset and not able to turn over onto one's side or was sick, then one inclines a little towards one's side and recites [the Sh'ma]

2 ב

מי שרוצ' להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד נקרא עבריין:

One who wants to be stringent to stand when one is sitting [in order to] to recite it standing is called a renegade.

3 ג

היה מהלך בדרך וצריך לקרות ק"ש צריך לעמוד בפסוק ראשון:

If one was walking one the way and needs to recite the Recitation of the Sh'ma, one should stand [still] during the first verse.

4 ד

עיקר הכוונה הוא בפסוק ראשון הלכך אם קרא ולא כיון לבו בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו וחוזר וקורא ואפילו למ"ד מצות אינן צריכות כוונה מודה הכא:

The main part during which one should have focus is the first verse. Therefore, if one recited [it] and did not focus one's heart during the first verse, one did not fulfill one's obligation, and one goes back and recites it [again]. And even the opinion that says that mitzvot do not require focus admits this.

5 ה

אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש מכאן ואילך אין מצערים אותו כדי שיקרא והוא ער ממש שאף על פי שהוא קורא מתנמנם יצא: הגה ודין שתוי ושכור ע' לקמן סי' צ"ט סעיף א':

If one was sleeping, we bother him and wake him up until he recites the first verse properly awake. From here onwards we do not bother him in order to recite properly awake. Despite that one reads drowsy, one fulfills one's obligation. Gloss: and for the case of one who is drunk see below Siman 99, Se'if

6 ו

הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונ' שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים מפני שנראה כקורא עראי וכתיב ודברת בם ודרשינן עשה אותם קבע:

The one who recites the recitation of the Sh'ma should not blink with one's eyes, gesticulate with one's lips, or see (i.e. point along) with one's fingers during the first section, since this the main part of acceptance of the yoke of the kingdom of heaven because it would seem like one who recites [it] by happenstance, and it is written "and you shall speak of them...", and we explain: do them regularly.

7 ז

היה עוסק במלאכה ורוצה לקרות קריאת שמע יתבטל ממלאכתו עד שיקרא פרשה ראשונה כדי שלא יהא כקורא עראי:

If one is busy with work and wants to recite the Recitation of the Sh'ma, one must cease from one's work until one recites the first section so that one does not seem like one who recited by happenstance.

8 ח

האומנין וכן בעל הבית שהיו עושים מלאכה בראש האילן או בראש שורות הבנין קורין ק"ש במקומם ואינם צריכים לירד:

Skilled craftsmen, and similarly the homeowner, that were doing work on the top of a tree or on top of the walls of the building recite the Recitation of the Sh'ma in their place and they do not need to descend.

9 ט

הכתף אע"פ שמשאו על כתפיו קורא ק"ש אבל לא יתחיל בשעה שטוען ולא בשעה שפורק מפני שאין לבו מיושב:

A porter, despite that his load is on his shoulders, recites the Recitation of the Sh'ma, but may not begin [it] at the time that he loads [it] and not at the time that he puts [it] down because his heart is not settled.