Siman 602תר״ב
1 א

סדר עשרת ימי תשובה. ובו סעיף אחד:
הגה ומתענים למחרת ראש השנה (טור) והוא תענית צבור בכל הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים מרבים בתפלו' ובתחנונים: הגה ואומרים אבינו מלכנו ערב ובוקר מלבד בשבת (טור) ואפילו אם יש מילה שאין אומרים תחנון אפ"ה אומרים אבינו מלכנו (מנהגים) ואומרים בכל יום ג"פ וידוי קודם עלות השחר מלבד בעי"כ שאין אומרים אותו אלא פעם אחד (רוקח) ואין נותנין חרם וכן אין משביעין אדם בב"ד עד אחר יום כפור (מהרי"ל) אין מקדשין הלבנה עד מוצאי יו"כ ושבת שבין ר"ה ליו"כ ) המנהג לומר בו צו"ץ:

1. The order of the esrei yemei teshuva (ten days of repentenance), and in it is 1 paragraph. Note (Rema) We fast (Tzom Gedaliah) the day following Rosh HaShana [Tur] and it is a Public Fast. Everyday between Rosh HaShana to Yom Kippur, we increase prayers and supplications. Note (Rema): And we say Avinu Malkeinu (prayer starting 'Our Father Our King') every evening and every morning except for Shabbos [Tur]. And even if there is a (bris) milah, so that we do not say Tachanun, even so we say Avinu Malkeinu [Minhagim.] And we say each day 3 times Vidui (Admittance prayer enumerating sins - starting Ashamnu etc.) before daybreak except for the eve of Yom Kippur, that we do not say it (Vidui) except one time [Rokeach.] And we do not place (anyone) into Cherem (excommunication), and we do not have a person swear (in a legal proceeding) in Bais Din until after Yom Kippur [Maharil.] And we do not sanctify the New Moon (kiddush levana) until Motzei Yom Kippur. And the Shabbos between Rosh and Yom Kipper the custom is to say Tzidkatkhah (by Mincha).

2 ב

בְּכָל הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַרְבִּים בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים. הַגָּה: וְאוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֶרֶב וָבֹקֶר, מִלְּבַד בְּשַׁבָּת (טוּר); וַאֲפִלּוּ אִם חָל מִילָה, שֶׁאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אֲפִלּוּ הָכֵי אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ (מִנְהָגִים); וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁלֹשָה פְּעָמִים וִדּוּי קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, מִלְּבַד בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת (רוֹקֵחַ); וְאֵין נוֹתְנִין חֵרֶם, וְכֵן אֵין מַשְׁבִּיעִין אָדָם בְּבֵית דִּין, עַד אַחַר יוֹם כִּפּוּר (מַהֲרִי''ל). אֵין מְקַדְּשִׁין הַלְּבָנָה עַד מוֹצָאֵי יוֹם כִּפּוּר; וְשַׁבָּת שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם כִּפּוּר הַמִּנְהָג לוֹמַר בּוֹ צו''ץ.