Chapter 33ל״ג
1 א

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ, אַל תַּעֲזֹבוּ אֶת הַמִּקָּח שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁלּוֹקֵחַ מִקָּח, יֵשׁ בּוֹ זָהָב אֵין בּוֹ כֶסֶף, יֵשׁ בּוֹ כֶסֶף אֵין בּוֹ זָהָב, אֲבָל הַמִּקָּח שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם יֵשׁ בּוֹ כֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף. יֵשׁ בּוֹ זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. יֵשׁ אָדָם לוֹקֵחַ שָׂדוֹת אֲבָל לֹא כְרָמִים, כְּרָמִים וְלֹא שָׂדוֹת, אֲבָל הַמִּקָּח הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ שָׂדוֹת וְיֵשׁ בּוֹ כְּרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים. יֵשׁ לְךָ אָדָם לוֹקֵחַ מִקָּח וּבְנֵי אָדָם אֵינָן יוֹדְעִין מַהוּ, אֲבָל מִשְֹּׂכַר הַסַּרְסוּר נִתְוַדַּע מַה לָּקַח. כָּךְ הַתּוֹרָה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה הִיא, אֶלָּא מִשָֹּׂכָר שֶׁלָּקַח משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. וְיֵשׁ לְךָ מִקָּח שֶׁמִּי שֶׁמְּכָרוֹ נִמְכָּר עִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מָכַרְתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי, כִּבְיָכוֹל נִמְכַּרְתִּי עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת יְחִידָה, בָּא אֶחָד מִן הַמְּלָכִים וּנְטָלָהּ, בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לוֹ לְאַרְצוֹ וְלִטֹּל לְאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ: בִּתִּי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ יְחִידִית הִיא, לִפְרשׁ מִמֶּנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לְךָ אַל תִּטְלָהּ אֵינִי יָכוֹל לְפִי שֶׁהִיא אִשְׁתֶּךָ, אֶלָּא, זוֹ טוֹבָה עֲשֵׂה לִי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ קִיטוֹן אֶחָד עֲשֵׂה לִי, שֶׁאָדוּר אֶצְלְכֶם, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, לִפְרשׁ הֵימֶנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לָכֶם אַל תִּטְלוּהָ אֵינִי יָכוֹל, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בַּיִת אֶחָד עֲשׂוּ לִי שֶׁאָדוּר בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.

"And they shall bring Me gifts" (Exodus 25:2) - here it is written, "for I have given you a good portion, do not forsake My teaching" (Proverbs 4:2); do not forsake the purchase that I gave to you. When people buy things, their purchase has gold but no silver, or silver but no gold, but the purchase that I have to you has silver, as it is said "The sayings of God are sayings pure like smelted silver" (Psalms 12:7). It has gold, as it is said "More lovely than gold and than much fine gold" (Psalms 19:11). People buy fields but not vineyards, vineyards and not fields, but this purchase has in it both vineyards and fields, as it is said "Your shoots are an orchard of pomegranates" (Song of Songs 4:13). Someone makes a purchase and others do not know what it is, but the inebriation [or: reward] of the brewer [or: middleman] makes clear what he bought. So it is with the Torah -- a person doesn't know what it is except from the inebriation that Moshe took, as it is said (Exodus 34:29) "Moshe did not know that the skin of his face was radiant, since he had spoken with Him." And there are purchases that the one who sells them is sold along with them -- the Holy Blessed One said to Israel, 'I sell to you My Torah, and (as if such a thing could be) I am sold along with it,' as it is said "And they shall bring me gifts" (Exodus 25:2). This is similar to a King who had an only daughter. One of the kings came and took her and sought to go back to his land to marry her. He said to him, "My daughter who I have given to you is my only one. I cannot bear to separate from her, but to tell you that you cannot take her is also impossible since she is your wife. Rather, do me this favour, that everywhere you go make me a small room [kiton], so that I can live with you, for I cannot leave my daughter." So said God to the Israel: 'I have given you the Torah. I cannot bear to separate from her, and to tell you not to take her is also impossible. Rather, everywhere you go make me one house so that I can live within it' as it is said "And make me a sanctuary" (Exodus 25:8)

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סח, יט): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי, כָּל עִלּוּיֶיךָ לֹא הָיָה אֶלָּא מִן הַמָּרוֹם, עָלִיתָ לַמָּרוֹם, (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, (שמות כ, כא): וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל. שָׁבִיתָ שֶׁבִי, מֶלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁחֲיָלוֹתָיו נִשְׁבִּים הוּא מֵצַר, תֹּאמַר אַף כָּאן כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים סח, יט): לָקַחְתָּ. וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם מוֹכֵר הוּא מֵצַר, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים סח, יט): מַתָּנוֹת בָּאָדָם, אָמַר לָהֶם כָּךְ אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ מַתָּנָה נְתַתִּיהָ לָכֶם. (תהלים סח, יט): אַף סוֹרְרִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, מָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹמְרִין שֶׁאֵינִי חוֹזֵר עִמָּהֶם עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יב): סָרוּ מַהֵר, אֲפִלּוּ סוֹרְרִים הֵן אֵינִי מַנִּיחַ אוֹתָם וְעִמָּהֶם אֲנִי דָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: אַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה, ב): אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲנִי יָשַׁנְתִּי לִי מִן הַקֵּץ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עג, כו): צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם. אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַמִּצְווֹת, אֲבָל זְכוּת אֲבוֹתַי עוֹמֶדֶת לִי וְלִבִּי עֵר. אֲנִי יְשֵׁנָה מִמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְלִבִּי עֵר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְתִּיק עָלַי, הֱוֵי: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. (שיר השירים ה, ב): פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי, עַד מָתַי אֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּלֹא בַּיִת, (שיר השירים ה, ב): שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, אֶלָּא עֲשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ שֶׁלֹא אֶהְיֶה בַּחוּץ.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וגו' כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָן בָּרָא לְמַטָּן. לְמַעְלָן זְבוּל וַעֲרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, טו): וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ, עֲרָפֶל (שמות כ, יח): וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, וּכְתִיב (איוב כב, יג): הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט. לְמַטָּן (מלכים א ח, יב): אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל, וּכְתִיב (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָּנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ. לְמַעְלָן (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. לְמַטָּן (שמות כו, טו): עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. לְמַעְלָן כְּרוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לז, טז): ישֵׁב הַכְּרֻבִים, לְמַטָּן (שמות כה, כ): וְהָיוּ הַכְּרוּבִים. לְמַעְלָן (יחזקאל א, כ): וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְֹּׂאוּ לְעֻמָּתָם. לְמַטָּן (מלכים א ז, לג): וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה, וְכֵן (יחזקאל א, טו): וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ. לְמַעְלָן (תהלים יא, ד): ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ. לְמַטָּן (שמואל א א, ט): הֵיכַל ה'. לְמַעְלָן (תהלים סח, יג): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן. לְמַטָּן (שמות יב, מא): יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה'. לְמַעְלָן (בראשית א, ו): יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. לְמַטָּן (שמות כו, לג): וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם. לְמַעְלָן (דברי הימים א כט, כג): כִּסֵּא ה'. לְמַטָּן (ירמיה יז, יב); כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. לְמַעְלָן (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו. לְמַטָּן (שמואל ב ד, ב): וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵי גְדוּדִים. לְמַעְלָן (בראשית טו, ה): וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים. לְמַטָּן (דברים א, י): וְהִנְכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. לְמַעְלָן (יחזקאל ט, יא): וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים. לְמַטָּן (ויקרא טז, ד): כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ. לְמַעְלָן (תהלים לד, ח): חֹנֶה מַלְאַךְ ה', וּלְמַטָּן (מלאכי ב, ז): כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא. לְמַעְלָן (ישעיה ו, ז): בְּמֶלְקָחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, וּלְמַטָּן (שמות כ, כד): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי. לְמַעְלָן (ישעיה מ, כב): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָּׁבֶת. לְמַטָּן (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. לְמַעְלָן (תהלים קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, וּלְמַטָּן (שמות כו, א): עֶשֶׂר יְרִיעֹת. לְמַעְלָן (דניאל ב, כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא. לְמַטָּן (שמות כז, כ): שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחֲבִיבִין כָּל מַה שֶּׁלְּמַטָּן מִשֶּׁל לְמַעְלָן, תֵּדַע לָךְ שֶׁהִנִּיחַ מַה שֶּׁלְּמַעְלָן וְיָרַד בְּשֶׁלְּמַטָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, הֱוֵי: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב אָמַר ה' צְבָאוֹת.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב, א): נִבְחַר שֵׁם מֵעשֶׁר רָב, נִבְחַר שְׁמוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְּחִירוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לג, יז): וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם, מֵעָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, יג): חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לְךָ עשֶׁר אַתָּה מִתְגָּאֶה, נִבְחַר שְׁמוֹ שֶׁל משֶׁה מִכָּל עָשְׁרְךָ שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, הֱוֵי (משלי כב, א): מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב. דָּבָר אַחֵר, נִבְחַר שְׁמוֹ שֶׁל פִּנְחָס מִן עָשְׁרוֹ שֶׁל זִמְרִי שֶׁהָיָה נְשִׂיא שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן, וּמֶה עָשָׂה זִמְרִי עָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כא, כט): הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו, זֶה זִמְרִי, (משלי כא, כט): וְיָשָׁר הוּא יָבִין דַּרְכּוֹ, זֶה פִּנְחָס. וּמָה הֵעֵז זִמְרִי, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּאָה כָּזְבִּי בִּקֵּשׁ לִטְּלָהּ, אָמְרָה לוֹ אֵינִי נִשְׁמַעַת לְךָ שֶׁכֵּן צִוַּנִּי אַבָּא שֶׁלֹא אֶהְיֶה נִשְׁמַעַת אֶלָּא לְמשֶׁה, אָמַר לָהּ אֲנִי גָּדוֹל מִמּשֶׁה שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט ג' וַאֲנִי מִשֵּׁבֶט ב', וּרְצוֹנֵךְ לֵידַע שֶׁאֲנִי גָדוֹל מִמּשֶׁה, בְּפָנָיו אֲנִי נוֹטֵל אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ו): וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי משֶׁה, שֶׁהָיָה מַקִּישׁ דְּבָרִים כְּנֶגְדוֹ, אָמַר לוֹ, משֶׁה, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת, אָמַר לוֹ, אֲסוּרָה הִיא לָךְ, אָמַר לוֹ זִמְרִי, אַתָּה הוּא הַנֶּאֱמָן שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּךָ וְאוֹמֵר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲסוּרָה זוֹ, אַף אִשְׁתְּךָ שֶׁנָּטַלְתָּ אֲסוּרָה הִיא לָךְ, זוֹ מִדְיָנִית וְזוֹ מִדְיָנִית, זוֹ גְּדוֹלָה בַּת אָבוֹת, וְאִשְׁתְּךָ בַּת כֹּמֶר, הֱוֵי: לְעֵינֵי משֶׁה, וּשְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ: הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הָיוּ בּוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ו): וְהֵמָּה בֹכִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה בּוֹכֶה אַתָּה, וְהֵיכָן חָכְמָתְךָ שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר וְהִבְלַעְתָּ לְקֹרַח, וְעַכְשָׁו אַתָּה בּוֹכֶה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (תהלים עו, ו): אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם. אָמַר לוֹ משֶׁה (משלי כא, ל): אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֲנִי מִי מוּכָן לְדָבָר זֶה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (משלי כא, לא): סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וְלַה' הַתְּשׁוּעָה, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי דָּרַשׁ פִּנְחָס בְּעַצְמוֹ, וּמָה אִם הַסּוּס שֶׁהוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ לְיוֹם מִלְחָמָה אֲפִלּוּ הוּא מֵת הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל בְּעָלָיו, אֲנִי עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, (במדבר כה, ז): וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, הִתְחִיל אוֹמֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּמָה אֶעֱשֶׂה אֵינִי יָכוֹל, שְׁנַיִם יְכוֹלִין לְאֶחָד, שֶׁמָּא אֶחָד יָכוֹל לִשְׁנַיִם, עַד שֶׁהוּא נוֹטֵל עֵצָה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ הַנֶּגֶף נוֹגֵף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר (משלי כד, י): הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה, (משלי כד, יא): הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת, (משלי כד, יב): כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה, אֲנִי מֵעִיד עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כד, יב): הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין. נִכְנַס פִּנְחָס וּמָצָא אוֹתָם שֶׁקְּבָעָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה עִם זֶה וְהָיוּ כְּרוּכִין זֶה בָּזֶה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִפָּרֵשׁ עַצְמָן, וְדָקַר שְׁנֵיהֶם דֶּרֶךְ דְּבִיקָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ח): וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא נִכְנְסוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל זִמְרִי, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָגַף אֶת כֻּלָּן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה פִּנְחָס אֶת הַנֶּגֶף עָמַד וְהָיָה מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, מִיָּד קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וְאָמַר לוֹ בּוֹא וְאוֹדִיעֲךָ מִי הֶעֱמִיד זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יא): פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: נִבְחָר שֵׁם מֵעשֶׁר רָב. דָּבָר אַחֵר, נִבְחָר שְׁמוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי מֵעָשְׁרוֹ שֶׁל הָמָן, אָמַר רַבִּי יֹאשְׁיָה מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע, הוֹצִיא כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהָיָה לוֹ וְנָתַן לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ: נִבְחָר מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב, נִבְחָר חִנָּהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, טו): וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן. כֵּיוָן שֶׁבָּא הָרָשָׁע עִם הַמָּמוֹן אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ (אסתר ג, יא): הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אַתֶּם מוֹכְרִים שֶׁלִּי עַל שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וּכְתִיב (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, חַיֶּיךָ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וגו', כָּךְ (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מוֹכֵר חֵפֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הוּא עָצֵב עָלָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְשָׂמֵחַ, הֱוֵי: לֶקַח טוֹב. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם לוֹקֵחַ חֵפֶץ מֵצַר לְשָׁמְרָהּ, אֲבָל הַתּוֹרָה מְשַׁמֶּרֶת בְּעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם לוֹקֵחַ חֵפֶץ מִן הַשּׁוּק שֶׁמָּא יָכוֹל לִקְנוֹת בְּעָלָיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם כִּבְיָכוֹל לִי אַתֶּם לוֹקְחִים, הֱוֵי: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, ד): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה, דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלָאי תרי"ג מִצְווֹת נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁכֵּן מִנְיַן תּוֹרָה, וְאִם תֹּאמַר אֵינָן אֶלָּא תרי"א וּשְׁתַּיִם הֵיכָן הֵם, אֶלָא אָמְרֵי רַבָּנָן אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ, מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמָעוּם, וְתרי"א אָמַר לָהֶם משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה וגו', אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָא יְרֻשָּׁה, יְרֻשָּׁה הִיא לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁנִּשְׁבָּה כְּשֶׁהוּא קָטָן לִמְדִינַת הַיָּם, אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים אֵינוֹ בּוֹשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר לִירֻשַּׁת אֲבוֹתַי אֲנִי חוֹזֵר, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה וְהָלַךְ וְהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים הוּא מְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר אֵינוֹ בּוֹשׁ, מִפְנֵי שֶׁאוֹמֵר לִירוּשַׁת אֲבוֹתַי אֲנִי חוֹזֵר. דָּבָר אַחֵר, מוֹרָשָׁה, אַל תְּהִי קוֹרֵא מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאֹרָסָה, מָה חָתָן זֶה כָּל זְמַן שֶׁלֹא נָשָׂא אֲרוּסָתוֹ הוּא הֲוָה פְּרָאדוּרָן לְבֵית חָמִיו, מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ הֲרֵי אָבִיהָ בָּא אֶצְלָהּ. כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, מִשֶּׁנִּתְּנָה תּוֹרָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. דָּבָר אַחֵר, אַל תְּהִי קוֹרֵא מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאֹרָסָה, מְלַמֵּד שֶׁהַתּוֹרָה אֲרוּסָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, כא): וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וּמִנַּיִן שֶׁהוּא כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כז כט): הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָֹּׂרַפְנָה, אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה, כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עַל עִסְקֵי הַמִּשְׁכָּן, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְכוֹלִין הֵם יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ב): מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. אָמְרוּ רַבָּנָן, אַף בַּמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹרְדוֹת בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהָיוּ הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן בָּאִין וּמְלַקְּטִים אוֹתָן וְהָיוּ גּוֹנְזִין אוֹתָן, תֵּדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וְכִי בַּבֹּקֶר הָיוּ מְבִיאִין בַּצָּהֳרַיִם לֹא הָיוּ מְבִיאִים, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁהָיָה הַמָּן מוֹרִיד לָהֶם הֵבִיאוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לה, כז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ, (שמות כה, ג): וְזֹאת הַתְּרוּמָה, אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, קָרָא לְבָנָיו, אָמַר לָהֶם הֱיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לוֹמַר לִבְנֵיכֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, אֶלָּא יִהְיוּ כָּל צְרָכָיו מוּכָנִים בְּיֶדְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כא): וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ חַי לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בָּנָיו, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם עָתִיד הוּא לוֹמַר לָכֶם (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְהוּא יוֹרֵד וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהִתְקִינוּ עַצְמָן לַדְּבָרִים, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁשָּׁכְחוּ, וּכְשֶׁבָּא משֶׁה וְעָשׂוּ הַמִּשְׁכָּן, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵבִיאוּ מֵעַצְמָן, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא מִמַּה שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּיָדוֹ, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות לה, כג): וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וְאוֹמֵר (שמות לה, כד): וְכָל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים.