Chapter 25כ״ה
1 א

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלה, ו): כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה' עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כָּל מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת עוֹשֶׂה, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה לוֹ טְרַקְאִירִין וְנוֹתֵן כָּל מִינֵי מַשְׁקִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּן מִמָּקוֹם אֶחָד. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן כְּשֶׁהִמְטִיר אֵשׁ וְגָפְרִית עַל הַסְּדוֹמִיִּים הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם מִן הַשָּׁמָיִם. וְהַטַּל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ו): כְּטַל מֵאֵת ה'. וְהַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, מָשָׁל לְמוּלְיָר שֶׁל זָהָב בִּקֵּשׁ צִנִּים הוֹצִיא מִמֶּנּוּ, בִּקֵּשׁ גֶּחָלִים הוֹצִיא מִמֶּנּוּ, כָּךְ כְּשֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים לֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁפָּרַע מִן הָאֱמוֹרִיִּים, לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יא): וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁפָּרַע מִסִּיסְרָא פָּרַע מִמֶנּוּ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כ): מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחָמוּ, וּכְשֶׁמֵּיטִיב לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מֵיטִיב אֶלָא מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, הַבְּרָכוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, טו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמָיִם.

2 ב

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּתַח (הושע יב, ו): וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ה' זִכְרוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בִּבְרִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בְּמַלְאָכָיו, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם יוֹשְׁבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, יא): וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, וּכְתִיב (זכריה ג, ז): וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן בִּדְמוּת נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ה, ט): וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וּפְעָמִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ב): וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, וּפְעָמִים אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. דָּבָר אַחֵר, וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בָּעוֹלָם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יד): לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְהוֹרִיד מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הֶעֱלָה מַיִם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. וְהוֹרִיד מָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם כָּל זְמַן שֶׁהַסְּפוֹג בְּיָדוֹ פּוֹתֵחַ יָדוֹ אֵין טִפָּה יוֹרֵד, קוֹפֵץ יָדוֹ הוּא מוֹרִיד מָיִם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, הַסְּפוֹג בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סה, י): פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, וְכֵן (ישעיה מ, יב): מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, אִם עָצַר אֵין הַמַּיִם יוֹרְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב, טו): הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ. וְאוֹמֵר (דברים יא, יז): וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, פּוֹתֵחַ יָדוֹ הַמָּטָר יוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, וְאוֹמֵר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, לְכָל חַי מָזוֹן אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא לְכָל חַי רָצוֹן, שֶׁהוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְצוֹנוֹ מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה עַל הַדָּבָר, רְאֵה מֶה עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוֹרִיד לָהֶם הַמָּן שֶׁהָיָה בּוֹ מִכָּל מִינֵי מַטְעַמִּים, וְהָיָה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל טוֹעֵם כָּל מַה שֶּׁהָיָה רוֹצֶה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים ב, ז): זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר, מַהוּ דָּבָר, כְּשֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל דָּבָר וְהָיָה אוֹמֵר בְּפִיו אִלּוּלֵי הָיָה לִי פְּטָמָא אַחַת לֶאֱכֹל, מִיָּד הָיָה נַעֲשָׂה לְתוֹךְ פִּיו טַעַם פְּטָמָא. דָּבָר הָיוּ אוֹמְרִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנָם. אָמַר רַבִּי אַבָּא אַף דָּבָר לֹא הָיָה אוֹמֵר בְּפִיו אֶלָּא חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ מִתְאַוָּה, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ וְהָיָה טוֹעֵם טַעַם מַה שֶּׁהָיָה מִתְאַוֶּה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכֵּן אָמַר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל טז, יט): וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שמות טז, לא): וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ, וְאוֹמֵר (במדבר יא, ח): וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן, כֵּיצַד מִתְקַיְּמִין שְׁלשָׁה כְּתוּבִין הַלָּלוּ, בַּחוּרִים הָיָה טוֹעֲמִין טַעַם לֶחֶם, זְקֵנִים טַעַם דְּבַשׁ, תִּינוֹקוֹת טַעַם שָׁמֶן.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סה, א): נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מֵהָעִנְיָן (שמות טז, ב): וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה הַלָּנָה הָיָה שָׁם, אֶלָּא הַצֵּידָה שֶׁהוֹצִיאוּ בְּיָדָם מִמִּצְרַיִם עָשָׂה לָהֶם שִׁשִּׁים וְאַחַת סְעוּדוֹת, וְאָכְלוּ אוֹתוֹ שְׁלשִׁים וְאֶחָד יוֹם, וְשָׁלֵם אוֹתוֹ הַבָּצֵק וּבָעֶרֶב הֵלִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה לָהֶם לָבוֹא וְלוֹמַר לְמשֶׁה הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁנִּשְׁלַם אוֹתוֹ הַבָּצֵק, אֶלָּא בָּאוּ עָלָיו בִּמְרִיבָה וְאָמְרוּ (שמות טז, ג): כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב, אָמְרוּ רָעָב שֶׁל לֶחֶם וְרָעָב שֶׁל מַיִם. וְכֵיוָן שֶׁהֵלִינוּ הָיָה צָרִיךְ מִיָּד שֶׁיֵּצֵא הַכַּעַס עֲלֵיהֶם וְלֹא עָשָׂה לָהֶם כָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן עָשׂוּ כְּמוֹת שֶׁהֵן וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה כְּמוֹת שֶׁאָנִי, אֱמֹר לָהֶם בְּשַׁחֲרִית יִהְיֶה הַמָּן יוֹרֵד לָכֶם. הֱוֵי: נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי, הָיָה לָהֶם שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּלְתָה הָעֻגָה יַעַמְדוּ וִיבַקְּשׁוּ רַחֲמִים מִלְּפָנַי, אֶלָּא עָמְדוּ וְשָׁפְכוּ תַּרְעֹמֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב (ישעיה סה, א): הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי. מַהוּ הִנֵּנִי שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא הִנֵּנִי עַל הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ו): הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר, וְהִנֵנִי עַל הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת יא, א): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ, רַבִּי חָנִין אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁקָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, עָנָה לוֹ (בראשית כב, א): וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ [בו] בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן אֲנִי מְשַׁלֵּם שָׂכָר לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כ, ז): מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית יז, א): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, (משלי כ, ז): אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו, אַתָּה מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּעַצְמוֹ, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו בַּמִּדְבָּר, הוּא אָמַר (בראשית יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן מַיִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ו): הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר. הוּא אָמַר (בראשית יח, ד): וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וּפָרַע לָהֶם בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם. הוּא אָמַר (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים קה, לט): פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ. הוּא לִוָּה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טז): וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם, וּפָרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. הוּא אָמַר (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה וְאַף רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת יָרַד לָהֶם הַמָּן, וְהֵיכָן יָרַד בְּאָלוּשׁ, וְלָמָּה בְּאָלוּשׁ בִּזְכוּת שֶׁאָמַר אַבְרָהָם (בראשית יח, ו): לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּרַע לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים פו, ח): אֵין כָּמוֹךְ בָאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ, לָמָה אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה', שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂיךָ, כֵּיצַד בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה לוֹ שְׁבִיל בַּדֶּרֶךְ, שֶׁמָּא יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת שְׁבִיל בַּיָּם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא עוֹשֶׂה לוֹ שְׁבִיל בְּתוֹךְ הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ. בָּשָׂר וָדָם מְפַשְׁפֵּשׁ שְׁטָרוֹתָיו, אִם מָצָא שֶׁמִּתְחַיְבִים לוֹ בְּנֵי אָדָם הוּא מוֹצִיא שְׁטָרוֹתָיו וְגוֹבֶה מֵהֶם, וְאִם מָצָא שֶׁהוּא חַיָּב לְאָדָם כּוֹבְשׁוֹ וְאֵינוֹ מוֹצִיאוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, מָצָא שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לוֹ הוּא כּוֹבְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, יט): יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְאִם מוֹצֵא לָנוּ זְכוּת הוּא מוֹצִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נא, י): הוֹצִיא ה' אֶת צִדְקֹתֵינוּ. בָּשָׂר וָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין, מִשֶּׁהוּא בּוֹנֶה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מִשֶּׁבָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים בָּרָא אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם [ואחר כך] וְאֵת הָאָרֶץ. בָּשָׂר וָדָם בִּזְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִקַּח לוֹ עֶבֶד אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים אֵינוֹ לוֹקְחוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא אוֹמֵר (דברים ד, לד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי. בָּשָׂר וָדָם תַּלְמִיד טוֹעֵן פָּנָּס לִפְנֵי רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד מַרְחִיץ רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם. בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד מַלְבִּישׁ רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה, בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד מַנְעִיל אֶת רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן (יחזקאל טז, י): וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ. בָּשָׂר וָדָם הָעֶבֶד טוֹעֵן אֶת רַבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (שמות יט, ד): וָאֶשָֹּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. בָּשָׂר וָדָם הָרַב יָשֵׁן וְהָעֶבֶד עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד): לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. בְּבָשָׂר וָדָם הַמַּיִם מִלְּמַעְלָן וְהַלֶּחֶם מִלְּמַטָּן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא הַמַּיִם מִלְּמַטָּן זוֹ הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר וגו', וְהַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם וגו', הֱוֵי: אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם, [הדא הוא דכתיב] [[דכתיב]] (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי גָּרַם לָכֶם לֶאֱכֹל מִן הַמָּן וְלִשְׁתּוֹת מֵהַבְּאֵר, מִפְּנֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וגו', הֱוֵי בִּזְכוּת לַחְמִי נְטַלְתֶּם לַחְמוֹ שֶׁל מָן, וּבִזְכוּת יַיִן שֶׁמָּסַכְתִּי, שְׁתִיתֶם מֵי הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. וְלָמָּה לֹא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ עַל הַבְּאֵר, אֶלָּא עַל הַמָּן הָיוּ מוֹצִיאִין דִּבְרֵי תִפְלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, ו): וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מְבַקֵּשׁ לֹא תַרְעוֹמוֹתֵיכֶם וְלֹא קִלּוּסֵיכֶם, לְפִיכָךְ לֹא נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לוֹמַר שִׁירָה אֶלָּא עַל הַבְּאֵר, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, אֵימָתַי אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל דָּבָר זֶה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ הָאֻמּוֹת אוֹמְרִים עֲתִידִין אֵלּוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וְאָמְרוּ (תהלים עח, יט): הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֶסִּבָּן תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יח): וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, וְהֶאֱכִילָם מָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, טז): הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר. וְהָיָה גָּבְהוֹ שֶׁל מָן יוֹתֵר מִמֵּי הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כג): וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח, וּבַמַּבּוּל כְּתִיב (בראשית ז, יא): וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ, וְהָיוּ אֻמּוֹת רוֹאִין אֶת יִשְׂרָאֵל מְסֻבִּין וְאוֹכְלִין וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, זֶה הַשְֹּׂלָו, (תהלים כג, ה): כּוֹסִי רְוָיָה, זֶה הַבְּאֵר. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם לָהֶם, וְהֵם מְסֻבִּין וְאוֹכְלִין בְּגַן עֵדֶן, וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים רוֹאִין מִנְהָגָם וְנִימוּסִין [נסחא אחרת, ונימסין], שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, יג): הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ וגו'.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, טז): הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ב, ח): מֵקִים מֵעָפָר דָּל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּטִיט וּבִלְבֵנִים בְּמִצְרַיִם וְהוֹצִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקוֹמָה זְקוּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יג): וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, הֱוֵי: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, סִיקוֹסִים נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, וְאָמַר לוֹ (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כְּשֶׁיַּגִּיעוּ בָּנֶיךָ עַד עֲפַר הָאָרֶץ אוֹתָהּ שָׁעָה (בראשית כח, יד): וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה, הֱוֵי: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, וְרִמְּמָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. רְאֵה מַה כְּתִיב (דברים א, לא): וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם הֲרֵי רוֹמַמְתִּי אֶתְכֶם עַל כָּל הָעוֹלָם, אִם תִּהְיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנִי אֲנִי מַשְׁרֶה אֶתְכֶם בַּמֶּה שֶׁבָּרָאתִי עַד שֶׁלֹא נִבְרָא הָעוֹלָם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ, שָׁם אֲנִי מְרוֹמֵם אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ח): וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי מַסְפִּיק לָכֶם מַעֲדַנֵּי גַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, לְכָךְ אָמַר הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ח, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, לִרְאוֹת שֻׁלְחָן שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, ט): אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, כִּבְיָכוֹל מֵסֵב לְמַעְלָה מִן הָאָבוֹת, וְאָבוֹת וְכָל הַצַּדִּיקִים בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ג): וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, וְהוּא מְחַלֵּק לָהֶם מָנוֹת. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בְּדָבָר זֶה הֲלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִילָם הָיָה מֵסֵב בֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, יג): בֵּין שָׁדַי יָלִין, קַל וָחֹמֶר בְּגַן עֵדֶן. וְהוּא מֵבִיא לָהֶם פֵּרוֹת מִגַּן עֵדֶן וּמַאֲכִילָן מֵעֵץ חַיִּים. וּמִי מְבָרֵךְ תְּחִלָּה, הַכֹּל חוֹלְקִין כָּבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יְצַוֶּה לְבָרֵךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמִיכָאֵל בָּרֵךְ, וְהוּא אוֹמֵר לְגַבְרִיאֵל, וְגַבְרִיאֵל לַאֲבוֹת הָעוֹלָם, וְהֵן חוֹלְקִין כָּבוֹד לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וְהֵם לַזְּקֵנִים, וְהֵם חוֹלְקִין כָּבוֹד לְדָוִד, וְאוֹמְרִים הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּאָרֶץ יְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְנוֹתְנִין לְדָוִד הַכּוֹס וְאוֹמֵר (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, עֲלֵיהֶם שִׁבַּח דָּוִד וְאָמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, הֱוֵי: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא מְבִיאֲךָ, עַל זֶה נֶאֱמַר: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לט, יג יח): כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה, כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּיצֶיהָ, הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ וגו', כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא וגו'. מָשָׁל לַחֲסִידָה שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בַּעֲפַר הָאָרֶץ וְהָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים דָּשִׁין אוֹתָהּ וּמְאַבְּדִין אוֹתָהּ, מִי גָרַם לָהּ עַל שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בָּאָרֶץ, אֶלָּא מִשֶּׁעָלְתָה לַמָּרוֹם וַתֵּלֶד לְשָׁם אֵין בְּרִיָּה מַזִּיקַתָּה, אֲבָל הִיא מְשַׂחֶקֶת מִן הַכֹּל. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה, כְּנַף (יחזקאל טז, ח): וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ. רְנָנִים (תהלים לג, א): רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה': נֶעֱלָסָה (משלי ז, יח): נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים. אִם אֶבְרָה (תהלים נה, ז): וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבָר כַּיּוֹנָה. חֲסִידָה (ירמיה ח, ז): גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּיצֶיהָ (ירמיה יב, ז): עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי. וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם (תהלים מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ. וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ (ישעיה נא, יג): וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ. וְחַיַּת הַשָֹּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ, אֵלּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג, ז): וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ. הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ (ירמיה ד, כב): בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה. לְרִיק יְגִיעָהּ (תהלים ו, ז): יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי. בְּלִי פָחַד (ירמיה לו, כד): וְלֹא פָחֲדוּ. כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע. וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה, לֹא נְבוֹנִים הֵמָּה, כָּל אֵלּוּ לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהִנִּיחוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְיִתְלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קכג, א): אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם. כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא (איוב ה, יא): לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, אוֹתָהּ שָׁעָה תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ, ח): אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר, הֱוֵי: הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. דָּבָר אַחֵר, הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו): מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן. מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, ג): ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי. לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ה): וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, כה): נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן, זֶה הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זֶה הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. דָּבָר אַחֵר, לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְפַקֵּד לִבְנֵי תוֹרָה אַל תְּהֵא אוֹמֵר עַל מַה שֶׁלֹא שָׁמַעְתָּ שָׁמָעְתִּי, וְלֹא תְהֵא אוֹסֵר לַאֲחֵרִים וּמַתִּיר לְעַצְמוֹ, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין מִפִּיךָ נֶאֱמָנִין כְּשֵׁם שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי משֶׁה, וַאֲנִי מַרְאֶה לְךָ יֹפִי פָּנִים אֶל פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל הֵיאַךְ אָנוּ רוֹאִין פָּנֶיךָ וַהֲלוֹא מְסַרְתָּנוּ בְּיַד אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ז): דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי, אָמַר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵהֶם שֶׁעֲתִידִים אַתֶּם שֶׁתֹּאמְרוּ לִי הֵיכָן הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יט): אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה, וְאַתֶּם רוֹאִים שִׂמְחָתָהּ שֶׁל צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלָיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.

9 ט

וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סח, כ): בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיוּ עוֹסְקִים בָּהּ יוֹם יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, וְכֵן (ישעיה נח, ב): וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרשׁוּן, חַיֵּיכֶם שֶׁאַשְׂבִּיעַ אֶתְכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם יוֹם בְּיוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי וגו', וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם יוֹם יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ, וּכְשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנִי אֲנִי קוֹרֵא אֶתְכֶם (ישעיה מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, וּמַעֲמִיס אֲנִי לָכֶם כּוֹס יְשׁוּעוֹת, בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא: אֶבֶן מַעֲמָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ג): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלָיִם אֶבֶן מַעֲמָסָה.

“…and the people shall go out and gather what is needed for the day…” (Exodus 16:4) This is what is written “Blessed is the Lord; every day…” (Psalms 68:20) The Holy One said to Israel: with the measure that a man measures with, so he is measured. I gave you the Torah in order that you be occupied with it every day, as it says “Fortunate is the man who listens to me to watch by my doors day by day…” (Proverbs 8:34) And so too “Yet they seek Me daily…” (Isaiah 58:2) By your lives, I will satisfy you with food from the heavens every day, as it says “…and the people shall go out and gather what is needed for the day, so that I can test them, whether or not they will follow My teaching.” (Exodus 16:4) Furthermore, I will bless you every day, as it says “Blessed is the Lord; every day God lavishes upon us…” (Psalms 68:20) When you do My will I will call you “…borne from birth…” (Isaiah 46:3) and I will fill up (ma’amis) for you the cup of salvation in the merit of the Holy Temple, which is called a ‘stone of burden’ (maamasa), as it says “And it shall come to pass on that day that I will make Jerusalem a stone of burden for all peoples…” (Zechariah 12:3)

10 י

וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ, אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁהָיוּ בָהֶם, וּמִי הֵם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם, נֶאֱמַר כָּאן אֲנָשִׁים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, כו): סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים, מָה אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְהַלָּן דָּתָן וַאֲבִירָם, אַף אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן דָּתָן וַאֲבִירָם. וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁבַּתְּחִלָּה עוֹשֶׂה תּוֹלָעִים וְאַחַר כָּךְ מַבְאִישׁ, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּשׁ לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂיהֶן לַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹא יָרִיחַ אֶת רֵיחוֹ בָּעֶרֶב וְיַעַמְדוּ וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל תּוֹלָעִים. מִיָּד וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁכָּעַס שָׁכַח לוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּלְקְטוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שְׁנֵי עֳמָרִים לָאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ וְלָקְטוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וּמָצְאוּ כִּפְלַיִם, בָּאוּ הַנְּשִׂיאִים וְאָמְרוּ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמשֶׁה, וּמָה אָמַר לָהֶם: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה', וְאֵינוֹ אוֹמֵר הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶלָּא אֲשֶׁר דִּבֵּר, שֶׁשָּׁכַח, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם, שֶׁהוּא מַכְנִיס משֶׁה בִּכְלָלָם.

11 יא

רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא דְּעוּ, מָה רְאוּ, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יָבוֹאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיֹאמְרוּ לָכֶם לָמָּה אַתֶּם עוֹשִׂים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם הַזֶּה, אִמְרוּ לָהֶם רְאוּ שֶׁאֵין הַמָּן יוֹרֵד בְּשַׁבָּת. וּמַהוּ נָתַן לָכֶם, לָכֶם נִתְּנָה וְלֹא לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִכָּאן אָמְרוּ, אִם יָבוֹאוּ מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, לֹא דַּיָּם שֶׁאֵין מְקַבְּלִים שָׂכָר וכו', שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כב): וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לא, יז): בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מָשָׁל לְמֶלֶךְ יוֹשֵׁב וּמַטְרוֹנָא יוֹשֶׁבֶת כְּנֶגְדוֹ, הָעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם חַיָּב.

12 יב

אָמַר רַבִּי לֵוִי, אִם מְשַׁמְּרִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת כָּרָאוּי אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בֶּן דָּוִד בָּא, לָמָּה, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צה, ז): כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתִּי קִצְבָּה לַקֵּץ שֶׁיָּבוֹא בֵּין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה בֵּין שֶׁאֵין עוֹשִׂין בְּעוֹנָתָהּ הִיא בָּאָה, אִם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד אֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ, הֱוֵי: הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וּכְשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁעַל כָּל הַמִּצְווֹת בֶּן דָּוִד בָּא, עַל שְׁמִירַת יוֹם אֶחָד שֶׁל שַׁבָּת בֶּן דָּוִד בָּא, לְפִי שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁשְּׁקוּלָה שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁכַח משֶׁה לוֹמַר לָהֶם מִצְוַת שַׁבָּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות טז, כח): עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וגו', וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם [את] הַשַּׁבָּת. בַּנְּבִיאִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, כא): וַיַּמְרוּ בִי בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלָכוּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (יחזקאל כ, כא): וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ. בַּכְּתוּבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, יג): וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדִבַּרְתָּ עִמָּהֶם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (נחמיה ט, יד): וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם תִּזְכּוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ שְׁמַרְתֶּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאִם חִלַּלְתֶּם אוֹתָהּ מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ חִלַּלְתֶּם כָּל הַמִּצְווֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נז, ב): שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע, בְּעֵת שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת, גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיְּמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, יג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה נח, יד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', כְּמָה דְתֵימָא (תהלים לו, ז): וְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַפֵּרוֹת, אֲבָל הַקֶּרֶן, קַיֶּמֶת לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, יד): וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

According to Rabbi Levi: If all of Israel were to keep Shabbat properly for even a single day, the Messiah ben David would come. Why? because it is equivalent to all of the commandments, as it is said (Ps. 95:7) "for He is our God, and we are the people He tends, the flock in His care. O, if you would but heed His charge this day:"

13 יג

According to Rabbi Yochanan: The Holy Blessed One has said of Israel: Even though I appointed a deadline for his coming whether or not they repent by the appointed season of arrival; nevertheless, if they repent even for a single day, I will bring her even though it is not the appointed season. In other words: "O, if you would but heed His charge this day [God would send redemption]." Just as we find that the Messiah ben David will come on account of the commandments collectively, so too [will he come] on account of Shabbat, which is equivalent to all the other commandments together.