Chapter 24כ״ד
1 א

וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, רַבִּי שֵׁשֶׁא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא הָיָה כּוֹתֵב ה"א לְמַטָּן וְלמ"ד לְמַעְלָן, כְּלוֹמַר הוֹי הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָכֶם, שֶׁקָּרַע לָכֶם אֶת הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, וְשִׁקַּע אֶת הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם, וְהָיְתָה יָדוֹ אַחַת מְשַׁקַּעְתָּן וְיָדוֹ אַחַת מַצֶּלֶת אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ו): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' וגו', הֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הַיָּם וְנָתַן לָכֶם כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְכָל מַה שֶּׁהָיָה עַל סוּסֵיהֶם שֶׁהָיוּ מְקֻשָּׁטִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וְזָן אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא הִנִּיחַ אֶתְכֶם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כַּמָּה שׂוֹנְאִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְלֹא הִנִּיחַ אֶתְכֶם לִבְרֹחַ אֶלָּא הָיָה מַפִּילָן לִפְנֵיכֶם וּמְשַׁמֶּרְכֶם, וְלֹא מִשֹּׂוֹנְאֵיכֶם בִּלְבָד אֶלָּא אַף מִן הַנְּחָשִׁים וּמִן הָעַקְרַבִּים, וְהָיָה מֵאִיר לִפְנֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, שְׁכַחְתֶּם כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ שֶׁעָשָׂה עִמָּכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה עוֹבֵר עִמָּכֶם בַּיָּם, וְהִנַּחְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה וְהִתְקַעְתֶּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי לֹא דַיָּם שֶׁעָבַר עִמָּהֶם צַלְמוֹ שֶׁל מִיכָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַקִּישִׁין כְּלַפֵּי מַעְלָה דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, מַהוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא עַל הַיָּם הִמְרוּ שֶׁלֹא הָיוּ רוֹצִים לֵירֵד, אִלּוּלֵי שֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁקָּפַץ תְּחִלָּה וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, א ב): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ. וּבְיַם סוּף מִנַּיִן שֶׁהִמְרוּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ לְתוֹךְ הַיָּם הָיָה מָלֵא טִיט שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו לַח מִן הַמַּיִם וְהָיָה בּוֹ כְּמִין טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, טו): דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים, וְהָיָה אוֹמֵר רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן, בְּמִצְרַיִם בְּטִיט, וּבַיָּם טִיט. בְּמִצְרַיִם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבַיָּם חֹמֶר מַיִם רַבִּים, הֱוֵי: וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. וְאַחַר כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ אַתֶּם גּוֹמְלִים לִי בִישָׁא. הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, עַל דּוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה, עַם נָבָל שֶׁעָשׂוּ נְבֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט, ב): נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, לָמָּה שֶׁלֹא הָיוּ חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אִם יִהְיֶה הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים לְמַטָּה וְהַחַלָּשׁ שֶׁבַּחֲלָשִׁין לְמַעְלָה, נוֹצֵחַ הוּא, וּבְיוֹתֵר אִם יִהְיֶה הַגִּבּוֹר לְמַעְלָן וְהַחַלָּשׁ לְמַטָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים לְמַעְלָה וְאַתָּה בָּשָׂר וָדָם לְמַטָּה אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, אִם זָכִיתָ אָבִיךָ, כְּשֵׁם שֶׁבְּנוֹ מִתְחַטֵּא עִם אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, כֵּן אַתֶּם מִתְחַטְּאִין לְפָנָיו וְהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנְכֶם. דָּבָר אַחֵר, אִם אָבִיךָ לָמָּה קָנֶךָ, אִם קָנֶךָ לָמָּה אָבִיךָ, אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם כְּאָב עַל בָּנִים, וּבִזְּמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ הוּא רוֹדֶה אוֹתָן כְּעֶבֶד, מָה הָעֶבֶד בְּטוֹבָתוֹ וְשֶׁלֹא בְּטוֹבָתוֹ מְשַׁמֵּשׁ לַאדוֹנָיו בְּעַל כָּרְחוֹ, כָּךְ אַתֶּם תַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹא בְּטוֹבָה, עַל כָּרְחֲכֶם. רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רַבִּי פִּילָא אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵי הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה הָיְתָה יוֹרֶדֶת בְּתוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת הַפַּת בְּשָׁלוֹם. (דברים לב, ו): הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, עֲשָׂאֲךָ מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ, וְאַחַר כָּל אֵלּוּ הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, הוֹלֵךְ אַתָּה וּמְדַבֵּר דְּבָרִים יְתֵרִים. דָּבָר אַחֵר, הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת, אָמַר לָהֶם אַחַר שֶׁעָשָׂה לָכֶם כָּל הַנִּסִּים אַתֶּם מְסָרְבִין בּוֹ, דִּכְתִיב (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, עַל יָם, עַל שְׂפַת הַיָּם. בְּיַם סוּף, כְּמַשְׁמָעוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה שַׂר שֶׁל יָם וּבִקֵּשׁ לְשָׁטְפָן עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ד): גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְאוֹמֵר (תהלים קו, ט): וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ הִסִּיעָן מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל.

2 ב

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כְּלוּם הוֹצִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲמִשָּׁה דְבָרִים, אֶחָת, לָתֵת לָנוּ בִּזַּת מִצְרָיִם: שֵׁנִית, לְהַרְכִּיבֵנוּ עַל עַנְנֵי כָבוֹד: שְׁלִישִׁית, לִקְרֹעַ לָנוּ אֶת הַיָּם: רְבִיעִית, לְהִפָּרַע לָנוּ מִן הַמִּצְרִיִּים: חֲמִישִׁית, לוֹמַר לְפָנָיו שִׁירָה. עַכְשָׁו כְּבָר נָתַן לָנוּ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְהִרְכִּיבָנוּ עַל עַנְנֵי כָבוֹד, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וּפָרַע מִן הַמִּצְרִיִּים, וְאָמַרְנוּ שִׁירָה לְפָנָיו, נַחְזֹר לְמִצְרָיִם. אָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ אָמַר לִי הַמָּקוֹם (שמות יד, יג): כִּי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם וגו', אָמְרוּ לוֹ כְּבָר מֵתוּ כֻּלָּן נַחְזֹר לְמִצְרַיִם. אָמַר לָהֶם בּוֹאוּ וּפִרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, יב): בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדּוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר עַל פִּי הַגְּבוּרָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא שֶׁהִסִּיעָן משֶׁה בְּמַקֵּל, לְפִי שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִים בָּהֶם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים מֻשְׁטָפִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אָמְרוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם (במדבר יד, ד): נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, נַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְתֵלֵךְ בְּרֹאשֵׁנוּ וְנַחְזֹר לְמִצְרָיִם. יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (נחמיה ט, יז): וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אוֹמֵר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהִסִּיעָהּ משֶׁה מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עח, נב): וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ, כְּאֵיזֶה צֹאן כְּצֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ, מַה צֹּאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ יָצָא מִן הַיִּשּׁוּב לַמִּדְבָּר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, נב): וַיְנַהֲגֵם כָּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר. דָּבָר אַחֵר, מָה הַצֹּאן אֵין נִכְנֶסֶת לְצֵל קוֹרָה כָּךְ הִנְהִיג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבָּעִים שָׁנָה יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְּבָּר. דָּבָר אַחֵר, מָה הַצֹּאן אֵין מְתַקְּנִין לָהּ אַפּוֹטִיקוֹן אֶלָּא רוֹעָה בְּכָל יוֹם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לֹא הִתְקִין לָהֶם אַפּוֹטִיקוֹן אֶלָּא בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ. דָּבָר אַחֵר, מָה הַצֹּאן, אֲפִלּוּ מְחַבֶּלֶת אֶת הָאִילָנוֹת אֵין בְּעָלֶיהָ מַעֲלִין עָלֶיהָ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חוֹטְאִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג בָּהֶן כַּצֹּאן. אִי מָה הַצֹּאן אֵינָה מְקַבֶּלֶת מַתַּן שָׂכָר יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן, שֶׁקְּרָאָם צֹאן, אֵין לָהֶם מַתַּן שָׂכָר. תַּלְמוּד לוֹמַר (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, צֹאן לָעֳנָשִׁים וְאָדָם לְמַתַּן שָׂכָר. אִי מָה הַצֹּאן מְתֻקָּן לִטְבִיחָה אַף יִשְׂרָאֵל כָּךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר (יחזקאל לו, לח): כְּצֹאן קֳדָשִׁים, מַה קָּדָשִׁים כָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בָּהֶן מִתְחַיֵּב, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ. מָה הַצֹּאן כָּל מָקוֹם שֶׁהָרוֹעֶה מַנְהִיגָהּ שָׁם נִמְשֶׁכֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה משֶׁה מַסִּיעָן הֵן נִמְשָׁכִין אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֶמַר (שיר השירים א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּסַּע משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, הִסִּיעָן מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יַם סוּף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה מָחֲלָה לָהֶם הַשִּׁירָה עַל שֶׁחָטְאוּ בַּיָּם.

4 ד

אֶל מִדְבַּר שׁוּר, אֵין אָנוּ מוֹצְאִין שֶׁיֵּשׁ מִדְבָּר שֶׁשְּׁמוֹ שׁוּר, וּמַהוּ מִדְבַּר שׁוּר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ וגו', שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית כ, א): וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר. רַבִּי אָבִין אוֹמֵר, מַהוּ מִדְבַּר שׁוּר, שֶׁנִּתְאַוּוּ יִשְׂרָאֵל לֵעָשׂוֹת בּוֹ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת דְּגָלִים דְּגָלִים. דָּבָר אַחֵר, מִדְבַּר שׁוּר, מִדְבַּר כּוּב, אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה וּמָלֵא נְחָשִׁים שְׂרָפִים וְעַקְרַבִּים. רַבִּי אַבָּא הֵסִיחַ לִפְנֵי רַבֵּנוּ פַּעַם אַחַת עָבַר אָדָם בְּתוֹךְ מִדְבַּר כּוּב זֶה וְרָאָה נָחָשׁ אֶחָד יָשֵׁן וְהָיָה בּוֹ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד, וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ וְהוּא לֹא רָאָהוּ מֵרֹב שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ חֲרָדָה נִתְבַּהֵל וְנָשַׁר שְׂעָרוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מְרוּטֶה. הוּא שֶׁמּשֶׁה אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל (דברים ח, טו): הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְמִי הוּא אוֹמֵר גָּדוֹל, אִם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ לַמִּדְבָּר, אֶלָּא אָמַר לָהֶם משֶׁה גָּדוֹל וְנוֹרָא הוּא אֱלֹהִים, שֶׁהֱיִיתֶם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ וּמְהַלְּכִין בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר שֶׁהוּא מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּשְׂרָפִים וּרְעָבוֹן, וְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּתוֹכוֹ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַנְּחָשִׁים וְהַשְֹּׂרָפִים רוֹבְצִים בִּפְנֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְבַּהֲלוּ יִשְׂרָאֵל מֵהֶן. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ מִדְבַּר שׁוּר, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיָה הָעוֹלָם מִדְבָּר, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשָׂה הָעוֹלָם שׁוּר. דָּבָר אַחֵר, עַד שֶׁלֹא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם עָשׂוּי מִדְבָּר, כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נַעֲשָׂה הָעוֹלָם שׁוּר. אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֶעָתִיד לָבוֹא כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה לְצִיּוֹן שֶׁהִיא מִדְבָּר, כְּדִכְתִיב (ישעיה סד, ט): צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, וְלֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי אֶהְיֶה לָהּ שׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ.