וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו', כְּדִכְתִיב [בפסוק (מלכים א ז, נא)]: וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְלָאכָה). דָּבָר אַחֵר, חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה מָהִיר בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה זָרִיז לְהָבִיא הַמַּכּוֹת עַל פַּרְעֹה. לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זֶה יִתְרוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה לִדְבָרֶיךָ עָשִׂיתָ הַקֹּדֶשׁ חֹל, אֶלָּא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְיַצָּב, וּכְמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לד, כח), וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁהֶחְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ וּלְאַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י, כב): וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה. הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה, לָמָה בְּהַשְׁכָּמָה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לְפִי שֶׁהָיָה פַּרְעֹה הָרָשָׁע אוֹמֵר, וּמַה בְּנוֹ שֶׁל עַמְרָם זֶה הוֹלֵךְ וּבָא אֵלֵינוּ בְּכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יָבוֹא, אֵלֵךְ וְאֵצֵא לִי מִכָּאן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא בּוֹחֵן לְבָבוֹת, אָמַר לֵיהּ לְמשֶׁה, הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָרָשָׁע הַזֶּה כָּךְ מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יֵצֵא קַדֵּם לְפָנָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר. וְרַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי חָמָא אָמַר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, יג): וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף, לְאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה לָרְשָׁעִים שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְאֵינָם עוֹשִין אֲפִלּוּ הֵם רוֹצִים בָּאַחֲרוֹנָה הוּא נוֹטֵל אֶת לִבָּם שֶׁלֹא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּמַהוּ וְחַנְפֵי לֵב, אוֹתָן שֶׁהֵם בָּאִים וּמְחַנְפִים בָּרִאשׁוֹנָה בְּלִבָּם הֵם מְבִיאִים עֲלֵיהֶם הָאַף בָּאַחֲרוֹנָה. וּמַהוּ (איוב לו, יג): לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לָשׁוּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָאִין לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה אֵינָן יְכוֹלִים, לָמָּה, כִּי אֲסָרָם, שֶׁנָעַל בִּפְנֵיהֶם. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה רוֹצֶה לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עַד שֶׁלֹא יֵצֵא לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו.
דָּבָר אַחֵר, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הָרָשָׁע הַזֶּה הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ בַּשְּׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנוֹת וּמַכָּה רְבִיעִית קָשָׁה הִיא יוֹתֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, לֵךְ וְהַזְהֵר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּשַׁלַּח עַמִּי וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַמַּכָּה. כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וגו'. מֵהֵיכָן בָּא עֲלֵיהֶם, יֵשׁ אוֹמְרִים מִלְּמַעְלָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִלְּמַטָּה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִלְּמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם עֲשִׂיתֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עַל בָּנַי, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה עֲלֵיכֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיּוֹת הָאָרֶץ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ אֶת הֶעָרֹב, חַיּוֹת וְעוֹפוֹת מְעֻרְבָּבִין. אֲבָל אֶרֶץ גּשֶׁן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין בָּהּ לֹא הָיָה שָׁם עָרֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גּשֶׁן, אָמַר רַבִּי אַמֵּי כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ לֹא יִטֹּל פְּלוֹנִי בְּטָארִיקִי זוֹ שֶׁפְּלוֹנִי פַּטְרוֹנוֹ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לִלְקוֹת בְּזוֹ הַמַּכָּה, וְנָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּדְיוֹנָם הַמִּצְרִים, וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַקַּדְמוֹנִים וּמַשְׁלִיכָן לְתוֹךְ גֵּיהִנֹּם תַּחַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ג): כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ.
וַיַּעַשׂ ה' כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה, הוּא לָקָה תְּחִלָּה שֶׁהוּא הִתְחִיל בְּעֵצָה רָעָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): וַיְצַו פַּרְעֹה וגו' וְאַחַר כָּךְ וּבֵית עֲבָדָיו. וַיִּקְרָא פַרְעֹה, וַיֹּאמֶר משֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְפִי שֶׁהַמִּצְרִיִּים מִשְׁתַּחֲוִים לַבְּהֵמוֹת כֶּאֱלוֹהַּ. דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי לְהַטְעוֹתָן. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם. וַיֹּאמֶר משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ, מַהוּ הִנֵּה, הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיָּסוּר הֶעָרֹב מִמְּךָ מָחָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְסָר הֶעָרוֹב. וַיֵּצֵא משֶׁה וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר משֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב, לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם עָרֹב, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל צְאוּ וְהָבִיאוּ לָנוּ דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, כְּדִי לִהְיוֹת מְצֵרִים בָּהֶם, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם חַיּוֹת מְעֻרְבָּבוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִינֵי צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין, וְנִרְאִין דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה, לְפִי שֶׁבַּצְּפַרְדְּעִים כְּתִיב (שמות ח, ט): וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים, לְפִי שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן הֲנָאָה בְּעוֹרוֹתֵיהֶן, אֲבָל עָרֹב שֶׁהָיָה הֲנָאָה בְּעוֹרוֹתֵיהֶן, לְפִיכָךְ לֹא נִשְׁאַר בָּהֶן עַד אֶחָד, שֶׁאִלּוּ הָיוּ צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין, הָיָה לָהֶן שֶׁיַּסְרִיחוּ.
וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה, כִּי אִם מָאֵן אַתָּה, הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, לָמָּה הֵבִיא לָהֶן דֶּבֶר, לְפִי שֶׁשָֹּׂמוּ יִשְׂרָאֵל רוֹעֵי בָּקָר וְרוֹעֵי צֹאן וְכָל בְּהֵמָה, בֶּהָרִים וּבַמִּדְבָּרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא יִפְרוּ וְיִרְבּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָבִיא עֲלֵיכֶם רוֹעֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה. מַהוּ וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר, אֲפִלּוּ בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה בְּיַד מִצְרִי וְהָיָה לוֹ לְיִשְׂרָאֵל תַּרְעוֹמוֹת עָלֶיהָ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ, הָיְתָה נִצֹּלֶת, וּבְכָךְ יָדְעוּ דִינָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַיָּשֶׂם ה' מוֹעֵד, וַיַּעַשׂ ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וגו', מַהוּ עַד אֶחָד, אֲפִלּוּ בְּהֵמָה חֶצְיָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְחֶצְיָהּ שֶׁל מִצְרִי לֹא מֵתָה.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן, נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בַּשְּׁחִין שֶׁמּשֶׁה וְאַהֲרֹן לָקְחוּ שְׁנֵיהֶם מְלֹא חָפְנֵיהֶם וְהֶחֱזִיקוּ יָדָיו שֶׁל משֶׁה מְלֹא חֹפֶן שֶׁלּוֹ וּמְלֹא חֹפֶן שֶׁל אַהֲרֹן, מִכָּאן שֶׁמּוּעָט מַחֲזִיק מְרֻבֶּה. זוֹ הַמַּכָּה בָּאָה לָהֶן עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, לְפִי שֶׁמּשֶׁה וְאַהֲרֹן לָקְחוּ שְׁנֵיהֶם פִּיחַ הַכִּבְשָׁן, וּזְרָקוֹ משֶׁה הַשָּׁמַיְמָה וַהֲפָכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁחִין לְמַעְלָה וְנָפַל עֲלֵיהֶן. וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁחִין לָמָה הֵבִיא עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁשָֹּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לָחֹם לָהֶם חַמִּין וּלְצַנֵּן לָהֶם אֶת הַצּוֹנֵן, לְפִיכָךְ לָקוּ בִּשְׁחִין כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכְלוּ לִגַּע בְּגוּפָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בַּשְּׁחִין שֶׁאָדָם זוֹרֵק חֵץ לְמַעְלָה אֵינוֹ מְהַלֵּךְ מֵאָה אַמּוֹת, וּמשֶׁה זָרַק פִּיחַ הַכִּבְשָׁן מְלֹא חָפְנָיו דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה בּוֹ מַמָּשׁ, וּזְרָקוֹ משֶׁה הַשָּׁמַיְמָה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְעוֹד נֵס אַחֵר נַעֲשָׂה בוֹ, שֶׁמַּה שֶּׁהֶחֱזִיקָה יָדוֹ שֶׁל משֶׁה הָיָה מְלֹא חָפְנָיִם. וְעוֹד נֵס אַחֵר נַעֲשָׂה בַּשְּׁחִין, אָדָם מְפַזֵּר עָפָר קַב אֶחָד אֵין מְפַזֵּר אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל משֶׁה נָטַל מְלֹא יָדוֹ וּפִזְרוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וגו' פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, מַהוּ פֹּרֵחַ, שֶׁלָּקוּ בַצָּרַעַת עִמּוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יג, יב): וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת. וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים וגו'. לָמָה לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד מִפְנֵי משֶׁה, לְפִי שֶׁהֵם הִשִּׁיאוּ עֵצָה לְפַרְעֹה לְהַשְּׁלִיךְ לַיְאוֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד כְּדֵי שֶׁיָּמוּת משֶׁה, וְעוֹד שֶׁהָיוּ מְחַיְבִין אוֹתוֹ הֲרִיגָה, עַל שֶׁהֵסִיר הָעֲטָרָה מֵרֹאשׁ פַּרְעֹה לְרֹאשׁוֹ, לְפִיכָךְ: וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים. וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא חָזַר בּוֹ מֵחָמֵשׁ מַכּוֹת רִאשׁוֹנוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה לָשׁוּב אֲנִי מְחַזֵּק לִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁאֶפְרַע כָּל הַדִּין מִמֶּנּוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות ז, ג): וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה.