Mitzvah 596 תקצ״ו
1 א

שלא לחסום בהמה בשעת מלאכתה - שלא נמנע הבהמה מלאכול ממה שתעבד בו בשעת עבודה, כגון שתדוש תבואה או תשא תבן, ממקום למקום על גבה, שאין רשות לנו למנעה מלאכול ממנה, ועל זה נאמר (דברים כה ד) לא תחסם שור בדישו.

To not muzzle an animal at the time of its work: To not prevent an animal from eating that which it is working on, at the time of its work - for example, when it threshes grain or carries straw from place to place on its back - as we do not have permission to prevent it from eating from it. And about this is it stated (Deuteronomy 25:4), "You shall not muzzle an ox in its threshing."

2 ב

משרשי המצוה. ללמד עצמנו להיות נפשנו נפש יפה בוחרת הישר ומדבקת בו ורודפת אחר החסד והחמלה, ובהרגילנו אותה על זה אף על הבהמות שלא נבראו רק לשמשנו, לחוס עליהן לחלק להן חלק מיגיעת בשרן תקח לה הנפש דרכה בהרגל זה, להטיב אל בני אדם ולשמור אותם מהעביר עליהם הדרך בשום דבר שראוי להם, ולשלם שכרם ככל אשר יעשו טוב, ולהשביעם מאשר יגעו בו, וזה הדרך ראוי ילכו בה עם הקדש הנבחר.

It is from the roots of the commandment [that it is] to teach ourselves that our souls be a good soul that chooses what is right and clings to it and pursues kindness and mercy. And in our accustoming it to this - even with animals that were only created to serve us, to be concerned for them to distribute to them a portion of the toil of their flesh - the soul will take for itself the way of this habit; to do good to people and to guard from taking access away from them for anything that is appropriate for them, and to repay their reward according to all the good that they do and to satiate them with that upon which they toiled. And it is fitting for the holy chosen nation to follow this way.

3 ג

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (ב''מ פט, א רמב''ם שכירות פי''ג הל' א ב) שאסור חסימה הוא כשעושה הבהמה בגידולי הקרקע, בין במחובר בין בתלוש. ואחד השור ואחד כל מיני בהמה וחיה, בין טמאים בין טהורים בכלל אסור זה. ואחד הדש ואחד כל שאר מיני מלאכות של גידולי קרקע, ולא נאמר שור בדישו אלא בהוה. והחוסם את הפועל פטור. ואחד החוסם אותה בשעת מלאכה או קודם מלאכה ואחר כך עשה בה מלאכה חיב משום חסימה. ודין הדש בפרתו של גוי (שם צ, א), והאומר לגוי חסם פרתי ודוש בה, ודין אם היה רע לבני מעיה מה שהוא עושה בו, ודין פרות המהלכות על התבואה (שם פט, ב), ויתר פרטיה, מבארין בפרק שביעי מבבא מציעא [ח''ה סי' שלח].

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Bava Metzia 89a, see Mishneh Torah, Hiring 13:1-2) that the prohibition of muzzling is when the animal is involved with that which grows from the ground, whether it is attached or removed. And it is one whether it is an ox or it is any type of beast or animal, whether they are impure or pure - they are all included in this prohibition. And it is one whether it is threshing or it is [involved] in any type of work with that which grows from the ground. And "ox in its threshing" is only stated because it is common. And one who muzzles a worker is exempt. And it is one whether one muzzles [an animal] during the time of the work or before the work and it does the work afterwards - he is guilty for muzzling. And the law of threshing with the cow of a gentile (Bava Metzia 90a), and one who says to a gentile, "Muzzle my cow and thresh with it"; the law if what it is working with is bad for its intestines; the law of a cow that is walking on grain (Bava Metzia 89b); and the rest of its details are elucidated in the seventh chapter of Bava Metzia (see Tur, Choshen Mishpat 338).

4 ד

ונוהג אסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר (שם צ, ב) על זה וחסם פרתו ודש בה חיב מלקות. ואפילו חסמה בקול לוקה, כגון שמונע הפרה מלאכול בקול גערותיו, שעקימת שפתיו בזה הוא חשוב מעשה גדול להלקותו עליו, כנראה בסנהדרין (סה ב). (ותמה הוא מאי שנא הכא משאר דוכתי דאין לוקין על לאו דאין בו מעשה). והשוכר בהמה וחסמה לוקה ומשלם לבעלים ארבעת קבין לפרה, ושלשת קבין לחמור.

And this prohibition is practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it and muzzles his cow and threshes with it is liable for lashes (Bava Metzia 90b). And even if he muzzled it with [his] voice, he is lashed - for example, [if] he prevents the cow from eating with the call of his rebukes. As the twisting of the lips in this is considered a major act, to give him lashes for it, as is apparent from Sanhedrin 65b. (And it is a wonder: what is different here from other places where we do not lash for a negative commandment that has no [true] act.) And one who rents an animal and muzzles it is lashed and repays the owners - four kav for a cow and three kav for a donkey.