Mitzvah 594 תקצ״ד
1 א

מצוה להלקות לרשע - שנצטוו הבית דין שבישראל להלקות העוברים על קצת מצות התורה, וזהו ענין מלקות הנזכר בגמרא, וכענין שכתבתי בכל מצוה ומצוה שיש בה חיוב מלקות, ואכתב בעזרת השם במה שאני עתיד לכתוב, ועל זה נאמר (דברים כה ב) והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו וגו'.

The commandment to lash the evildoer: That the court was commanded to lash those transgressing some of the commandments of the Torah, and this is the matter of lashes mentioned in the Gemara - and like the matter that I have written in each and every commandment that has the liability for lashes with it, and as I will [likewise] write in that which I will write in the future, with God's help. And about this is it stated (Deuteronomy 25:2), "and the judge shall have him lie down and be given lashes in his presence, as his guilt warrants, etc."

2 ב

משרשי המצוה. לפי שישראל נקראים בניו של מקום, ורצה ברוך הוא ליסרם על העברות, כדי שישובו אליו ויזכו באחרונה בעולם שכולו טוב, וכענין שכתוב (משלי יט, יח) יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך. ומזה היסוד אמרו זכרונם לברכה (מכות כב, ב) שאומדין המחויב מלקות שלא ימות במכת המלקות, וכפי מה שהיו משערין בו שיכול לסבול מן המכות ולא ימות בהן היו מכין אותו. ואפילו אחר שאמדוהו והתחילו להכותו, אם ראו שאינו יכול לסבול האומד שאמדוהו מניחין אותו, כדאמרינן בפרק אלו הן הלוקין במסכת מכות (שם) לקה מקצת וראו שאינו ראוי לקבל מה שאמדוהו פטור.

It is from the roots of the commandment [that] since Israel are called the children of the Omnipresent, He, may He be blessed, wanted to discipline them for their sins, so that they return to Him and, in the end, merit the world that is completely good - and like the matter that is written (Proverbs 19:18), "Discipline your son while there is still hope, and do not set your heart on his destruction." And based on this principle, they, may their memory be blessed, said (Makkot 22b) that we estimate [the strength of] the one liable for lashes, such that he not die from the wound of the lashes. And they would lash him according to that which they appraised him that he can withstand from the flogging and not die. And even after they estimated him and started flogging him - if they saw they he is not able to withstand the estimate that they estimated about him, they leave him; as we say in the chapter [entitled] Elu Hen HaLokin in Tractate Makkot 22b, "[If] he is partially flogged and they saw that he is not fit to take that which they estimated about him, he is exempt."

3 ג

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה שם בפרק הנזכר (שם) כיצד מלקין אותו? כופת שתי ידיו לעמוד, וחזן הכנסת אוחז בבגדיו, אם נקרעו נקרעו, ואם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את לבו, והאבן נתונה מאחוריו, וחזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו, כפולה אחד לשנים, ושנים לארבעה, ושתי רצועות עולות ויורדות בה, ידה טפח ורחבה טפח, ומכה אותו שליש המכות מלפניו, ושתי ידות מאחוריו, והקורא קורא אם לא תשמר לעשות... והפלא יי את מכותך וגו' (דברים כח נח-נט). ויתר פרטיה, מבארים בפרק הנזכר במסכת מכות [ה' סנהדרין פ''ו].

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said in the chapter mentioned (Mishnah Makkot 3:12-14), "How do they lash him? His two hands are bound on each side of the column and the administrator grabs his clothes. If they are torn, they are torn (so be it), and if they become unstitched, they become unstitched, until his heart (chest) is uncovered. And a stone is placed behind him and the administrator stands on it. And a strap of calfskin is in his hand, doubled over once into two [straps] and a second time into four [straps] and there are two [other] straps going up and down with it. The [strap's] handle is a hand-breadth [long] and [the strap] is a hand-breadth wide and its tip reaches to the mouth (beginning) of his stomach. And he lashes him one third [of the lashes] on his front and two thirds on his back [...] The reader would read, 'If you do not guard to do [...] And the Lord will increase your beatings, etc.' (Deuteronomy 28:58-59)." And the rest of its details are elucidated in the mentioned chapter of Tractate Makkot (see Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 6)

4 ד

ונוהגת מצוה זו, בארץ ישראל, שיש בית דין סמוך. ואמרו זכרונם לברכה במסכת סנהדרין (ב, א) מכות בשלשה, כלומר ששלשה בית דין סמוכין מלקין, ואין צריך לענין מלקות בית דין של עשרים ושלשה, ובית דין העובר על זה ולא הלקה המחויב מלקות בטל עשה זה, וענשו גדול מאד, כי ביראת הדין תתקים הדת בהמון.

And this commandment is practiced in the Land of Israel, which has an ordained court. And they, may their memory be blessed, said, in Tractate Sanhedrin 2a, "Flogging is with three," which is to say that a court [of] three ordained [judges] gives lashes. And it is not necessary for the matter of lashes to have a court of twenty-three. And a court that transgresses this and does not give lashes to one liable for lashes, violates this positive commandment. And [such a court's] punishment is very great, since it is through fear of judgement that religion is kept by the masses.