Mitzvah 498 תצ״ח
1 א

שלא להקים עלינו מלך נכרי - שנמנענו מלהקים מלך עלינו איש שלא יהיה מזרע ישראל, ואפילו יהיה גר צדק, ועל זה נאמר (דברים יז טו) לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא. ואמרו זכרונם לברכה בספרי לא תוכל לתת עליך איש נכרי, זו מצות לא תעשה, וכמו כן שאר המנויין אין ראוי שנמנה עלינו בדבר מהדברים, לא מנוי תורה ולא מנוי מלכות, איש שיהיה מקהל גרים, עד שתהא אמו מישראל, מדכתיב שום תשים וגו', ודקדקו זכרונם לברכה (קדושין עו, ב) כל שימות שאתה משים עליך לא יהיו אלא מקרב אחיך.

To not establish a foreign king over us: That we were prevented from establishing a man that is not from the seed of Israel - and even if he is a righteous convert - [as] king upon us. And about this is it stated (Deuteronomy 17:15), "You may not place upon yourself a foreign man that is not your brother." And they, may their memory be blessed, said in Sifrei Devarim 157, "'You may not place upon yourself a foreign man' - this is a negative commandment." And likewise, it is not fitting to appoint upon us for anything - not a Torah appointment and not a state appointment - a man that is from the 'congregation of converts,' until his mother be from Israel, from that which is written, "You shall surely place, etc."; and they, may their memory be blessed, made a precise inference (Kiddushin 76b), "Any placing that you do shall only be from among your brothers."

2 ב

שרש המצוה ידוע, כי מהיות הממנה לראש להכניע לכל בכל אשר ידבר, צריך להיות על כל פנים מזרע ישראל שהם רחמנים בני רחמנים, כדי שירחם על העם שלא להכביד עלם בשום דבר מכל הדברים, ויאהב האמת והצדק והישר, כידוע לכל שהוא ממשפחת אברהם, שיש בה כל טובות אלו, וכעין שאמרו חכמי הטבע, שטבע האב צפון בבניו.

The roots of the commandment are well-known: Since it is for the appointed head to humble all in everything that he says, it is necessary that he nonetheless be from the seed of Israel - as they are merciful, the children of merciful ones - so that he will have mercy on the people not to make their yoke heavy in any matter from all of the things. And he should love truth, justice and righteousness - as it is known to all that anyone who is from the family of Avraham has all of these good [qualities]; and similar to what the wise men of science said, that the nature of the father is planted in his children.

3 ג

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (קדושין שם), שאין מעמידין אלא מזרע ישראל ראש שררה, ואפילו ממנה על אמת המים, שמחלק ממנה לשדות, ואמרו גם כן (שם פב א), שאין מעמידין מלך ולא כהן גדול למי שהוא ספר או בלן או ברסקי לא מפני שיהיו פסולים למלכות, אלא מפני שאמנותן נקלה מזלזלין בהם העם לעולם, ומי שיעשה במלאכות אלו, אפילו יום אחד נפסל לשררות אלו.

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Kiddushin 76b) that we only set up a head of authority from the seed of Israel - and even if he is appointed over a watercourse to distribute from it to the fields. And they also said (Kiddushin 82a) that we do not set up one who is a barber, a bathhouse attendant or a tanner [as] king, nor [as] high priest. It is not because they are [intrinsically] disqualified from the monarchy; but rather since their trade is lowly, the people will always disparage them. And one who has done these crafts even one day is disqualified from these positions of authority.

4 ד

ובמלכות ישראל כבר זכה בו דוד וזרעו לעולם, ואין בידינו עוד לשנותה כמו שאין בידינו עוד לשנות הכהנה מזרע אהרן, שנאמר עליו (שמואל ב ז טז) כסאך יהיה נכון עד עולם. ובבאור אמרו זכרונם לברכה (קהלת רבה פרשה ז) כתר מלכות זכה בו דוד, וכל המאמין בתורת משה יודה על זה. ויתר פרטי המצוה מבארים במקומות מיבמות, וסנהדרין, וסוטה ונדה. וכבר כתבתי קצת בדיני המלוכה כמנהגי למעלה בסדר זה במצות מנוי המלך.

And David and his seed have already acquired the monarchy of Israel. And it is not still in our hands to change it - [just] like it is no longer in our hands to change the priesthood from the seed of Aharon - as it is stated about it (II Samuel 7:16), "your throne shall be established forever." And in the elucidation [of this], they, may their memory be blessed, said (Kohelet Rabbah 7; Yoma 72b), [that] the crown of monarchy was acquired by David. And all who believe in the Torah of Moshe concede to this. And the rest of the details of the commandment are in [various] places in Yevamot, Sanhedrin, Sotah and Niddah. And I have already written some of the laws of the monarchy, as is my custom, above in this Order on the commandment of appointing a king.

5 ה

ונוהג אסור זה לענין המלוכה, בזמן שישראל על אדמתן בישובן, והיא מן האזהרות שהם על כלל הצבור, ולענין שאר שררות שבישראל נוהג אסור זה בכל מקום שהם, שאסור להם מן התורה למנות על הצבור אדם שאינו מבני ישראל.

And this prohibition regarding the monarchy is practiced at the time that Israel is on its land in its settlement, and it is from the warnings (negative commandments) that are upon the whole community. And regarding other positions of authority in Israel, this prohibition is practiced in every place that they are. As it is forbidden for them from Torah writ to appoint a man that is not from the Children of Israel over the community.

6 ו

ומשרש המצוה. אתה דן, שאסור גם כן למנות על הצבור אנשים רשעים ואכזרים, והממנה אותם מפני קרבה, או מיראתו להם, או להחניפם לא תסור רעה מביתו, ועל קדקדו חמסו של אותו רשע ירד, ומי שלא יירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו שכרו יהיה אתו מאת השם תמיד בעולם הזה, ונפשו בטוב תלין לעולם הבא, וזרעו יירש ארץ.

You can infer from the root of the commandment that it is also forbidden to appoint evil and cruel men over the community. And evil will not depart from the house of the one who appoints them because of relation or from their fear or to flatter them, and 'the violence of that evildoer will fall upon his skull.' And the reward of the one who does not fear from any man - [so as] to benefit the masses with all of his strength - will be from God forever in this world; 'and his soul will recline in the good of the world to come, and his seed will inherit the land.'