Mitzvah 432 תל״ב
1 א

מצות יראת השם - להיות יראת השם יתברר על פנינו תמיד לבלתי נחטא. כלומר, שנירא ביראת ענשו ולא יהיה לבבנו בלי מגור אליו כל היום, ועל זה נאמר (דברים י כ) את יי אלהיך תירא. והראיה, שזהו מצות עשה אחת מחשבון תרי''ג מצות שנצטוינו מה שאמרו בסנהדרין (נו, א), על דרך הוכוח בפרוש ונוקב שם יי וגו' (ויקרא כד טז) ואימא פרושי דכתיב אשר נקבו בשמות (במדבר א, יז). ואזהרותיה מן את יי אלהיך תירא, ירצה לומר על דרך הויכוח, כי אולי נפרש ונקב בהזכרת השם לבד מבלי שיברך, והעון שיהיה בזה לפי שהפסידו היראה, כי מיראת השם שלא יזכר שמו לבטלה, והשיבו שם דלכא למימר הכי דשתי תשובות בדבר חדא דבעינא שם בשם וליכא, כלומר שיברך השם בשם כגון יכה יוסי את יוסי, ועוד אזהרת עשה הוא, וכל אזהרת עשה לאו שמיה אזהרה, כלומר דקרא דאת יי אלהיך תירא מצות עשה היא.

The commandment of fearing God: That the fear of God, may He be blessed, should always be on our faces, that we not sin; meaning to say that we fear with a fear of His punishment and that our hearts not be without fear of Him, the whole day. And about this is it stated (Deuteronomy 10:13), "The Lord, your God, you shall fear." And the proof that this is a positive commandment from the tally of the six hundred and thirteen commandments that we were commanded is that which they said in Sanhedrin 56a by way of the debate about the understanding of "And he who blasphemes the name of the Lord, etc." (Leviticus 24:16): "I will say [that it is] to express, [like that] which is written (Numbers 1:17), 'And Moshe and Aharon took these men that are expressed by name'; and its prohibition is from 'The Lord, your God shall you fear.'" It means to say by way of the debate that maybe we should explain "blaspheme" (nokev), as the expression of [God's] name, alone, without him 'blessing' [it]; and the sin that there would be in this is because he loses the fear - as it is from the fear of God not to mention His name in vain. And they answered there, that one should not say like this, as there are two answers to the thing, "One is that it is necessary that [it involve] the name of God with the name of God, and there is not [this in such a case]" - meaning to say that he must 'bless' the Name with the Name, as in, "Yose should strike Yose!" "And also it is a [prohibition] of a positive commandment, and a [prohibition] of a positive commandment [is not called] a prohibition" - meaning to say that the verse of "The Lord, your God shall you fear" is a positive commandment.

2 ב

שרש המצוה ביראת השם יתברך נגלה לכל רואי השמש, כי השמירה הגדולה מן החטא היא יראת ענשו.

The root of the commandment of fearing God, may He be blessed, is revealed to all who see the Sun, as the greatest protection from sin is the fear of His punishment.

3 ג

ודיני המצוה, כלולים [בפשט הכתוב] (בחפשנו הכתוב) [הלכות יסודי התורה פ''ב].

And the laws of the commandment are included [in the simple understanding of the Scripture] (in our searching the Scripture) (see Mishneh Torah, Laws of Foundations of the Torah 2).

4 ד

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן ובכל מין האדם, וזאת אחת מן המצות התמידיות על האדם, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם, אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עברה לידו חיב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק, שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רע המעשה. והעובר על זה ולא שת לבו בכך באותן שעות בטל עשה זה, שזו היא שעת קיום עשה זה בכוון. ואולם כל ימי האדם וכל עתותיו בכלל המצוה לעמד זריז ונזכר עליה.

And this commandment is practiced in every place and at all times and by the entire human species. And this is one of the constant commandments upon a person, that the obligation not ever be interrupted from upon a person, even one instant. And one upon whom the matter of a sin comes to his hand is obligated to arouse his spirit and to place into his heart at that juncture that God, blessed be He, oversees all of the actions of people and [takes] vengeance according to the evil of the deed. And one who transgresses this and does not [appraise] his heart of this at those times has violated this positive commandment; as this is the specific time [for the] fulfillment of this positive commandment. However for a person to stand with alacrity and to remember it during all of his times is included in the commandment [as well].