Mitzvah 303 ש״ג
1 א

שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות ששה עשר בניסן - שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות יום ששה עשד בניסן. שנאמר (ויקרא כג יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה.

To not eat from the new grain before the end of the sixteenth of Nissan: To not eat from the new grain before the end of the sixteenth of Nissan, as it is stated (Leviticus 23:14), "And bread and roasted grain and fresh grain you shall not eat until this very day."

2 ב

משרשי המצוה. לפי שעקר מחיתן של בריות, היא בתבואות, ועל כן ראוי להקריב מהן קרבן לשם אשר נתנה טרם יהנו מהן בריותיו, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה (ברכות לה, א) בדומה לזה, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל, וכל זה, להכשיר עצמנו שנהיה ראויין לקבל מטובו, וכמו שכתבתי בספר זה פעמים רבות. וביום ששה עשר בניסן, היינו מקריבין בזמן הבית קרבן העמר מתבואה חדשה מן השעורים, כי היא התבואה המבכרת יותר מן החטים, והיא מתרת כל התבואות.

It is from the roots of the commandment [that it is] since the main nourishment of the creatures is from grains. And therefore it is fitting to offer from them a sacrifice to God who gave them, before the creatures benefit from them. And [it is] similar to that which they, may their memory be blessed, said about [something] resembling this (Berakhot 35a), "Anyone who benefits from this world without a blessing has misappropriated." And all of this is to prepare ourselves that we should be fitting to receive from His goodness - and as I wrote in this book many times. And at the time of the [Temple], on the sixteenth of Nissan, we would offer the sacrifice of the omer from the new grain barley grain, since it is the grain that comes out first [before] the wheat. And it permits [us to benefit from] all of the grains.

3 ג

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (מנחות ע א) שחמש ר תבואות לבד הן, שהן בכלל אסור החדש, והן, חטה ושעורה וכסמת שבלת שועל ושיפון. ובזמן הבית. משקרב העמר ביום ששה עשר בניסן, היה מתר החדש בירושלים. ומקומות הרחוקים מתרין אחר חצות, לפי שאין בית דין מתעצלין בו עד אחר חצות, ועל כן היה מתר להם בכל מקום לסמך על חזקה זו. והיום בעונותינו, שאין מקדש, אסור מן התורה כל היום. ובמקומות שעושין שני ימים טובים אסור כל יום שבעה עשר עד לערב מדרבנן. ויתר פרטיה במנחות פרק עשירי (עי' סהמ''צ להרמב''ם ל''ת קצא) ובמקומות [משבועות] משביעית ומעשרות וחלה.

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Menachot 70a) that there are only five grains that are included in the prohibition of the new [grain]. And they are wheat, barley, spelt, oats and rye. And at the time of the [Temple] from the time that the omer was offered on the sixteenth of Nissan, the new [grain] was permitted in Jerusalem. And in places distant [from it], they would permit [it] after midnight, since the court would not be lazy with it until after midnight. And therefore it was permitted for them in every place to rely upon this assumption. And today that - on account of our iniquities - there is no Temple, it is forbidden the whole day from Torah writ. And in places that they make two days of holiday, it is forbidden on the seventeenth until the evening rabbinically. And the rest of its details are in Menachot, the tenth chapter (see Sefer HaMitzvot LaRambam, Mitzvot Lo Taase 191) and in [some] places in [Shevuot], in Sheviit, Maasrot and Challah.

4 ד

ונוהג אסור זה בכל מקום ובכל זמן, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית בזכרים ונקבות. ומי שעבר על זה ואכל כזית מפת חדש [ה] קדם יום הקרבת העמר חיב מלקות.

And this prohibition is practiced in every place and at all times - whether in the presence of the [Temple] (when it exists) or not in the presence of the [Temple] - by males and females. And one who transgressed it and ate a kazayit of new bread before the day of the offering of the omer is liable for lashes.