Mitzvah 257 רנ״ז
1 א

מצות כבוד חכמים - לכבד החכמים ולקום מפניהם שנאמר (ויקרא י״ט:ל״ב) מפני שיבה תקום. ותרגם אונקלוס: מן קדם דסבר באוריתא תקום. והדרת פני זקן פרשו זכרונם לברכה (קידושין לב, ב) אין זקן אלא מי שקנה חכמה, וזה שהוציא הכתוב החכם בלשון זקן, הטעם מפני שהבחור החכם ראה בחכמתו מה שראה הזקן ברב שניו.

The commandment to honor sages: To honor sages and to rise in front of them, as it is stated (Leviticus 19:32), "Before an elder rise" - and Onkelos translated [it as], "Before one who understands the Torah rise" - "and dignify the face of the aged (zaken)." They, may their memory be blessed, explained (Kiddushin 32b), "A zaken is only one who has acquired (shekanah) wisdom. And the reason that the verse expressed, the sage, with the language of "aged," is because the young sage has seen with his wisdom that which the aged has seen from his many years.

2 ב

משרשי המצוה. לפי שעקר היות אדם נברא בעולם הוא מפני החכמה, כדי שיכיר בוראו, על כן ראוי לבני אדם לכבד מי שהשיג אותה, ומתוך כך יתעוררו האחרים עליה. ומזה השרש פרש איסי בן יהודה בגמרא בקדושין שאפילו זקן אשמאי, כלומר שאינו חכם, הוא בכלל המצוה שראוי לכבדו, מפני שברב שניו ראה והבין קצת במעשי השם ונפלאותיו, ומתוך כך ראוי לכבוד, והינו דאמר רבי יוחנן שם בקדושין הלכה כאיסי בן יהודה, וזה שאמרו (סנהדרין פה, א) בתנאי שלא יהיה בעל עברות, שאם כן מנע עצמו מכבוד.

It is from the roots of the commandment [that it is] since the main [purpose] of man being in the world is wisdom, so that he can recognize his Creator. Therefore, it is fitting to honor someone who has attained it; and through this, others will be aroused to it. And from this root, Eesi ben Yehudah explained in the Gemara in Kiddushin that even a simple aged one - meaning to say that is not wise - is included in this commandment, such that it is fitting to honor him. Because from his many years, he saw and understood some of the works of God and his wonders. And as a result of this, he is fit for honor. And that is what Rabbi Yochanan said there in Kiddushin, "The law is like Eesi ben Yehudhah"; and that which they said (Sanhedrin 85a) [that it is] on condition that he is not a man of sins; as if so, he has prevented himself from honor.

3 ג

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה, שאין צריך לומר שמי שאינו חכם חיב בכבוד החכם, אלא אפילו החכם חיב בכבוד החכם, כמו שאמרו זכרונם לברכה (ב''מ לג, א) תלמידי חכמים שבבבל עומדים זה מפני זה. ומה שבארו גם כן כי בכבוד הרב על התלמיד יש תוספת גדול על הכבוד שחיב לכל חכם אחר, והפליגו בזה עד שאמרו (אבות דטו) מורא רבך כמורא שמים. ובבאור אמרו אביו ורבו, רבו קדם בכבוד ובאבדה ובמשא ובשביה, אבל אם היה אביו חכם, אף על פי שאינו שקול כרבו אביו קדם. ובפרק חלק (סנהדרין קי, א) אמרו כל החולק על רבו כחולק על השכינה, שנאמר (במדבר כו ט) בהצותם על יי. ושם האריכו בענין הרבה.

From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said that there is no need to say that someone who is not a sage is obligated in the honor of a sage, but rather even a sage is obligated in the honor of [another] sage; as they, may their memory be blessed, said (Bava Metzia 33a), "The Torah scholars in Babylonia get up for one another." And that which they also elucidated that with the honor of a teacher upon his student, there is a great addition upon the honor that he is obligated to any other sage. And they emphasized this to the point that they said (Avot 4:12) "The reverence of your teacher [should be] like the reverence of Heaven." And in the explanation, they said [between] his father and his teacher, his teacher has precedence in honor, in a lost object, in a load and in captivity. But if his father was a sage - even though he was not equivalent to his teacher - his father has precedence. And in the chapter [entitled] Chelek (Sanhedrin 110a), they said, "Anyone who disagrees with his teacher is as if he disagrees with the Divine Presence, as it is stated (Numbers 26:9), 'in their quarreling with the Lord.'" And they spoke at much length about this matter there.

4 ד

ומה שאמרו זכרונם לברכה (קידושין לא, ב), במוראת רבו, שלא ישב במקומו ולא יכריע דבריו ולא יסתר דבריו ולא יורה בפניו לעולם, ואפילו תוך שנים עשר מיל עמו אסור להורות, ואם ראהו עובר על דברי תורה, כיצד ימנענו? והחלוק שבין רבו מבהק, כלומר שרב חכמתו ממנו, לרבו שאין רב חכמתו ממנו, ומאימתי חיב לעמוד מפני רבו ומפני חכם אחר, ובאי זה מקום ובאי זה ענין פטור מן הקימה. ויתר רבי פרטי ענינים אלה בקדושין פרק ראשון ובמקומות אחרים [יו''ד סי' רמד].

And that which they, may their memory be blessed, said (Kiddushin 31b) about the awe of his teacher, that he should not sit in his place, and not sustain his words, not contradict his words and never make a ruling in front of him - and even if he is within twelve mil of him, it is forbidden to make a ruling. And how should he stop him if he saw him transgressing words of the Torah; the distinction between his primary teacher - meaning to say, that most of his wisdom is from him - and a teacher that the majority of his wisdom is not from him; from when is he obligated to stand in front of his teacher, and in front of another sage; in which place and in which way is he exempt from rising; and the rest of the many details of these matters are in Kiddushin in the first chapter and in other places (see Tur, Yoreh Deah 244).

5 ה

וכן מדיני המצוה הענינים שפטורין מהן החכמים מצד כבודם ומוראם, כגון בנינים וחפירות המדינה וכיוצא בהן, וכן המסין שמטילין המלכים על אנשי הארץ, בין מס שהוא קצוב על כל בני העיר יחד או שהוא קצוב על כל איש ואיש או שאינו קצוב כלל, מכל זה הם פטורים, שנאמר (הושע ח י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים.

And likewise from the laws of the commandment are matters from which the sages are exempted from the angle of their honor and awe - such as building and digging for the country and similar to them; and likewise taxes that the kings impose on the people of the land, whether it is a tax that is fixed on all of the people of the city together (as a lump sum) or whether it is fixed on each and every man or whether it is not fixed at all. They are exempt from all of this, as it is stated (Hoshea 8:10), "Though they have hired among the nations, now I will gather them, and they will begin to be diminished by reason of the burden of kings and princes" (which is understood regarding this in Bava Batra 8a, "If all learn [Torah], I will gather them already now; and if only a few, they will be excused from the burden imposed by kings and princes").

6 ו

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליה בטל עשה וענשו גדול, למען כי זה יסוד חזק בדת.

And [it] is practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it has violated a positive commandment and his punishment is great, since this is a strong pillar in the religion.