Yoreh De'ah, Teshuva 297 יורה דעה, רצ״ז
1 א

שלום לשר האלוף בינה והשכל הרבני המופלג תלמידי החביב מהו' מאיר ני' מבאסקאוויץ:

2 ב

לקחתי מעט פנאי להשיב בקיצור לעמוד על האמת בלי שום פלפול כי הזמן יקר וענין השליחות אינה נראה לי מה שאב שולח ממון לכהן על ידי שליח כי אין שליחות זה כקידושין וגטין דמלבד הגעת המעות להאשה צריך שיאמר ובעי' שיהיה אמירת השליח כאמירת הבעל ובגט אפי' טלי גיטך מעל גבי קרקע לא מהני ואי לאו דיד שליח כיד בע"הב אינה מגורשת אבל הכא לא יהא אלא מניח מעותיו על הקוף ומשלחו לכהן ויודיע שהוא שולח לו בפדיון בנו יי"ח מן התורה אין צריך לומר דבר רק שידע הכהן שבשביל פדיון נותן לו ואם כן מה לי הוא מה לי שלוחו אך הענין שהשליח נותן ממון של עצמו ואיננו מזכה ממונו להאב אלא רוצה לפדות בנו של פלוני בממון עצמו בשליחות פלוני ויהי' האב יי"ח פדיון מטעם שלוחו כמותו וכמי שמפריש מתבואות עצמו על כריו של פלוני ובהא פשיטא לשואל שבריב"ש דאינו נפדה על ידי שליח אבל ממון שלוח מבעלים לכהן אין זה פדיון על ידי שליח אלא הגעת ממון על ידי שליח ואין בכך כלום והרבה שגו בזה אמנם אם אין אב לפדות פודין הב"ד מממון של צבור את הבן והוא מ"ע בפ"ע:

3 ג

והמזכה ה' סלעים לכהן על ידי שליח יי"ח ואינו דמיון לפטר חמור התם משהפריש תו אינו באחריותו מה שאין כן הכא חייב באחריותו אחר הפרשה עד שיקיים מצות נתינה או ליד כהן או ליד הזוכה בעבורו ושוב אין בע"הב חייב באחריותו למצות פדיון אלא באחריות המעות פי' אם הזוכה בשבילו פושע חייב הוא באחריותו ככל נפקד ואם אין לו לשלם ובע"הב פשע שמסרו לזה חייב הבע"הב באחריות לא ממצות פדיון שכבר בנו פדוי אלא ככל אחריות ממון של חברו שפושע בו:

4 ד

ומ"ש מתוס' ספ"ק דגיטין דע דמתנת כהונה כיון שאמר אפי' שלא בפניו שרוצה ליתן לכהן פלוני אינו יכול לחזור בו דהוה מתנה מועטת כיון שאין לו בו אלא ט"ה שוב ממילא אין יכול לחזור בו בלא דין דהולך כזכי ועיין מרדכי פ"ג דגיטין ולפע"ד נ"ל דאין יכול לכתחלה לחלק ה' סלעים לב' כהנים דכל שניתנה בו תורה שיעור אם מחלקו ה"ל חצי שיעור אף על גב דבדיעבד יוצא על ידי צירוף מ"מ מצוה מן המובחר לאכול השיעור בבת אחת או ליתן שיעור נתינתו בב"א:

5 ה

פ"ב נגהי ליום עש"ק בטוב שבט קפז"ל. משה"ק סופר מפפ"דמ.