Orach Chayim, Teshuva 185 אורח חיים, קפ״ה
1 א

השם חכמה בטוחות ישיגהו שובע שמחות ואור צח וצחצחות וינהלו על מי מנוחו' לה"ה אהובי כנפשי מחותני הרב הגאון המופלא ומופלג כש"ת מו"ה בונם גינס נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מ"ד יע"א:

2 ב

יקרת מכתבו הגיעני יום אתמול ביום התעני' ולהיות אמרותיו חביבים עלי אמרתי להשתעשע בהם היום יום שמחתינו ותהי' לי למשיבת נפש וע"ד אשר שדר לן חורפא ואיהו חוליא מתקו לחכי דברי תורתו ואשר נתקשה להסוברים דאף הן הי' באותו הנס סברא דאורייתא היא לחייב נשים במ"ע שהז"ג הא אבוהן דכולהון תפילין דילפינן כל התורה מהם לפטור מ"ע שהז"ג ותפילין גופי' כתיב בהו סוף פרשת בא כי ביד חזקה וגו' והרי נשים הי' באותו הנס ואפ"ה פטורי' מתפילין וא"כ ה"ה כל מ"ע שהז"ג אע"פי שהי' באותו הנס יפטרו אלו דברי פר"מ וה"ה דקשה נמי למה לי זכור ושמור בדבור א' לחייב נשים תיפוק לי' דבדברו' שניו' תלה שבת בי"מ ואמרי' בפע"פ דצריך לומר בקידוש היום זכר לי"מ וכ' תוס' שם דפר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם בגמטרי' ט"ל מלאכות שנאמרו בשבת זכר לי"מ ע"ש ואם כן פשיטא דנשים חייבות שאף הן הי' באותו הנס ולמה לי היקשא דזכור ושמור וכן יש להקשות בפ' התכלת דאמר ר' יהודה רמא חוטי אפרזומא דאינשי ביתי' ומקשה הש"ס מדרמי ש"מ ס"ל לילה זמן ציצית א"כ אמאי מברך בכל צפרא ע"ש ומאי קושיא דלמא לעולם ס"ל לילה לאו זמן ציצית והא דחיי' נשי' בציצי' משום שהן הי' בנס י"מ וכתי' בציצי' י"מ וכ' ב"י בשם המדרש דבקריע' י"ס הכריז גבריאל שיקרעו המים שלפניהם בזכות ציצית שלפניהם ושלאחריה' בזכות ציצית שלאחריה' וא"כ כיון שהנשים הי' באותו הנס יתחייבו בציצית אע"ג דלילה פטור מציצית:

3 ג

אבל האמת יורה דרכו דתפילין אינם מטעם י"מ לחוד כי הוא מחק אהבת אוהבי' לישא כל א' חותם אהבת חברו על עצמו וכדכתי' שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה וכן כתב החסיד בעל חובת הלבבות ולכן אחז"ל הקב"ה מניח תפילין ותפילין דמרי עלמא מאי כתיב בהו אהבת ה' את ישראל והני דידן מאי כתיב בהו אהבתינו את ה' וקבלת עול מלכותו ויחודו וכדכתי' בפ' שמע ובפ' והי' ושם לא נזכר י"מ כלל אך הואיל וגם זה מעורר האהבה לזכור חסדו אשר עשה עמנו בצאתנו ממצרים ע"כ לסניף בעלמ' אמר בשעה שנכתוב אהבת ה' לנו על חותם לבנו נזכיר גם את זה ואיננו אלא סניף והפטור מעיקר החותם לא נתחייב בסעיף מסעיפי המצוה שהוא י"מ אע"פי שהי' באותו הנס ולא שייך לחייב נשים שאף הם הי' באותו הנס אלא בפסח חנוכ' ופורים וגם בסוכה לולי האזרח משום שכל עיקר המצו' לא נתקן אלא בשביל זה אבל לא בתפילין וכן בציצית שעיקר המצוה וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וע"ד אגב נזכיר גם י"מ וקריע' י"ס כנ"ל ע"פי המדרש וכן שמירת שבת עיקרו זכרון למ"ב וסעיף סעיפי' הם זכר לי"מ ואלו הי' נשים פטורו' מן העיקר לא יתחייבו משום שהי' בני י"מ וזה פשוט:

4 ד

ומידי עברי בעיוני בספר שער המלך בענין זה ראיתי דברים שראוי' לעורר עליה' והנה בהלכו' חמץ ומצה מייתי ק' מהר"ח אלפאנדרי בס' עץ חיים שהקשה מאי מקשה ש"ס בסוכה למה לי אזרח להוציא נשי' תיפוק לי' מ"ע שהז"ג נשים פטורות ומאי קושיא דלמא ה"א לחייבינהו משום שהי' באותו הנס דענני כבוד ופר"מ הביאו בדבריו ועל זה תי' שער המלך דלא המ"ל הכי משום תינח למ"ד ענני כבוד אבל למ"ד סוכו' ממש מא"ל ולכאורה דבריו תמוהים מה בכך יהי' סוכות ממש או ענני כבוד בין כך ובין כך היה גם נשים באותו הנס ולא מצאתי פתר אלא עפ"י מ"ש הרוקח הובא בספר אלי' רבה ר"סי תרנ"ה שבמלחמות סיחון ועוג ושארי מלחמות ישבו בסוכות ר"ל חוץ לאהליהם כסוכת הלוחמים ביום קרב יע"ש וא"כ לא שייכי בנשים דלאו בני כיבוש נינהו וא"ש להך מ"ד דסוכות ממש הוה:

5 ה

ובתי' השני כתב בשם מהר"ח אלפאנדרי הנ"ל דבירושלמי איתא שהם הי' באותו סכנה משמע דוקא במקום סכנה ולא משום נס דענני כבוד דלא הוה סכנה וצ"ע קצת כיון דסברא דאורייתא מנ"ל לחלק בין סכנה לנס ולכאורה היא גופא נפקא לן ממצה וסוכ' מדמחייבינהו רחמנא במצה ופטרי' מסוכה ש"מ לחלק בין סכנה לנס ואה"נ כדפריך למה לי אזרח להוציא נשים הו"מ לשנוי' דה"א לחייבינהו משום שהי' באותו הנס דענני כבוד ולא הוה ידעי' לחלק בין נס לסכנה אלא משום דהך שהן הי' באותו הנס ממצה נפקא לן ע"כ עדיפא מיני' קאמר דה"ל סד"א למילף גז"ש ט"ו ט"ו ממצות:

6 ו

ולפ"ז תינח למ"ד ענני כבוד הי' א"כ שפיר מוכח מדחייבינהו במצה ופטרינהו מסוכה ש"מ לחלק בין סכנה לנס ומשו"ה דקדק הירושלמי שאף הן הי' באותו סכנה משא"כ למ"ד סוכות ממש והיינו במלחמות סיחון ועוג כנ"ל שאין שייכות לנשים בזה אין ראי' לחלק בין סכנה לנס ואזלא ש"ס דילן כהך מ"ד ומשו"ה אמר שהן הי' באותו הנס ולא באותו הסכנה דכל שהי' באותו הנס סגי:

7 ז

וכן י"ל דעת רשב"ם שכ' שהן הי' בעיקר הנס והוקשה לו ממה דאיתא בירושלמי שהי' בספק דלהשמיד י"ל בהיפוך דש"ס דילן אזיל למ"ד ענני כבוד ממש א"כ מדחייבינהו במצות ופטרינהו מסוכה ש"מ לחלק בין שהי' להן זכר בעיקר הנס או שלא הי' להם שום זכר בעיקר הנס רק שגם הם הי' באותו הנס אבל הירושלמי אתי' כאידך מ"ד דסוכות ממש הי' ולדידי' ליכא לחלק עיי' וק"ל:

8 ח

אמרתי אעלה בתמר לקיים איגרת הפורים הזאת להעלות איזה גרגרים אשר עלו במצודת רעיוני בימים הללו יומא דפוריא אינן במס' ב"ב בסוגי' דתלוה וזבון קאמר הש"ס כדפריך מיקריב אותו לרצונו שאני התם דניחא לי' דליהוי כפרה וכדפריך מגיטין דחובטין אותו ואומרי' לו עשה מה שישראל אומרי' לך משום מצוה לשמוע דברי חכמים ואלו לעיל גבי עולה לא אמר הכי משום דמצוה לקיים דברי תורה ומה צורך לתלות בכפרה וניחא לי דרמז מ"ש הרמב"ם ספ"ב מגירושי' דיצרו אנסי' וכיון שמכין אותו עד שתשש כח יצרו שוב גרש לרצונו וצריך לומר לפ"ז מ"ש בשבת פר"ע מכאן מודעא רבא לאוריי' למה לא נימא כיון שכפה הר כגיגית ותשש כח יצרם כבר קבלו התורה מרצונם דכל דברי רמב"ם היינו אחר שכבר קבלנו התורה וזה האיש בכלל מקבלי התורה א"כ נאמר יצרו אנסו לפי שעה וכשתשש כח יצרו חוזר לרצונו הראשון אבל על עיקר קבלת התורה מעיקרא לא שייך זה ע"כ שפיר קאמר מודעא רבא לאורייתא וא"כ תינח אחר מעשה דאחשורוש שכבר קבלו התורה ברצון א"כ כופין וגם דמכיון שתשש כח יצרו חזר לרצונו הראשון אבל קרא דלרצונו לפני ה' הלא נאמר גם בבית ראשון קודם מעשה דהדר קבלוהו בימי אחשורוש וא"כ מעיקרא לא לרצונו הי' ובשלמא סתם ישראל המביא קרבנו מקבלי' ממנו דהרי ברצונו נותנו ומקריבו אבל מי שצווח ואינו רוצה ליתן איך נכוף אותו ונאמר חזק' שמכיון שתשש כח יצרו חוזר לרצונו הראשון הרי כל קבלת התורה הי' באונס מעיקרא ותינח להסוברי' לחלק בין תורה שבכתב שהקדימו נעשה לנשמע לתורה שבע"פ א"ש אבל אותם שאינם סוברי' זה החלוק קשי' ע"כ הוצרך לומר ניחא לי' דלהוי לי' כפרה:

9 ט

הר"ן פ"ק דמגלה כ' על שם ר' אפרים מהא דקם רבה ושחטיה לר"ז בטל לי' מאי דאמר רבא חייב איניש לבסומי וכו' וא"כ צ"ע על הרי"ף ופוסקים שהביאו להלכתא ועל רבא גופי' צ"ע דהוה בתר רבה ור"ז ואמר חייב איניש וכו' ע"כ נלע"ד דאמרי' בשבת פ' מי שהחשיך מזל שעה גורם מאן דהוה במאדי' וכו' אמר רבה אנא במאדים וכו' א"ל אביי מר נמי עניש וקטיל ע"ש ואפשר דהוה קודם דשחטי' לר"ז דאלת"ה ה"ל למימר מר נמי שחטי' לר"ז והשתא י"ל דוקא רבה דאתיליד במאדים שכיחא גבי' הזיקא אבל רובא דרובא דעלמא חייב לבסומי דהיכא דלא שכיחא הזיקא שלוחי מצוה אינן ניזוקי' ולא תצא תקלה ומכשול משמחת מצותינו ונזכה לשמוח בבית אלקינו אמן הכ"ד א"נ. יום שמחה וששון ליהודים תקע"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: