חן חן לך על שאספת הרבה מקורות ושאלת שאלות מפורטות. לע"ד כיון שמפורש במהרי"ל שנשים וגם בתולות היו טובלות בערב יום הכפורים והובא באחרונים ורק יש באחרונים שדימו מילתא למילתא מדברי הריב"ש לאסור ודימוי זה אפשר לדחות כמו שאבאר אי"ה לכן אין למחות באלה הרוצות לטבול. ובמטה אפרים כתב שיש לנשים ובתולות לטבול ובספר בן איש חי הלכות שנה הראשונה פרשת נצבים אות ג' כתב שיש להן לטבול גם בערב ראש השנה כדי לקבל עליהן הארת קדושת היום עכ"ל וכן בשו"ת רב פעלים חלק ד' סימן ט"ז העיד שנשי ובתולות ביתו היו טובלות, ובספר מועדים וזמנים השלם למחבר תושב ירושלים חלק א' סימן נ"ה כתב שאינן צריכות לטבול ושכן המנהג בכמה מקומות עכ"ל כלומר שבכמה מקומות נשים אינן טובלות ומשמע שברוב שאר המקומות שפיר ישנן נשים הטובלות. ומכל מקום רק מקצת נוהגות כן ובקרית משה בערב יוה"כ טבלו השנה רק ע"ב נשים כולל בתולות שטבלו עם אמותיהן ונשים שבאו משכונות אחרות ששם המקוואות לנשים היו סגורות, ולעומת מאות גברים תושבי השכונה שטבלו. וברמ"א באורח חיים סוף סימן תר"ו לא הזכיר נשים ונראה שבימיו לא נהגו נשים לטבול וכן בערוך השלחן לא הזכיר נשים, ובמשנה ברורה סעיף קטן י"ז נתן מקום לטעות שמשמע שהמנהג הוא שנשים ובתולות טובלות וציין למגן אברהם ואולם במגן אברהם לא כתב אלא מדברי מהרי"ל ולא העיד שנהגו כן בדורות האחרונים.

Women who wish to immerse themselves before Yom Kippur may do so, since Minhagei Maharil states explicitly that women and girls immerse themselves on the day before Yom Kippur, and only a few achronim prohibit it based on a comparison with Resp. Rivash that can be disputed, as I will show. Ben Ish Chai wrote that women should immerse themselves before both Rosh Hashanah and Yom Kippur "to bring upon themselves the radiance of the holiness of the day," and in his Resp. Rav Pe'alim, vol. 4, no. 16, he reported that all the women and girls of his household did so. Mo'adim uZemanim haShalem, whose author lives today in Jerusalem, states in vol. 5, no. 55 that "[women] do not have to immerse themselves, and such is the custom in a number of places," implying that in other places they do immerse themselves.

Nevertheless, few women actually do so. Only seventy-two did so in the Kiryat Moshe neighborhood of Jerusalem on erev Yom Kippur in 5756 [1995], including girls who came with their mothers and women who came from other neighborhoods, in contrast to hundreds of men. Rema in Orach Chayim 606:4 does not mention women's tevilah before Yom Kippur, nor does Aruch haShulchan, and apparently it was not common. I think Mishnah Berurah left room for error when he cited Magen Avraham as if this was the ongoing custom, for Magen Avraham only cited Maharil to that effect but did not say what the custom was in his own generation.

והנה בטבילה בערב יום הכפורים נאמרו שלשה טעמים א' לתשובה וב' להיטהר מקרי וג' להידמות למלאכים. טעם תשובה שייך לכל בר מצוות איש ואשה נער ובתולה כמו שכתב במנהגי מהרי"ל הלכות ערב יום כפור, ובשבלי הלקט סימן רפ"ג באר הטעם בשם רבנו שמחה מאישפירא והובא בתניא רבתי סימן ע"ח וספר האגור סימן תתקכ"ד שכל השבים חייבים בטבילה עכ"ל והביא ראיה מאבות דרבי נתן פרק ח' הלכה ח' עיי"ש ובמהרי"ל הביא כן בשם ירושלמי, וכוונתם שכמו שיש לטבול כשחוזרים בתשובה בכל עת הוא הדין לקראת יום כפור שהוא עת תשובה לכל.

We find three reasons for tevilah before Yom Kippur: as a step toward repentance, to be purified from semen and to resemble the angels. The first, as part of teshuvah, is relevant to everyone from the age of bar or bat mitzvah, men and women alike, as Maharil wrote. Similarly, Shibolei haLeket 283 wrote in the name of R. Simchah of Speyer that "everyone who repents must immerse himself" and brought support for this from Avot d'Rabi Natan 8:8. Tanya Rabati 78 and Sefer haAgur 924 also cited R. Simchah. Nimukei Yosef in Yevamot 47b wrote that an Israelite who sinned and now repents "immerses himself by rabbinical [law], as an added [measure of repentance]," and this was cited by Rema in Yoreh De'ah 268.

Just as tevilah should accompany an individual's repentance at any time of the year so, too, everyone should immerse himself or herself in preparation for Yom Kippur, the time of repentance for all

ובסדר רב עמרם גאון כתב, ערב יום הכפורים טובל אדם או בשבע שעות או בשמונה שעות, ת"ר מצות וידוי יום הכפורים עם חשיכה אבל אמרו חכמים טובל אדם ביום הכפורים קודם שיכנס לאכול בסעודה ה' מפסיק בה ומתודה וכו' עכ"ל הרי שגרס בברייתא במסכת יומא דף פ"ח עמוד ב' שיש לטבול ומשמע שתקנו הטבילה משום תשובה בדומה לוידוי. ומכאן לתשובת רב סעדיה גאון בתשובות הגאונים שערי תשובה סימן ר"ב והובא בטור אורח חיים סימן תר"ו, שכתב שכל אחד ואחד טובל בערב יום הכפורים ובעלייתו מלטבול מברך על הטבילה עכ"ל והקשו הרי"ץ גיאות שם והרא"ש בסוף מסכת יומא שאין לברך על טבילה זו שאינה אלא מנהג ואין לה מקור בתלמוד ועיין בשו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן תנ"ב, אכן אם רב סעדיה גאון גרס בברייתא כרב עמרם גאון ניחא ואם תקנו הטבילה לשם תשובה אתי שפיר גם לפי אבות דרבי נתן. ובנמוקי יוסף במסכת יבמות דף מ"ז עמוד ב' כתב שישראל שחטא ועשה תשובה טובל מדרבנן משום מעלה עכ"ל והובא ברמ"א ביורה דעה סוף סימן רס"ח ויש לפרש שבדוקא נקט מדרבנן כי תקנו הטבילה משום תשובה כמו שמשמע בברייתא שהביא רב עמרם גאון, וכן לדעת רבנו שמחה מאישפירא יש לברך על הטבילה משום תשובה וכן משמע במהרי"ל שלכן השוה אותה לטבילת גר עיי"ש והלא הגר מברך. ומיהו דוחק לאמר שכולם גרסו בברייתא כרב עמרם גאון, ועיין בשבלי הלקט סימן ש"י שכתב שמברכין על הטבילה בערב יום כפור כדרך כל בעלי תשובה או כדרך כל בעלי קריין עכ"ל ואילו שם ובסימן שי"ט גרס בברייתא כנוסח שלנו.

. The source for this immersion goes back to the Talmud. R. Amram Gaon wrote in his siddur:

On the day before Yom Kippur a person immerses himself at the seventh or eighth hour. The Rabbis taught (tanu rabanan): "The mitzvah of confession on Yom Kippur starts at nightfall, but the Sages said, 'A person immerses himself on [the eve of] Yom Kippur before he comes in to eat…. He stops and confesses.' "

This beraita is missing in our editions of the Talmud that in Yoma 88b make no mention of tevilah, but according to R. Amram Gaon, immersion during the day before Yom Kippur is a Talmudic enactment the same as confession following the afternoon prayers.

Similarly, R. Sa'adiah Gaon wrote, as quoted in Teshuvot haGe'onim Sha'arei Tzedek, no. 202, that "each and every individual immerses himself on the eve of Yom Kippur, and upon emerging makes a blessing on the tevilah," and he is so cited in Tur. R. Simchah of Speyer also ruled that one should pronounce a blessing when immersing for repentance, and this is the sense of Maharil who compared such tevilah to that of a convert, who recites a blessing. And although Ri"tz Gayot and Rosh objected that no blessing should be made on a custom that has no basis in the Talmud, according to R. Amram Gaon immersing before Yom Kippur is indeed a beraita, and R. Sa'adiah Gaon probably had the same beraita. It should be noted, however, that Shibolei haLeket 310 ruled that one says a blessing on tevilah on the day before Yom Kippur, even though in 319 he copied the beraita as it appears in our editions and which does not mention immersion.

טעם ליטהר מקרי שייך באנשים ונערים ובנשים נשואות כמו שאמרו במשנה במסכת ברכות דף כ"ב עמוד א' נדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכים טבילה עכ"ל פי' מתקנת עזרא ועיין ברמב"ם הלכות אבות הטומאה פרק ה' הלכה ט' וי"א. ובספר מקראי קודש להגרצ"פ פראנק ז"ל חלק ימים נוראים סימן ל"ו פרש בדעת רב סעדיה גאון שהטבילה בעיוה"כ היא משום קרי ושבאותו יום בלבד לא נתבטלה תקנת עזרא ולכן מברכים, ועוד יש לפרש כמו שכתבו התוספות במסכת חולין דף קל"ו עמוד ב' בד"ה כרבי אלעאי שנהי שאינו חייב לטבול לקרין מכל מקום אם טובל מברך ולפי זה ניחא מה שכתב בשבלי הלקט שכל בעלי קריין מברכין. ואולם לע"ד קשה לפרש טעם רב סעדיה גאון משום תקנת עזרא שאם כן רק מי שראה קרי יברך ולא כל אחד ואחד ואינו משמע כן בדבריו, ומה שכתב בשבלי הלקט שמברכין כדרך כל בעלי תשובה או כדרך כל בעלי קריין הכי קאמר שמברך על התשובה או גם על הטהרה מקרין אבל בודאי אם לא ראה קרי אינו יכול לברך משום קרי לבד. ויש לדעת שטבילה לקרי אינה במקוה דוקא אלא מועיל לשפוך ט' קבים על הראש כמו שכתבו בארחות חיים וספר תשב"ץ סימן קכ"ב בשם מהר"ם ב"ב ובספר המנהיג סימן נ"ב והובא ברמ"א. ולהלכה כתבו בארחות חיים בהלכות ערב ראש השנה וכלבו סימן ס"ד ורא"ש וטור ואבודרהם שטובלים בערב יום הכפורים משום קרי בלא ברכה והוא הדין אין מברכים על טבילה לשם תשובה או על טבילת מומר.

The second reason, to be purified from semen, is relevant to married men and to youths who have emissions. It is also relevant to married women; see the Mishnah in Berachot 26a and Rambam in Hilchot Avot haTum'ah 5:9 and 5:11. R. Tzvi Pesach Frank z"l in his Mikra'ei Kodesh explained R. Sa'adiah Gaon's position as being that although Ezra's enactment requiring tevilat keri before praying was revoked for the rest of the year, it remains in force on Yom Kippur, and therefore one who immerses in preparation for Yom Kippur recites the blessing. Following Tosafot in Chulin 136b, one could also argue that although there is no longer any obligation to immerse after a nocturnal emission, nevertheless, one who chooses to do so may recite the blessing.

Still, I doubt that purification from semen was R. Sa'adiah Gaon's only reason, for he wrote that "each and every individual" should immerse himself, and not just those who had emissions. It is more likely that his view is the same as that of Shibolei haLeket 310, who wrote, "One says a blessing on tevilah on the day before Yom Kippur, like all those who repent or like all those who emit semen," i. e., the blessing can be for immersion either for repentance or to purify from semen.

However, the Halachah is that no blessing is recited on immersion, whether for repentance or for purification from semen. One should also remember that purification from semen does not require tevilah; it is enough to pour or shower nine kavim of water on oneself, as Orchot Chayim and Sefer Tashbatz 122 wrote in the name of R. Meir of Rottenberg and as is cited by Rema.

וטעם להידמות למלאכים שייך רק לגברים לפי מה שכתב בהגהות למנהגי מהר"י טירנא ערב יום כפור אות קמ"ב, אין להן לנשים לטבול בעי"כ כי אין יכולין להיות כמלאכים וטעות היא בידן כי לא שייך האי טבילה לגבייהן עכ"ל והביאו במטה משה סימן תת"מ ומשם לאליה רבה סימן תר"ו סעיף קטן ט', וכן בראבי"ה סימן תקכ"ח ואור זרוע חלק ב' סימן רע"ז ומרדכי במסכת יומא רמז תשכ"ג הזכירו הדימוי למלאכים. ואילו ברא"ש ובטור כתבו שעיקר הטעם הוא משום קרי והדימוי למלאכים הוא סמך בעלמא וכן כתב הרמ"א שטובלים משום קרי.

The third reason is in order to resemble the angels. According to the Hagahot to Minhagei Mahari Tirna, Erev Yom Kippur, no. 142, this applies only to men and not to women:

Women should not immerse themselves before Yom Kippur because they cannot resemble angels; they are mistaken [if they immerse themselves], for it is irrelevant to them.

This was cited by Mateh Moshe, who was cited in turn by Eliyahu Rabah in 606:9. Raviah in 628, Or Zaru'a in part 2, no. 276, and Mordechai in remez 723 also mentioned resembling the angels, while Rosh and Tur wrote that the main reason for tevilah before Yom Kippur was to be purified from seminal emission and that resembling angels was a side issue.

ונמצא שלדעת הרבה ראשונים אין טבילת ערב יום הכפורים ענין לבתולות ופנוית על כל פנים כיון שלא שייכת בהן טבילה לקרי. ואפילו טבילת נשואות אינה נזכרת בראשונים בהדיא זולת במהרי"ל ולשון הראבי"ה והמרדכי נהגו פרושים לטבול וכו' עכ"ל מוציא מכלל רוב גברים כל שכן נשים, וכן ממה שכתבו בארחות חיים ובכלבו שנהגו כל ישראל לטבול בנהר עכ"ל וכן הוא בזוהר פרשת פינחס דף רי"ד עמוד ב' בעיין בני היכלא בתשעה בירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא עכ"ל משמע שרק גברים טבלו כי אטו נשים טבלו בנהר לאור היום, ולשון כל ישראל עכ"ל שבארחות חיים ובכלבו יש לפרשו בגברים בלבד וכן מלשון רב סעדיה גאון כל אחד ואחד טובל בערב יום הכפורים עכ"ל אין ראיה שכולל גם נשים. ורק בתניא רבתי כתב בשם רבנו שמחה מאישפירא שמברך ברכת הטבילה עד שלא יכנס למקוה או לנהר או לים עכ"ל ויש להגיה כן בשבלי הלקט סימן רפ"ג, ואזיל לשיטתו שטעם הטבילה הוא משום תשובה ושייך גם בנשים ולכן דקדק לכתוב שטובלים גם במקוה שהוא מקום צנוע באמצע היום.

According to many rishonim, then, immersion on the eve of Yom Kippur is irrelevant to unmarried women, because they do not come into contact with semen. Even regarding married women, the only rishon who explicitly states that they immerse themselves is Maharil. The language of Raviah and Mordechai "the abstemious (perushim) are accustomed to immerse themselves" excludes most men, let alone women. The phrase "all Israel" used by Orchot Chayim and Kolbo can be taken to mean only men, and even R. Sa'adiah Gaon's "each and every individual" does not necessarily include women.

Moreover, Orchot Chayim and Kolbo wrote that "all Israel[ites] are accustomed to immerse themselves in the river," and similarly is found in the Zohar in Pinchas (p. 214b): " 'Sons of the Palace' should rejoice on the ninth day of the month [Tishrei] and immerse themselves in the river." The implication is that only men immersed themselves, for modest women would hardly immerse themselves in a river in the daytime. Only Tanya Rabati in the name of R. Simchah of Speyer mentions tevilah "before entering the mikvah or river or sea," and Shibolei haLeket 283 should be emended accordingly. This is consistent with R. Simchah's view that tevilah on the eve of Yom Kippur is for the purpose of repentance, which applies equally to men and women; he therefore specifies a mikvah, which is indoors and suitable for women during the day.

ולע"ד כיון שמפורש במהרי"ל שנשים ובתולות היו טובלות והביאוהו גדולי האחרונים לכן על זה סמכינן. ומה שכתב בהגהות מנהגי מהר"י טירנא שאין לנשים לטבול כיון שאינן יכולות להיות כמלאכים יש לפרשו שאין להן לטבול בכוונה להידמות למלאכים כי אין זה שייך להן וזהו שכתב שטעות היא בידן מה שאין כן אם טובלות לשם תשובה מאי טעות איכא. ובזה תביני דברי המגן אברהם שבסימן תר"י סעיף קטן ה' הביא מהמטה משה לגבי טבילה שנשים אינן יכולות להיות כמלאכים וכתב שלפי זה נשים אינן לובשות לבנים ביום הכפורים ואילו בסימן תר"ו העתיק דברי מהרי"ל שנשואות ובתולות טובלות בערב יום הכפורים ולא הזכיר דברי המטה משה, שאין כאן סתירה כי בסימן תר"י קאי על דברי הרמ"א שיש שנהגו ללבוש בגדים לבנים דוגמת מלאכי השרת עכ"ל ועל זה הביא שאין נשים יכולות להידמות למלאכים, ואילו בסימן תר"ו מיירי לענין טבילה לשם תשובה ולא כדי להידמות למלאכים ובזה גם המטה משה מודה.

Moreover, Orchot Chayim and Kolbo wrote that "all Israel[ites] are accustomed to immerse themselves in the river," and similarly is found in the Zohar in Pinchas (p. 214b): " 'Sons of the Palace' should rejoice on the ninth day of the month [Tishrei] and immerse themselves in the river." The implication is that only men immersed themselves, for modest women would hardly immerse themselves in a river in the daytime. Only Tanya Rabati in the name of R. Simchah of Speyer mentions tevilah "before entering the mikvah or river or sea," and Shibolei haLeket 283 should be emended accordingly. This is consistent with R. Simchah's view that tevilah on the eve of Yom Kippur is for the purpose of repentance, which applies equally to men and women; he therefore specifies a mikvah, which is indoors and suitable for women during the day.

ועוד שבעיקר סברת ההגהות לגבי טבילה ודברי המגן אברהם לגבי לבישת לבנים קשה לע"ד היכן מבואר שנשים אינן יכולות להיות כמלאכים לעניני יום הכפורים, כי מה שציינו האחרונים לילקוט שמעוני במשלי פרק כ"א והוא בויקרא רבה פרשה ל"א אות ה' שדרשו מעיר גברים וגו' שהמלאכים כולם זכרים ונקבה אין בהם, אין משם ראיה כי אין אנו באים להתדמות למלאכים מצד הזכרות שבהם אלא רק לעניני יום הכפורים ובזה שפיר גם נשים יכולות להתדמות. ומפורש כן בפרקי דרבי אליעזר פרק מ"ו הובא באור זרוע וברא"ש, מה מלאכי השרת יחיפי רגלי כך ישראל יחיפי רגל ביום הכפורים מה מלאכי השרת אין להם קפצים כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים מה מלאכי השרת אין בהן אכילה ושתיה כך ישראל כן ביום הכפורים וכו' מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא ביום הכפורים כך ישראל כן ביום הכפורים עכ"ל ברא"ש, ומבואר שלהרבה ענינים שפיר מדמינן נשים למלאכי השרת שהרי ביום הכפורים באכילה ושתיה והליכה יחף ונקיון מעוון אין חילוק בין גברים לנשים.

Besides, the assumption of the Hagahot that women cannot resemble the angels on Yom Kippur is itself problematic. As its source the achronim cite Yalkut Shimoni on Proverbs 21 which is based on Vayikra Rabah 31:5, "the angels are all males, there is no female among them." I think that is no proof, however, for we are not trying to emulate the angels' masculine qualities, but only what pertains to Yom Kippur.

This is clear in Pirkei d'R. Eliezer 46 as cited by Or Zaru'a and Rosh:

As the ministering angels are barefoot, so [the people of] Israel are barefoot on Yom Kippur; as the ministering angels do not bend, so [the people of] Israel stand on their feet on Yom Kippur; as the ministering angels do not eat or drink, so [the people of] Israel do not eat and drink on Yom Kippur; … as the ministering angels are cleansed from all sin on Yom Kippur, so are [the people of] Israel on Yom Kippur.

In not eating or drinking, going barefoot and being cleansed from sin on Yom Kippur there is no difference between men and women, and all can resemble the angels in these matters.

ומכאן לדברים רבה פרשה ב' אות ל"ו לענין אמירת בשכמל"ו בקול רם, ביום הכפורים שהן נקיים כמלאכי השרת הן אומרים אותו בפרהסיא עכ"ל ופרש הלבוש בסימן תר"ו שהם נקיים מקרי ושהוא המקור לטבילה בערב יום הכפורים וכן בשו"ת מהר"י ברונא סימן מ"ט תלה הדימוי למלאכים בנקיות מקרי, איברא מפרקי דרבי אליעזר משמע שנקיים פרושו נקיים מחטא ועיין היטב באור זרוע וברא"ש מהיכן נלמדת טבילה בערב יום הכפורים, ובין לזה ובין לזה אין ראיה להוציא נשים. ויש להביא ראיה שאין אנו פוסקים כהגהות מנהגי מהר"י טירנא ומטה משה, מאמירת בשכמל"ו בקול רם שהיא גופא התדמות למלאכים כמדרש חז"ל ואף על פי כן כל הנשים אומרות אותו בקול ולא נשמע מי שפקפק בזה.

This can also be seen from the custom that both men and women say baruch shem kevod malchuto l'olam va'ed out loud on Yom Kippur. No one objects to women doing this, although its source is in Devarim Rabah 2:36: "on Yom Kippur, when they [Israel] are cleansed like ministering angels, they pronounce it publicly."

ונבוא לדברי השדי חמד במערכת יום הכפורים סימן א' אות ו' שאסר לפנויות לטבול מחשש תקלה שלא תבואנה לזנות לאחר יום הכפורים כיון שנטהרו ממקור דמיהן. וקשה היאך דחה בסברה זו את דברי מהרי"ל וכיון שמהרי"ל לא חש לתקלה אף אנן לא נחוש, ואין לישב שמהרי"ל מיירי במקום שכבר נהגו לטבול מה שאין כן במקום שלא נהגו הפנויות לטבול אין להתיר להן כי עדיין יקשה הלא יש לבטל מנהג המביא לידי קלקול כמו שכתב בשו"ת הרא"ש כלל נ"ה סימן י' והיאך לא ביטל מהרי"ל מנהג שלו. וצריך לאמר לדעת השדי חמד שבזמן ובמקום המהרי"ל שהיו הקהילות מסודרות וההורים השגיחו על בנותיהם וגם השיאו אותן סמוך לפרקן ולב כולם לשמים לא חשו לתקלה מה שאין כן בדורות אלה, וכן עיקר לע"ד שדבר זה נמסר לראות עיני רב המקום למנוע מפנויות לטבול אם יש לחוש לתקלה.

We now come to Sdei Chemed, Ma'arechet Yom haKipurim, no. 1 (6), who prohibited unmarried women and girls from immersing themselves before Yom Kippur lest this lead to sexual license: having been purified from the status of nidah and with the threat of karet removed, they would be more likely to sin. But why rely on such reasoning to reject an explicit heter of Maharil? If Maharil did not abolish the custom of women immersing on the eve of Yom Kippur, he must not have considered it dangerous, and why should we? One can reply, however, that in the time and place of Maharil the communities were cohesive and parents closely supervised their children and married them off early. Circumstances have changed, and for that reason Sdei Chemed declared that unmarried women and girls should not immerse themselves.

וחילו של השדי חמד הוא משו"ת הריב"ש סימן תכ"ה שנשאל למה לא תקנו טבילה לפנויות כדי שאנשים לא יכשלו בהן באיסור נדה והשיב אדרבה הדבר יביא למכשול שיקילו באיסור בעילת זנות וייחוד, והביא ראיה ממסכת שבת דף י"ג עמוד ב' בתלמיד שמת בחצי ימיו כיון שהיה ישן עם אשתו בקירוב בשר בימי ליבונה ופרשו בתוספות שהיו נוהגות לטבול בסוף ז' ימי נדות דאורייתא בשביל טהרות ובסוף ז' נקיים ליטהר לבעלה ואותו תלמיד אחרי שאשתו נטהרה מדאורייתא בטבילה ראשונה היה מיקל לנגוע בה ופרץ גדר חכמים ולכן נפטר. אך לפי זה מאי איריא טבילת פנויה בערב יום הכפורים תיאסר גם לנשואה לטבול באמצע ז' נקיים שלה כדי שלא יכשל בה בעלה, והוא מה שאמרתי לך בטלפון שאין לאשה לטבול בז' נקיים שלה ושוב ראיתי כן בספר אחד שרק נשואות טהורות יש להן לטבול בערב יום הכפורים.

Sdei Chemed 's source is Resp. Rivash, no. 425. Rivash rejected a proposal that unmarried women should be made to go the mikvah in order to lessen the possibility that men might have relations with an unmarried nidah. He answered that, to the contrary, such an enactment would increase promiscuity and yichud.

To illustrate the severity of violating even rabbinical prohibitions in these matters, Rivash cited Shabbat 13b about a scholar who died young because he slept in the same bed with his wife during her clean days, even though no Torah prohibition was involved. Tosafot explains that the custom had been that a woman went to the mikvah after the seventh day from the onset of menstruation in order to be permitted to touch ritually pure food (taharot) in accordance with Torah law, and a second time after counting seven clean days to permit marital relations in accordance with rabbinical stringencies. The scholar permitted himself to touch his wife after the first tevilah, although not to have relations with her. He violated rabbinical strictures against any physical contact before the second tevilah, and for that reason he died.

If so, why prohibit only unmarried women and girls from immersing themselves? All the more so, married women should be forbidden to immerse before the end of their seven clean days lest a mishap result, as happened in Shabbat. That is what I answered at first over the telephone. Afterwards I saw that someone has indeed written that married women should immerse themselves before Yom Kippur only when they are not nidah.

אבל באמת זה אינו, כי בשלמא בזמן הגמרא שהיו בקיאין בין נדה לזבה ואף על פי שהחמירו לשבת ז' נקיים כדי שלא יטעו בין זו לזו מכל מקום אותו תלמיד ששימש תלמידי חכמים ידע שאשתו היתה נדה ולא זבה שלכן טבלה לאחר ז' מראייתה כדין תורה ולכן נכשל בה בימי ליבונה כיון שלא היתה אסורה אלא מדרבנן. מה שאין כן היום שרוב הנשים הן ספק זבות דאורייתא אין כאן מכשול אטו האשה ובעלה אינם יודעים שטבילה בלי ספירת ז' נקיים אינה כלום, ובאיסור תורה אין חוששים לתקלה וראיה מנדה שפלטה שכבת זרע שטובלת מתקנת עזרא אפילו בתוך ימי נידתה ולא חיישינן שיקל בה בעלה והוא הדין לדידן כשטובלת בתוך ז' נקיים. ולכן אין למנוע מנשואות לטבול, ויפה עשו במקוה כאן שתלו שלט לנשים שהטבילה בערב יום הכפורים אינה מטהרת.

But this is not so. In the time of the Gemara people distinguished between nidah and zavah. The scholar mentioned in Shabbat certainly knew that his wife was only a nidah and that Torah law did not require seven clean days. Today, however, since we do not differentiate between nidah and zavah all menstruating women have the status of possible zavot, and everyone knows that immersion without first counting seven clean days does not accomplish anything. Nor are we concerned lest premature immersion may confuse some women and lead them to mistakenly having relations in violation of Torah law. This is evidenced by Ezra's enactment according to which even actively menstruating women immersed themselves to be purified from semen, let alone those who were counting clean days, without fear that doing so might lead to mishap.

אמנם מטעם זה יש להתיר טבילה גם לפנויות כיון שבלי ז' נקיים אין הטבילה כלום, ולענין זה קיל פנויות יותר מנשואות כי בנשואות משכחת לן שבודאי אינן זבות וכגון שהגיעו ימי וסתה אחרי שהיתה טהורה וראתה רק יום אחד או שנים שאז מדין תורה טובלת אחרי ז' בלי ספירת ז' נקיים, מה שאין כן פנויות שאינן טובלות לנדתן אי אפשר שלא ראו ג' ימים רצופים במשך השנה ולעולם הן ספק זבות אם לא בנערה שראתה לראשונה יום אחד סמוך ליום הכפורים. ואף שאולי יש לחשוש בבתולה שתטעה שהטבילה מועילה בלי ז' נקיים שהרי לא למדה הלכות נדה, על כל פנים אין ראיה מהריב"ש כי לא נשאל בטבילה בלחוד אלא בתקון גדר של טהרה בפנויה ואין זה אלא על ידי שתפסיק בטהרה ותספור ז' נקיים ותטבול ככל הלכות נדה כמו שכתב שם. ולחוש שהפנויה תספור ז' נקיים מדעת עצמה קודם הטבילה הוא חשש רחוק וברשיעי לא עסקינן וגם בלי מקוה המבקשת ליטהר כדי לחטוא תיסע לים ותטבול בבגדים רפויים כמו ביורה דעה סימן קצ"ח סעיף מ"ו.

For the same reason, single women should be permitted to immerse themselves before Yom Kippur. In fact, there is less likelihood for confusion in their regard than there is with regard to married women, for on occasion a married woman may definitely not be a zavah and may not require seven clean days according to Torah law; for example, if she stained for only one or two days after having been tehorah. By contrast, the likelihood is remote that a single woman who goes to the mikvah once a year before Yom Kippur will not have stained three consecutive days during the course of that year, making her a possible zavah.

I think married women may immerse themselves before Yom Kippur at any point in their monthly cycles. The local mikvah authorities acted with proper caution in posting a notice that the immersion has no effect on family purity status.

One might still argue that a single woman should not go to the mikvah before Yom Kippur because she has not studied the laws of nidah and might not even know that seven clean days are required. However, this cannot be inferred from Resp. Rivash, who was asked not about merely permitting tevilah but about ensuring that unmarried women be ritually pure in compliance with Halachic requirements: a hefsek taharah, seven clean days, and then immersion. As for the possibility that a single woman might count seven clean days and then use the opportunity of going to the mikvah before Yom Kippur in order to be promiscuous afterwards, we are not responsible for intentional sinners. Such a woman would not be dependent on a mikvah in any case but could bathe in the sea.

ועוד שונה נדוננו מנדון הריב"ש, כי שם נשאל האם לתקן תקנה כללית שהפנויות תטבולנה תמיד ובודאי יגיע מזה מכשול באיזשהו זמן ונמצאת התקנה מקלקלת, וכן בגמרא בזמן אותו התלמיד היה מנהג הנשים לטבול לטהרות כמו שמבואר בריב"ש וכדעת הרמב"ן והרשב"א ושלא כריטב"א מה שאין כן בטבילה פעם בשנה בערב יום הכפורים אין לחוש. וכן כתב בשו"ת רב פעלים שם בסוף התשובה שאין למחות בנשים הטובלות בערב ראש השנה ובערב יום הכפורים דאין זה דבר תמידי כאשר חשו בדורות האחרונים לדעת הרמב"ן ובטלו מנהגם עכ"ל, ומיהו סותר דברי עצמו שציין שם למה שכתב בחלק ג' סימן י"ב באשה שחלה בעלה ורצתה לטבול בתוך ז' נקיים כדי לשמשו ואסר לה מדברי הריב"ש הנ"ל אף על פי שמיירי במניקה מסולקת מדמים שראתה פעם אחת על העד ולא בהיתר תמידי. וגם בשו"ת מהר"ם שיק חלק יורה דעה סימן שס"ד הביא מן הריב"ש אף על פי שדן בטבילת אשה בתוך אבלות בעלה ולא בדבר תמידי, והגם שלע"ד באמת אין ראיה מן הריב"ש לנדונים שלהם מכל מקום גם הם לא סמכו על הריב"ש לבד אלא צרפו ראיות אחרות עיי"ש.

Our concern is different from that in Resp. Rivash for yet another reason. The proposal there was that unmarried women should frequent the mikvah on a monthly basis, which undoubtedly would increase promiscuity. Similarly, in the time of the Gemara the custom was for women to immerse themselves regularly for taharot as Rivash wrote, following the opinion of Ramban and Rashba and unlike Ritva. This is not the same as going to the mikvah only once a year prior to Yom Kippur.

This distinction is made by Resp. Rav Pa'alim, part 4, no. 16: "Women who immerse themselves on the eve of Rosh Hashanah and on the eve of Yom Kippur should not be rebuked, as it is not a permanent matter." However, he seems to contradict himself in part 3, no. 12: the question there concerns a woman who wanted to immerse herself during the seven clean days so that she could care for her ailing husband; and based on Resp. Rivash he forbade it, even though the woman was a nursing mother who had stained only once and no general or permanent heter was involved. Similarly, Resp. Maharam Shick, Yoreh De'ah, no. 364, cites Resp. Rivash in discussing a woman who was in mourning, which is also not a permanent situation. I think that Resp. Rivash is irrelevant to their questions, but in any case, they did not rely solely on Resp. Rivash for their rulings.

ועוד כי הנה הריב"ש הביא מחדושי הרמב"ן במסכת שבת שם שבטלו הטבילה לטהרות בדורות האחרונים דהויא חומרא דאתי לידי קולא שיבואו בה לידי מכשול להקל באיסורא דרבנן עכ"ל הריב"ש ומבואר שבטלוה לטבילותא אף על פי שעדיין נהגו לאכול בטהרה כי אם כבר לא הקפידו על הטהרה מאי חומרא הויא הלא היתה טבילה בלי טעם, וכן כתב בשו"ת רב פעלים חלק ד' שגם אם יש טעם לטבילה חוששין לתקלה ושלא כשו"ת מהר"ם שיק שם. לכן לע"ד יש לחלק שדוקא בטבילה להתיר איסור חמור חיישנן שמא יטעו להתיר גם איסורים קלים ויבואו לידי תקלה ולכן בטלוה לטבילת טהרות, וכן הוא בנדון הריב"ש שעל ידי טבילה להתיר איסור כרת של נדה יקילו גם באיסורים קלים יותר וכן בבאר היטב באורח חיים סימן ש"ג סעיף קטן א' שכתב שאסור לבתולות לטבול מיירי בטבילה לנדות וכן נמי המעשה של שו"ת רב פעלים חלק ג' שלכן לא התיר לאשה שבעלה חולה לטבול תוך ו' נקיים כדי לשמשו כי כיון שהטבילה מתרת אותה מדאורייתא חיישינן שיבוא עליה ויעבור על דרבנן. מה שאין כן נדה שפלטה שכבת זרע טובלת מדרבנן לפי תקנת עזרא כי מזה לא תבוא להקל בדאורייתא וכל שכן בטבילת ערב יום הכפורים שאינה באה להתיר כלום אלא היא לשם תשובה או טהרה בעלמא לא חיישינן לתקלה, ואפילו אם נטהרת ממילא מנדות דאורייתא וכמו ביורה דעה סימן קצ"ח סעיף מ"ח ואף על פי כן אין חוששין מרחיצה בים.^*(הג"ה) מיהו עיין להלן סימן כ"ט.

Finally, there is another, basic difference between what Rivash discussed and immersion before Yom Kippur. Citing Ramban in Shabbat 13b concerning the rabbinical violations that resulted from the scholar's wife's early immersion, Rivash wrote:

In later generations they abolished this immersion for taharot because it was a stringency which lead to a leniency, for as a result they were likely to stumble by taking a rabbinical prohibition lightly.

The view of Ramban and Rivash is that early immersion to permit handling taharot was abolished because of the pitfalls involved, even though people still ate their food in ritual purity—for if they no longer ate in purity, in what way could continuing to immerse be considered a stringency rather than a meaningless vestige? Resp. Rav Pa'alim, too, wrote that early immersion was abolished even though the reasons for it were still valid, contrary to Resp. Maharam Shick.

Only when a woman immerses herself in order to avoid a major transgression are we concerned lest she consequently ignore minor ones, as was the case in Shabbat. According to Resp. Rivash, as well, if single women went to the mikvah this would minimize sexual relations with nidot but foster the lesser sins of yichud and promiscuity. The prohibition against unmarried women going to the mikvah cited by Be'er Heitev in Orach Chayim 303:1 refers to tevilah in order to release a woman from being a nidah, and so does the question in Resp. Rav Pa'alim, part 3. This does not apply to immersion for keri in accordance with Ezra's enactment, for immersion merely to permit prayer and study will not normally lead to permitting forbidden relations. All the more, it does not apply to immersion before Yom Kippur that is not in order to permit anything.

לכן מכל הטעמים האלה אין לפקפק במנהג נשים לטבול בערב יום הכפורים, וכבר כתבתי שיש לרב לאסור טבילת פנויות במקומו אם רואה שיש בדבר מכשול. וכעצה טובה ולא מן הדין אין לפנויות לטבול ללא אמותיהן כי אם מגיל עשרים שאז כבר עמדו על דעתן ואינן עושות לשם הרפתקאה וגם רחוק שיתחדש קלקול בגילן, וסמך לגיל זה שאז נענשת בידי שמים עיין במסכת שבת דף פ"ט עמוד ב'.

For all the above reasons, in my opinion there is no Halachic objection to women and girls immersing themselves before Yom Kippur, although a local rabbi can still prohibit such immersions if he feels it necessary. In the category of good but not binding advice, however, single women under the age of twenty should not immerse themselves unless they go with their mothers. Beyond that age women know their own minds and it is unlikely that any ill will result; a hint of this is Chazal's statement that Heaven judges a person only from the age of twenty; see Shabbat 89b.