40:20מ׳:כ׳
1 א

יום הלדת את פרעה. יוֹם לֵידָתוֹ, וְקוֹרִין לוֹ יוֹם גֵּינוּסְיָא. וּלְשׁוֹן הֻלֶּדֶת, לְפִי שֶׁאֵין הַוָּלָד נוֹצָר אֶלָּא עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁהַחַיָּה מְיַלֶּדֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְעַל כֵּן הַחַיָּה נִקְרֵאת מְיַלֶּדֶת, וְכֵן וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ (יחזקאל ט"ז) וְכֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע (ויקרא י"ג), שֶׁכִּבּוּסוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים:

יום הלדת את פרעה HIS (PHARAOH’S) BIRTHDAY. It is called (Avodah Zarah 10a) “The birthday festival”. The causative passive form (הלדת) is used because the infant is born only by the assistance of others, for the midwife delivers the woman. On this account a midwife is called מילדת a Piel form “one who brings to birth”. This passive form occurs similarly (Ezekiel 16:4) “And as for thy nativity, in the day thou wast born (הולדת אתך)”. A similar passive form is used in (Leviticus 13:55) “after the plague (הכבס) is washed away”, because the washing is done by others).

2 ב

וישא את ראש וגו'. מְנָאָם עִם שְׁאָר עֲבָדָיו, שֶׁהָיָה מוֹנֶה הַמְּשָׁרְתִים שֶׁיְּשָׁרְתוּ לוֹ בִּסְעוּדָתוֹ וְזָכַר אֶת אֵלּוּ בְתוֹכָם, כְּמוֹ שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ (במדבר א'), לְשׁוֹן מִנְיָן:

‘וישא את ראש וגו means he counted them amongst his other servants — because he counted those who might serve him at his feast — and he remembered these amongst them. The phrase is similar to (Numbers 1.2) “שא את ראש” which signifies counting.