1
ולא תחנם. לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לוֹמַר "כַּמָּה נָאֶה גוֹי זֶה". דָּבָר אַחֵר, לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בָּאָרֶץ (עבודה זרה כ'): ולא תחנם means, THOU SHALT NOT ASCRIBE GRACE (חן) TO THEM: it is forbidden to a person to say “How beautiful is this heathen”. Another explanation: thou shalt not grant them a חניה, an encampment (a settlement) in the land (Avodah Zarah 20a).