20:9כ׳:ט׳
1 א

שרי צבאות. שֶׁמַּעֲמִידִין זַקָּפִין מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו; זַקָּפִין – בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּעֲרָכָה לִזְקֹף אֶת הַנּוֹפְלִים וּלְחַזְּקָם בִּדְבָרִים, שׁוּבוּ אֶל הַמִּלְחָמָה וְלֹא תָנוּסוּ, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה (ספרי; סוטה מ"ד):

שרי צבאות [THEY SHALL APPOINT] OFFICERS OF THE HOSTS — This means that they shall place guards (זוקפין from זקף “to stand erect”) in front of and behind them (the troops), with iron axes in their hands, and if anybody attempted to desert he (the guard) was empowered to chop off his legs. זוקפין are men who stood in the wings of the battle-line to raise (זקף) those who fall and to strengthen them by encouraging words: “Go back to the battle and do not flee, for flight is the first step to defeat” (Sifrei Devarim 198; Sotah 44).