24:11כ״ד:י״א
1 א

ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו - אף על פי שראו את אלהי ישראל לא שלה הקב"ה בהן ידו. (אף על פי שראו את אלהי ישראל) כמ"ש: כבלע את הקדש ומתו. וכן באנשי בית שמש: כי ראו בארון ה'. ובמשה רבינו: כי ירא מהביט. וכאן חלק להם הקב"ה כבוד ומפני כריתות הברית נראה להם כמו שפרשתי בברית בין הבתרים אשר עבר בין הגזרים האלה. וכתוב שם: ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית וגו'. וכן לפנינו בכריתות ברית פרשת כי תשא וראית את אחורי. וכתיב: ויעבור ה' על פניו וגו'. וכתיב בתריה: הנה אנכי כורת ברית.

ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. Even though these people had deliberately lingered over a vision of G’d, feasting their eyes on it, something forbidden as we know from Numbers 4,20, that glimpsing something sacred inside the temple is forbidden on pain of death, at this time G’d did not punish tem. We know of a similar occurrence in Samuel I 6,19 when the subject was the Holy Ark. On the other hand, when afforded a similar opportunity to “see” G’d, Moses was afraid to do so (Exodus 3,6 at the burning bush). Here the nobles and elders were being honoured by G’d with visions, this being due to the covenant being concluded with them at this time. I explained in connection with the covenant of the pieces G’d concluded with Avraham in Genesis 15,17 that Avraham observed G’d as if passing between the pieces of the animals Avraham had cut up. [I could not find this exegesis of our author where it is supposed to be. Ed.] This report of “seeing” a manifestation of G’d resurfaces when the new covenant is made after the sin of the golden calf has been forgiven in Exodus 34,3 where only Moses is allowed to be present, i.e. to look at the mountain before he ascends. Having outlawed visual contact by others, G’d proceeds to announce that He will make a new covenant (Exodus 34,10) replacing the one the Israelites had breached at the golden calf episode.

2 ב

ויאכלו וישתו - העולות הקריבו והשלמים אכלו שכתוב למעלה: ויזבחו זבחים שלמים.

ויאכלו וישתו, the burnt-offerings, עולות, were consumed by the altar, whereas the peace-offerings, שלמים, described as “meat-offerings, זבחים, were eaten by the people mentioned here. (compare verse 5)