26:46כ״ו:מ״ו
1 א

ושם בת אשר שרח לפי שהיתה בחיים מנאה כאן לשון רש"י ואונקלוס תרגם ושום בת אתת אשר סרח נתכוין בזה לומר כי היתה בת יורשת נחלה ולכך הזכירה הכתוב בכאן כאשר הזכיר בנות צלפחד ותכנס בכלל לאלה תחלק הארץ (פסוק נג) ואלו היתה בת אשר עצמו לא היתה יורשת כי בנים זכרים היו לו אבל היתה בת אשתו מאיש אחר לא היה לו בן והיתה נחלתו לבתו ויהיה טעם ושרח אחותם (בראשית מו יז) כי היתה אחות בניו לא בתו ולכך אמר ושם בת אשר שרח ולא אמר ובת אשר לומר כי היה שמה בת אשר ונקראת שרח ואם היתה בחיים כדברי רש"י הנה היא כבנות צלפחד לנחלה ואם מתה משפחתה נטלו בעבורה ועל דרך הפשט היה לה משפחה גדולה תקרא על שמה ותכנס בכלל אלה משפחות בני אשר לפקודיהם (פסוק מז) אבל לא רצה הכתוב ליחסם אל האשה שיאמר לשרח משפחת שרח וקצר הענין:

The name of Asher’s daughter was Serach. Rashi wrote: “Because she remained alive, she was counted here.” However, Onkelos translated the verse: “The name of the daughter of Asher’s wife was Serach.” This means that Serach was eligible for an inheritance in Eretz Yisroel. Therefore, that is why the Torah mentions her here, as it mentioned the daughters of Tzelofchad; Serach was included in the command: “The land shall be apportioned among these.” If she was the daughter of Asher himself she would not inherit because he had sons. Perforce, then, she was the daughter of his wife, the daughter of another man with no sons whose inheritance would go to his daughter. According to this, the explanation of, “and their sister Serach” (Bereishis 46:17) is that she was the sister of Asher’s sons but not his daughter. Therefore, it says here as well: The name of Asher’s daughter was Serach and not “Asher’s daughter was Serach” — which informs that she was called “Asher’s daughter” [but she was not actually his daughter] and she was named Serach.