18:15י״ח:ט״ו
1 א

ותכחש שרה לאמר אני תמה בנביאה הצדקת איך תכחש באשר אמר השם לנביא וגם למה לא האמינה לדברי מלאכי אלהים והנראה בעיני כי המלאכים האלה הנראים כאנשים באו אל אברהם והוא בחכמתו הכיר בהם ובשר אותו שוב אשוב אליך ולשרה בן ושרה שומעת ולא ידעה כי מלאכי עליון הם כענין באשת מנוח (שופטים יג ו) ואולי לא ראתה אותם כלל. ותצחק בקרבה ללעג כמו יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו (תהלים ב ד) כי השחוק לשמחה הוא בפה אז ימלא שחוק פינו (שם קכו ב) אבל השחוק בלב לא יאמר בשמחה והקב"ה האשים אותה לאברהם למה היה הדבר נמנע בעיניה וראוי לה שתאמין או שתאמר "אמן כן יעשה ה'" והנה אברהם אמר אליה למה צחקת היפלא מה' דבר ולא פירש אליה כי השם גילה אליו סודה והיא מפני יראתו של אברהם תכחש כי חשבה שאברהם בהכרת פניה יאמר כן או מפני ששתקה ולא נתנה שבח והודאה בדבר ולא שמחה והוא אמר לא כי צחקת אז הבינה כי בנבואה נאמר לו כן ושתקה ולא ענתה אותו דבר וראוי שנאמר עוד כי אברהם לא גילה לה הנאמר לו מתחילה (לעיל יז יט) אבל שרה אשתך יולדת לך בן אולי המתין עד שלוח השם אליה הבשורה ביום מחר כי ידע כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז) או מרוב זריזותו במצות היה טרוד במילתו ומילת עם רב אשר בביתו ואחר כן בחולשתו ישב לו פתח האהל והמלאכים באו טרם שהגיד לה דבר:

And Sarah denied, saying: I am astonished with the righteous prophetess [Sarah]. How could she contradict that which God had said to the prophet and also disbelieve the words of the angels of God? And it seems to me [literally, in my my eyes] that these angels who look like people came to Avraham, and he in his wisdom recognized them [as angels]. And he [one angel] gave the good news that "I will [surely] return to you and Sarah will have a son", and Sarah heard and she did not know they were angels from on high as with the wife of Manoach (Judges 13:6), and perhaps she did not see them at all. "She laughed inside her" - With derision like "the sitter in the heavens will laugh, God will mock them" (Psalms 2:4), because laughter in joy is with the mouth "then our mouths will be filled with laughter" (ibid 126:2). But laughter in the heart is not said with reference to joy. And the Holy One Blessed be He, accused her to Avraham, why should the thing [literally "spoken word"] be impossible in her eyes, and it would be fitting [literally "seemly"] that she believe or say "Amen, let God do so." And behold Avraham said to her, "Why did you laugh, is anything beyond God?" and did not explain to her that God had revealed her secret to him. And she for fear of Avraham denied [it] for she thought Avraham recognized it in her face or because she was silent and did not offer praise and thanks about the thing and was not happy. And he said to her "no, rather you laughed" at which time she understood that it was said to him so, and so she was silent and did not respond any word to him. And it is fitting that we say further that Avraham did not reveal to her that which was said to him before (see above, 17:19) "but Sarah your wife is bearing you a son." Perhaps he was waiting until until God would send her the good news on the next day, for he knew that the Lord God does nothing without revealing his secret to his servants the prophets (Amos 3:7) or because of his great alacrity in commandments he was preoccupied with his circumcision and that of a vast multidude of those in his house and after that in his weakness he sat by the entrance of the tent and the angels came before he had told her anything.