ויטע אשל, נטע שם נטיעה סמוך לבאר שחהיה לו לעדות כי נשארה הבאר לו בלא מחלוקת. אשל, לשון נטיעה, וכן תחת האשל ברמה (שמואל א' כ"ב). ובדברי רז"ל (ביצה כ"ז) דתליא באשלי רברבי, פירוש אילנות גדולות, ורז"ל דרשו נוטריקון אכילה שתיה לויה, ר"ל שהנהיג אנשי באר שבע להכניס אורחים ושחייב אדם לעשות לאורח הבא עליו שלשה דברים, אכילה שתייה לויה. ויטע אשל, he planted some saplings there to serve as proof that the well nearby was now his undisputed property. The word אשל describes certain plants (fruit-bearing) as In Samuel I 22,6 תחת האשל ברמה, “under the eshel in Ramah). According to our sages in Beytzah 27 the reference is to tall trees which are difficult to uproot. Our sages in Midrash Tehillim 106 understand the word אשל as an acronym for אכילה, שתיה, לינה, “eating, drinking, staying overnight.” In other words, Avraham established a hotel there to serve people passing that region. He taught the people around Beer Sheva to practice the art (virtue) of hosting strangers. In order to fulfill that virtue one must provide the three ingredients represented by the three letters in the word אשל.
ויקרא שם, כמו שפירשנו; ולפי מה שקרה לו עם אבימלך בדבר אשתו, ובדבר הבאר אסף את הבנים שם וקראו להם בשם ה' שיחזיקו באמונתו מעבוד זולתו, כי נלחם מלחמתו; עד שאבימלך שהוא מלך בא אלי ובקש אהבתי ובריתי והחזר לי זאת הבאר אשר גזלו ממני עבדיו, ובזה תוכלו להכיר כי הוא אל עולם, ואין זולתו ועושה ביצוריו נרצונו כמו שעשה בפרעה ובאבימלך בעבורי, מכל זה תכירו כי הוא אל עולם ויכול על הכל. ויקרא שם, Avraham used the opportunity of assembling the local people and describing his and Sarah’s experiences to them in order to give them first-hand evidence of how G’d had looked after him against all odds. He contrasted this with the local deities being worshipped who could not protect those who sacrificed to them.
א-ל עולם, he pointed out that his G’d was not only powerful locally, but was a G’d Who was equally powerful allover the globe, seeing the globe is His, He being the One Who had created it.