16:1ט״ז:א׳
1 א

ושרי אשת אברם לא ילדה לו, כמו שאמר ותהי שרי עקרה (י"א ל') ר"ל כיון שראתה שרי שלא ילדה לאברהם, והוא בן שמונים וחמש והיא בת שבעים וחמש חשבה כי אין לה תקוה עוד, אמרה הנה כי האל אמר לאברהם שיתן לו זרע שיירש את הארץ וממני לא יהיה הזרע עוד, כי אני זקנה, והבן שיהיה לו מאשה אחרת יהיה לו, טוב לי שאתן לו שפחתי לאשה אולי אבנה ממנה ויהיה לי כבני, וטוב לי משיהיה לו בן מאשה אחרת.

ושרי אשת אברם לא ילדה לו, as mentioned already in Genesis 11,30 ותהי שרי עקרה , "Sarai was barren." Now when Sarai realized that her husband was already 85 years old, and she still had not been able to bear a child for him, while she herself had already reached the age of 75, she thought that she had no longer any hope of conceiving herself. She therefore reasoned to herself, that seeing G'd had promised Avram that he would have children of his own who would inherit the land of Canaan, G'd must have referred to his siring children from another woman. She reasoned further that it would be in her own best interest that any children born to her husband should be born by a woman under her control so that she would experience the joy of motherhood at least vicariously.

2 ב

ולה שפחה מצרית, כי אילו היתה כנענית לא היתה לקחה לאמתה. וזכר שמה לכבוד אברהם.

ולה שפחה מצרית, had Hagar been of Canaanite origin, Avram would not have agreed to sleep with her. Her name is mentioned out of respect for Avram, [whose sleeping with an anonymous woman would have place him in a bad light. Ed.]