Devarim 23:10 דברים כ״ג:י׳
1 א

ונשמרת מכל דבר רע. אזהרה זו מפני קדושת הארון, וכן מצינו במלחמת מדין שהלך הארון עמהם.

ונשמרת מכל דבר רע, ”you shall guard against anything evil.” This is a warning not to insult the sanctity of the Holy Ark, (which while in the Sanctuary was automatically protected against such improper behaviour by the walls of the Sanctuary). When in the camp of the soldiers during war it was not surrounded by walls shielding its sanctity (Numbers 31,6).

2 ב

וע"ד הפשט מכל דבר רע שאסרה תורה, לפי שמחנות הכנענים בצאתם למלחמה היו משולחים לעשות כל תועבה וכל נבלה ונוהגין בעצמן הפקר בכל הדברים כלן, לכך יזהיר הכתוב מחנה ישראל שישתמרו מכל הדברים הרעים ששאר הכנעניים נוהגים בהן ואינן חוששים עליהם בשעת מלחמה. ודרשו רז"ל, מכל דבר רע אלו עריות ולשון הרע. עריות, ממה שכתוב ולא יראה בך ערות דבר, וזהו שאמר מכל דבר רע. לשון הרע הוא שאמר מכל דבר רע כלומר דבור רע, וזהו לשון הרע. ורצה הכתוב להזהיר על שתים אלה לפי שהן עבירות חמורות והשכינה מסתלקת בשבילן. ועוד דרשו רז"ל במסכת עבודה זרה, ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. וזהו שסמך לו כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש. הזכיר החכם ז"ל בכאן עשר מדות, חמש גופניות וחמש שכליות, וכלן מביאות אל העשירית שהיא רוח הקודש.

According to the plain meaning of the text, the words מכל דבר רע mean: “against anything which the Torah has prohibited.” When the Canaanites went to war all their normal restraints against unbridled behaviour were suspended during the period of the war. They would behave in a totally irresponsible manner, The Jewish people have to be reminded that even in war, their camp is a holy camp as opposed to the Canaanites.
Our sages in Sifri 254 understand the words מכל דבר רע as directed at sexual licentiousness which is so often the mark of soldiers in war. Another meaning of דבר רע, is “using one’s tongue loosely, irresponsibly, לשון הרע, badmouthing others.” They derive the warning against sexual licentiousness from the words ולא יראה בך ערות דבר, the word דבר being an allusion to that verse 15. The connection with לשון הרע is based on the word רע in our verse. Instead of דבר רע, assume the spelling would have been dibbur ra, “wicked talk.” The reason this verse warns specifically against these two sins is that each one is an extremely serious sin and the Presence of G’d, the Shechinah is apt to withdraw from the camp on its account.
Our sages in Avodah Zarah 20 also comment that the wording of that line suggests that one should not have sinful (lewd) thoughts by day which would result in one’s having nocturnal emissions of semen during one’s sleep. This is why the next verse discusses such an occurrence and the need to purify oneself as a result.
Rabbi Pinchas ben Yair (the epitome of piety) derives from the sequence of our verses here that care not to violate a negative commandment will lead to a person becoming eager in striving to fulfill positive commandments. This is turn will lead to one becoming ritually pure of body. The next stage of one’s spiritual ascent will be פרישות, suppression of sinful thoughts. This in turn will lead to a state of purity of spirit followed by the attainment of a level of sanctity. Having attained that level one will graduate to יראת חטא, an abhorrence of sin, which in turn will lead to the virtue of humility. Once a person has acquired this virtue he will progress to the virtue of piety which in turn will enable him to acquire holy spirit. In the foregoing the venerable Rabbi listed ten virtues, five of which involving one’s body, the other five involving one’s spirit, one’s mind. All of them are leading up to the tenth attribute, i.e. holy spirit.