Devarim 11:17 דברים י״א:י״ז
1 א

ועצר את השמים ולא יהיה מטר. זהו שהזכיר למעלה למטר השמים תשתה מים, כי לכך לא נתן לך ארץ משקה כארץ מצרים כדי שלא תהיה ההשקאה בידך והייו תמיד עיניך נשואות אליו למפתח גשמים שבידו.

ועצר את השמים ולא יהיה מטר, “He will lock the heaven and there will not be any rain.” This is a reference to verse 11 where the drinking of water is credited to the rain which emanates in heaven. The reason G’d did not provide the Israelites with a land irrigated by rivers is in order that such irrigation should not be dependent on their own labor and they would not feel dependent on G’d. A land which requires rainfall to provide its water resources is a land whose inhabitants must turn to G’d pleading for such rainfall to materialize.

2 ב

ודע כי נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע במסכת תענית פרק קמא המטר מאין בא, ר"א אומר כל העולם כולו ממי אוקיאנוס הוא שותה, שנאמר (בראשית ב׳:ו׳) ואד יעלה מן הארץ והשקה, רבי יהושע אומר ממים העליונים הוא שותה, שנאמר למטר השמים תשתה מים. וכל אחד ואחד יש לו ראיות חזקות, ר"א יש לו ראיה ממה שכתוב (תהילים ל״ג:ז׳) כונס כנד מי הים נותן באוצרות תהומות, מי גרם לאוצרות שימלאו, תהומות, וזו ראיה שהמטר ממי אוקיאנוס, ומה שמי אוקיאנוס מלוחין ומי המטר מתוקין, מתמתקין בעבים. ור' יהושע יש לו ראיה ממה שכתוב (שם קד) משקה הרים מעליותיו, ואמר רבי יוחנן מעליותיו של מעלה, דתניא מים העליונים במאמר הן תלוין ופירותיהן מי גשמים שנאמר (שם) מפרי מעשיך וגו'. דברי החכמים האלה דברי אלהים חיים הן, ואפשר להיות כי נאמנו דברי שניהם, כי לפעמים המטר יורד מן השמים כלומר ממים העליונים, ולפעמים ממי אוקיאנוס שהן מים תחתונים, ואותו שהוא ממי אוקיאנוס אינו נקרא מטר אלא גשם, מלשון גשמות ודבר גופני, ואותו שהוא ממים העליונים נקרא בשם שניהם בלשון מטר ובלשון גשם, נקרא בלשון גשם (ישעיהו נ״ה:י׳) כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים, ונקרא בלשון מטר, למטר השמים תשתה מים, (דברים כ״ח:י״ב) את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו וגו', ועצר את השמים ולא יהיה מטר. ומצינו בפרשת המבול שתי לשונות, מטר וגשם, שנאמר (בראשית ז׳:ד׳) אנכי ממטיר על הארץ, וכתיב (שם) ויהי הגשם על הארץ, לפי ששם נבקעו כל מעינות תהום רבה, תהום עליון ותהום תחתון.

We find a disagreement between the scholars Rabbi Joshua and Rabbi Eliezer in Taanit 9 as to the precise origin of rain.
Rabbi Eliezer holds that all the waters in our terrestrial universe originate in the oceans (and are recycled via the sky). He bases his opinion on Genesis 2,6 that a mist rose from earth before it had ever rained. Rabbi Joshua believed that the earth gets its rainfall directly from heaven, seeing the Torah told us in our portion “you will drink water which originates in the rain from heaven.” Each one of the scholars has weighty arguments. Rabbi Eliezer cites a powerful proof from Psalms 33,7: “He heaps up the ocean waters like a mound, stores the ‘deep’ in vaults. Who caused the vaults to be filled with water? The “deep”, i.e. the waters of the ocean.” This appears to be proof that rain water originates in the ocean. How do we account for the salt in the waters of the ocean and the absence of such salt in rain water? We assume that while traveling as clouds the waters that had emerged from the ocean are being sweetened.
Rabbi Joshua cites proof for his opinion that the rain waters originate in heaven from Psalms 104,13: “He waters the mountains from His lofts.” Rabbi Yochanan said that the word מעליותיו in that verse refers to “celestial lofts.” He quotes a Baraitha in Taanit 10: “the waters of the ‘upper’ regions are suspended by an utterance of G’d, their ‘fruit’ is the rain water.” We know this from Psalms 104,13 which describes them as פרי מעשיך תשבע ארץ, “by the fruit of Your works the earth is sated.” The words of these scholars are truly divinely inspired.” It is entirely possible that both scholars are correct and that sometimes the rain waters originate in the oceans whereas on other occasions they are of celestial origin. The key to understanding the phenomena in question lies in the use by the Torah of two different words for the word rain, גשם and מטר, respectively. The word גשם refers to something physical, i.e. rain originating in the ocean, whereas the rain originating in the celestial spheres is described by using both the name גשם and the name מטר, (compare Isaiah 5,10, or Deut. 28,12). When the deluge occurred we also find that it consisted both of מטר and of גשם, compare Genesis 7,4 and 7,12.

3 ג

ומצאתי בפרקי רבי אליעזר פרק ה' סיוע לדברי אלה, הוא שאמר שם העבים שואבין מן התהומות שנאמר (תהילים קל״ה:ז׳) מעלה נשיאים מקצה הארץ, ובכל מקום שמפקיד להם המלך הם מגשימים, ומיד הארץ היא מעוברת וצומחת כאשה אלמנה שהיא מעוברת מזנות, אבל כשירצה הקב"ה לברך צמח האדמה המטר בא מן השמים שהם מים זכרים, ומיד הארץ מעוברת ומצמחת זרע של ברכה. שנאמר (דברים כ״ח:י״ב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, עד כאן.

I have found support for my thesis in Pirke d'Rabbi Eliezer chapter 5. The text there reads as follows: “the thick clouds draw their water from the ‘deep,’ i.e. oceans as we know from Psalms 135,7: “He makes clouds rise from the end of the earth.“ In every place where the King directs them they unload their rain and the earth immediately responds by becoming pregnant and growing vegetation much like a woman who was a widow and has become pregnant through engaging in harlotry.” However, when G’d really wants to bless the vegetation on earth the rain originates in the celestial spheres which are masculine regions. The earth then becomes pregnant immediately and produces vegetation which reflects G’d’s blessing. This is the meaning of Deut. 28,12: “may the Lord open for you His good store, the heaven.” Thus far Pirke d'Rabbi Eliezer.

4 ד

ויש לך להתעורר בשם מטר שהוא מיוחס לשמים ברוב המקומות שבתורה, כי יש הפרש גדול בין המלות ויש בחלוקי הלשונות ידיעה מופלאה וחכמה מפוארה, ותן אל לבך מהו, (איוב ל״ז:ו׳) וגשם מטר, כי לשלג שתחת כסא הכבוד אמר שיחזור ארץ, ולגשם שהוא הגוף שיחזור מטר, וכבר אמרו רז"ל הפך בשרו ללפידי אש, וזהו (תהילים קל״ה:ז׳) ברקים למטר עשה, כי לפי פשוטו של כתוב יתחייב שיהיו ברקים נראין עם המטר לעולם, ואינו כן.

If you will peruse the Torah you will find that the word מטר, is associated with שמים, “heaven,” in most instances when it occurs. There is a considerable difference in the meanings of גשם and מטר respectively. The distinctions between different meanings as reflected by different words in a language reflect a deep-rooted wisdom. Consider for a moment the combination of the words וגשם מטר in Job 37,6. Elihu had previously said that the snow which originates beneath the throne of G’d’s glory returns to earth whereas the rain which is of physical origin turns into מטר, a most remarkable and inexplicable phenomenon. Our sages have already stated G’d turns flesh into streaks of lightning. This is the meaning of Psalms 135,7 “He turns flashes of lightning into rain.” If we were to accept the verse at face value the meaning is that rain should always be accompanied by lightning, something which contradicts our experience. We may therefore conclude that the מטר mentioned there is not a phenomenon visible on earth. Clearly, the only thing we can be sure about is that the terms גשם and מטר cannot always be used interchangeably.

5 ה

ואבדתם מהרה. אם ח"ו תעבדו עבודה זרה תהיו גולין מעל הארץ הטובה לפי שהארץ אינה סובלת עוברי עבירה, וכן אמר הכתוב (ישעיהו י״ג:ט׳) וחטאיה ישמיד ממנה. ומשלו רז"ל משל למה הדבר דומה, לאדם שהוא מוליך בנו לבית המשתה והיה מזהירו שלא יאכל יותר מדאי כדי שיבא נקי לביתו, לא השגיח הבן ואכל ושתה יותר מדאי, הקיא וטנף כל בני המשתה, מה עשו בני המשתה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו אחרי פלטרין.

ואבדתם מהרה, “and you will perish quickly, etc.” if you were G‘d forbid to serve idols you will be exiled from Eretz Yisrael, a good land which does not tolerate sinners for long. We also have a verse in Isaiah 13,9 which states וחטאיה ישמיד ממנה, ”and it wipes out the sinners on it (the earth).” Our sages (Sifri Eikev on the word והשתחויתם) have illustrated this concept by a parable. A father leads his son on the way to a feast and warns him not to overeat there so that he would return home from the feast looking clean. The son paid no heed to the warning; he overate, vomited and returned home in utter disgrace after he had dirtied all the other participants at that feast. How did the other guests at that feast react to such conduct? They took the son in question by his hands and feet and tossed him out of the palace.