127קכ״ז
1 א

שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהוָ֤ה ׀ לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא ׀ עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהוָ֥ה לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא ׀ שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃

A song of ascents. Of Solomon. Unless the LORD builds the house, its builders labor in vain on it; unless the LORD watches over the city, the watchman keeps vigil in vain.

2 ב

שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם ׀ מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃

In vain do you rise early and stay up late, you who toil for the bread you eat; He provides as much for His loved ones while they sleep.

3 ג

הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃

Sons are the provision of the LORD; the fruit of the womb, His reward.

4 ד

כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃

Like arrows in the hand of a warrior are sons born to a man in his youth.

5 ה

אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃

Happy is the man who fills his quiver with them; they shall not be put to shame when they contend with the enemy in the gate.

127:2קכ״ז:ב׳
1 א

שוא לכם. זה על אבשלום שהקדים למרוד באביו ולקחת המלוכה ואומר עליו והשכים אבשלום ועמד על יד השער וגו', ואמר כנגדו וכנגד העוזרים אותו שוא לכם משכימי קום:

2 ב

מאחרי שבת. אמר כנגד אדוניה שאחר לעשות המרד ולשבת בכסא המלוכה עד שזקן דוד ושוכב על המטה ושניהם אוכלי לחם העצבים כי עמלו לקנות המלוכה ולא עלתה בידם:

3 ג

עצבים. מן בעצבון תאכלנה, ואמר אוכלי לחם כי כמו שעמל אדם על הלחם כך עמלו על המלוכה ולא הועילו ואמר כן יתן לידידו שנא, שלמה הוא ידידי, ידיד האל יתברך כמו שכתוב ויקרא שמו ידידיה ופי' כן כמו שהם חושבים לקחת המלוכה בעמלם כן נתן האל יתברך המלוכה בלא עמל לשלמה כאדם ההישן, או בעודנו ישן ולא היה ידוע בדבר המלוכה כבר האל היה מתקן לו המלוכה, ושנא הכתוב באל"ף והוא כמו בה"א: