Vaetchanan, Chapter 3 ואתחנן, ג׳
1 א

ואתחנן אל ה' וגו' ויאמר אלי רב לך אל תוסף. בהתחלת הפרשה נאמר איך שהתפלל משה ולא נענה אחר זה נאמר ועתה ישראל שמע אל החקים וגו'. ולכאורה צריך ביאור מ"ש ועתה מה ענין זה לזה מפני שהוא התפלל ולא נענה לכן שמע ישראל אל החקים אמנם יובן זה ע"פ אמרם ז"ל (בר"ר פ' כ"א) אין ועתה אלא לשון תשובה היינו כמשמעו לשון ועתה שמעתה יהי' טוב ומתחרט על העבר ואיתא במ"ר פרשה זו שערי תפלה פעמים פתוחין פעמים נעולים אבל שערי תשובה לעולם פתוחים וכו' מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים מה מקוה זה פעמים פתוח פעמים נעול אף שערי תפלה וכו' אבל הים הזה לעולם פתוח כך ידו של הקב"ה לעולם פתוחה לקבל שבים. הנה הקיש ענין תפלה למקוה שאינה נענית אלא בעת רצון כמקוה שאינה מטהרת אלא כשיש בה ארבעים סאה מים אבל בעת יבושת המים ויחסר מה משיעור מקוה גם אם יצמצם א"ע בגופו ויטבול בו לא יעלה לו הטבילה. אבל ים הוא מי המקור שאין להם סוף. והוא כמ"ש הרמב"ם ז"ל (סוף ה' מקואות) דבר ברור וכו' וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים וכו' ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם וכו' כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאת הנפשות וכו' והביא נפשו במי הדעת טהור. והיינו כשיעשה תשובה מעומק פנימיות לבו הוא מגיע להשורש והמקור כענין הים כמו שנא' ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ונעשים זדונות כזכיות והוא בחי' דוד המע"ה שנא' עליו נאום הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה (מו"ק ט"ז:) שנעשה כברי' חדשה כמו שנא' לב טהור ברא לי אלהים והיינו ענין בריאה יש מאין. ועל שרש רמז זה עשה שלמה בנו הים של נחשת שההחזיק ק"ן מקוה טהרה וי"ל שנרמז ענין זה בגמ' (עירובין י"ג:) בתלמיד אחד שהי' לר"מ שהי' מטהר את השרץ בק"ן טעמים ובתוס' הקשה מהו הרבותא לטהר בפלפולים של הבל מה שאסרה תורה. אמנם ע"פ הידוע מחז"ל שדימו כל המדות רעות לטומאת שרץ כמאמרם טובל ושרץ בידו. וגם מאמר חז"ל (ר"ה כ"א:) חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד. המ"ט שערי בינה מרמז לשבע מדות שבקדושה כשכל אחד כלול משבע הם מ"ט להתנהג בהם עפ"י התורה שנא' בה מזוקק שבעתים והם נמסרו כולם למשה חוץ מאחד מהם שהוא שער החמשים והוא בחי' תשובה מעומקא דלבא בחי' יוה"כ עלמא דחירו שהוא למעלה מן הדעת שהוא מן המקור העליון המטהר כל הפגמים וזה לא נמסר למשרע"ה שהוא בחי' צדיק גמור ובמקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד:

2 ב

וזה ידוע מהאריז"ל ששלש קליפות טמאות יש בעולם והם מרומז בפ' רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת שמהם שרש כל מיני בע"ח טמאים והנאות איסורים אשר אין להם תקון והרביעית ונוגה לו סביב שהוא קליפת נוגה שהוא השרש של כל מיני תאות ההיתר שיש להם תיקון. ומשרש ג' הקליפות הנ"ל נפגמו ג' העולמות בריאה יצירה עשי' שיש בהם בחי' תערובות רע המה אופנים וחיות ושרפים ובנפש האדם המה נפש רוח ונשמה שיוכלו להפגם באיסורים ע"י שורש ג' קליפות הנ"ל זולת חי' יחידה שהמה אור מקיף ואינם נפגמים. והנה אם פגם האדם וקילקל גם בג' בחי' שלו היינו במוחו ולבו וכלי המעשר שהמה מבחי' נר"נ בכל השבע מדות הק' שיש בכל אחד מזוקק שבעתים היינו מ"ט שערים בכל אחד עכ"ז יש לו עוד תקוה להטהר ע"י התשובה מעומקא דלבא שהוא שער החמשים שיש בכל אחד. וזהו שרמזו חז"ל בגמ' הנ"ל בתלמידו של ר"מ שהי' יכול לטהר השרץ שהוא מרמז על ג' קליפות הטמאות בכלל גם אם נטמא האדם ח"ו בכולם ביכלתו אעפ"כ ליטהר ע"י שער החמשים שיש בכל אחד. וזהו הפי' בק"ן טעמים היינו בג' שערי החמשים שיש תקוה מכל השלש קליפות ליטהר. ועל רמז זה עשה שלמה המע"ה הים שהי' מחזיק ק"ן מקוה טהרה מפני שבימיו הי' כבר תכלית שלימות התיקון מכל הפגמים דאז קיימא סיהרא בשלימותא כעין לעתיד. רק שהי' החטא גורם ולכן הוצרך לנו עוד בירורים עד עת קץ. ונחזור לעניננו שמשרע"ה הי' שרשו ע"פ המ"ט שערי בינה שהם ע"פ דרך התורה לכן לא הועיל בתפלתו לבטל הגזירה לכן פתח בסדרה זו ואתחנן אל ה' בעת ההוא וגו' ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף וגו'. אבל ועתה ישראל היינו ע"י תשובה שהוא מרומז בלשון ועתה שהוא שער החמשים יוכל לפעול ליתקן הכל כי במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד לכן שמע אל החקים וגו':