Chapter 52נ״ב
1 א

שבעה מופתים נעשו בעולם שלא נראו כמותן. המופת הראשון, מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם ניצל מן האש עד שבא אברהם אבינו וניצל מכבשן האש ושמעו כל מלכי הארץ ותמהו שלא ראו כמהו עד שנברא העולם. ומניין שניצל מכבשן האש, שנ' אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים וכתוב אחר אומר אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאת מאור כשדים.

THE SEVEN WONDERS OF OLD
SEVEN wonderful things have been done in the world, the like of which have not been created. From the day when the heavens and the earth were created no man was ever saved from the fire until our father Abraham came and was delivered from the fiery furnace. All the kings of the earth heard (thereof) and they were astonished, for they had not seen anyone like him from the day when the world was created. And whence do we know that he was delivered from the fiery furnace? Because it is said, "And he said unto him, I am the Lord that brought thee out of the furnace of the Chaldees" (Gen. 15:7). Another text says, "Thou art the Lord the God, who didst choose Abram, and broughtest him forth out of the furnace of the Chaldees" (Neh. 9:7).

2 ב

המופת השני, מיום שנבראו שמים וארץ לא ילדה אשה לתשעים שנה עד שבאת שרה וילדה לתשעים שנה, לבד חוה, ושמעו כל מלכי הארץ ולא האמינו. מה עשה הב"ה, הוביש את שדי נשיהן, שנאמר (יחזקאל יז, כד) וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַה הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ.

The second wonder (was) about the wives of the sons of Noah. From the day when the heavens and the earth were created there never was a woman who at ninety years of age had a child, until Sarah came and bare (a son) when (she was) ninety years old. All the kings of the earth heard (thereof), and they did not believe. What did the Holy One, blessed be He, do to them? He dried up the breasts of their wives, as it is said, "And all the trees of the field shall know that I the Lord have brought down the high tree, have exalted the low tree, have dried up the green tree, and have made the dry tree to flourish" (Ezek. 17:24).

3 ג

וְיָדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, אלו אומות העולם. אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַה, זה נמרוד. הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, זה אברהם אבינו. הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, אלו שדי נשי אומות העולם. וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ, אלו שדי שרה. והיו מביאין את בניהם אצל שרה ומניקה אותם בשלום, שנ' הניקה בנים שרה.

"All the trees of the field shall know" (ibid.); this (expression) refers to the nations of the world. "That I the Lord have brought down the high tree" (ibid.) (this refers to Nimrod). "I have exalted the low tree" (ibid.); this is Abraham our father. "I have dried up the green tree," refers to the breasts of the wives of the nations of the world. || "I have made the dry tree to flourish"; this refers to the breasts of Sarah, for they brought their children to be suckled by Sarah's breasts, for Sarah gave suck to all their children in peace, as it is said, "And she said, Who would have said unto Abraham, that Sarah should give children suck?" (Gen. 21:7).

4 ד

המופת השלישי, מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם שנזרקה בו שיבה, עד שבא אברהם אבינו, ותמהו כל העולם שלא ראו כמותו מיום שנברא העולם. ומניין שנזרקה שיבה, שנ' ואברהם זקן בא בימים.

The third wonder (was): From the day when the heavens and the earth were created there never was a man upon whom grey hairs were sprinkled until Abraham came. The people were astonished because they had not seen any one like him from the day when the world was created. Whence do we know that grey hairs were sprinkled upon him? Because it is said, "And Abraham was old, well stricken in age" (Gen. 24:1).

5 ה

ר' לויטס איש יבנה אומר, ככליל שהוא כבוד ראש המלך כך השיבה כבוד והדר לזקנים, שנ' והדר זקנים שיבה.

Rabbi Levitas, a man of Jamnia, said: Like a diadem which belongs to the head of the king, so are grey hairs beauty and glory to old men, as it is said, "The glory of young men is their strength, and the beauty of old men is the hoary head" (Prov. 20:29).

6 ו

המופת הרביעי, מיום שנברא העולם לא היה אדם חולה, אלא בכל מקום שהיה אדם אם בדרך אם בשוק ועטש היתה נפשו יוצאה מנחיריו ומת, עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים על זאת ואמר לפני הב"ה, רבונו של עולם אל תקח את נפשי ממני עד אשר אני מצוה את בני ובני ביתי. ונעתר לו, שנ' ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה. ושמעו כל מלכי הארץ ותמהו שלא היה כמהו מיום שנבראו שמים וארץ, לפיכך חייב אדם לומר לחבירו בשעת עטישותיו חיים שנהפך מות העולם לאור, שנ' (איוב מא, י) עטישותיו תהל אור.

The fourth wonder (was): From the day when the heavens and the earth were created no man was ill, (who) sneezed and lived, but in every place where he happened to be, whether on the way or in the market, and (when he) sneezed, his soul went out through his nostrils; until our father Jacob came and prayed for mercy concerning this, and he said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all the worlds! Do not take my soul from me until I have charged my sons and my household; and He was entreated of him, as it is said, "And it came to pass after these things, that one said to Joseph, Behold, thy father is sick" (Gen. 48:1). || All the kings of the earth heard (thereof), and they wondered because there had been no one like him from the days when the heavens and earth had been created. Therefore a man is in duty bound to say to his fellow: Life! when the latter sneezes, for the death of the world was changed into light, as it is said, "His neesings flash forth light" (Job 41:18).

7 ז

המופת החמישי, מיום שנבראו שמים וארץ לא נהפכו מי הים ליבשה עד שיצאו ישראל ממצרים ועברו בתוך הים ביבשה, שנ' ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ורגזו כל מלכי הארץ שלא היה כמהו מיום שנברא העולם, שנ' שמעו עמים ירגזון.

The fifth wonder (was): From the day when the heavens and the earth were created, the waters of the sea had not been changed into dry land until Israel went forth from Egypt and passed over on dry land in the midst of the sea, as it is said, "But the children of Israel walked on dry land in the midst of the sea" (Ex. 15:19). All the kings of the earth heard (thereof) and trembled, because there had been nothing like it from the day when the world had been created, as it is said, "The people heard, they trembled" (Ex. 15:14).

8 ח

המופת הששי, מיום שנבראו שמים וארץ השמש והירח והכוכבים וכל המזלות היו עולין להאיר על הארץ ואינן מערערין זה עם זה, עד שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל, והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת, ועוד שראו חרטומי גוים כובשים במזלות לבא על ישראל. מה עשה יהושע, פשט ידו לאור השמש ולאור הירח והזכיר עליהם את השם ועמד כל אחד במקומו ששה ושלשים שעות עד מוצאי שבת, שנ' וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים. וראו כל מלכי הארץ ותמהו שלא היה כמהו מיום שנברא העולם, שנ' ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לא יהיה כן לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם בישראל.

The sixth wonder (was): From the day when the heavens and earth were created, the sun, the moon, and the stars and the constellations were ascending to give light upon the earth, and they did not come into contact with one another until Joshua came and fought the battles of Israel. It was the eve of the Sabbath, and he saw the plight of Israel lest they might desecrate the Sabbath, and further, he saw the magicians of Egypt compelling the constellations to come against Israel. What did he do? He stretched forth his hand to the light of the sun and to the light of the moon, and he invoked upon them the || (Divine) Name, and each one stood for thirty-six hours in its place until the termination of the Sabbath day, as it is said, "And the sun stood still, and the moon stayed" (Josh. 10:13). All the kings of the earth heard thereof and they wondered, because there had been none like him from the day when the world had been created, as it is said, "And there was no day like that before it or after it, that the Lord hearkened unto the voice of a man" (Josh. 10:14).

9 ט

המופת השביעי, מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה ויחיה ויעמוד מחליו, עד שבא חזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי מחליו. התחיל מתפלל לפני הב"ה ואמר, אנא ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובצדקה ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי. ונעתר לו, שנ' הנני מוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. אמר לפני הב"ה, רבון כל העולמים תן לי אות כי אעלה בית ה'. אמ' לו, אחז אביך כובש במזלות היה והיה משתחוה לשמש והשמש היה בורח מלפניו וירד במעליו עשר מעלות, אם רוצה אתה ירד עשר מעלות או יעלה עשר מעלות. אמ' לפניו, רבון כל העולמים לא אותן המעלות שירד יחזור ויעמד במקומו, שנ' כי לא ישוב הצל אחורנית במעלות אשר ירדה. ונעתר לו הב"ה, שנ' הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה. וראו כל מלכי ארץ ותמהו שלא היה כמהו מיום שנברא העולם, ושלחו לראות את המופת, שנ' וכן במליצי שרי מלך בבל המושלחים עליו לדרוש את המופת אשר היה בארץ.

The seventh wonder (was): From the day when the heavens and earth had been created there had never been a sick man who had recovered from his sickness, until Hezekiah, king of Judah, came and fell sick and (yet) he recovered, as it is said, "The writing of Hezekiah, king of Judah, when he had been sick, and was recovered of his sickness" (Isa. 38:9). He began to pray before the Holy One, blessed be He, saying: Sovereign of all worlds! "Now, O Lord, remember, I beseech thee, how I walked before thee in truth and with a perfect heart, and have done that which is good in thy sight" (2 Kings 20:3); and He was entreated of him, as it is said, "Behold, I will add unto thy days fifteen years" (Isa. 38); and He was entreated of him, as it is said, "Behold, I will add unto thy days fifteen years" (Isa. 38 5). Hezekiah said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all worlds ! Give me a sign, as it is said, "And Hezekiah said unto Isaiah, What shall be the sign that the Lord will heal me, and that I shall go up unto the house of the Lord?" (2 Kings 20:8). He answered him: Ahaz thy father compelled the constellations, and he bowed down to the sun, and the sun fled before him and went down in the west ten steps. If thou desirest, it shall go down ten steps, or it shall ascend ten steps. Hezekiah spake before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all worlds ! Nay, || but those ten steps which it has (already) gone down let it retrace and stand, as it is said, "Nay, but let the shadow return backward ten steps" (2 Kings 20:10). And He was entreated of him, as it is said, "Behold, I will cause the shadow on the steps, which is gone down on the dial of Ahaz with the sun, to return backward ten steps" (Isa. 38:8). All the kings of the earth saw, and they were astonished, for there had been nothing like it from the day when the world was created, and they sent to behold the wonder, as it is said, "Howbeit in (the business of) the ambassadors of the princes of Babylon who sent unto him to inquire of the wonder that was done in the land" (2 Chron. 32:31).

10 י

וראה את המלכים ונתגאה לבו והראה להם את אוצרות של מלכי יהודה ואת אוצרות של בית קדשי הקדשים, ועוד שפתח את ארון הברית והראה להם את הלוחות ואמר להם בזה אנו עושים מלחמה ונוצחין, שנ' וישמח עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכותה את הכסף ואת הזהב ואת הנזמים ואת שמן הטוב ולא היה דבר אשר לא הראה חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו. וכעס הב"ה עליו ואמר לו, לא דייך שהראת להם את כל אוצרות מלכי יהודה ואת כל אוצרות בית קדשי הקדשים אלא שפתחת להם את הארון והראית להם את הלוחות מעשה ידי, חייך הם יעלו ויקחו את כל אוצרות מלכי יהודה ואת כל אוצרות בית קדשי הקדשים, שנ' הנה ימים באים נאם ה' ונשא את כל אשר בביתיך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה בבלה יובאו לא יותר דבר ותחת הלוחות יהיו בניך סריסים בהיכל מלך בבל, שנ' ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל, אלו הם חנניא מישאל ועזריה שנעשו סריסים בהיכל מלך בבל ולא הולידו בנים, ועליהם הכתוב אומר כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי:

And Hezekiah saw the messengers, and his heart was puffed with pride, and he showed them all the treasures of the kings of Judah, and all the treasures of the Holy of Holies in the Temple, and further, he opened the Ark of the Covenant, and he showed them the tables of the Law, and he said to them: With this do we wage war and conquer, as it is said, "And Hezekiah was glad of them, and shewed them the house of his precious things" (Isa. 39:2). The Holy One, blessed be He, was angry with him, and He said to him: Was it not enough for thee to have shown them all the treasures of the kings of Judah and all the treasures of the Holy of Holies? Moreover, thou hast opened for them the Ark, and hast shown them the tables, the work of My hand. By thy life! They shall come up and take away all the treasures of the kings of Judah, and all the treasures of the Holy of || Holies, as it is said, "Behold, the days come, that all that is in thine house, and that which thy fathers have laid up in store until this day, shall be carried to Babylon" (Isa. 39:6). Instead of the tables of the Law, they shall take of thy sons to be eunuchs in the palace of the king of Babylon, as it is said, "And of thy sons that shall issue from thee, which thou shalt beget, shall they take away; and they shall be eunuchs in the palace of the king of Babylon" (Isa. 39:7). These were Hananiah, Mishael, and Azariah, who were made eunuchs in the palace of the king of Babylon, and they did not beget children. Concerning them the Scripture says, "For thus saith the Lord to the eunuchs that keep my sabbaths,… Unto them will I give in mine house and within my walls a memorial and a name better than of sons and of daughters; I will give them an everlasting name, that shall not be cut off" (Isa. 56:4, 5).