Chapter 43מ״ג
1 א

התשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. ר' ישמעאל אומר, אלו לא נבראת התשובה לא היה העולם עומד, אלא הואיל ונבראת התשובה הב"ה ימינו פשוטה לקבל שבים בכל יום, ואומר שובו בנים שובבים שובו בני אדם ותדע לך כח התשובה. בא וראה מאחאב מלך ישראל שגזל וחמד ורצח, שנ' הרצחת וגם ירשת ושלח וקרא ליהושפט מלך יהודה והיה נותן לו מלקות ארבעים בכל יום שלשה פעמים ובצום ובתפלה היה משכים ומעריב לפני הב"ה ועוסק בתורה כל ימיו ולא חזר על מעשיו הרעים עוד ונרצת בתשובתו, שנאמר (מלכים א' כא, כט) הֲ‍רָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי.

THE POWER OF REPENTANCE
REPENTANCE and good deeds are a shield against punishment. Rabbi Ishmael said: If repentance had not been created, the world would not stand. But since repentance has been created, the right hand of the Holy One, blessed be He, is stretched forth to receive the penitent every day, and He says, Repent, ye children of men. "Repent, ye children of men" (Ps. 90:8). Know thou the power of repentance. Come and see from Ahab, king of Israel, for he had robbed, coveted, and murdered, as it is said, "Hast thou killed, and also taken possession?" (1 Kings 21:19). He sent and called for Jehoshaphat, king of Judah, who gave him thrice daily forty stripes, and in fasting and with prayer he rose up early and retired late, before the Holy One, blessed be He, and he did not return any more to his evil deeds. His repentance was accepted, as it is said, || "Seest thou how Ahab humbleth himself before me? Because he humbleth himself before me, I will not bring the evil in his days" (1 Kings 21:29).

2 ב

ר' אבהו אומר, תדע לך כח התשובה בא וראה מדוד מלך ישראל שנשבע הב"ה לאבות להרבות את זרעם כככבי השמים ובא דוד למנות את מספרם אמ' לו הב"ה דוד אני נשבעת לאבות להרבות את זרעם כככבי השמים ואתה בא לבטל דברי בשבילך נתנה הצאן למאכל ובשלשה שעות נפל מישראל שבעים אלף איש שנ' ויפלו מישראל שבעים אלף איש ר' שמעון אומ' לא נפלה מישראל אלא אבישי בן צרויה בלבד שהיה שקול במעשיו הטובים ובתורתו כנגד שבעים אלף איש איש כתוב כאן ואין כתוב אנשים ושמע דוד וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ונפל על פניו ארצה לפני ארון ברית ה'.

Rabbi Abbahu said: Know thou the power of repentance. Come and see from David, king of Israel. For the Holy One, blessed be He, had sworn to the forefathers that He would multiply their seed like the stars of the heavens. And David came to count their number. The Holy One, blessed be He, said to him: David ! I have sworn to the forefathers that I would multiply their seed as the stars of the heavens. And thou comest to annul My word. For thy sake the flock is given over to destruction; and in three hours there fell seventy thousand men, as it is said, "And there fell of Israel seventy thousand men" (1 Chron. 21:14). Rabbi Simeon said: Only Abishai, son of Zeruiah, fell amongst the Israelites, for he was equal in his good deeds and his knowledge of the Torah to the seventy thousand men, as it is said, "And there fell of Israel seventy thousand men" (ibid.). "Men" is not written here, only "man." And David heard and rent his garments, and clothed himself in sackcloth and ashes, and he fell upon his face to the ground before the ark of the covenant of God.

3 ג

והיה מבקש תשובה ואמר לפני הב"ה, רבון כל העולמים אנכי הוא שחטאתי העבר נא את חטאתי ונרצת תשובתו ואמ' למלאך המשחית בעם רב לך עתה הרף ידך ומה הוא רב אמ' לו רב נפל מישראל מה עשה המלאך לקח את חרבו וקנחה בטליתו של דוד וראה דוד את חרבו של מלאך והיה מרתית ר"ל בכל אבריו עד מותו ולא יכול דוד ללכת לפניו.

He sought (to do) penitence, and spake before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all worlds ! It is I who have sinned; forgive me, I beseech Thee, my sin. His repentance was accepted, and He said to the angel who had destroyed many (Rab) among the people: "Stay thine hand" (1 Chron. 21:15). What is the meaning of || "many" (Rab)? He said to him: Rab (the teacher) has fallen in Israel. What did the angel do? He took his sword and cleaned it with the garment of David. David saw the sword of the angel, and he trembled in all his limbs until his death (as it is said,) "But David could not go before it to inquire of God; for he was afraid because of the sword of the angel of the Lord" (1 Chron. 21:30).

4 ד

ר' יהושע אומר, תדע לך כח התשובה, בא וראה ממנשה בן חזקיהו שעשה כל תועבות הרעות הרבה מאד מכל הגוים, והוא העביר את בנו באש לבעל חוץ לירושלם, מפריח יונים וזובח לכל צבא השמים, ובאו שרי גדודים מלך בבל ואחזוהו במניקת ראשו והורידוהו בבלה ונתנו אותו במחבת אש, ושם קרא לכל אלהים אחרים שזבח ואין אחד מהם עונה אותו ומצילו. אמר, אני אקרא לאלהי אבותי בכל לבי אולי יעשה לי ככל נפלאותיו שעשה לאבי. וקרא לאלהי אבותיו בכל לבו, ונעתר לו ושמע תחנתו, שנ' ויתפלל אליו ויעתר לו. באותה שעה אמר מנשה אית דין ואית דיין.

Rabbi Joshua said: Know thou the power of repentance. Come and see from Manasseh, son of Hezekiah, who perpetrated all the evil abominations much more than all the nations. He made his son to pass through the fire to Baal outside Jerusalem, causing (doves) to fly, and sacrificing to all the host of heaven. The princes of the troops of the king of Babylon came, and they caught him by the hair of his head, and brought him down to Babylon, and they put him in a pan (over) a fire, and there he called upon all the other gods to whom he had sacrificed, and not one of them either answered him or saved him. He said: I will call on the God of my fathers with all my heart; perhaps He will do unto me according to all His wonders which He did unto my father. And he called on the God of his fathers with all his heart, and He was entreated of him, and He heard his supplication, as it is said, "And he prayed unto him; and he was intreated of him, and heard his supplication… then Manasseh knew that the Lord he was God" (2 Chron. 33:18). In that hour Manasseh said: There is both judgment as well as a judge.

5 ה

בן עזאי אומר, תדע לך כח התשובה, בא וראה מר' שמעון בן לקיש שהיה הוא ושני ריעיו בהרים גוזלין וחומסין כל אשר יעבור עליהם בדרך מה עשה ר' שמעון הניח לשני ריעיו שודדין בהרים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו בצום ובתפלה והיה משכים ומעריב לבית הכנסת לפני הב"ה והיה עוסק בתורה כל ימיו ובמתנות עניים ולא שב על מעשיו הרעים עוד ונתרצית תשובתו וביום שמת מתו שני רעיו השודדים בהרים ונתנו לר' שמעון באוצר החיים ולשני רעיו בשאול התחתונה.

Ben 'Azzai said: Know thou the power of repentance. Come and see from (the story of) Rabbi Simeon, son of Laḳish. He with two || of his friends in the mountains, were robbing all who passed them on the way. What did he do? He forsook his two companions who were plundering on the mountains, and he returned to the God of his fathers with all his heart. Fasting and praying he arose early and retired late, before the Holy One, blessed be He, and he was studying the Torah all (the rest of) his days, and (giving) gifts to the needy. He did not return any more to his evil deeds, and his repentance was accepted. On the day when he died, his two companions, who were plundering on the mountains, also died. And they gave a portion in the treasury of the living to Rabbi Simeon, son of Laḳish, but his two companions (were put) in the lowest Sheol.

6 ו

ואמרו שני רעיו לפני הב"ה, רבון כל העולמים יש לפניך משוא פנים, זה היה עמנו שודד בהרים והוא באוצר החיים ואנו בשאול תחתית אמ' להם זה עשה תשובה בחייו ואתם לא עשיתם תשובה הנח לנו ואנו עושים תשובה גדולה אמר להם אין תשובה אלא עד יום המיתה.

The two companions spake before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all the universe ! There is before Thee respect for certain persons. This one was plundering with us on the mountains, and he is in the treasury of the living, whilst the other men are in the lowest Sheol. He said to them: This one repented in his lifetime, but ye have not repented. They said to Him: Give us the opportunity, and we will repent very sincerely. He said to them: Repentance is only possible until one's death.

7 ז

משל למה הדבר דומה, לאדם שהוא רוצה לפרוש בים אם אינו לוקח בידו לחם מארץ נושבת ומים מתוקים בים אינו מוצא לאכול ולשתות ולא עוד אלא אדם שהוא רוצה לילך לקצה המדבר אם אינו לוקח מן היישוב לחם ומים אינו מוצא במדבר לאכול ולשתות כך אם האדם אינו עושה תשובה בחייו לאחר מיתתו אין לו תשובה אלא נתינת האיש כדרכיו וכפרי מעלליו.

A parable—To what is the matter comparable? To a man who wished to take a voyage at sea. If he did not take with him bread and water from an inhabited land, he will not find anything to eat or to drink on the sea. Again, || if a man wish to go to the end of the wilderness, unless he take from some inhabited place bread and water, he will not find anything to eat or to drink in the wilderness. Likewise, if a man did not repent in his lifetime, after his death he cannot repent. But (God) gives to a man according to his ways, as it is said, "I the Lord search the heart, I try the reins, even to give every man according to his ways, according to the fruit of his doings" (Jer. 17:10).

8 ח

ר' נחוניא בן הקנה אומר, תדע לך כח התשובה בא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד בצור עליון הרבה מאד שנ' מי ה' אשר אשמע בקולו ובלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה שנ' מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש והצילו הב"ה בין המתים מניין שלא מת שנ' כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו' והלך ומלך בננוה והיו אנשי נינוה כותבים מכתבי עמל וגוזלים איש את ריעהו ובאים איש על רעהו במשכב זכור ובא אצלו מעשיהם הרעים וכששלח הב"ה ליונה להנבא עליה להחריבה שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע בגדיו ולבש שק ואפר והכריז בכל עמו שיצומו כל העם שני ימים וכל מי שיעשה את הדברים הללו ישרף באש מה עשה העמיד האנשים מצד אחד והנשים מצד אחר וכל בהמה טהורה מצד אחר והילדים רואים את אמותיהם ורוצין לינק ובוכין ואמותיהם רואים את בניהם ורוצים להניקם ובוכות הילדים ק"כ אלף וג' אלפים הרבה משנים עשר רבוא שנ' ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה ארבעים שנה האריך אפו עמהם כנגד ארבעים יום ששלח את יונה ולאחר ארבעים שנה שבו למעשיהם הרעים הרבה מן הראשונים ונבלעו כמתים בשאול תחתיה שנ' מעיר מתים ינאקו.

Rabbi Nechunia, son of Haḳḳanah, said: Know thou the power of repentance. Come and see from Pharaoh, king of Egypt, who rebelled most grievously against the Rock, the Most High, as it is said, "Who is the Lord, that I should hearken unto his voice?" (Ex. 5:2). In the same terms of speech in which he sinned, he repented, as it is said "Who is like thee, O Lord, among the mighty?" (Ex. 15:11). The Holy One, blessed be He, delivered him from amongst the dead. Whence (do we know) that he died? Because it is said, "For now I had put forth my hand, and smitten thee" (Ex. 9:15). He went and ruled in Nineveh. The men of Nineveh were writing fraudulent deeds, and everyone robbed his neighbour, and they committed sodomy, and such-like wicked actions. When the Holy One, blessed be He, sent for Jonah, to prophesy against (the city) its destruction, Pharaoh hearkened and arose from his throne, rent his garments and clothed himself in sackcloth and ashes, and had a proclamation made to all his people, that all the people should fast for two days, || and all who did these (wicked) things should be burnt by fire. What did they do? The men were on one side, and the women on the other, and their children were by themselves; all the clean animals were on one side, and their offspring were by themselves. The infants saw the breasts of their mothers, (and they wished) to have suck, and they wept. The mothers saw their children, (and they wished) to give them suck. By the merit of 4123 children more than twelve hundred thousand men (were saved), as it is said, "And should not I have pity on Nineveh, that great city; wherein are more than six score thousand persons that cannot discern between their right hand and their left hand; and also much cattle?" (Jonah 4:11); "And the Lord repented of the evil, which he said he would do unto them" (Jonah 3:10). For forty years was the Holy One, blessed be He, slow to anger with them, corresponding to the forty days during which He had sent Jonah. After forty years they returned to their many evil deeds, more so than their former ones, and they were swallowed up like the dead, in the lowest Sheol, as it is said, "Out of the city of the dead they groan" (Job 24:12).

9 ט

שלח הב"ה ביד עבדיו הנביאים אל ישראל ואמר, שובה ישראל עד ה' אלהיך, עד ההוא ששמעכם בהר סיני אומ' אנכי ה' אלהיך.

The Holy One, blessed be He, sent by the hand of His servants, the prophets, to Israel (saying), "O Israel, return unto the Lord thy God" (Hos. 14:1). (Even) unto Him whose voice ye heard at Mount Sinai, saying, "I, the Lord, am to be thy God" (Ex. 20:2).

10 י

כי כשלת בעוניך, בכבודך וחילך אין כתיב כאן אלא כי כשלת בעוניך. קחו עמכם דברים, קחו עמכם כסף וזהב אין כתיב כאן אלא קחו עמכם דברים. ואין כתיב כאן ונשלמה כסף וזהב אלא ונשלמה פרים שפתינו.

"For thou hast fallen by thine iniquity" (Hos. 14:1). "And thy wealth" is not written here, but "For thou hast fallen by thine iniquity." It is not written here, "Take with you silver and gold," || but "Take with you words" (Hos. 14:2). It is not written here, "And we will render silver and gold," but "And we will render as bullocks (the offering of) our lips" (ibid.).

11 יא

ר' יהודה אומר, אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין. ואין ישראל עושין תשובה אלא מתוך צער ומתוך הדחק ומתוך הטלטול ומתוך שהוא אין להם מחיה. ואין ישראל עושין תשובה עד שיבא אליהו הנביא, שנ' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

Rabbi Jehudah said: If Israel will not repent they will not be redeemed. Israel only repents because of distress, and because of oppression, and owing to exile, and because they have no sustenance. Israel does not repent quite sincerely until Elijah comes, as it is said, "Behold, I will send you Elijah, the prophet, before the great and terrible day of the Lord come. And he shall turn the heart of the fathers to the children, and the heart of the children to their fathers" (Mal. iv. 5, 6).

12 יב

ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.

Blessed art thou, O Lord, who delightest in repentance.