Chapter 34ל״ד
1 א

ראו עתה כי אני אני הוא (דברים לב, לט), ר' אליעזר אומר, וכי מה ראה הכתוב לומר שני פעמים כי אני אני הוא, אלא אמר הב"ה אני הוא בעה"ז ואני הוא בעה"ב אני הוא שגאלתי את ישראל ממצרים ואני הוא שעתיד לגאול אותם סוף מלכות הרביעי לכך אמר אני אני הוא כל מי שיאמ' שיש אלהים אחרים אני אמיתנו במות שאין תחיה וכל גוי שיאמ' שאין אלוה אלא אני אני אחייהו במות שני לחיי העה"ב שאני ממית ומחיה לכך נאמר אני אמית ואחיה מחצתי את ירושלם ואת עמה ביום חרון אפו וברחמים גדולים ארפא להם לכך נאמר מחצתי את ירושלם ואני ארפא וכל מלאך ושרף לא יצילו את הרשעים מדינה של גהנם שנ' ואין מידי מציל.

THE RESURRECTION OF THE DEAD
"SEE now that I, even I, am he, and there is no God with me" (Deut. 32:89). Only the Holy One, blessed be He, said: "I am" in this world, and "I am" in the world to come; I am the one who redeemed Israel from Egypt, and I am the one who, in the future, will redeem them at the end of the fourth kingdom; therefore it is said, "I, even I, am he, and there is no God with me" (ibid.). Every nation who say that there is a second God, I will slay them as with a second death || which has no resurrection; and every nation who say that there is no second God, I will quicken them for the eternal life. And in the future I will slay those (first mentioned) and quicken these, therefore it is said, "I kill, and I make alive" (ibid.). I have wounded Jerusalem and her people on the day of My anger, and in great mercy I will heal them, therefore it is said, "I have wounded, and I will heal" (ibid.). Neither any angel nor any seraph will deliver the wicked from the judgment of Gehinnom, as it is said, "And there is none that can deliver out of my hand" (ibid.).

2 ב

ר' יהונתן אומר, כל המתים עולין לתחיה חוץ מדור המבול, שנ' מתים בל יחיו אלו הגוים שהם כנבלת הבהמה שיקומו ביום הדין אבל דור המבול אף ביום הדין אינם עומדים שנ' רפאים בל יקומו וכל נפשותיהם נעשים רוחות ומזיקין לאדם מישראל עוד שנ' לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו.

Rabbi Jochanan said: All the dead will arise at the resurrection of the dead, except the generation of the Flood, as it is said, "The dead shall not live, the deceased (Rephaim) shall not rise" (Isa. 26:14). "The dead (who) shall not live" refer to the heathens, who are like the carcase of cattle; they shall arise for the day of judgment, yet they shall not live; but the men of the generation of the Flood, even for the day of judgment they shall not arise, as it is said, "The Rephaim shall not rise" (ibid.). All their souls become winds, accursed, injuring the sons of men, and in the future world the Holy One, blessed be He, will destroy them out of the world, so that they should not do harm to a single Israelite, as it is said, "Therefore hast thou visited and destroyed them, and made all their memory to perish" (ibid.).

3 ג

ר' זכריה אומר, שנת הלילה דומה לעולם הזה וקיצת הבקר דומה לעולם הבא ומה שנת הלילה אד' שוכב וישן ורוחו שוטטת בכל הארץ ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה שנ' בחלום בחזיון לילה אז נגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום כך המתים רוחות משוטטות בכל הארץ ומגדת להם כל דבר שהיה אבל הם נותנין שבח ורנן להב"ה שהוא עתיד להחיותם שנ' יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם ויקיצת הבקר דומה לעתיד לבא שנ' שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה וכו'.

Rabbi Zechariah said: The sleep at night is like this world, and the awakening of the morning is like the world to come. And just as || in the sleep of the night a man lies down and sleeps, and his spirit wanders over all the earth, and tells him in a dream whatever happens, as it is said, "In a dream, in a vision of the night… then he openeth the ears of men" (Job 33:15, 16), likewise (with) the dead, their spirit wanders over all the earth, and tells them all things that happen in the world, but they are silent and (yet) they give song and praise to God, who will quicken them in the future, as it is said, "Let the saints exult in glory" (Ps. 149:5). The awakening in the morning is like the future world. A parable—unto what is the matter to be likened? To a man who awakens out of his sleep, in like manner will the dead awaken in the future world, as it is said, "O satisfy us in the morning with thy loving-kindness" (Ps. 90:14).

4 ד

חמשה קולן יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע. בשעה שכורתין את האילן שהוא עושה פרי הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע, ובשעה שהנחש נפשט, ובשעה שהאשה מתגרשת מבעלה, (ובשעה שהאשה עם בעלה בעילה ראשונה, אבל אין קולה נשמע) ובשעה שהולד יוצא מן הגוף עד שתראה את השכינה.

The voices of five (objects of creation) go from one end of the world to the other, and their voices are inaudible. When people cut down the wood of the tree which yields fruit, its cry goes from one end of the world to the other, and the voice is inaudible. When the serpent sloughs off its skin, its cry goes from one end of the world to the other and its voice is not heard. When a woman is divorced from her husband, her voice goeth forth from one end of the world to the other, but the voice is inaudible. When the infant || comes forth from its mother's womb. When the soul departs from the body, the cry goes forth from one end of the world to the other, and the voice is not heard. The soul does not go out of the body until it beholds the Shekhinah, as it is said, "For man shall not see me and live" (Ex. 33:20).

5 ה

ר' עזריה אמר, כל הנפשות חוזרות ונאספות איש אל דור אבותיו ואל עמיו צדיקים עם הצדיקים ורשעים עם הרשעים שכן אמ' הב"ה לאברהם אבינו ואתה תבא אל אבותיך בשלום מכאן שתרח אביו עשה תשובה וכי כשהנפש יוצא' מן הגוף זה הוא השלום אלא שהצדיקים מקדימין לו שלום שנ' יבא שלום ינוח על משכבו וכתוב אחד אומ' ונאספת אל קברותיך בשלום.

Rabbi Ẓe'era said: All the souls go forth and are gathered, each man's soul to the generation of his fathers and to his people. The righteous with the righteous, and the wicked with the wicked, for thus spake the Holy One, blessed be He, to Abraham: "But thou shalt go to thy fathers in peace" (Gen. 15:15). And when the soul goes forth from the body, then the righteous come to meet them, and say to them: Come unto peace ! One verse says, "Therefore, behold, I will gather thee to thy fathers, and thou shalt be gathered to thy grave in peace" (2 Kings 22:20).

6 ו

ר' חנינא אומר, כל ישראל שמתים בחוצה לארץ נפשותם נאספות אל הארץ, שנ' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וכל המתים מן הגוים בארץ נפשותם נשלכות בקלע חוצה לארץ שנ' ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע.

Rab Huna said: All Israel who die outside the land (of Israel), their souls are gathered into the land (of Israel), as it is said, "Yet the soul of my lord shall be bound in the bundle of the living" (1 Sam. 25:29). All the heathens who die in the land of Israel have their souls cast outside the land (of Israel), as it is said, "And the souls of thine enemies, them shall he sling out, as from the hollow of a sling" (ibid.), (even) beyond the land (of Israel).

7 ז

לעתיד לבא הב"ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה, כאדם שמנער את הבגד ומשליך כל מה שבתוכה ומשליך אותה לחוץ, שנ' לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה.

In the future world the Holy One, blessed be He, will take hold of the corners of the land of Israel, and shake it (free) from all unclean (things), as it is said, "That it might take hold of the ends of the earth, and the wicked be shaken out of it" (Job 38:13).

8 ח

שלשה אהובים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו וממונו ומעשים טובים, ובשעת פטירתו מן העולם קורא לבניו ובני ביתו ואומ' להם בבקשה מכם הוציאוני מדין המות הרע הזה והם אומרים לו והלא שמעת ואין שלטון ביום המות ולא כך כתיב אח לא פדה יפדה איש ואפילו ממונו שהוא אוהב אותו אינו יכול לפדותו שנ' ולא יתן לאלהים כפרו למה ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם מדבר זה לעולם אלא לך לשלום תנוח על משכבך ותעמוד לגורלך לקץ הימין ויהא חלקך עם חסידי עולם וכשהוא רואה כן מכניס את ממונו ואומ' לו הרבה טרחתי עליך לילה ויום במישור ובהרים בבקשה ממך פדני מן המות הזה והצילני מן המיתה והוא משיבו והלא שמעת לא יועיל הון ביום עברה אחרי כן הוא מכניס מעשיו הטובים ואומ' להם בואו והצילוני מן המות הזה ותחזקו עמי ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל וכן משיבים לו מעשיו הטובים לך לשלום עד שלא תלך לשם אנו מקדימין אותך שנ' והלך לפניך צדקך.

A man has three friends || in his lifetime, and they are: his sons and his household, his money, and his good deeds. At the hour of a man's departure from the world he gathers his sons and his household, and he says to them: I beg of you to come and save me from the judgment of this evil death. They answer him, saying to him: Hast thou not heard that there is no one who can prevail over the day of death? and is it not written thus, "None of them can by any means redeem his brother" (Ps. 49:7)? "For the redemption of their soul is costly" (Ps. 49:8). And he has his money fetched, and says to it: I beseech thee, save me from the judgment of this evil death. It answers him, saying: Hast thou not heard, "Riches profit not in the day of wrath" (Prov. 11:4)? He (then) has his good deeds fetched, and he says to them: I beseech you, come and deliver me from the judgment of this evil death. And they answer him and say to him: Before thou goest, verily, we will go in advance of thee, as it is said, "And charity delivereth from death" (ibid.). Does then charity deliver from death? (This refers) to an evil death only. Another Scripture says, "And thy righteousness shall go before thee, the glory of the Lord shall be thy rearward" (Isa. 58:8).

9 ט

שבעת ימי האבל מתחיל הגוף להתליע רמה וחוזר הגוף לעפר כשהיה, שנאמר (קהלת יב, ז) וישב העפר על הארץ כשהיה. ומניין אנו למדין שהנפש נתנה מן השמים, בא וראה כשיצר הב"ה את האדם מה עשה, נשם את פיו ונזרקה בו נשמה, שנ' ויפח באפיו נשמת חיים.

All the seven days of mourning the soul goeth forth and returneth from its (former) home to its sepulchral abode, and from its sepulchral abode to its (former) home. After the seven days of mourning the body || begins to breed worms, and it decays and returns to the dust, as it originally was, as it is said, "And the dust returns to the earth as it was" (Eccles. 12:7). The soul goes forth and returns to the place whence it was given, from heaven, as it is said, "And the soul returns unto God who gave it" (ibid.). And whence do we learn that the soul has been given from heaven? Come and see. When the Holy One, blessed be He, formed man, he did not have in him the spirit. What did the Holy One, blessed be He, do? He breathed with the spirit of the breath of His mouth, and cast a soul into him, as it is said, "And he breathed into his nostrils the breath of life" (Gen. 2:7).

10 י

ר' ישמעאל אומר, כל המתים כעפר הארץ עד שלא נשתייר מן הגוף אלא כמלא תרווד רקב והוא מתערב בעפר כשאור שהוא מתערב בעיסה. לעתיד לבא כשיפקוד הב"ה ליתן פקדונות כל גופות הוא מערב בארץ כעפר מייפה ומרבה אותה מיד כל הארץ רעשה וההרים מזדעזעים וקברות נפתחות ואני אומ' קברות מתפרדות אשה מאת רעותה שנ' ויושיעם ה' אלהיכם ביום ההוא.

Rabbi Ishmael said: All the bodies crumble into the dust of the earth, until nothing remains of the body except a spoonful of earthy matter. In the future life, when the Holy One, blessed be He, calls to the earth to return all the bodies deposited with it, that which had become mixed with the dust of the earth, like the yeast which is mixed with the dough, improves and increases, and it raises up all the body. When the Holy One, blessed be He, calls to the earth to return all the bodies deposited with it, that which has become mixed with the dust of the earth, improves and increases and raises up all the body without water. Forthwith the earth quakes and the mountains tremble, and the graves are opened, and the stones of the graves are scattered about one from the other, as it is said, "And the Lord God shall save them || in that day as the flock of his people: for they shall be as the stones of a crown, lifted on high over his land" (Zech. 9:16).

11 יא

ר' עזריה אומר, כל הנפשות בידו של הב"ה הם, שנ' אשר בידו נפש כל חי. למה הדבר דומה, לאחד שהיה מהלך בשוק ומפתח בידו, כל זמן שהמפתח בידו כל ממונו בידו, כך הב"ה מפתח של בית הקברות ומפתח אוצרות הנשמה בידו, לעתיד לבא הב"ה פותח את הקברות ופותח את אוצרות הנשמה ומחזיר כל רוח ורוח בגוף בשר איש, שנ' תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה.

Rabbi Azariah said: All the souls are in the hands of the Holy One, blessed be He, as it is said, "In whose hand is the soul of every living thing" (Job 12:10). A parable—to what is the matter like? To a person who was going in the market with the key of his house in his hand. As long as the key is in his hand, all his money is in his hand. Likewise the Holy One, blessed be He, has the key of the graves, and the key of the treasure-houses of the souls; and He will restore every spirit to the body of flesh of man, as it is said, "Thou sendest forth thy spirit, they are created; and thou renewest the face of the ground" (Ps. 104:30).

12 יב

הנפש דומה ליוצרה. מה הקב"ה רואה ואינו נראה, כך הנפש רואה ואינה נראית. מה הקב"ה לפניו אין שינה, כך הנפש אינה ישנה. מה הקב"ב סובל את עולמו, כך הנפש סובלת לכל הגוף. וכל הנפשות שלו הן, שנאמר (יחזקאל יח, ד) הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה.

The soul is like its Creator. Just as the Holy One, blessed be He, sees and is not visible, so the soul sees and is not visible. Just as the Holy One, blessed be He, has no sleep in His presence, so the soul does not sleep. Just as the Holy One, blessed be He, bears His world, so the soul bears all the body. All souls are His, as it is said, "Behold, all souls are mine" (Ezek. 18:4).

13 יג

ר' יהודה אומר, מיום שחרב בית המקדש ארץ אומללה מרעת כל דריה כאדם שהוא חולה ואין בו כח שנ' נבער כל אדם והארץ חנפה תחת יושביה ואין בה כח לעמד וליתן פירותיה.

Rabbi Jehudah said: From the day when the Temple was destroyed, the land (of Israel) is broken down on account of the wickedness of those who dwell therein; like a man who is sick and has no power to stand, so is the land broken down and is without power to yield her fruits, as it is said, "The earth also is polluted under the inhabitants thereof" (Isa. 24:5).

14 יד

לעתיד לבא הב"ה מוריד תחיית טל ומחייה את המתים, שנ' יחיו מיתיך נבלתי יקומון יחיו מתיך אלו ישראל שמתו בטוחים על שמו נבלתי יקומון אלו הגוים שהם כנבלת בהמות שיקומו לפני הדין אבל לא יחיו הקיצו וירננו שוכני עפר אלו הצדיקים שהם שוכני עפר ארץ כי טל אורות טליך אין לצדיקים אלא טל אורות והוא נותן רפואות לארץ שנ' וארץ רפאים תפיל ומה הוא נותן רפואות לארץ.

In the future life the Holy One, blessed be He, will cause the reviving dew to descend, and He will quicken the dead and renew all things, as it is said, "Thy dead shall live" (Isa. 26:19). They are the Israelites, who died trusting in His name. || "My dead bodies shall arise" (ibid.). They are the heathens, who are like the carcase of the beast; they shall arise for the day of judgment, but they shall not live. "Awake and sing, ye that dwell in the dust" (ibid.). They are the righteous, for they dwell in the dust. "For thy dew is as the dew of light" (ibid.). The dew of the righteous is not the dew of darkness, but (it is) the dew of light, as it is said, "For thy dew is as the dew of light" (ibid.); and it gives healing to the earth, as it is said, "And the earth shall cast forth the dead" (ibid.). And what is the meaning of "And the earth shall cast forth the dead"?

15 טו

אמר ר' תנחום, אדמא תקיפדתא תפלוט והיינו וארץ רפאים תפיל שמלא תחיית טל ולעתיד לבא מנער שער ראשו ומוריד תחיית טל ומחייה את המתים מלא תחיית טל מניין שנ' פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל:

Rabbi Tanchum said: On account of the seed of the earth, when it is commanded, (it) discharges the dew for the resurrection of the dead. From what place does it descend? From the head of the Holy One, blessed be He; for the head of the Holy One, blessed be He, is full of the reviving dew. In the future life the Holy One, blessed be He, will shake His head and cause the quickening dew to descend, as it is said, "I was asleep, but my heart waked… for my head is filled with dew, my locks with the drops of the night" (Cant. 5:2).