Chapter 13:3 י״ג:ג׳
1 א

סדר קרבנות / מקור לאמירת קרבנות

The Passages of the Sacrificial Offerings / The Source for the Recital of the Korbanot

2 ב

אמרו חכמים (תענית כז, ב; ומגילה לא, ב) שבשעה שכרת ה' ברית עם אברהם אבינו, והבטיח לו ולזרעו את הארץ לרשתה, שאל אברהם אבינו את הקב"ה: רבונו של עולם, שמא חס ושלום יחטאו ישראל לפניך, ואתה עושה להם כפי שעשית לדור המבול ולדור הפלגה? אמר לו הקב"ה: לא אעשה להם כך. שאל אברהם אבינו: במה אדע שלא תכרית את שמם? ענה לו הקב"ה: קחה לי עגלה משולשת וכו'. רמז לו בזה, שהקרבנות יהיו העדים לכך שישנו קשר נצחי בין ישראל לה', שגם אם יימצאו בהם חטאים, אין זאת אלא מפני השפעה חיצונית, אבל בשורשם הם צדיקים וקשורים לה'. ולכן, על ידי הקרבת הקרבנות שמבטאים את הקשר המוחלט של ישראל לה', יתכפרו החטאים.

The Chachamim teach (Ta’anit 27b and Megillah 31b) that when Hashem entered a covenant with Avraham Avinu and promised him that he and his children would inherit the Land of Israel, Avraham asked HaKadosh Baruch Hu, “Master of the Universe, perhaps, Heaven forbid, the nation of Israel will sin before You, and You will do to them as You did to the generation of the flood and the generation of the dispersion?” Hashem answered, “I will not do that to them.” Avraham said, “How will I know that You will not destroy their name?” Hashem responded, “Bring me three calves…”  By that, He hinted to him that the institution of the korbanot will be witness to the eternal connection between Israel and Hashem. Therefore, even if sins should be found within the Jewish nation, it is only because of external influences – in their core the Jewish people are righteous and are all connected to Hashem. Therefore, by the offering of korbanot, an act which expresses Israel’s absolute devotion to Hashem, their sins will be atoned.

3 ג

אמר לפניו אברהם אבינו: רבונו של עולם, ומה יהיה בשעה שבית המקדש יחרב, במה יתכפרו עוונותיהם? ענה לו הקב"ה: "כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראים בהם, מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עוונותיהם".

Avraham Avinu said before Him, “Master of the Universe, and what will be when the Temple will be destroyed; how will their sins be atoned?” HaKadosh Baruch Hu answered, “I have already instituted the Korbanot passages for them. Every time they recite them, I will consider it as if they are bringing an offering before Me, and I will forgive them for all their sins.”

4 ד

עוד אמרו, שכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם, וכן בתורת כל הקרבנות (מנחות קי, א).

Further, the Chachamim say that anyone who engages himself in the laws of the Chatat (sin) offering, it is as if he offered a Chatat; and anyone who engrosses himself in the laws of the Asham (guilt) offering, it is as if he offered an Asham. Likewise, when one engages himself in the laws of any of the korbanot, it is as if he brought those offerings (Menachot 110a).

5 ה

העניין הוא, שלכל מעשה שנעשה בעולם ישנה נשמה פנימית, ודברי התורה העוסקים במצווה הם הנשמה של אותה המצווה. במיוחד הדברים אמורים לגבי הקרבנות, שעיקר עניינם לבטא את הקשר לה'. ולכן כשאי אפשר להקריב בפועל את הקרבנות, הלימוד בהם נחשב כתחליף להקרבתם (עיין מהר"ל גבורות ה' פרק ח).

The idea behind this is that every deed performed in the world possesses an inner soul. The soul of a mitzvah is the words of Torah that discuss that mitzvah. These ideas especially pertain to the korbanot, for the essence of the korbanot is to express our connection to Hashem. Therefore, when one cannot actually bring the offerings, the study of them is considered a substitute for their sacrifice (see also Maharal, Gevurot Hashem, chapter 8).