The Angel Metatron (Chanoch), Chapter 1 מטטרון - חנוך, א׳
1 א

חנוך הוא מטטרון

2 ב

[בית המדרש חדר ה׳ 170]

3 ג

ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים. - אמר רבי ישמעאל כשעליתי למרום להסתכל בצפיית המרכבה הייתי נכנס בששה היכלות חדר בתוך חדר, וכיון שהגעתי בפתח היכל שביעי ועמדתי בתפלה לפני הקב״ה ונשאתי עיני כלפי מעלה ואמרתי רבש״ע בבקשה מלפניך שתגרום לי בשעה הזאת זכות אהרן בן עמרם אוהב שלום ורודף שלום שקבל כתר כהונה מלפני כבודך בהר סיני שלא ישלטו בי קפציא"ל השר ומלאכי זעמו ואל ישלוט מן השמים, מיד זימן לי מטטרון עבדו מלאך שר הפנים ופרח בכנפיו ויצא כנגדי בשמחה רבה להצילני מידם, ותפשני בידו לעיניהם ואמר לי בואך לשלום שנרצית לפני מלך רם ונשא להסתכל במראות המרכבה. באותה שעה נכנסתי להיכל הרביעי והדריכני למראה שכינה והציגני לפני כסא הכבוד להסתכל במרכבה, וכשראוני שרי המרכבה ושרפי להבה ונתנו עיניהם בי נזדעזעתי ונרתעתי ונפלתי ממעמדי ונרדמתי מפני זוהר ראות עיניהם וזיו מראה פניהם ופרחה נשמתי, עד שגער בהם הקב״ה ואמר להם: משרתיי כרוביי ואופניי כסו עיניכם מלפני ושמעו אל אוהבי חביבי וכבודי שלא ירתע ולא יזדעזע, מיד בא מטטרון שר הפנים והחזיר לי נשמתי והציגני על רגלי. ועדיין לא היה לי כח לומר שירה לפני כסא הכבוד של מלך הכבוד אדיר על כל המלכים רוזן על כל הרוזנים עד שכלתה שעה, לאחר שעה פתח לי הקב״ה שערי בינה שערי חכמה שערי שלום שערי כח שערי גבורה שערי דבור שערי שירה שערי קדושה שערי נעימה, והאיר את עיני ואת לבי באמרי תהלה ושבח ורינה ותודה וזמרה פאר ונאוה הילול ועוז. וכשפתחתי פי ושבחתי שירה לפני הכסא, חיות הקדש מתחת כסא של מלך הכבוד ולמעלה מן הכסא עונין אחרי ואומרים קדוש קדוש קדוש וברוך כבוד ה׳ ממקומו.

4 ד

אמר רבי ישמעאל באותה שעה היו נערי המרכבה ואופני להבה ושרפי אש אוכלה באין ושואלין מאיזה עם הוא, מאיזה שבט הוא, מה טיבו של זה, משיבם מטטרון ואומר להם מעם ישראל מובחר מהקב״ה להיות לו לעם, משבט לוי הוא מרום לשמו, מזרע אהרן הוא שבחר לו למשרת שקשר לו הקב״ה בעצמו כתר כהונה בסיני, מיד פתחו ואמרו בודאי ראוי זה להסתכל במרכבה דכתיב אשרי העם שככה לו. אר״י באותה שעה שאלתי את מטטרון מלאך שר הפנים, אמרתי לו מה שמך, אמר לי שבעים שמות יש לי כנגד שבעים לשונות שבעולם וכולם על שם של מלך מלכי המלכים, אבל מלכי קורא אותי נער. אר״י אמרתי למטטרון מפני מה אתה נקרא בשם קונך בשבעים שמות ואתה גדול מכל השרים וגבוה מכל המלאכים וחביב מכל המשרתים ונכבד מכל הצבאים ורב מכל האדירים במלוכה ובגדולה ובכבוד, ומפני מה קורין אותך בשמי מרומים נער? השיב ואמר לי מפני שאני חנוך בן ירד, כשחטא דור המבול ואמר לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו העלני הקב״ה מביניהם להיות לעד עליהם בשמי מרום לכל באי העולם שלא יאמרו רחמן אכזר הוא, מה חטאו כל אותן האוכלסין, ואם הם חטאו, נשיהם בניהם ובנותיהם סוסיהם פרדיהם מקניהם וכל קנינם וכל עופות שבעולם שאבדן הקב״ה עמהם בימי דור המבול מה חטאו שנאספו עמהם? לפיכך העלני בחייהם לעיניהם בשמי מרום להיות עד עליהם לעוה״ב וזיווגני הקב״ה במרום לשר ולנגיד בין מלאכי השרת.

5 ה

עוזא ועזאל היו עלי בשמי מרומים ממלאכי השרת ואמרו לפני הקב״ה רבש״ע לא יפה אמרו הראשונים לפניך לא תברא אדם עוד (רמז על המלאכים שקטרגו בבריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו. ועי׳ ילקוט ראובני כ״ג ע״ד בשם חכם הרזים), משיב הקב״ה ואומר להם "אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט", וכיון שראו אותי אמרו לפניו רבש״ע מה טיבו של זה שעלה למרום מרומים, לא מבניהם הללו שנאבדו בימי המבול? עוד משיב הקב״ה ואמר להם מה טיבכם שאתם נכנסים לדבר [סרה] באשר חפצתי בו יותר מכולכם להיות לשר ולנגיד עליכם בשמי מרום, מיד עמדו כולם ויצאו לקראתי והשתחוו לפני ואמרו לי אשריך ואשרי הוריך שרצה בהם קונך, ומתוך שאני קטן בתוכם ונער ביניהם בימים ובחדשים ובשנים לפיכך קורין אותי נער. אר״י א״ל מטטרון שר הפנים (שם דף כ״ה ע״ב) מיום שגרש הקב״ה לאדם הראשון מג״ע היתה שכינה שרויה על כרוב תחת עץ החיים ומלאכי השרת היו מקפצין ובאין ויורדין כתות כתות מן השמים לשוט בכל העולם כלו ואדם הראשון וחוה יושבין על פתח ג״ע להסתכל בדמות תוארו של זיו השכינה, לפי שזיו השכינה היה מהלך מסוף העולם ועד סופו על שס״ה אלפים בגלגל חמה, שכל המסתכל בזיו אותה השכינה אין זבובים ויתושין שורין בו ואינו חולה ואין כל מזיקין יכולין להזיק אותו, ולא עוד אלא מלאכים אין שולטין בו, והקב״ה היה הולך ושט מגן לעדן ומעדן לגן ומן גן לרקיע ומרקיע לגן עדן, והכל מסתכלין בזיו דמות שכינתו ואינן נזוקין, עד שבאו בני דורו של אנוש והיו הולכין מסוף העולם ועד סופו ומביאין כל אחד ואחד כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות כהרי הרים וגבעות גבעות ועושים אותם ע״ז בעולם כשיעור אלף פרסאות ומורידין חמה ולבנה וכוכבים ומזלות לעמוד לפניהם מימינם ומשמאלם לשמש בהם כדרך שהיו משמשין להקב״ה, שנאמר כל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, והיאך היה בהם כח שהיו מורידין אותם ומשתמשין בהם? עוזא ועזאל היו מלמדין להם כשפים שהיו מורידין אותן ומשתמשין, שאלמלי כן לא היו יכולין להם להורידן. באותה שעה קראו מלאכי השרת קטיגור לפני הקב״ה ואמרו לפניו רבש״ע מה לך אצל בני אדם מה אנוש כי תזכרנו, מה אדם לא נאמר אלא מה אנוש שהוא ראש לע״ז, מפני מה הנחת את שמי שמים העליונים מלון כבוד שלך וכסא רם ונשא שבמרום ערבות והלכת אצל בני אדם שעובדין ע״ז שהשוו אותך בע״ז, עכשיו אתה בארץ וע״ז בארץ מה טיבך בין דיירי הארץ עובדי ע״ז. סילק הקב״ה שכינה מן הארץ מביניהם, באותה שעה באו מלאכי השרת מגדודי צבאות וחיילי ערבות ואלף ריבוא צבאות ונטלו את החצוצרות ותפשו בידם את השופרות והקיפו את השכינה בשירים ובשירות לשמי מרום שנאמר עלה אלהים בתרועה ה׳ בקול שופר.

6 ו

אמר ר״י אמר לי מטטרון מלאך שר הפנים, כשבקש להעלות אותי במרום, בתחלה שגר לי ענפיאל השר ונטלני מביניהם לעיניהם והדריכני בכבוד גדול על רכב אש וסוסי אש ומשרתי כבוד והעלני עד השכינה לשמי מרום, וכיון שהגעתי לשמי מרום, היו חיות הקדש ואופנים שרפים וכרובים וגלגלי המרכבה ומשרתי אש אוכלה המריחין את ריחי ברחוק ששים וחמשת אלפים ושלש מאות פרסה, ואמרו מה ריח ילוד אשה ומה טעם טיפת לבן שהוא עולה בשמי מרום וישמש בין חוצבי שלהבת? משיב הקב״ה ואמר להם משרתי צבאי וכרובי ואופני ושרפי, אל ירע לבבכם בדבר זה שכל בני האדם כפרו בי ובמלכותי הגדולה והלכו ועבדו ע״ז וסילקתי שכינה מביניהם ועליתי למרום, וזה שנטלתי מביניהם מובחר שבכולם הוא וזה שקול כנגד כולם באמונה ובצדקה ובכשרון מעש וזה שנטלתי שכרי בעולמי תחת השמים (עי׳ ציוני דף י״ג ע״ד וילקוט ראובני כ״ד ע״א). אר״י אמר לי מטטרון שר הפנים כשלקחוני מן בני דור המבול העלוני בכנפי רוח שכינה לרקיע העליון והכניסוני בתוך פלטורין גדולים שבמרום ערבות רקיע ששם כסא הכבוד שכינה ומרכבה ושם גדודים של אש וחיילים של זעף ושנאנים של אף וכרובים של לפיד ואופנים של גחל ומשרתים של להב וחשמלים של בזק ושרפים של ברק, והעמידוני לשמש בכל יום ויום את כסא הכבוד. אר״י א״ל מטטרון מלאך שר הפנים קודם שהעמידוני לשמש את כסא הכבוד פתח לי הקב״ה אלף ושלש מאות אלפים שערי חכמה ושלש מאות אלפים שערי בינה ושמ"א שערי ערמה ושמ"א שערי חיים ושמ״א שערי שלום ושמ"א שערי שכינה ושמ"א שערי גבורה וחיל ושמ"א שערי כח ושמ״א שערי חן וחסד ושמ"א שערי אהבה ושמ"א שערי חמדה ושמ"א שערי ענוה ושמ״א שערי יראת חטא. באותה שעה הוסיף לי הקב״ה חכמה על חכמה בינה על בינה ערמה על ערמה דעת על דעת רחמים על רחמים תורה על תורה אהבה על אהבה חסד על חסד חמדה על חמדה ענוה על ענוה גבורה על גבורה כח על כח חיל על חיל זוהר על זוהר יופי על יופי תואר על תואר, ונתכבדתי ונתפארתי בכל מדות טובות ומשובחות הללו יותר מן כל בני מרומים. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה״פ אחר כל המדות הניח הקב״ה ידו עלי וברכני שלש מאות אלף וששים וחמשת אלפים ברכות, ורוממתי והגבהתי כשיעור ארכו ורחבו של עולם והעלו לי שבעים ושתים כנפים, ל״ו כנפים מצד אחד ול"ו כנפים מצד אחד, וכל כנף וכנף כמלוא עולם, וקבע בי שלש מאות אלף וששים וחמשת אלפים עינים וכל עין ועין כמאור הגדול, ולא הניח מינין של זיו ותואר ויופי ואורות שבעולם שלא קבע בי. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ כל זאת עשה לי הקב״ה, עשה לי כסא מעין כסא הכבוד ופרש עלי פרש של זיו ושל זוהר ותואר וכבוד ויופי וחסד מעין פרש של כסא הכבוד וכל מיני זיו מאורות שבעולם קבועין בו ושמו על פתח היכל שביעי, והושיבני עליו והכרוז יצוא יצא בכל רקיע ורקיע לאמור מטטרון עבדי שמתיו לשר ולנגיד על כל שרי מלכותי ועל כל בני מרומים, חוץ משמונה שרים הנכבדים והנוראים שנקראו ה׳ כשמי שר עולם, וכל מלאך ומלאך שיש לו דבר לדבר לפני ילך לפניו וידבר אליו, וכל דבר ודבר שהוא מדבר בשמי אליכם תנטרון ותפעלון מפני, ששר החכמה ושר הבינה משרתין לו ללמדו חכמות עליונים ותחתונים חכמת עולם הזה וסוד עוה״ב, וגם אני מניתיו על כל גנזי היכל ערבות ועל כל אוצרות חיים שיש בשמי מרום. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ גילה לי הקב״ה כל מעין של סתרי תורה וכל רזי חכמה וכל עומקי תורה תמימה, וכל מחשבות לבבות של בריות, וכל רזי עולם וכל סתרי בראשית גלויים לפני בדרך שגלויים לפני יוצר בראשית, וציפיתי מאז להסתכל ברזי עמקה ובסוד מופלאה. קודם שיחשוב אדם אני יודע קודם שיצפין במסתרים אני רואה וקודם שיעשה אדם אני יודע ואין במרום נעלם ועמוק ממני.

7 ז

אר״י אמר לי מטטרון מלאך שה"פ מתוך אהבה שאהב אותי הקב"ה יותר מכל בני מרומים עשה לי לבוש של גיאה שכל מיני מאורות קבועים בו, והעטיפני ועשה לי כתר מלכות שקבועים בו ארבעים ותשע אבני בוער באור גלגל החמה שזיוו הולך בארבע ערבות רקיע ובשבעה רקיעים ובארבע רוחות העולם, וקשרו על ראשי וקראני הוי"ה הקטן בפני כל פמליא שבמרום שנאמר כי שמי בקרבו. אר״י א״ל מטטרון מלאך שר הפנים מתוך אהבה רבה וחמלה גדולה שאהבני וחבבני הקב״ה יותר מכל בני מרומים כתב באצבעו בעט שלהבת על כתר שבראשי אותיות שנבראו בהן שמים וארץ, אותיות שנבראו בהן ימים ונהרות, אותיות שנבראו בהן הרים וגבעות, אותיות שנבראו בהן כוכבים ומזלות ברקים רוח ורעמים קולות שלג ברד סופה וסערה, אותיות שנבראו בהן צרכי עולם וכל סתרי בראשית, וכל אות ואות זורחת פנים בפנים כמראה צאת השמש ולבנה וכוכבים. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ כשקשר לי הקב״ה כתר זה בראשי זעו ממני כל שרי מלכיות ברום ערבות וכל חיילי רקיע ורקיע ואפילו שרי אלים ושרי טפסרים ושרי אראלים שגדולים מכל מלאכי השרת המשמשים לפני כסא הכבוד זעין ונתרעין ממני, ואפילו סמאל הרשע ראש לכל המשטינים שהוא גדול בכל מלכיות שבמרום ירא ומזדעזע, ואפילו מלאך האש מלאך הברד מלאך הרוח מלאך הברק מלאך הזעם מלאך הרעם מלאך השלג מלאך המטר מלאך היום מלאך הלילה, מלאך הכוכבים והמזלות שמנהג את כל העולם מתוך ידיהן זייעין ונתרעין מלפני כשרואין אותי. ואלה שמותן של שרים המנהיגים את העולם: גבריאל מלאך האש, ברדיאל מלאך הברד, רוחיאל מלאך שהוא ממונה על הרוח, ברקיאל מלאך שהוא ממונה על הברקים, זעמיאל שהוא ממונה על הזעם, זקיאל שהוא ממונה על הזיקים, זועיאל שהוא ממונה על הזועות, זעפיאל שהוא ממונה על הזעף רעמיאל שהוא ממונה על הרעמים, רעשיאל שהוא ממונה על הרעש, שלגיאל שהוא ממונה על השלג, מטריאל שהוא ממונה על המטר, שמשיאל שהוא ממונה על היום, ליליאל שהוא ממונה על הלילה, גלגליאל שהוא ממונה על גלגל החמה, אופניאל שהוא ממונה על אופן לבנה, כוכביאל שהוא ממונה על הכוכבים, רהטיאל שהוא ממונה על המזלות, וכולן נופלין על פניהם כשרואין אותי ואינן יכולין להסתכל בי מפני הוד והדר זיו זוהר יופי תואר ונגה ואור כבוד שעל ראשי. אר״י א״ל מטטרון מלאך שה"פ הדר מרום כל, כיון שלקחני הקב״ה לשמש את כסא הכבוד ואת גלגלי המרכבה ואת כל צרכי השכינה, מיד נהפך לי בשרי לשלהבת וגידי לאש ועצמותי לגחלי רתמים ואור עפעפי לזוהר רקיע וגלגלי עיני ללפידי אש ושער ראשי ללהט וללהבה וכל אברי לכנפי אש בוערת וגוף קומתי לאש יוקדת, מימיני חוצבי להבות אש ומשמאלי בוער לפיד אש וסביבותי מפורחת רוח סערה וסופה וקול רעש ברעש מלפני ומלאחורי.