21:6כ״א:ו׳
1 א

את הנחשים השרפים. נראה כי לצד שישראל דברו במשה והוסיפו לחטוא לדבר באלהים שלח ה' בהם מה שנולדו מחטאם, כי כבר כתבנו במקומת אחרים כי מהעבירה יוצא מזיק, ובזה תעמוד על אמיתת מאמרם ז''ל (תענית שם) שאמרו שאלו לנחש ארי דורס ואוכל וכו' אתה מה הנאה יש לך והשיב אמרו לבעל הלשון עד כאן, פירוש תשובתו כי יש מין עבירה שממנה יצא מין נזק שבו, וכאן נולדו מחטאתם ב' דברים נחש ושרף נחש שיש בו שנים ממית אדם ושורף הנפש, וישלחם ה' בם כאומרו וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים, ואמר וישלח על דרך אומרו (איוב ח׳:ד׳) וישלחם ביד פשעם, הנחשים הם כנגד מה שדברו במשה שכל המדבר לשון הרע בחברו ומכל שכן ברבו נחש מכישו, והשרפים הם כנגד מה שדברו באלהים. שוב ראיתי במדרש (רבה כאן) וזה לשונם השרפים שהם שורפים הנפש עד כאן, וזה מכוון לדברינו:

את הנחשים השרפים, the fiery snakes. It appears that as a result of the continued complaints by the Israelites against G'd and Moses, He sent the very beasts against them which their לשון הרע had given birth to. We have explained on numerous occasions that the מזיקים, destructive forces in our world, are nothing but the creatures we cause to come into being through our sins. The incident of the serpents in this paragraph proves how true the words of our sages in Taanit 8 are when they said that in the messianic future the other wild beasts will ask the serpent why it kills with a poisonous bite seeing it does not even get a physical satisfaction out of the damage it causes; the serpent replies with the verse (Kohelet 10,11)אין יתרון לבעל הלשון, "the slanderer does not get anything out of his slander." It asks: "why not ask the same question of the slanderer? What does he get out of spreading lies against people?" את הנחשים השרפים, the fiery serpents, etc. It seems quite appropriate that seeing the Israelites continued to slander G'd and Moses, that G'd sent the serpents created by these slanderous remarks against those who had caused their existence, against the slanderers themselves as per the Talmud in Taanit. In this instance the complaints of the Israelites gave birth to two kinds of serpents. The one called נחש has a poisonous bite which destroys the body, whereas the bite of the one called שרף burns the soul. The meaning of the word וישלח here is that G'd allowed the evil creations of the people's slanderous remarks to be turned against them. We find a similar use of that word in Job 8,4 וישלחם ביד פשעם, "He expelled them by means of their sin." In this instance the נחשים were the result of their slander against Moses, whereas the שרפים were the result of the Israelites having misrepresented what G'd had done. The Midrash too mentions that the שרפים were the punishment for what they said against G'd, as these serpents burn the soul.