Mishpatim, Comment 1 משפטים, א׳
1 א

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ותרגום אונקלוס ואילין דיניא די תסדר קדמיהון. יש לרמז בזה. דהנה ידוע דאית תליסר מכילן דרחמי והם הי"ג תיקונא דיקנא עילאה קדישא שהם אל רחום וחנון כו' ומהם וע"י נמשך כל השפעות טובות ורחמים וחסדים גדולים. ואל. הוא לשון תוקף מלשון ואת אילי הארץ לקח. כי מדה זו הוא כובש כל הדינין. וע"ד ועתיק יומין יתיב ופי' בזוה"ק יתיב על כרסייא לכפיא שביבין דנורא. ע"כ. ונמשך משם רק השפעות רחמים וחסדים נשגבים עליונין קדישין והמשכת הי"ג תיקוני דיקנא קדישא הנ"ל יוצאים מפ' מי אל כמוך נושא עון גו' עד מימי קדם והם י"ג ונק' בזוה"ק שבחא דעתיקא והם הם מקור ושורש הרחמי' לעילא לעילא כמו שהיו ברצון הקדום האחדות הפשוט. ומהם נמשך סידורי הרחמים והחסדים לכל העולמות העליונים ועד עולם התחתון. אכן לאשר התגלות המדות והכחות נשגבות עליונות הוצרך להיות ע"י צמצומים רבים כדי שיוכל כל עולם ועולם לקבל זיו בהירות הוד כבודו ית' לפי בחינתו וכמבואר לעיל לזה נתהווה כביכול ע"י הצמצומים אחיזת הדינים ר"ל. וג"כ ישנו זכות וחובה לפי ערך מעשי בלי אדם ולפי ערך המקבלים כפי שנוי כליהם כי מאתו ית' לא תצא הרעות רק עוצם הטוב והחסד. אכן השינוי נתהווה לפי ערך המקבלים ההשפעה בכליהם וכמבואר לעיל בפ' וארא ועיקר עבודתנו בתורה ובתפלה ובעשיית המצות הוא רק להמתיק כל הדינין ולהעלותן לשורשן הרמה בקודש ולסדר ולייחד כל הכחות והמדות הקדושים וכל העולמות בסידור ומיזוג הרחמים הטובים והחסדים כאשר נמשך מהימי קדם בסוד י"ג שבחא דעתיקא וכנ"ל. וזהו שתרגום אונקלוס ואילין דינייא די תסדר קדמיהון היינו אלו הדינין שבעולמות התחתונים תראה להעלותן לשורשן הרמה בקודש ולסדר אותן ולהמתיק קדמיהון היינו ליחדם בהימי קדם בסידור המיזוג להמשיך השפעת רחמים וחסדים טובים וכרצון העליון האמיתי האחד. והמשכיל יבין:

2 ב

עוד י"ל בביאור תרגום הנ"ל. דהנה כתיב כי המשפט לאלהים הוא. ודרשו חז"ל כאשר הדיין מחייב הזכאי נוגע זה המשפט כביכול לאלהים כי הוא ית' ממלא חסרון הזכאי שחייבו זה הדיין שלא כד"ת. ולזה צריך הדיין להיות מתון מאוד במשפט קודם שיצא דינו לצדק. וליישר דעתו ושכלו ולישב באימה ויראה והכנעה וכמאחז"ל כאילו חרב מונחת לו בין כו'. ומה גם בהשים אל לבו כי אלהים נצב בעדת אל וכאז"ל אז בודאי מהראוי להיות מלא רתת וזיע וחרדה וחיל ורעדה יאחזו מפחד ה' ומהדר גאונו. ואז הש"י שולח לו דעה מיושבת וצלולה שיוכל להוציא משפטו לאור לבל יטהו ח"ו ויכוין לאמיתו. וזהו מרמז התרגום ואילין דינייא. היינו בין איש לרעהו. די תסדר היינו שתסדר ותיישב בדעתך. קדמיהון מאן הוא דקאים קמייכו הלא אלהים נצב בעדת אל. והמשפט הוא לאלהים וקבע את קובעיהם נפש כו' ובודאי צריך לזה ישוב הדעת נכון מאוד ולא בחפזון ובהלה. וגם שלא לעשות ולגרום עינוי הדין. כ"א הכל לעשות באימה ויראה והכנעה כי עומד לפני ממ"ה הקב"ה. או יאמר קדמיהון. ע"ד מעונה אלהי קדם והבן:

3 ג

עוד י"ל בהנ"ל כי הנה כל מצות התורה הם התנהגות העולמות וכמו שההנהגה הוא בעולמות העליוני' הק' ע"י אורות בהירים ומצוחצחים וזכים לפי ערך פרטי ודקדוקי המצו' הנמשכי' מהאורו' ההם בשורשם הרמ' בקודש כן הוא התנהגו' העולמו' התחתוני' ע"י פרטי ודקדוקי המצות בלבושי התורה שהם התרי"ג מצות. וסודם ומקור שורשם של כל המצות הם אורות זכים ומצוחצחים קדושים עליונים. והמשכתם וסידורם והתנהגותם ופרטיהן ודקדוקיהן של כל מצוה ומצוה הוא לפי מקור ושורש של המצוה ההוא בעולמות העליונים וכמו שההנהגה וסידור של המצוה ההוא בעולם ההוא במקורו. ככה ממש הוא פרטי' ודקדוקי' בעוה"ז התחתון. ע"ד מ"ש כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי גו'. כן הוא ממש במקור העליון. כי ישנו עולם בעולמות העליונים אשר הוא מסודר בהנהגה זו כנודע למביני מדע. והנה הסנהדרין הקדושים בזמן שהיו יושבים בלשכת הגזית. והיו חכמים צדיקים וקדושים. וכאשר בא לפניהם איזה משפט ודין. היו יודעים ומבינים בדעתם הקדושה איך הוא הסידור וההנהגה של משפט זה במקורו העליון הקדוש. וככה ממש הוציאו לאור ולצדק משפט הזה בזה העולם. אכן בעוה"ר אין אתנו יודע עד מה ולאו כל מוחא סביל דא. ובפרט בעתים הללו. אכן אם הדיינין יושבין באימה ויראה והכנעה ופחד אלהים לנגד עיניהם ורוצים לברר האמת ולהוציא לצדק דינם אזי הש"י שולח להם ומופיע עליהם חכמה ובינה ודעת לברר האמת ולהוציא משפטן לאור כמו שהדין הוא מסודר במקור העליון. ולזה י"ל שכיון התרגום ואילין דיניא היינו אלו הדינים והמשפטים שצריכים הדיינים להורות בעוה"ז. די תסדר קדמיהון. ר"ל תסדר אותם ותוציא לאור משפטן כמו שהם מסודרים בהמקור והבהירות של כל דין ושל כל מצוה. והיינו קדמיהון. בעולמות העליונים הקדומים. וע"י מה יוכל לבוא לידי זה. ע"י שישב בשעת המשפט באימה ויראה והכנעה באמת מפחד ה' אלהים הנצב בעדת אל. וזהו ג"כ קדמיהון. היינו כאשר מציירים בדעתם ומחשבתם מאן הוא דקאים קדמיהון עי"ז יוכלו לסדר הדינין בכי טוב. וכנ"ל והבן: