Letter 10י׳
1 א

ערבה לנפשי, כי בדברי המעטים צלחה בידי לעשות שלום בינך— ובין מנת גורל עמך; אמנם הנך שמח בזה, מבלי הבט על עניו, — הנך שמח בעצם עניו ודלותו. — אכן יש שכר לפעולת חליפות אגרותינו, בנימין אהובי! אולם כאשר תגביה רוחך על מרום רעיון תעודתך, ומשמה תביט על התורה, שעלינו למצוא בה, כי תכלכל בקרבה תכנית הרעיון הזה בפועל, והנה מתלאה! חיל ורעדה יאחזוך בחשבך, כי זה הוא רצון ה'; אינך רואה גם את המפעל שלמענו נקראת; אך תפלה, צקון לחש וחיי התבוננות על כל מצעדי רגליך; ונוסף לזה מצות וחובות כאלה אשר אין בהם כל רוח ונגד השכל הישר הנמו! ואיך? אהובי, אם הלחץ והדחק מרבה להכיל בשנות מאות רבות והמון התלאות לא הועילו באחרונה רק להציל חיצוניות התורה, אבל הרוח לא מצא מקום עמדתו? אם ישראל נגרש מהחיים וזר ומוזר היה לתבל, השקפותיו על החיים והתבל כלא היו, ובעת האחרונה לא הביא עוד דבר נכבד בהבנת מושג התורה — ויחשוב עצמו למאושר בזה, כי הציל רק חיצוניותה? אם רוח תועה אחז בחוקי החיים ויהפכם לחנוטי מצרים, ומפחד פן תביא תעופת הרוח איזה שגיאות, גרש את הרוח המרחף על החוקים, כאשר ישב איש את העיט מעל פגרים מתים הנאהבים והנעימים לו? אם שנות מאות של צרה וצוקה עני ולחץ, לא נתנו מקום לפעול ולעשות, רק קראוהו לשאת ולסבול, ולמצוא התרוממות הנפש בתפלה, ונוחם — בהתבוננות בחיים, עד כי נאלצו לבוא לידי תכונה כזאת? אם נוסף לזה מערכה בלתי מובנה, אשר על פיה ישפל הרוח, ועוד יתגשם על ידה, וכל הנקרא בשם פעולות האדם חיצוניות ופנימיות תשיג בתור מוכניות (מעכאנישעס) תנועות חומריות (דינאמישעס) לבנין עולם בסודות נעלמים, מבלי הבין כי עליהן להיות נסיונות חנוך הרוח ומולידי החיים — ולפעמים השפלו להיות בתור קמיעות ולחשים. - ואתה, בנימין, תשיג ממנה יהדות בלתי מובנה ובמושגים זרים ורק שברי ידיעות?

My light and sketchy brush-strokes have succeeded in reconciling you to the fate of your people; nay, more, you are happy that you belong to this people, in spite of its poverty and lowliness — even because of them. What a glorious resulting of our correspondence, dear Benjamin! But, when you conceive yourself exalted to the lofty summit of the idea of our mission and look upon the Law, which has as ostensible purpose the realization of this idea, you feel as though a yawning chasm intervened between you and it. You can not repress a feeling of sorrowing disapproval, a sensation of protesting wonderment when you think, that that is supposed to be the will of God ; nor do you see any real task, any ideal work to which you are called, nothing but praying and a passively-contemplative life, and in addition, unreasonable demands and senseless practices. But what would you say, dear friend, if I were to tell you that the excessive pressure of centuries in its accumulated weight had finally only permitted the rescue of the externals of the Law, but that the spirit had no longer found room? What if I were to say that Israel, banished from the society of the rest of mankind, estranged from the world and its life, had lost contact and sympathy with the world and life, and no longer considered them in comprehending and interpreting the Law, but deemed itself fortunate to have rescued even its, the Law's, externals? Suppose I were to tell you that a dull and prosaic dialectic had reduced to merest mummies laws full to overflowing of life and spirit, and that Israel, concerned and apprehensive because of the errors and evils which it had often seen follow the efforts of the uncontrolled intellect, had driven it away from the Law as one drives away a bird of prey from a dearly-beloved corpse? Centuries of oppression and misery, which offered no opportunity for activity, which made patient endurance and resignation the sole duties; when only prayer could give strength, and passive contemplation afforded the only consolation for the ills of life, must they not of necessity depress the spirit and compel the development of the narrow and restricted? If, furthermore, we say that the literary sources of Judaism, in which its spirit is contained, being misunderstood and misinterpreted, themselves aided in corporealizing and disguising the spirit; that a perverted intellect comprehended the institutions which were designed and ordained for the internal and external purification and betterment of man as mechanical, dynamical, or magical formulas for the upbuilding of higher worlds, and that thus the observances meant for the education of the spirit to a nobler life were but too frequently degraded into mere amuletic or talismanic performances; would you not admit, after all this, dear Benjamin, that you know only external Judaism, only an unrecognized, uncomprehended, misunderstood Judaism, and even that in a most fragmentary and incomplete form ?

2 ב

— אבל התאושש ידידי, שכח את אשר ידעת מזה ושמע כמו לא הקשיבה אזנך מזאת מעולם, ואז מלבד כי שלום תעשה לך עם התורה הזאת, עוד תראה ונהרת להשכיל אף לדבוק בה באהבה בלב ונפש, וכל חייך יהיו תכנית התורה הזאת.

Forget whatever you know of Judaism, listen, as though you had never heard aught concerning its teachings, and you will not only be reconciled to the Law, but you will be filled with genuine love for it and willingly will you permit your whole life to be an expression and manifestation of this Law.

3 ג

— אנכי נותן לך בזה רק יסודות והשקפות כלליות מחלקי הלמודים השונים, כמעט רק את השמות לבדם ומושגיהם, ויתר הדברים בארוכה והמוסדות הנאמנים לזה, אבאר לך אל נכון בימים הבאים. קרא לך אותם הפעם רק בתור השערות (היפאטעזען) אבל באמת לא השערות תקרא בהם,

I shall give you now only fundamental principles, general outlines of the component parts of the Jewish doctrinal system, hardly anything but the nomenclature of terms and concepts, and shall leave both elucidation and demonstration for the future. Read my statements as though they were but hypotheses, but they are none.

4 ד

— כל השקפה היא לי תוצאת הגיון ולמוד רב במשך כמה שנים בתנ"ך, ש"ס ומדרש, על כל פרט ועל כל צעד יש סעד וסמך לזה בגמרא. אם נבין רק דבר לאשורו ועל כל צעד נשאל: מה שמעתי בזה? מה היא מושג הדבר? מה היא תעודתו? איזה פעולה לשם אות נערכה? מה וא מושג הרעיון הפשוט ביחס ובכונה? עם ההבדלה בזהירות רבה בין דאוריתא ובין דרבנן; להבין את הראשון מעצם הדבר, והשני מטבע ההלכה המביאה לידי מעשה, וביחוד לתת לב על המקורים המיוחדים אשר מטעמם ונמוקם לא נתנו להכתב רק דברים המיוחדים ובעד חלק שמוש המעשה, אך כללות הדבר נמסרה להרוח בתור תורה שבעל פה או להבין דבר מתוך דבר.— — —

Every opinion which I shall express is the result of many years' study of ,שס, תנך and מדרש; every detail and every step finds its corroboration in the Gemara, if this latter be but comprehended according to the true meaning of its words and if, at every point, we put to ourselves the questions, "What have I heard here?" "What is the underlying concept of this statement?" "What its purpose?" "What the object of this symbolical act?" "What its natural meaning under the given conditions and purpose?" We must, furthermore, carefully distinguish between דאורייתא and דרבנן and seek to comprehend the former by comprehending the essence and nature of the thing enjoined, and the latter by making clear to ourselves the steps and means required for the proper carrying out and fulfillment of the Biblical law; nor must we omit to take account of the peculiarities of the original, which, having been intended primarily for oral transmission only, and not to be put into written form, which was expressly interdicted as a matter of principle, gives only the special rule, adapted for immediate application, but omits the universal, the spirit, leaving that for direct individual instruction or personal effort to ascertain.

5 ה

אחרי כל אלה מה תשאל נפשך למצוא בתורה, בלי ספק "התגלות" איך למלאות רצון ה' עם כל הקנינים הנתונים לך למנה, ונגד כל אלה אשר מסביב לך; או באומר אחר, איך תפעול במדת הצדק והאהבה עם כלם, ונגד כלם; התבונן היטב על כל אלה,

After what has been now explained, I ask you, what do you expect in the Torah? You will answer, revelation of conduct, how you, using the powers and faculties which are yours, may fulfill the will of God towards the beings by whom you are surrounded; in other words, how you may practise justice and love with all and towards all.

6 ו

וצרף אל זה את המושג מה הוא "ישראל", אשר לא לבד כי תעודתו להוציא הרעיון הזה לפעולה בחיים, כי עליו גם לשמור את הרעיון (אידעע) הזה בלבו ולשנן אותו בפיו ובשפתיו, לחנך בזה את עצמו ואת אחרים, ובאחרונה תשים לבך להתבונן על כל דבר הנובע ממקור חיי המדינה שלו בימי קדם, אשר אלה כמובן, בהיותם רחוקים מארצם לא נדרש למלאותם — ויצא לך מזה תוכן התורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. —

Add to this also the idea of the mission of Israel as a people called not only to accomplish the fulfillment of these principles in life, but also to preserve and propagate their theoretic concepts for its own education and that of others. Join to it, furthermore, the laws and ordinances which derive their origin naturally from the state-life Israel once led and which, in the absence of land and state, became inapplicable, and you have the essential binding contents of the Torah.

7 ז

— א) תורות הידיעות אשר נתגלו על ידי פרסום התולדה, על דבר מציאת ה', העולם, האדם, ולאומיות ישראל ותוצאותיהם, לא להכיר אותם בתור משפטי האמונה והמדע, רק כעיקרי החיים המקוימים ומאושרים ע"י הרוח והלב.

(1) תורות. Instructions or doctrines. The historically revealed ideas concerning God, the world, the mission of humanity and of Israel, not as mere doctrines of faith or science, but as principles to be acknowledged by mind and heart, and realized in life.

8 ח

— ב) משפטים — אמרי צדק נגד עצמים הדומים לך, על פי היסוד של חוק השווי אליך והוא, הצדק נגד האנשים.

(2) משפטים. Judgments. Statements of justice towards creatures similar and equal to yourself, by reason of this resemblance and equality, that is, of justice towards human beings.

9 ט

— ג) חוקים — חוקי הצדק נגד עצמים הנכנעים תחתיך על פי היסוד, כי קנין ה' המה, הלא הוא: חוקי הצדק נגד האדמה, הצמחים, ובעלי החיים, ושלשתם יחד הבאים בגבול עצמותך, נגד קניניך, גופך, תכונתך, נפשך ורוחך.

(3) חקים. Arbitrary statutes. Statements of justice towards subordinate creatures by reason of the obedience due to God; that is, justice towards the earth, plants, and animals, or, if they have become assimilated with your personality towards your own body and soul.

10 י

— ד) מצות — מצות האהבה לכל היקום מבלי יחס אותם אל קנין עצמותך, רק מטעם פקודת ה' ומושג תעודתך, תעודת איש ישראל.

(4) מצות. Commandments. Precepts of love towards all beings without distinction, purely because of the bidding of God and in consideration of our duty as men and Israelites.

11 יא

— ה) עדות— עמודי זכרון של אמתיות מקוימות בעד האדם וישראל המתוארים בעדות הדבור ואותות הפעולות בעד כל אחד ע"ד ישראל ומחוצה לו.

(5) עדות. Symbolic observances. Monuments or testimonies to truths essential to the concept of the mission of man and of Israel. These testimonies are symbolic words or actions which bear a lesson for the individual Jew, collective Israel, or mankind in general.

12 יב

— ו) עבודה — לקדש ולנשא את החיים הפנימיים, למען מלאות תעודתו בחיים החיצוניים, על ידי טהרת הרעיון באותות הפעולות והדבור;

(6) עבודה. Service or worship. Exaltation and sanctification of the inner powers by word-or-deed symbols to the end that our conception of our task be rendered clearer, and we be better fitted to fulfill our mission on earth.

13 יג

— ולכן לאלה היסודות הראשיים: צדקה, אהבה גם חנוך.

As basal principles to these grand divisions of religion we have three concepts, justice, love, and education.

14 יד

א) צדקה, לכבד כל עצם בתור יציר ה', כל קנין כתעודה אלהית, כל סדר בתור חוק ה', ועל פיהם למלאות כל דבר הנדרש להם.

(1) Justice, that is, consideration for every being as creature of God, for all possessions as arrangements willed by God, of all governments and systems as ordained by God and fulfillment of all duties towards them incumbent upon us.

15 טו

— ב) אהבה - היא דורשת להתבונן על כל יצור כעל ילד ה' כאח לך ולפעול עליו ועל כחותיו, להביא אותו לתכונתו היעודה מאת ה', מבלי אהבה עצמית, ולמען תהיה בזה תם וישר כרצון ה', ולמלאות פקודתו.

(2) Love, that is, kindly acceptance of all beings as children of God, as brethren; promotion of their welfare, and the endeavor to bring them to the goal set for them by God, without motive or benefit, but simply to fulfill the Divine will and command.

16 טז

— ג) החנוך — לחנך את עצמו ואת אחרים לפעולות כאלה, להכיר ולהוקיר את האמתיות, למען תהיינה ליסודות החיים לדבר בם בעד עצמו ובעד אחרים ולשוב ולדבוק בהם, אם הרחקנו אותן ממנו ע"י החיים.

(3) Education, that is, the training of oneself and others to such work by taking to heart these truths as life-principles, by holding them fast and preserving them for oneself and for others, and by endeavoring to regain them whenever the influences of worldly life have torn them from our possession.

17 יז

- נעבר נא על פני כל אחד מאלה עם יסוד הרעיון המוסד למו, ונשקיף עליהם בלב מבין. —

Let us now go through them in detail and endeavor to comprehend each in the light of the principles upon which it is established.