Ner Mitzvah
Why There Exist Four Kingdoms הסבה שנמצאים הארבה מלכיות בבריאה
1 א

דניאל ז:ב-ז חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם-לֵילְיָא; וַאֲרוּ, אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא, מְגִיחָן, לְיַמָּא רַבָּא. ג וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן, סָלְקָן מִן-יַמָּא, שָׁנְיָן, דָּא מִן-דָּא. ד קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, וְגַפִּין דִּי-נְשַׁר לַהּ; חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי-מְּרִיטוּ גפיה (גַפַּהּ) וּנְטִילַת מִן-אַרְעָא, וְעַל-רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת, וּלְבַב אֱנָשׁ, יְהִיב לַהּ. ה וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב, וְלִשְׂטַר-חַד הֳקִמַת, וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ, בֵּין שניה (שִׁנַּהּ); וְכֵן אָמְרִין לַהּ, קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא. ו בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית, וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר, וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי-עוֹף, עַל-גביה (גַּבַּהּ); וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא, וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ. ז בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ חֵיוָה רביעיה (רְבִיעָאָה) דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה וְשִׁנַּיִן דִּי-פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן, אָכְלָה וּמַדֱּקָה, וּשְׁאָרָא ברגליה (בְּרַגְלַהּ) רָפְסָה; וְהִיא מְשַׁנְּיָה, מִן-כָּל-חֵיוָתָא דִּי קדמיה (קָדָמַהּ), וְקַרְנַיִן עֲשַׂר, לַהּ.

Daniel (7:2-7)- “In my vision at night, I saw the four winds of heaven stirring up the great sea. Four mighty beasts different from each other emerged from the sea. The first was like a lion but had eagles’ wings. As I looked on, its wings were plucked off, and it was lifted off the ground and set on its feet like a man and given the mind of a man. Then I saw a second, different beast, which was like a bear but raised on one side, and with three fangs in its mouth among its teeth; it was told, ‘Arise, eat much meat!’ After that, as I looked on, there was another one, like a leopard, and it had on its back four wings like those of a bird; the beast had four heads, and dominion was given to it. After that, as I looked on in the night vision, there was a fourth beast—fearsome, dreadful, and very powerful, with great iron teeth—that devoured and crushed, and stamped the remains with its feet. It was different from all the other beasts which had gone before it; and it had ten horns. While I was gazing upon these horns, a new little horn sprouted up among them; three of the older horns were uprooted to make room for it. There were eyes in this horn like those of a man, and a mouth that spoke arrogantly."

2 ב

ויש לשאול, כי אלו ד' מלכויות שהעמיד השם יתברך בעולמו אין ספק שלא היו כך במקרה, רק כי כך מחייב סדר עולמו שסדר השם יתברך. ואם כן, למה היה זה שיהיו ארבע מלכויות דוקא:

There is to ask, these four empires which Hashem established in his world, there is no doubt this occurrence is an accident. Rather, it must be that is necessitated by the order of the world which Hashem arranged the world. If so, why is it that there needed to be exactly four empires?

3 ג

והנה תמצא, כי בשעה שברא השם יתברך את עולמו רמז הכתוב אלו ד' מלכויות: ר"ש ב"ל פתר קריא במלכיות, והארץ היתה תהו, זו מלכות בבל שנאמר (ירמיה, יד) ראיתי את הארץ והנה תהו. ובהו, זו מלכות מדי שנאמר (אסתר, ו) ויבהילו להביא את המן. וחשך, זו מלכות יון שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. על פני תהום, זו מלכות הרשעה שאין לה חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. ורוח אלהים מרחפת, זה רוחו של מלך המשיח, היאך מד"א (ישעיה, יא) ונחה עליו רוח ה'. באיזו זכות ממשמשת ובאה, מרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה כמים, שנאמר (איכה, ב) שפכי כמים לבך (בראשית רבה ב, ד). והנה תמצא כי בשעה שהשם יתברך ברא את עולמו סדר אלו ד' מלכיות, ואם כן יש לשאול, על מה זה ולמה זה סדר השם יתברך בעולמו שיהיו ד' מלכיות:

If you think deeply you will find, that when Hashem created his world, the Torah verse hides a secret hint to these four empires: [(Genesis: 1,2) "the earth being unformed and void, with darkness over the surface of the deep and a wind from God sweeping over the water—".] 'Reish Lakish explained the depth of the verse as reference to the exiles: "the earth being unformed"- this is a reference to the empire of Babylon, as it says in (Jeremiah, 14) "I saw the earth and it was unformed". "and void" - this is a reference to the empire of Persia, as it says in (Ester: 6,14): "and hurriedly [same root as 'void'] brought Haman". "with darkness" - this is reference to the empire of Greece, who darkened the eyes of Yisrael with their decrees. They would say to them, write upon the horn of an ox that they have no part in the God of Israel. "over the surface of the deep" - this is a reference to the evil empire, which is innumerable like the deep; just as the deep as no end, just so these evil people. "and a wind from God sweeping" - this is the wind of the King the Messiah, as it's written (Isiaih: 11,2) "The spirit [same root as 'wind'] of the Hashem". Through what merit will [Moshiach] be summoned and come? "sweeping over the waters" - in the merit of Teshuva, which is likened to water, as it says (Lamentations: 2,19) "Pour out your heart like water".(B'R: 2,4). If you think deeply you will find that when Hashem created his world he arrange these four empires! If so, we must ask, for what purpose and why would Hashem build into his world these four empires.

4 ד

ובאור זה, כי ראוי שיהיו נרמזים אלו ד' מלכיות בראשית הבריאה. כי אלו ד' מלכיות שהם מושלים בעולם, לא היו רק בשביל כי אי אפשר שיהיה העולם, שהוא העלול מן השם יתברך, שיהיה העלול הזה בלא חסרון, רק נמצא עמו חסרון. והחסרון הזה הם ד' מלכיות, לפי שהמלכיות האלו ממעטים כבוד השם יתברך בעולמו. וכאשר נברא העולם מן השם יתברך, היה ראוי שיהיה הכל תחת רשות השם יתברך, כי השם יתברך ברא הכל, ולכך הכל ראוי שיהיה נברא לכבודו. אבל כאשר נמצא ממנו הבריאה, אי אפשר שיהיה בלא חסרון. ואין דבר זה מן השם יתברך, כי אין ההעדר והחסרון מפעולת פועל כלל, אבל החסרון הוא מצד חסרון העולם שהוא העלול. ומזה ימשך החסרון, שהיו המלכיות מושלים בעולם והם יוצאים מן כבוד השם יתברך. ודבר זה ראוי שיהיה נרמז בתחלת הבריאה, מאחר כי מצד עצם הבריאה היה ראוי שיהיה הכל תחת רשו ת השם יתברך וכמו שאמרו (יומא לח, א'), כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו בראו, שנאמר (ישעיה מג, ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו:

The explanation is this: it is appropriate that these four empires would be hinted and concealed within the beginning of creation. For these four empires which have dominated the world, they only exist because it would have been impossible without them. For the world is a dependent created entity of Hashem. It must that this dependent created entity must definitionally be lacking, and therefore we find within it lacks! [R' Hartman gives two reasons for this principle: 1.) A created entity cannot be on the same exact level as the creator so therefore Hashem's creation must contain within it imperfection and 2.) A created entity didn't always exist, and the void which preceded it is contained within it]. And this axiomatic lack is the four empires, for they minimize the glory of Hashem in his world. And since the world was created by Hashem, it was fitting that everything would be under the dominion of Hashem, for Hashem created everything, and therefore everything was fitting that it should be created for his glory. But since it creation is a dependent entity, it's impossible for it to be without lack. This thing [the lack] is not from Hashem, for there is no emptiness or lack within the creative act whatsoever, rather the lack is within the world for it is a dependent created entity. From this the lack is generated, that these empires should dominate in the world and detract from the glory of Hashem. And this concept is appropriately concealed and hinted within the beginning of creation itself. From the side of creation itself it was appropriate that everything should dwell under the dominion of Hashem, as it says (Yoma: 38a) 'Whatever the Holy One, Blessed be He, created, He created in His honor, as it is stated: “Everyone who is called by My name, I have created for My glory” (Isaiah 43:7)

5 ה

ור"ל כי מאחר שברא השם יתברך הכל, בודאי נברא הכל לכבודו, כי אי אפשר שיצא דבר מן הא' והוא כנגדו שאם כן יהיה הדבר כנגד עצמו. ודבר זה אינו כלל, רק הכל נברא לכבודו. ואם כן כיצד ימצאו המלכיות המבטלים כבודו יתברך. רק שיש כאן חסרון בבריאה עצמה, שהחסרון אינו מפעולת השם יתברך, וזה היה סבה עצמית:

[This Talmudic statement] means to say that after Hashem created everything, certainly he created everything for his own glory, for it's definitionally impossible for an entity to go out from Oneness which is contrary to it, for if so this entity would be a self-contradiction. The matter cannot be such, rather everything must have been created for his glory. If this is true, how could it be that these empires erase the glory of Hashem? Rather, there must be a definitional lack in the creation itself, for lack does not exist within Hashem, and this [lack] must be a cause unto itself.

6 ו

לכך המלכיות ראוי שיהיו ד', כי המלכיות הם היציאה מכבודו יתברך, והוא יתברך אחד, והאמצעי הוא מתיחס אל אחד כאשר האמצעי בפרט הוא אחד. ולכך בית המקדש וירושלים שהם אחד בלבד, והם באמצע העולם (יומא נד, ב, מדרש תנחומא פ' קדושים) כי האמצעי הוא מסוגל להם. וכן ישראל שהם עם אחד, מסוגל להם הארץ שהוא אחד בלבד לפי שהוא באמצע העולם. כלל הדבר, דבר שהוא אחד מסוגל לו האמצעי, והיוצא מן האחד הוא מתיחס לד' כנגד ד' רוחות שיש בהם יציאה מן האמצע. ולכך המלכיות הם ד', כנגד ד' רוחות היוצאים מן האמצעי. ולכך דרש מן לשון תהו ובהו ד' מלכיות, מפני כי לשונות אלו הם באים על החסרון שיש בבריאה, ומצד חסרון הבריאה נתחדשו אלו ד' מלכיות. והם מיוחדים בדבר זה, שממשלתם יוצא מן השם יתברך עד כי הם מבטלים אחדותו בעולם. ובסילוק ד' מלכיות אלו נאמר:

Therefore the empires are appropriately four, for the empires are the deviation from the glory of Hashem, and Hashem is One, and the center is connected to One because the center is the point of oneness. Accordingly, the Holy Temple and Jerusalem are both One, and thus they are the center of the world. For the center is suited for this. So too Yisrael are one nation, suited for them is the land [Israel] which is one alone, for it is the center of the world. The general principle is that an entity which is one is suited to be in the center. A deviation from oneness connects to fourness, corresponding to the four directions which diverge from the middle. Therefore the empires are four, corresponding to the four directions which diverge from the center. It's for this reason that we expounded from the language "unformed and void" four empires, because this wording speak to the essential lack within creation itself, and from the aspect of lack within the creation itself these four empires were born. They [the four empires] are unique for this matter, for their dominion deviates from Hashem until they erase his Oneness in the world. And the disposal of these four empires was said:

7 ז

(זכריה יד, ט) והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד. וכל זמן שאלו ד' מלכיות מושלים בעולם אין כבוד השם יתברך נגלה בעולמו. לכך אלו ד' מלכיות מצד החסרון שיש בבריאה, שאי אפשר שיהיה נמצא הבריאה בשלימות הגמור רק כי יש בו חסרון. ואין החסרון הזה מצד השם יתברך אשר ברא הכל, רק מצד העולם הנבראים. ולרמוז על זה כתב: (בראשית א, א ב) בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וכו' כי הארץ היא התחתונים לכך היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום, כל זה חסרון שהיה דבק ומצורף אל דבר אחר. וכל אלו שמות תהו ובהו, שלא היה הבריאה בשלימות ומורה על החסרון הדבק בבריאה:

(Zecharia: 14,9) "And the LORD shall be king over all the earth; in that day there shall be one LORD with one name." As long as these four empires rule the world, the glory of Hashem will not be revealed in his world. Therefore these four empires, vis-a-vis the lack within creation itself (for it would be definitionally impossible to find a creation in total completeness, it must contain lack). And this lack is not vis-a-vis Hashem who created everything, rather vis-a-vis the created world itself. And this is concealed and hinted at through the verse: "When God began to create heaven and earth—. the earth being unformed and void" etc.. for the earth which is the lower [element of creation] therewith darkness over the surface of the deep and a wind from God sweeping over the water—"

8 ח

ומצד החסרון הזה שהיה בבריאה עמדו ד' מלכיות אלו, שלקחו המלכות מן ישראל, אשר האומה הזאת נבראת לכבוד השם יתברך, וכדכתיב: (ישעיה מג, כא) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. ואלו ארבע מלכיות שנחלו המלכות מן ישראל הם מבטלים כבודו יתברך בעולם הזה התחתון. כי אף ימצא בהם דבר מה שנותנים כבוד לשמו יתברך כמו שיתבאר, הלא לא מעוקצם ולא מדובשם השם יתברך חפץ, כי עיקר כבודו מה שהוא יתברך אחד בעולמו ואין זולתו, דבר זה ממעטים האומות. ולא נבראו לזה רק ישראל שהם עם אחד כמו שרמז הכתוב: (ישעיה מג, כא) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. כי מה שאמר עם זו במספרו י"ג והוא מספר אחד, כי ישראל הם י"ג שבטים עם שבט לוי, כי אפרים ומנשה שנים הם. וכמו שהוא מלת אחד כן היו השבטים. שבט לוי הוא שבט מיוחד ונבדל משאר השבטים והוא בפני עצמו כנגד הא' שבאחד שהיא א'. והח' נגד בני האמהות, שהיו ח' זולת לוי נרמז בח"ת של אחד, ועוד ד' בני השפחות:

From the aspect of this lack which is inherent in the creation were born these four empires, who took royalty/kingship/dominion from Yisrael. As this nation [Yisrael] was created for the Glory of Hashem, as it's written: (Isiah 43:21) "This nation I created to speak of my praise". These four empires that inherited rulership from Yisrael detract from the glory of Hashem in the this lower world. For even if one is to find something within them which augments the honor of Hashem's name, as we will explain, for [as people say to a hornet] neither any of your stingers nor any of your honey does Hashem desire, for the essence of his Glory is when Hashem is One in his world and there is none beside him, and this particularly the other nations diminish. No nation was created for this with the exception of Yisrael, for they also are one, as is hinted at in the verse: (Isiah 43,21) "This nation I created to speak of my praise". For in this verse is the phrase "This Nation" ["עם "זו], and the Gematria of the word זו is 13, which is the also the Gematria of the word One [אחד]. For Yisrael are 13 tribes including the tribe of Levi, for Ephraim and Menashe are two (Of the twelve brothers, Yosef is split into his two sons which makes 13). And thus, we find a parallel between the word One [אחד] and the tribes. The Tribe of Levi is a singular tribe and separated from all the other tribes, and it a tribe unto itself, and it is represented by the א [Aleph] in the word אחד [One], for א represents singularity [as the Gematria of Aleph is 1]. And the ח [Chet] corresponds to the children of the Foremother [Rachel and Leah] for they are eight outside of Levi [Reuven, Shimon, Yehuda, Issaschar, Zvulin, Binyamin, Ephriam, Menashe] and this is hinted at in the ח of אחד. The other 4 [ד] are the children of the maidservants [Billah and Zilpah who gave birth to Gad, Asher, Dan, and Naftali].

9 ט

ולפיכך אמר עם זו שהם כמספר "א'" תהלתי יספרו, עיקר תהלתי שהוא יתברך אחד ואין זולתו. ועל דבר זה נבראו בתחלת בריאתם, כי האומה הזאת מעידה על השם שהוא אחד, כמו שאמרו במדרש כי ישראל מעידים על השם יתברך שהוא אחד, אין כאן מקום זה לבאר. אבל ד' מלכיות מבטלים אחדותו בעולם, כאשר לוקחים הממשלה מישראל שהם מעידים על אחדותו יתברך. ולכך בסוף ד' מלכיות כאשר תחזור המלכות לישראל כתיב:

There the verse says "This Nation" ["עם "זו] to allude to the Oneness of Yisrael, "they will speak of my praise" the essential praise here is that Hashem should be One with nothing besides. This [the number of tribes] is not accidental but purposefully done by Hashem from the outset of creation, for this nation [Yisrael] testifies that Hashem is One, as it is said in the Midrash that Yisrael testify about Hashem that he is One. We don't have room to expand on this idea here. But the four empires nullify the unity of God in the world, for the take rulership from Yisrael, and they [Yisrael] testify on the Unity of Hashem. Therefore, at the end of the four empires, when Kingship/Royalty will return to Yisrael, the following is written:

10 י

(עובדיה א, כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה, (זכריה יד, ט) והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וזה כמו שאמרנו, כי המלכיות הם ארבע ומספר זה הוא יוצא מהאחדות. כי האמצעי שאין בו צד מיוחד הוא אחד כמו שידוע, שאי אפשר שיהיה האמצעי שנים רק האמצעי הוא אחד בלבד. והרוחות הם מחולקים, שזה מתפשט למזרח וזהו הפכו מתפשט למערב וזה לדרום וזה לצפון. הרי תמצא כי ד' רוחות הם מחולקים, והם הפך האחד. וכמו שרמז הכתוב את ישראל בתחלת הבריאה, כמ"ש הכתוב: בראשית, בשביל ישראל נברא העולם, והם העלול הראשון מן השם יתברך, לכך ראוי שיהיה נרמז בתחלת הבריאה, וכן רמז הכתוב גם כן ד' מלכיות, שהוא החסרון שנמצא בבריאה מצד חסרון העלול:

...(Obadiah 1:21) "For liberators shall march up on Mount Zion to wreak judgment on Mount Esau; and dominion shall be the LORD’s." and in (Zecharia 14,9) "Hashem will be King over all the world - on that day Hashem will be One and His Name will be One." And this is as we have said, that the empires are four and this number represents a deviation from Unity. For a central point which has no sides and is singular is One, as is known, and it is impossible that there could be two corresponding to a center, for a center is one and one alone. And the directions are divergent, for this one stretches to the East, and this one the opposite direction to the West, and this to the South and this to the North. If you think deeply you will realize that these four directions are definitionally divergent, and therefore they are the antithesis of Unity. As such, Yisrael is concealed in a hint in the verse at the beginning of creation: " בראשית". [This word, the first in the Torah, classically translated as "in the beginning" is deeply problematic from a grammatical standpoint. The Maharal quotes Rashi quoting the Midrash on how to resolve this conflict with a different translation]. For the sake of Yisrael was the world created! They are the primary dependent entity created by Hashem, and therefore it is appropriate that they be hinted to at the beginning of creation. A similar idea is seen in the hinting of the four empires, which is a result of a definitional lack found in the creation through its inherent lack of being created [as we have at length seen above].

11 יא

ועוד יש לך לדעת, כי בבריאת השם יתברך את עולמו ראוי שיהיו נרמזו המלכיות. זה, כי בשם י"ה ברא השם יתברך את עולמו, עולם הבא נבראה ביו"ד משמו הגדול, והעולם הזה נברא בה"א משמו הגדול. וזה כי שם י"ה ברוך הוא, היו"ד מן שם י"ה מורה שהוא יתברך אחד ואין בו חלוק כלל, כי היו"ד שהיא קטנה אי אפשר לחלקה רק היא אחת, ולכך היו"ד מורה על שהוא יתברך אחד. והה"א מורה, כי אל תאמר כי הוא יתברך אחד ואין כחו יתברך על הכל, והוא כמו שאר דבר שהוא אחד ואין כחו על הכל, אבל השם יתברך הוא אחד וכחו מתפשט אל הכל. וזה מורה הה"א משמו הגדול, כי הה"א יש בו הד' ויש בה נקודה תוך הד', וכבר אמרנו כי הד' מורה על ההתפשטות של ד' צדדין, וזה מורה כי עם שהוא יתברך אחד יש בכחו הכל. לכך, מה שהיו אומרים שאי אפשר שיהיה הוא יתברך אחד בעולמו, כי אם כן לא היה נברא ממנו רק אחד. כי תמיד מתחייב ונברא מן הפועל דבר שהוא מתיחס אל הפועל, כי מתחייב מן האש שהוא חם וכן הקרירות מתחייב מן הפועל שהוא קר, וכן כל הפעולות הבאות מן הפועלים כל אחת היא מתיחסת אל הפועל. ולכך גזרו ואמרו, מן הפועל שהוא אחד לא יבוא ממנו גם כן רק פעולה אחת, וכאשר נראה לפנינו רבוי פעולות מתחלפות בעולם דבר זה מורה על התחלות מתחלפות. וכבר בארנו זה במקום אחר ובטלנו שבוש זה. הפך זה, כי מורה רבוי הפעולות על התחלה אחת, כמו שבארנו זה באריכות בחבור גבורת השם אצל קרבן פסח שצוה לאכול על מצות ומרורים, עיין שם. ודבר זה מורה הה"א, כי הה"א יש בה ד' אשר הד' מורה על ד' רוחות, ויו"ד הקטנה שבתוך הד' הוא אחד כנגד האמצעי, והא' מצטרף אל הכל והוא מקשר הכל. ולפיכך באות ה"א ברא השם יתברך העולם הזה, כי העולם הזה יש בו חלוק ועם כל זה הוא עולם אחד, כי הריבוי הזה הוא לאחד. ועולם הבא שהוא אחד לגמרי, נברא ביו"ד:

And further still you must understand, during Hashem's creation of is world it was appropriate that these empires alluded to. This is because with the name י"ה did Hashem create his world. The world to come was created with a י from His Great Name, and this world was created with a ה from His Great Name. This is because the Blessed Name י"ה, the י from the Name י"ה teaches that Hashem is One and there are no divisions in Him whatsoever. This is because the י is small, which is to say it is indivisible and represents oneness, and therefore the י express this aspect of Hashem's Oneness. The ה teaches, that one should not say that Hashem is One and not all things are within His control, and He is like all other things which are one without power over everything. But Hashem is One and his power extends to everything. This concept is expressed by the ה from His Great Name, because the ה has a "ד" and it also has a point [a י which represents Unity] within the "ד", and we have already said that the "ד" represents the expansion towards the four directions, and this teaches that Hashem is One AND has in his power everything. Therefore, what that was said [by secular philosophers] that it is impossible that Hashem could be One in his world, for if this was the case He would have would have made Himself One in his world! For always the derivative is obligated to be representative of the primary entity: it is definitional any derivative of fire is hot, so too coldness necessitates its derivatives be cold, and so on with all derivatives from primary entities each one must be representative of the primary entity. And therefore, they [secular philosophers] decreed and said: 'From a primary entity which is One it is impossible that its derivative be anything but one! And consequently that we see in front of us a multiplicity of derivatives interchanging in the world, we can deduce that from the outset they were duplicitous [and therefore not One].' Yet we have already explained this idea in another place and disproved this blunder. On the contrary, the multiplicity of entities expresses a beginning in oneness! We have explained this principle at length in the Sefer "Gevuros Hashem" in reference to the Korban Pesach, which was commanded to eat "upon Matzah and bitter herbs", look over there. [In quick summation, the Korbon Pesach is a sacrifice directly to Hashem, which is an action of explicit acknowledgement of Hashem's Oneness. We eat this Korban between Matzah and Marror, for they are opposites. Matzah represents freedom and Marror represents slavery. Says the Maharal we purposefully eat the Korban Pesach between opposites as a way of declaring that the duplicity of this world is ultimately sourced in Oneness.] . This concept is expressed in the "ה" because the "ה" is made up of a "ד", and "ד" expressed the four directions, and an indivisible "י" within the "ד" which is one, corresponding to the center, and the one is connected with everything and is connected to everything. Therefore with the letter "ה" did Hashem create this world, because this world is a world of multiplicity, even still it is one world [universe], for this multiplicity is ultimately unity. The world to come is One entirely, so it was created with a "י".

12 יב

ומפני כי המלכיות הם חשיבות העולם, ולכך יש בעולם ד' מלכיות מחולקות כנגד החלוק שהוא בעולם. ויש בעולם אחדות, וכנגד זה הם ישראל שהם אחד. אמנם, ראוי היה שיהיה ד' מלכיות אלו מתקשרים ומתחברים יחד עם ישראל ומצטרפים אל ישראל עד שיהיה הכל אחד. ומפני חסרון העלול שהוא בבריאה שאינה בשלימות אי אפשר שיהיה כך, במה שהעלול הוא נבדל מן העילה, ובפרט עתה קודם מלכות מן ישראל. ובזה יוצאים מן אחדות השם יתברך עד שיכלו ד' מלכיות, מלך המשיח. ולכך מצד החסרון הזה נבדלים אלו ד' מלכיות, ואז יהיה העולם בשלימות כמו שראוי שיהיו. לכך, מיד שנברא עולם נרמזו אלו ד' מלכיות וגם ישראל כדכתיב (בראשית א, ג) ויאמר אלקים יהי אור, זהו אור המשיח, כי כל זה מתחייב מן תחלת הבריאה אשר ברא השם יתברך את עולמו: בחינת ים ובחינת חורשא בקשר למלכיות:

And because these empires have importance within the world, therefore there must be within the world exactly four empires corresponding to the differentiation inherent in this world [as we've seen, represented by the number 4]. And there does exist in the world an aspect of unity, and corresponding to this is Yisrael, who are unified. However, in truth, it's fitting that there should be these four empires connected and joined together with Yisrael, and enjoined to Yisrael until everything is one! But on account of the lack inherent in a created entity, which is inherent within creation, which definitionally must lack perfection, it's impossible for our creation to be as such, for [as we have seen] the creating entity must be distinct from the created entity. And specifically in our time before the Kingship of Yisrael. On account of this [the lack of Kingship of Yisrael] we deviate from the Unity of Hashem until the four empires end and the King, the Messiah, comes. Therefore vis-a-vis this lack, the four empires became distinct, but when their rulership ends, so the world will indeed become complete as has always been fitting. Therefore, in conjunction with the creation of the world, these four empires were hinted at and concealed. And also Yisrael, as it's written in the verse: "And the LORD said Let there be light etc..", and this is the light of the Messiah. For all this [the unfolding of world history in this order] was necessary from the outset of creation, no later than when Hashem actually made his world. Therefore Daniel said in his prophecy: “In my vision at night, I saw the four winds of heaven stirring up the great sea. Four mighty beasts different from each other emerged from the sea." He [Daniel] said that these four winds were stirring up the great sea, as we have said, that these four are lie the four directions which differ, as we have explained.

13 יג

ומפני כי המלכיות הם חשיבות העולם, ולכך יש בעולם ד' מלכיות מחולקות כנגד החלוק שהוא בעולם. ויש בעולם אחדות, וכנגד זה הם ישראל שהם אחד. אמנם, ראוי היה שיהיה ד' מלכיות אלו מתקשרים ומתחברים יחד עם ישראל ומצטרפים אל ישראל עד שיהיה הכל אחד. ומפני חסרון העלול שהוא בבריאה שאינה בשלימות אי אפשר שיהיה כך, במה שהעלול הוא נבדל מן העילה, ובפרט עתה קודם מלכות מן ישראל. ובזה יוצאים מן אחדות השם יתברך עד שיכלו ד' מלכיות, מלך המשיח. ולכך מצד החסרון הזה נבדלים אלו ד' מלכיות, ואז יהיה העולם בשלימות כמו שראוי שיהיו. לכך, מיד שנברא עולם נרמזו אלו ד' מלכיות וגם ישראל כדכתיב (בראשית א, ג) ויאמר אלקים יהי אור, זהו אור המשיח, כי כל זה מתחייב מן תחלת הבריאה אשר ברא השם יתברך את עולמו:

[This paragraph is a mistake; it is a repeat of the previous paragraph] .