Chapter 7ז׳
1 א

מִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים וְלֹא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר לֹא עָשָׂה מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל וְחַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. וַאֲפִלּוּ נָתַן הָעֵרָבוֹן כָּל הַחוֹזֵר מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע:

If a man paid the price but has not drawn the product [from the seller into his possession], even though title to the article has not been acquired, as we have explained, the one who retracts, whether the buyer or the seller, does not act properly as a Jew should, and must receive the curse expressed in the formula "He who punished…" Even if the man gave only the earnest money, the one who retracts receives the curse beginning with the phrase "He who punished…"

2 ב

וְכֵיצַד מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. אוֹרְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין וְאוֹמְרִין מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפַּלָּגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם שֶׁטָּבְעוּ בַּיָּם הוּא יִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ הַדָּמִים:

How is he to receive this curse? They speak a curse against him as follows: "He who punished the generation of the flood and the generation of the tower of Babel, the men of Sodom and Gomorrah, and the Egyptians who were drowned in the sea, will punish him who does not stand by his word." Then the money is refunded.

3 ג

הַנּוֹתֵן דְּמֵי הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ מִקְצָת הַדָּמִים וְחָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר בֹּא וְטֹל מְעוֹתֶיךָ. הֲרֵי הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ כְּמוֹ פִּקָּדוֹן. וְאִם נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אֲבָל אִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר הֲרֵי הַמָּעוֹת בִּרְשׁוּתוֹ וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ בּוֹא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ. עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מִי שֶׁפָּרַע וְיֹאמַר לוֹ אַחַר כָּךְ בּוֹא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ:

4 ד

מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ מְכֹר לִי חָבִית שֶׁל יַיִן בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ וְרָצָה הַמּוֹכֵר. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים עַתָּה. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. לְפִיכָךְ אִם מָכַר לוֹ קַרְקַע בְּחוֹבוֹ אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְעוֹת הַמַּלְוֶה מְצוּיוֹת בִּשְׁעַת הַמֶּכֶר:

If a person to whom a debt was due said to the debtor: "Sell me a cask of wine for the debt you owe me," and the seller agreed, it is as if the creditor paid the money now, and therefore the one who retracts must receive the curse formula. Accordingly, if one has sold a piece of land to a person for a debt he owed him, neither of them can retract, even though the money of the debt is not available at the time of the sale.

5 ה

הַלּוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין וּפָסְקוּ הַדָּמִים וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן עַל הַדָּמִים לֹא קָנָה. וְכָל הָרוֹצֶה לַחְזֹר מִשְּׁנֵיהֶם חוֹזֵר וְאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע:

If one buys from a person land or slaves or other movable property, both having agreed on the price, and the buyer has deposited a pledge for the money, he has not acquired title ; and either of them may retract without being required to receive the curse [against one who fails to keep his word].

6 ו

מָכַר לוֹ בִּדְבָרִים בִּלְבַד וּפָסְקוּ הַדָּמִים. וְרָשַׁם הַלּוֹקֵחַ רשֶׁם עַל הַמִּקָּח כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָן יָדוּעַ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן מֵהַדָּמִים כְּלוּם כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ אַחַר שֶׁרָשַׁם מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. וְאִם מִנְהַג הַמְּדִינָה הוּא שֶׁיִּקְנֶה הָרשֶׁם קִנְיָן גָּמוּר נִקְנָה הַמִּקָּח. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְיִהְיֶה זֶה חַיָּב לִתֵּן דָּמִים:

If one sold an article to a person merely by verbal agreement, both having agreed on the price, and the buyer has marked the purchased article in order to have a distinct sign indicating that it is his, even though he has not yet paid any money, then either one who retracts must receive the curse formula.— —

7 ז

דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאֵין דִּין זֶה אֶלָּא בְּשֶׁרָשַׁם בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר רְשֹׁם מִקָּחֲךָ. שֶׁהֲרֵי גָּמַר לְהַקְנוֹתָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּחֲזָקָה וּבִמְשִׁיכָה:

8 ח

הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים בִּלְבַד הֲרֵי זֶה רָאוּי לַעֲמֹד לוֹ בְּדִבּוּרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִן הַדָּמִים כְּלוּם וְלֹא רָשַׁם וְלֹא הִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה וְאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ:

Anyone who transacts business by verbal agreement alone should keep his word, although he has received no money, made no mark, and left no pledge. If either of them, purchaser or seller, retracts, he belongs to the class of dishonest men and the sages are displeased with him, although he is not required to receive the curse formula.

9 ט

וְכֵן מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ לִתֵּן לוֹ מַתָּנָה וְלֹא נָתַן הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמַתָּנָה מוּעֶטֶת שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מְקַבֵּל כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ. אֲבָל בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה אֵין בָּהּ חֶסְרוֹן אֲמָנָה. שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱמִין זֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ עַד שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָן בִּדְבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן:

10 י

הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין וְהִנִּיחַ מְעוֹת חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וְהָלַךְ וְקָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹתָיו מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וַהֲרֵי הוּא מִכְּלַל הָרַמָּאִין:

If one gave money to a person to buy for him land or movable property, and the person put away the other's money and went ahead and purchased the property for himself with his own money, what he has done is done, and he is included among the cheats.

11 יא

הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַמּוֹכֵר אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמְכַבְּדוֹ וּמוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ מוֹכֵר לִמְשַׁלְּחוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁיַּחֲזֹר וְיוֹדִיעוֹ. וְאִם מְפַחֵד שֶׁמָּא יָבוֹא אַחֵר וִיקַדְּמֶנּוּ לִקְנוֹת הֲרֵי זֶה קוֹנֶה לְעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹדִיעוֹ:

12 יב

הוֹרוּ מִקְצָת הַמּוֹרִים שֶׁאִם קָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹת חֲבֵרוֹ אַחַר שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מִלְוֶה הֲרֵי קָנָה לְעַצְמוֹ. וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כְּשֶׁאָמַר זָקַפְתִּי אוֹתָם הַמָּעוֹת עַל עַצְמִי בְּמִלְוֶה. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין דִּין זֶה דִּין אֱמֶת. אֶלָּא הַמִּקָּח שֶׁל מְשַׁלֵּחַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּדִין הָעֵסֶק:

13 יג

שְׁלֹשָׁה שֶׁנָּתְנוּ מָעוֹת לְאֶחָד לִקְנוֹת לָהֶם הַמִּקָּח. אִם הָיוּ הַמָּעוֹת מְעֹרָבוֹת וְקָנָה בְּמִקְצָת הַדָּמִים אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה שֶׁקָּנָה לְאֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הַמִּקָּח שֶׁל כֻּלָּן וְחוֹלְקִין אוֹתוֹ לְפִי מְעוֹתֵיהֶן:

14 יד

הָיוּ מָעוֹת שֶׁל אֶחָד מֵהֶן צְרוּרִין וַחֲתוּמִין אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלֵב הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה שֶׁיַּקְנֶה הַמִּקָּח לְכֻלָּן לֹא קָנָה אֶלָּא זֶה שֶׁנִּקְנָה הַמִּקָּח בִּמְעוֹתָיו בִּלְבַד: