Mishneh Torah, Positive Mitzvot
1 א

מִצְוָה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה, לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ ב, דברים ה ו).

To know that the Lord God exists. Ex. 20.2.

2 ב

לְיַחֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד" (דברים ו, ד).

To acknowledge His unity. Deut. 6.3.

3 ג

לְאָהֳבוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו ה, יא א).

To love Him. Deut. 6.4.

4 ד

לְיִרְאָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו יג, י כ).

To fear Him. Deut. 6.13.

5 ה

לְהִתְפַּלַּל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות כג, כה) – עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה.

To pray to Him. Ex.23.25.

6 ו

לְדָבְקָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּבוֹ תִדְבָּק" (דברים י כ).

To cleave to Him. Deut. 10.20.

7 ז

לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו יג, י כ).

To swear by His name. Deut. 6.13; Deut. 10.20.

8 ח

לְהִדַּמּוֹת בִּדְרָכָיו הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט).

To resemble Him in His ways. Deut. 28.9.

9 ט

לְקַדַּשׁ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב).

To sanctify His name. Lev. 22.32.

10 י

לִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז).

To read the Shema' each morning and evening. Deut. 6.7.

11 יא

לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְלַמְּדָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו, ז).

To study and to teach others the Torah. Deut. 6.7.

12 יב

לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בָּרֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח).

To bind the phylactery on the forehead. Deut. 6.8.

13 יג

לִקְשֹׁר תְּפִלִּין בַּיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ" (דברים ו, ח).

To bind the phylactery on the arm. Deut. 6.8.

14 יד

לַעֲשׂוֹת צִיצִית, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר טו, לח).

To make fringes (Zizit). Num. 15.38.

15 טו

לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו ט; יא, כ).

To fix a Mezuzah on the door-posts. Deut. 6.9.

16 טז

לְהַקְהִיל אֶת הָעָם לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמָר: "הַקְהֵל אֶת הָעָם..." (דברים לא, יב).

To assemble the people to hear the Law every seventh year. Deut. 31.12.

17 יז

לִכְתֹּב כָּל אִישׁ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר: "כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים לא, יט).

To write a copy of the Torah for oneself. Deut. 31.19.

18 יח

לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, יָתֵר עַל הָאֶחָד שֶׁלְּכָל אָדָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְכָתַב לוֹ אֵת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח).

That the king write a special copy of the Torah for himself. Deut. 17.18.

19 יט

לְבָרַךְ אַחַר הַמָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח, י).

To bless God after eating. Deut. 8.10.

20 כ

לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" (שמות כה, ח).

To build a Temple. Ex. 25.8.

21 כא

לְיִרְאָה מִבַּיִת זֶה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט ל; כו, ב).

To reverence the Sanctuary. Lev. 19.30.

22 כב

לִשְׁמֹר בַּיִת זֶה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" (במדבר יח, ב).

To watch the Sanctuary perpetually. Num. 18.2.

23 כג

לִהְיוֹת הַלֵּוִי עוֹבֵד בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא" (במדבר יח, כג).

That Levites shall serve in the Sanctuary. Num. 18.23

24 כד

לְקַדַּשׁ הַכּוֹהֵן יָדָיו וְרַגְלָיו בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו..." (שמות ל, יט).

That at services the priests wash their hands and feet. Ex. 27.21.

25 כה

לַעֲרֹךְ נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (שמות כז, כא).

That the priests kindle the lights in the Sanctuary. Ex. 30.19.

26 כו

לְבָרַךְ הַכּוֹהֲנִים אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג).

That the priests bless Israel. Num. 6.23.

27 כז

לְהַסְדִּיר לֶחֶם וּלְבוֹנָה לִפְנֵי ה' בְּכָל שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים" (שמות כה, ל).

To set show bread and incense before the Lord on Sabbath. Ex. 25.30.

28 כח

לְהַקְטִיר קְטֹרֶת פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים" (שמות ל, ז).

To burn incense twice each day. Ex. 30.7.

29 כט

לַעֲרֹךְ אֵשׁ בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמָר: "אֵשׁ תמיד תוקד על המזבח" (ויקרא ו, ו).

To keep fire continually upon the altar. Lev. 6.6.

30 ל

לְהָרִים הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן" (ויקרא ו, ג).

To remove daily the ashes from the altar. Lev. 6.10.

31 לא

לשלח טמאים ממחנה שכינה שהוא המקדש, שנאמר: "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ" (במדבר ה, ב).

To put the impure persons out of the holy place. Num. 5.2.

32 לב

לחלוק כבוד לזרעו של אהרן, ולהקדימו לכל דבר שבקדושה, שנאמר: "וְקִדַּשְׁתּוֹ" (ויקרא כא, ח).

That the Aaronites have the place of honor. Lev. 21.8.

33 לג

להיות הכהנים לובשים לעבודה בגדי כהונה, שנאמר: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ..." (שמות כח, ב).

To clothe the Aaronites with priestly garments. Ex. 28.2.

34 לד

לשאת הארון על הכתף כשנושאין אותו, שנאמר: "בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט).

That the sons of Kehath carry the Ark upon their shoulders. Num. 7.9.

35 לה

למשוח כהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה, שנאמר: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה" (שמות ל, לא).

To anoint high-priests and kings with oil. Ex.30.31.

36 לו

להיות הכהנים עובדין במקדש משמרות משמרות, ובמועדים עובדין כאחד, שנאמר: "וְכִי יָבוֹא הַלֵּוִי..." (דברים יח, ו) "לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת" (שם, ח).

That the priests officiate by turns, save during holidays, when they officiate together. Deut. 18.6–9.

37 לז

להיות הכהנים מיטמאין לקרוביהם, ומתאבלין עליהן כשאר ישראל שהן מצווין להתאבל, שנאמר: "לָהּ יִטַּמָּא" (ויקרא כא, ג).

That the priests mourn and contaminate themselves for the dead of amongst their near relatives. Lev. 21.3.

38 לח

להיות כהן גדול נושא בתולה, שנאמר: "וְהוּא אִשָּׁה בִּבְתוּלֶיהָ יִקָּח" (ויקרא כא, יג).

That the high-priest take a virgin to wife. Lev. 21.13.

39 לט

להקריב תמידין בכל יום, שנאמר: "שְׁנַיִם לַיּוֹם עוֹלָה תָמִיד" (במדבר כח, ג).

To offer sacrifices (Tamidin) twice daily. Num. 28. 3.

40 מ

להקריב כהן גדול מנחה בכל יום, שנאמר: "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ויקרא ו, יג).

That the high-priest offer an oblation daily. Lev. 6. 13.

41 מא

להוסיף קרבן אחר בכל שבת, שנאמר: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְּבָשִׂים" (במדבר כח, ט).

To offer an additional oblation every Sabbath. Num. 28.9.

42 מב

להוסיף קרבן בכל ראש חודש וחודש, שנאמר: "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ..." (במדבר כח, יא).

To offer an additional oblation on every new moon. Num. 28.11.

43 מג

להוסיף קרבן בחג הפסח, שנאמר: "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיי" (ויקרא כג, לו).

To offer an additional oblation on the Feast of Passover. Lev. 23.36.

44 מד

להקריב מנחת העומר ממחרת יום ראשון של פסח עם כבש אחד, שנאמר: "וַהֲבֵאתֶם אֵת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, י).

To offer a sheaf of the first barley (Omer) on the second day of Passover. Lev. 23.10.

45 מה

להוסיף קרבן ביום עצרת, שנאמר: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים..." (במדבר כח, כו) "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ..." (במדבר כח, כז).

To offer an additional oblation on the Feast of Shebu'ot. Num. 28.26.

46 מו

להביא שתי הלחם עם הקרבנות הקרבים בגלל הלחם ביום עצרת, שנאמר: "מִמּוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה" (ויקרא כג, יז) "וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם" (שם, יח).

To offer two loaves of bread, together with the oblations which were offered concerning the bread, on Shabu'ot. Lev. 23.17.

47 מז

להוסיף קרבן בראש השנה, שנאמר: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ [...] וַעֲשִׂיתֶם..." (במדבר כט, א).

To add an offering on the first day of Tishri (Rosh ha-Shanah). Num. 29.1.

48 מח

להוסיף קרבן ביום הצום, שנאמר: "וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי..." (במדבר כט, ז).

To add an offering on the Day of Atonement. Num. 29.7.

49 מט

לעשות עבודת היום ביום הצום, שנאמר: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר" (ויקרא טז, ג), וכל העבודה הכתובה בפרשת "אחרי מות".

To observe the entire service on the day of Atonement. Lev. 16.3.

50 נ

להוסיף קרבן בחג הסוכות, שנאמר: "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" (במדבר כט, יג).

To add an offering on the Feast of Tabernacles (Sukkot.) Num. 29.13.

51 נא

להוסיף קרבן ביום שמיני עצרת, כי רגל בפני עצמו הוא, שנאמר: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (במדבר כט, לה).

To offer a special sacrifice on the eighth day of Sukkot (She'mini Azeret). Num. 29.35.

52 נב

לחוג ברגלים, שנאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי" (שמות כג, יד).

To observe the festivals during the three seasons of the year (Passover, She'buot, Sukkot). Ex. 23.14.

53 נג

להיראות ברגלים, שנאמר: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג יז; שם לג, כג; דברים טז טז.

That every male appear at the feasts of each of these Three Festivals. Deut. 16.16.

54 נד

לשמוח ברגלים, שנאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד).

To rejoice at the Three Festivals. Deut. 16.14.

55 נה

לשחוט כבש הפסח, שנאמר: "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כָּל קְהַל " (שמות יב, ו).

To slaughter the Paschal Lamb. Ex. 12.6.

56 נו

לאכול בשר הפסח צלי בלילי חמישה עשר מניסן, שנאמר: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר" (שמות יב, ח).

To eat flesh of the Paschal Lamb, roasted, on the night of the fifteenth of of Nissan. Ex. 12.8.

57 נז

לעשות פסח שני, שנאמר: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר" (במדבר ט, יא).

To observe the Second Passover on the fourteenth day of Iyor. Num.9.2–11.

58 נח

לאכול את בשר פסח שני על מצה ומרור, שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ" (במדבר ט, יא).

To eat the Paschal Lamb on the Second Passover with Mazzah and bitter herbs (Marror). Num. 9.11.

59 נט

לתקוע בחצוצרות על הקרבנות ובשעת הצרות, שנאמר: "וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרֹת" (במדבר י, י).

To blow the trumpets over the sacrifices, and in time of tribulation. Num. 10.10.

60 ס

להיות כל קרבנות בהמה מיום שמיני והלאה, שנאמר: "מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה" (ויקרא כב, כז).

That cattle, when sacrificed, be eight days old or more. Lev. 22.27.

61 סא

להיות כל קרבן בהמה תמים, שנאמר: "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" (ויקרא כב, כא).

That the cattle sacrificed be perfect, without blemish. Lev. 22.21.

62 סב

למלוח כל קרבן, שנאמר: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב, יג).

That all offerings be salted. Lev. 2.13.

63 סג

מעשה העולה, שנאמר: "אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ" (ויקרא א, ג).

To bring a burnt-offering (Olah). Lev. 1.3.

64 סד

מעשה חטאת, שנאמר: "זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" (ויקרא ו, יח).

To bring a sacrifice for one who sinned in error (Hatoth). Lev. 6.18.

65 סה

מעשה האשם, שנאמר: "זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם" (ויקרא ז, א).

To bring a sacrifice for trespass (Osham). Lev. 7. 1.

66 סו

מעשה זבח השלמים, שנאמר: "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז, יא).

To bring a peace offering (Sh'lomim). Lev. 7.11.

67 סז

מעשה המנחה, שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה" (ויקרא ב, א).

To bring a meal-offering (Minhah). Lev. 2.1.

68 סח

להקריב בית דין קרבן אם טעו בהוראה, שנאמר: "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ" (ויקרא ד, יג).

That the Beth-Din, or Sanhedrin, bring a sin-offering if they have erred in judgment. Lev. 4.13.

69 סט

להקריב היחיד קרבן חטאת אם שגג במצות לא תעשה שחייבים עליה כרת, שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא" (ויקרא ה, א).

That one who has sinned in error by transgressing a prohibitive commandment for which the punishment is Karet (being cut off from among his people) shall bring a sin-offering (Korban Hatoth). Lev. 4. 27:5.1.

70 ע

להקריב היחיד קרבן אם נסתפק לו אם חטא חטא שחייבים עליו חטאת או לא חטא, שנאמר: "וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" (ויקרא ה, יז) וזה הוא נקרא אשם תלוי.

That one in doubt whether he has transgressed such a prohibitive commandment, bring a trespass-offering(Asham Tolui). Lev. 5.17.18.

71 עא

להקריב השוגג במעילה, או החוטא בגזילה, או בשפחה חרופה, או שכפר בפיקדון ונשבע; מביא קרבן אשם, וזה הוא הנקרא אשם ודאי.

That a trespass-offering be brought for having sworn falsely to a transgression committed in error, and the like. (Asham Vadai). Lev. 5.15–20; Lev. 19.21.

72 עב

להקריב קרבן עולה ויורד, שנאמר: "ואם לא תגיע ידו" (ויקרא ה,ז), "ואם לא תשיג ידו" (ויקרא ה,יא).

To offer a sacrifice according to one's means. (Korban Oloh V'yarad). Lev. 5.7–11.

73 עג

להתוודות לפני ה' מכל חטא שיעשה האדם, בשעת הקרבן ושלא בשעת הקרבן, שנאמר: "והתוודו, את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה,ז).

That confession of sins be made before the Lord. Num. 5.7.

74 עד

להקריב הזב קרבן אחר שיטהר, שנאמר: "וכי יטהר הזב, מזובו" (ויקרא טו,יג).

That a man having an issue offer a sacrifice. Lev. 15. 13.

75 עה

להקריב הזבה קרבן אחר שתטהר, שנאמר: "ואם טהרה, מזובה" (ויקרא טו,כח).

That a woman having an issue offer a sacrifice. Lev. 15.28.

76 עו

להקריב היולדת קרבן אחר שתטהר, שנאמר: "ובמלאות ימי טוהרה" (ויקרא יב,ו).

That a woman offer a sacrifice after childbirth. Lev. 12.6.

77 עז

להקריב המצורע קרבן אחר שיטהר, שנאמר: "וביום השמיני ייקח" (ויקרא יד,י).

That a leper, after being cleansed, bring an offering. Lev. 14. 10.

78 עח

לעשר הבהמה, שנאמר: "וכל מעשר בקר וצאן" (ויקרא כז,לב).

To tithe the cattle. Lev. 27.32.

79 עט

לקדש בכור הבהמה הטהורה ולהקריבו, שנאמר: "כל הבכור אשר יולד" (דברים טו,יט).

To sacrifice the first-born of clean cattle. Deut.15.19.

80 פ

לפדות בכור אדם, שנאמר: "אך פדה תפדה, את בכור האדם" (במדבר יח,טו).

To redeem the first-born of man. Num. 18.15.

81 פא

לפדות פטר חמור, שנאמר: "ופטר חמור תפדה בשה" (שמות לד,כ).

To redeem the firstling of an ass. Ex. 13.13.

82 פב

לערוף פטר חמור, שנאמר: "ואם לא תפדה וערפתו" (שמות יג,יג; שמות לד,כ).

To break the neck of such firstling if it be not redeemed. Ibid.

83 פג

להביא כל הקרבנות שיש על האדם בחובה או בנדבה ברגל ראשון שפגע בו, שנאמר: "ובאת שמה" (דברים יב,ה), "והבאתם שמה" (דברים יב,ו).

To bring all offerings, either obligatory or freewill, on the first holiday immediately following such obligation or free-will offering, to Jerusalem. Deut. 12.5–6.

84 פד

להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה, שנאמר: "ושם תעשה, כול אשר אנוכי מצווך" (דברים יב,יד).

To offer all sacrifices in the Temple. Deut. 12.14.

85 פה

להיטפל בהבאת הקרבנות מחוצה לארץ לבית הבחירה, שנאמר: "רק קודשיך אשר יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת" (דברים יב,כו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בקודשי חוצה לארץ.

To bring to the Temple also offerings from beyond the land of Israel. Deut. 12.26.

86 פו

לפדות קודשים בעלי מומים ויהיו מותרים באכילה, שנאמר: "רק בכל אוות נפשך תזבח ואכלת בשר" (דברים יב,טו); מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שייפדו.

To redeem animals set aside as fit for offerings that were blemished. Deut. 12.15.

87 פז

להיות התמורה קודש, שנאמר: "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" (ויקרא כז,י; ויקרא כז,לג).

That a beast exchanged for an offering, both it and the offering become holy property (Kodashim). Lev. 27.10.

88 פח

לאכול שיירי מנחות, שנאמר: "והנותרת ממנה, יאכלו אהרון ובניו" (ויקרא ו,ט).

That the remainder of the meal-offerings be eaten by the priests. Lev. 6.9.

89 פט

לאכול בשר חטאת ואשם, שנאמר: "ואכלו אותם אשר כופר בהם" (שמות כט,לג).

That the flesh of a sin-and-trespass-offering be eaten Ex. 29.33.

90 צ

לשרוף בשר קודש שנטמא, שנאמר: "והבשר אשר ייגע בכל טמא" (ויקרא ז,יט).

To burn consecrated meat that has become unclean. Lev. 7.19.

91 צא

לשרוף הנותר, שנאמר: "והנותר, מבשר הזבח--ביום, השלישי, באש, יישרף" (ויקרא ז,יז).

That the remainder of the consecrated flesh which was not eaten, (Notar) be burned. Lev. 7.17.

92 צב

לגדל הנזיר שיערו, שנאמר: "גדל פרע, שיער ראשו" (במדבר ו,ה).

That the Nazarite suffer his hair to grow during his separation, or period of Nezarot. Num. 6.5.

93 צג

לגלח הנזיר שיערו על קרבנותיו במלאות ימי נזרו, או בתוך ימי נזרו אם נטמא, שנאמר: "וכי ימות מת עליו" (במדבר ו,ט).

That the Nazarite shave his hair at the close of his Nazariteship. Num. 6.9.

94 צד

לקיים אדם כל מה שהוציא בשפתיו, מקרבן או צדקה וכיוצא בהם, שנאמר: "מוצא שפתיך, תשמור ועשית" (דברים כג,כד).

That a man keep his vow. Deut. 23.23.

95 צה

לדון בהפרת נדרים בכל הדינים האמורין בפרשה.

To judge according to the provisions of the Torah in annulling vows. Num. 30. 3.

96 צו

להיות כל נוגע בנבילה טמא, שנאמר "וכי ימות מן הבהמה" (ויקרא יא, לט).

That all who touch the carcass of a beast that died of itself are unclean. Lev. 11.39.

97 צז

להיות שמונה שרצים מטמאין, שנאמר "וזה לכם הטמא" (ויקרא יא, כט).

That there are eight species of swarming things which contaminate. Lev. 11. 29–30.

98 צח

להיות האוכלין מיטמאין, שנאמר "מכל האוכל אשר יאכל" (ויקרא יא, לד).

That food is contaminated by contact with unclean things. Lev. 11. 34.

99 צט

להיות הנידה טמאה ומטמאה לאחרים.

That a menstrous woman contaminates. Lev. 15.19.

100 ק

להיות היולדת טמאה כנידה.

That a lying-in woman is unclean. Lev. 12.2.

101 קא

להיות המצורע טמא ומטמא.

That a leper is unclean and contaminates others. Lev. 13.3.

102 קב

להיות בגד מנוגע טמא ומטמא.

That a leprous garment contaminates. Lev. 13.47.

103 קג

להיות בית מנוגע מטמא.

That a leprous house contaminates. Lev. 14.35.

104 קד

להיות הזב מטמא.

That a man having a running issue contaminates. Lev. 15.16.

105 קה

להיות שכבת זרע מטמאה.

That a woman having a running issue contaminates. Lev. 15.19.

106 קו

להיות זבה מטמאה.

That the seed of copulation contaminates. Lev. 15.32.

107 קז

להיות המת מטמא.

That a corpse contaminates. Num. 19.14.

108 קח

להיות מי נדה מטמאין לאדם טהור, ומטהרין מטומאת מת בלבד. וכל אלו הדינין של טומאות אלו, רוב משפט כל טומאה וטומאה מהן מבואר בתורה שבכתב.

That the water of separation contaminates the clean, cleansing only the unclean from the pollution of the dead. Num. 19. 21.

109 קט

להיות הטהרה מכל הטמאות בטבילה במי מקוה, שנאמר: "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו, טז) למדו מפי השמועה שרחיצה זו במים שכל גופו עולה בהן בבת אחת.

To cleanse from uncleanness by immersion in running water. (Mikvah) Lev. 15.16.

110 קי

להיות הטהרה מן הצרעת בין צרעת אדם בין צרעת בית בעץ ארז ואיזוב ושני תולעת ושתי ציפורים ומים חיים, שנאמר: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (ויקרא יד, ב).

That leprosy be cleansed with cedar-wood etc. Lev. 14.2.

111 קיא

להיות המצורע מגלח כל שערו, שנאמר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (ויקרא יד, ט).

That the leper shave all his hair. Lev. 14.9.

112 קיב

להיות המצורע ידוע לכל בדברים האמורים בו "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרֻעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג, מה). וכן כל שאר הטמאים צריכין להודיע את עצמן.

That the leper be known by having his raiment rent and his head bare. Lev. 14.9.

113 קיג

לעשות פרה אדומה להיות אפרה מוכן, שנאמר: "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יט, ט).

To burn a red heifer and preserve its ashes. Num. 19.9.

114 קיד

להיות מעריך אדם נותן דמים הקצובין בפרשה, שנאמר: "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר" (ויקרא כז, ב).

That one who vows the equivalent of a person pay the appointed sum named in the Torah. Lev. 27.2.

115 קטו

להיות מעריך בהמה טמאה נותן דמיה, שנאמר: "וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה" (ויקרא כז, יא).

That one who vows the equivalent of an unclean beast shall pay the appointed sum. Lev. 27.11.

116 קטז

להיות מעריך ביתו נותן כערך הכהן, שנאמר: "וְאִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ" (ויקרא כז, יד).

That one who vows the equivalent of a house shall pay the appointed sum as the priest shall direct. Lev. 27.14.

117 קיז

להיות מקדיש שדהו נותן בערך הקצוב בפרשה, שנאמר: "וְהָיָה עֶרְכְּךָ כְּפִי זַרְעוֹ" (ויקרא כז, טז).

That one who vows the equivalent of his field shall pay the appointed sum as the priest shall direct. Lev. 27.16.

118 קיח

לשלם השוגג במעילה מה שמעל לה' ולהוסיף חומש, שנאמר: "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם" (ויקרא ה, טז).

That he who trespasses through ignorance in holy things, shall make restitution. Lev. 5.16.

119 קיט

להיות נטע רבעי קודש, שנאמר: "יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים" (ויקרא יט, כד).

That fruit-bearing plants shall be sacred during the fourth year. Lev. 19.24.

120 קכ

להניח פיאה.

To leave to the poor the corners of the field unreaped. Lev. 19.9.

121 קכא

להניח לקט.

To leave to the poor the gleanings of the harvest. Lev. 19.10.

122 קכב

להניח עומר השכחה.

To leave to the poor the forgotten sheaf. Ibid.

123 קכג

להניח עוללות בכרם.

To leave to the poor the gleanings of the vineyards. Deut. 24.19.

124 קכד

להניח פרט הכרם לפי שבכל אלו נאמר "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט, י) (ויקרא כג, כב) וזו היא מצות עשה שלהם.

To leave to the poor the residue of the grapes. Ibid.

125 קכה

להביא ביכורים לבית הבחירה, שנאמר: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" (שמות כג, יט) (שמות לד, כו).

To bring the first-fruits into the Sanctuary. Ex. 23.19.

126 קכו

להפריש תרומה גדולה לכהן, שנאמר: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּתֵּן לוֹ" (דברים יח, ד).

To give the great heave-offering to the priest. Deut. 18.4.

127 קכז

להפריש מעשר דגן ללוים, שנאמר: "כָּל מַעְשַׂר הָאָרֶץ" (ויקרא כז, ל).

To separate the tithes of the corn for the Levites. Num. 18.24; Lev. 27.30.

128 קכח

להפריש מעשר שני להיאכל לבעליו בירושלים, שנאמר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב) מפי השמועה למדו שזה הוא מעשר שני.

To separate a second tithe, to be eaten by the owner thereof, in Jerusalem. Deut. 14.22.

129 קכט

להיות הלוים מפרישין מעשר מן המעשר שלקחו מישראל ונותנין אותו לכהנים, שנאמר: "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר" (במדבר יח, כו).

That the Levites shall give a tithe of the tithe which they had received, to the priest. Num. 18.26.

130 קל

להפריש מעשר עני תחת מעשר שני בשלישית ובשישית בשבוע, שנאמר: "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ" (דברים יד, כח).

To separate the tithe in the third, and in the sixth years, instead of in the second, to be given to the poor instead of being eaten by the owners thereof, in Jerusalem. Deut. 14. 28.

131 קלא

להתוודות וידוי מעשר, שנאמר: "ואמרת לפני ה' אלוהיך ביערתי הקודש" (דברים כו,יג).

To recite the Chapter known as the Confession of the Tithe (Vidui Ma'asher). Deut. 26.13.

132 קלב

לקרות על הביכורים, שנאמר: "וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך" (דברים כו,ה).

To recite the chapter known as the Confession over the First-fruit. Deut. 26.5.

133 קלג

להפריש חלה לכוהן, שנאמר: "ראשית, עריסותיכם--חלה, תרימו תרומה" (במדבר טו,כ).

To separate for the priest a cake of the first of the dough (Hallah). Num. 15.20.

134 קלד

להשמיט קרקע, שנאמר: "והשביעית תשמטנה ונטשתה" (שמות כג,יא).

To let the field rest fallow every seventh year. Ex. 23.11.

135 קלה

לשבות מעבודת הארץ, שנאמר: "בחריש ובקציר, תשבות" (שמות לד,כא).

To cease from tilling the ground every Sabbatical year. Ex. 34.21.

136 קלו

לקדש שנת יובל בשביתה כשמיטה, שנאמר: "וקידשתם, את שנת החמישים" (ויקרא כה,י).

To hallow the Jubilee year by making it also a Sabbatical year. Lev. 25.10.

137 קלז

לתקוע בשופר בשנת היובל, שנאמר: "והעברת שופר תרועה" (ויקרא כה,ט).

To sound the trumpet when the Jubilee year is ushered in. Lev. 25.9.

138 קלח

ליתן גאולה לארץ בשנת היובל, שנאמר: "ובכול, ארץ אחוזתכם, גאולה, תיתנו לארץ" (ויקרא כה,כד).

To grant a redemption for the land in that year. Lev. 25.24.

139 קלט

להיות גאולה בבתי ערי חומה עד שנה, שנאמר: "ואיש, כי ימכור בית מושב" (ויקרא כה,כט).

To allow the redemption of a house sold in a walled city, within the year. Lev. 25.29.

140 קמ

למנות שני יובל שנים ושמיטים, שנאמר: "וספרת לך, שבע . . ." (ויקרא כה,ח).

To count the years of Jubilee yearly and septennially. Lev. 25.8.

141 קמא

להשמיט כספים בשביעית, שנאמר: "שמוט כל בעל משה ידו" (דברים טו,ב).

To release all debts in the seventh year. Deut. 15.2.

142 קמב

לנגוש לנוכרי, שנאמר: "את הנוכרי, תיגוש; ואשר יהיה לך" (דברים טו,ג).

To exact the debt of an alien. Deut. 15.3.

143 קמג

ליתן מן הבהמה לכוהן הזרוע והלחיים והקיבה, שנאמר: "ונתן, לכוהן, הזרוע" (דברים יח,ג).

To give the priest his share of the cattle sacrifices. Deut. 18.3.

144 קמד

ליתן ראשית הגז לכוהן, שנאמר: "וראשית גז צאנך--תיתן לו" (דברים יח,ד).

To give the first of the fleece to the priest. Deut. 18.4.

145 קמה

לדון בדיני חרמים, מהם לה' ומהם לכוהן, שנאמר: "אך כל חרם אשר יחרים" (ויקרא כז,כח).

To discriminate between what is considered sacred to the Lord, and what belongs to the priest. Lev. 27.21–28.

146 קמו

לשחוט בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל בשרם, שנאמר: "וזבחת מבקרך ומצאנך" (דברים יב,כא).

To perform the right method of slaughtering cattle, wild animals and fowl. Deut. 12.21

147 קמז

לכסות דם חיה ועוף, שנאמר: "ושפך, את דמו, וכיסהו, בעפר" (ויקרא יז,יג).

To cover the blood after slaughter of wild animals and fowl. Lev. 17.13.

148 קמח

לשלח הקן, שנאמר: "שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך" (דברים כב,ז).

To set free the parent bird when taking a nest. Deut. 22.7.

149 קמט

לבדוק בסימני בהמה, שנאמר: "זאת החיה אשר תאכלו" (ויקרא יא,ב).

To investigate diligently the marks of cleanness in beasts before slaughtering same. Lev. 11.2.

150 קנ

לבדוק בסימני העוף עד שיבדיל בין טמא לטהור, שנאמר: "כל ציפור טהורה, תאכלו" (דברים יד,יא).

To search the marks of cleanness, so that one could separate between the clean and unclean fowl before slaughtering and eating it. Deut. 14.11.

151 קנא

לבדוק בסימני חגבים לידע טהור מן הטמא, שנאמר: "אשר לו כרעיים" (ויקרא יא,כא).

To search diligently for the marks of cleanness in locusts. Lev. 11.21.

152 קנב

לבדוק בסימני דגים, שנאמר: "את זה, תאכלו, מכול, אשר במים" (ויקרא יא,ט; דברים יד,ט).

To ascertain the marks of cleanness in fishes before eating them. Ibid. 11.9.

153 קנג

לקדש חודשים ולחשב שנים וחודשים בבית דין בלבד, שנאמר: "החודש הזה לכם, ראש חודשים" (שמות יב,ב).

That the Sanhedrin sanctify the new moon, and reckon the years and months. Ex. 12.2.

154 קנד

לשבות בשבת, שנאמר: "וביום השביעי תשבות" (שמות כג,יב; שמות לד,כא).

To rest on the Sabbath day Ex. 20.10.

155 קנה

לקדש שבת, שנאמר: "זכור את יום השבת, לקדשו" (שמות כ,ז).

To hallow the Sabbath. Ex. 20.8.

156 קנו

לבער חמץ, שנאמר: "ביום הראשון, תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב,טו).

To remove the leaven on the eve of Passover. Ex. 12.15.

157 קנז

לספר ביציאת מצריים בלילה הראשון של חג המצות, שנאמר: "והגדת לבנך" (שמות יג,ח).

To relate the story of the Exodus on the first night of Passover. Ex.13.8.

158 קנח

לאכול מצה בליל זה, שנאמר: "בערב, תאכלו, מצות" (שמות יב,יח).

To eat unleavened bread on the first night of Passover. Ex. 13.18.

159 קנט

לשבות בראשון של פסח, שנאמר: "וביום הראשון, מקרא קודש" (שמות יב,טז).

To rest on the first day of Passover. Ex. 12.16.

160 קס

לשבות בשביעי בו, שנאמר: "וביום השביעי, מקרא קודש" (שמות יב,טז; במדבר כח,כה).

To rest on the seventh day of Passover. Ibid.

161 קסא

לספור מקצירת העומר תשעה וארבעים יום, שנאמר: "וספרתם לכם, ממוחרת השבת" (ויקרא כג,טו).

To reckon forty-nine days from the time of the cutting of the first sheaf (Omer). Lev. 23.15.

162 קסב

לשבות ביום חמישים, שנאמר: "וקראתם בעצם היום הזה, מקרא קודש" (ויקרא כג,כא).

To rest on the fiftieth day after the cutting of the first sheaf. (Shebu'ot). Lev. 23.21.

163 קסג

לשבות בראשון של חודש השביעי, שנאמר: "באחד לחודש, יהיה לכם שבתון" (ויקרא כג,כד).

To rest on the first day of the month Tishri (Rosh ha-Shanah). Lev. 23.24.

164 קסד

להתענות בעשירי בו, שנאמר: "ובעשור לחודש תענו את נפשותיכם" (ראה ויקרא טז,כט; במדבר כט,ז).

To fast on the Day of Atonement. Lev. 16.29.

165 קסה

לשבות ביום הצום, שנאמר: "שבת שבתון" (ויקרא טז,לא; ויקרא כג,לב).

To rest on the Day of Atonement. Lev. 23.32.

166 קסו

לשבות בראשון של חג הסוכות, שנאמר: "ביום הראשון, מקרא קודש" (ויקרא כג,לה).

To rest on the first day of Sukkot. Lev. 23.35.

167 קסז

לשבות בשמיני של חג, שנאמר: "וביום השמיני מקרא קודש" (ראה ויקרא כג,לו).

To rest on the eighth day of Sukkot. Lev. 23.36.

168 קסח

לישב בסוכה שבעת ימים, שנאמר: "בסוכות תשבו, שבעת ימים" (ויקרא כג,מב).

To dwell in booths seven days. Lev. 23.42.

169 קסט

ליטול לולב, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים" (ויקרא כג,מ).

To take the four kinds of fruit and branches of trees on the first day of Sukkot. Lev. 23.40.

170 קע

לשמוע קול שופר בראש השנה, שנאמר: "יום תרועה, יהיה לכם" (במדבר כט,א).

To hear the sound of the ram's-horn trumpet (Shopher) on the first day of Tishri (Rosh ha-Shanah). Num. 29.1.

171 קעא

ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, שנאמר: "זה ייתנו, כל העובר על הפקודים" (שמות ל,יג).

To give a minimum of half a shekel each year as ransom for charity. Ex. 30.13.

172 קעב

לשמוע מכל נביא שיהיה בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא יגרע, שנאמר: "אליו, תשמעון" (דברים יח,טו).

To obey the prophet of each generation, if he neither adds nor takes away aught from the Torah. Deut. 18.15.

173 קעג

למנות מלך, שנאמר: "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו).

To name a king. Deut. 17.15.

174 קעד

לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להם לישראל, שנאמר: "ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה" (דברים יז,יא).

To obey the authority of the Sanhedrin. Deut. 14.11.

175 קעה

לנטות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין, שנאמר: "אחרי רבים--להטות" (שמות כג,ב).

To yield to the majority in case of division among the Sanhedrin. Ex. 23.2.

176 קעו

למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל, שנאמר: "שופטים ושוטרים, תיתן לך" (דברים טז,יח).

To appoint judges in every town. Deut. 16.18.

177 קעז

להשוות בין בעלי דינין בשעה שעומדין בדין, שנאמר: "בצדק, תשפוט עמיתך" (ויקרא יט,טו).

To administer justice impartially. Lev. 19.15.

178 קעח

להעיד בבית דין למי שיש לו עדות, שנאמר: "והוא עד, או ראה או ידע" (ויקרא ה,א).

That whoever possesses evidence shall testify in open court. Lev. 5.1.

179 קעט

לחקור העדים הרבה, שנאמר: "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו).

To examine witnesses diligently. Deut. 13.15.

180 קפ

לעשות לעדים זוממין כמו שזמו לעשות, שנאמר: "ועשיתם לו, כאשר זמם" (דברים יט,יט).

To do unto false witnesses as they themselves designed to do unto others. Deut. 19.19.

181 קפא

לערוף את העגלה כמצותה, שנאמר: "וערפו שם את העגלה, בנחל" (דברים כא,ד).

To decapitate the heifer in the rough valley as commanded. Deut. 21.4.

182 קפב

להכין שש ערי מקלט, שנאמר: "תכין לך, הדרך, ושילשת" (דברים יט,ג).

To establish six cities of refuge for those who had committed excusable homicide. Deut. 19.3.

183 קפג

לתת ללויים ערים לשבת, וגם הן קולטות, שנאמר: "ונתנו ללויים . . . ערים" (במדבר לה,ב).

To build and give cities to the Levites for habitations. Num. 35.2.

184 קפד

לעשות מעקה, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב,ח).

To make battlements on the house-tops. Deut. 22.8.

185 קפה

לאבד עבודה זרה וכל משמשיה, שנאמר: "אבד תאבדון את כל המקומות" (דברים יב,ב).

To destroy idolaters. Deut. 22.2.

186 קפו

להרוג אנשי עיר הנידחת ולשרוף את העיר, שנאמר: "ושרפת באש את . . . כל שללה" (דברים יג,יז).

To burn their city. Deut. 13.16.

187 קפז

לאבד שבעה עממים מארץ ישראל, שנאמר: "החרם תחרימם" (דברים כ,יז).

To destroy the seven Canaanite nations before taking possession and settling in Palestine. Deut. 20.17.

188 קפח

להכרית זרעו של עמלק, שנאמר: "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט).

To destroy the seed of Amalek and blot out his remembrance from off the face of the earth. Deut. 25.19.

189 קפט

לזכור מה שעשה לנו עמלק תדיר, שנאמר: "זכור, את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז).

To remember continuously what Amalek did unto us. Deut. 25.17.

190 קצ

לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה, שנאמר: "כי תקרב אל עיר" (דברים כ,י).

To observe the procedure of the Torah in voluntary battle by proposing peace to the invaded city. Deut. 20.10.

191 קצא

למשוח כוהן למלחמה, שנאמר: "והיה, כקורבכם אל המלחמה; וניגש הכוהן" (דברים כ,ב).

To anoint the priest for war. Deut. 20.2.

192 קצב

להתקין יד במחנה, שנאמר: "ויד תהיה לך, מחוץ למחנה" (דברים כג,יג).

To keep the military camp premises pure. Deut. 23.13.

193 קצג

להתקין יתד, שנאמר: "ויתד תהיה לך, על אזנך" (דברים כג,יד).

To keep the military camp in sanitary condition. Ibid.23.14.

194 קצד

להשיב את הגזל, שנאמר: "והשיב את הגזילה אשר גזל" (ויקרא ה,כג).

To restore plunder. Lev. 5.23.

195 קצה

ליתן צדקה, שנאמר: "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו,ח; דברים טו,יא).

To give alms. Deut. 15.8–11.

196 קצו

להעניק לעבד עברי, שנאמר: "הענק תעניק, לו" (דברים טו,יד); וכן אמה עברייה.

To bestow liberally gifts upon a freed Hebrew servant. Deut. 15.14.

197 קצז

להלוות לעני, שנאמר: "אם כסף תלווה את עמי" (שמות כב,כד); "אם" זה אינו רשות אלא מצוה, שנאמר: "והעבט, תעביטנו" (דברים טו,ח).

To lend money to the poor. Deut. 15.8.

198 קצח

להלוות לנוכרי בריבית, שנאמר: "לנוכרי תשיך" (דברים כג,כא); מפי השמועה למדו שזו מצות עשה.

To lend on usury to idolaters. Deut. 23.21.

199 קצט

להשיב המשכון לבעליו, שנאמר: "השב תשיב לו את העבוט" (דברים כד,יג).

To restore a pledge to its owner. Deut. 24.13.

200 ר

ליתן שכר שכיר בזמנו, שנאמר: "ביומו תיתן שכרו" (דברים כד,טו).

To pay a laborer his wages daily. Deut. 24.15.

201 רא

להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו, שנאמר: "כי תבוא בכרם ריעך" (דברים כג,כה), "כי תבוא בקמת ריעך" (דברים כג,כו).

To permit a laborer to eat during work. Deut. 24.26.

202 רב

לעזוב מעל חברו או מעל בהמתו, שנאמר: "עזוב תעזוב, עימו" (שמות כג,ה).

To help unload a neighbor's beast. Deut. 22.4.

203 רג

להקים המשא על הבהמה, שנאמר: "הקם תקים, עימו" (דברים כב,ד).

To help load upon a neighbor's beast. Deut. 22.4.

204 רד

להשיב האבידה, שנאמר: "השב תשיבם, לאחיך" (דברים כב,א).

To restore lost property. Deut. 22.1.

205 רה

להוכיח החוטא, שנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט,יז).

To rebuke the sinner. Lev. 19.17.

206 רו

לאהוב כל בני אדם מבני ברית, שנאמר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח).

To love the children of the covenant. Lev. 19.18.

207 רז

לאהוב את הגר, שנאמר: "ואהבתם את הגר" (דברים י, יט).

To love the stranger. Deut. 10.19.

208 רח

לצדק מאזניים עם המשקלות, שנאמר: "מאזני צדק אבני צדק" (ויקרא יט, לו).

To have just balances and weights. Lev. 19.36.

209 רט

לכבד החכמים, שנאמר: "מפני שיבה תקום" (ויקרא יט, לב).

To honor the wise. Lev. 19.32.

210 רי

לכבד אב ואם, שנאמר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא); (דברים ה, טו).

To honor parents. Ex. 20.12.

211 ריא

ליראה מאב ואם, שנאמר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג).

To fear parents. Lev. 19.3.

212 ריב

לפרות ולרבות, שנאמר: "פרו ורבו" (בראשית ט, ז).

To perpetuate the human species by marriage. Gen. 1.28.

213 ריג

לבעול בקידושין, שנאמר: "כי יקח איש אשה ובא אליה" (דברים כב, יג) וראה דברים כד, א.

To sanctify the woman to oneself before having her as wife. Deut. 24.1.

214 ריד

לשמח חתן את אשתו שנה, שנאמר: "נקי יהיה לביתו שנה אחת" (דברים כד, ה).

That the bridegroom rejoice for a year with his wife. Deut. 24.5.

215 רטו

למול את הבן, שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב, ג).

To circumcise the males. Gen. 17.10; Lev. 12.3

216 רטז

לייבם אשת אח, שנאמר: "יבמה יבוא עליה" (דברים כה,ה).

To marry the wife of a brother who dies childless. Deut. 25.5.

217 ריז

לחלוץ ליבם, שנאמר: "וחלצה נעלו מעל רגלו" (דברים כה,ט).

That the sister-in-law performs the act of Halizah, in case the brother declines to marry her. Deut. 25.9.

218 ריח

לישא אונס שנאמר: "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט).

That the violator of a virgin shall marry her. Deut. 22.29.

219 ריט

לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו, שנאמר: "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,יט).

That one who defames his wife's honor must live with his wife forever. Ibid.

220 רכ

לדון במפתה בחמישים שקל עם שאר דינין, שנאמר: "כי יפתה איש" (שמות כב,טו).

That the seducer pay a penalty. Ex. 22.15.

221 רכא

לעשות ליפת תואר ככתוב, שנאמר: "וראית, בשביה, אשת, יפת תואר" (דברים כא,יא).

That the beautiful female captives must be dealt with in a manner written in the Torah. Deut. 21.11.

222 רכב

לגרש בשטר, שנאמר: "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (דברים כד,א; דברים כד,ג).

To divorce by a written instrument. Deut. 24.1.

223 רכג

לעשות לסוטה כתורה, שנאמר: "ועשה לה הכוהן, את כל התורה הזאת" (במדבר ה,ל).

That the suspected adulteress be subjected to trial of jealousy. Num. 5.29–30.

224 רכד

להלקות הרשעים, שנאמר: "והפילו השופט והכהו" (דברים כה,ב).

To give lashes to the wicked. Deut. 25.2.

225 רכה

להגלות רוצח בשגגה, שנאמר: "וישב בה, עד מות הכוהן" (במדבר לה,כה).

To exile one who commits homicide through ignorance. Num. 25.25.

226 רכו

להיות בית דין הורגין בסיף, שנאמר: "נקום, יינקם" (שמות כא,כ).

That execution be effected by means of the sword by beheading. Ex. 21.20.

227 רכז

להיות בית דין הורגין בחנק, שנאמר: "מות יומת הנואף, והנואפת" (ויקרא כ,י).

That execution be effected by means of strangling. Lev. 20.10.

228 רכח

להיות בית דין שורפין באש, שנאמר: "באש ישרפו אותו, ואתהן" (ויקרא כ,יד).

That execution be effected by means of burning. Lev. 20.14.

229 רכט

להיות בית דין סוקלין באבנים, שנאמר: "וסקלתם אותם" (דברים כב,כד).

That execution be effected by means of stoning. Deut. 22.24.

230 רל

לתלות מי שנתחייב תלייה, שנאמר: "ותלית אותו, על עץ" (דברים כא,כב).

That execution be effected by means of hanging. Ibid. 21.22.

231 רלא

לקבור הנהרג ביומו, שנאמר: "כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כא,כג).

To bury one who was put to death, on the same day. Deut. 21.23.

232 רלב

לדון בעבד עברי כהלכותיו, שנאמר: "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא,ב).

To judge the Hebrew servant according to law. Ex. 21.2.

233 רלג

לייעד אמה עברייה, שנאמר: "אשר לו יעדה" (שמות כא,ח), "ואם לבנו, ייעדנה" (שמות כא,ט).

To betroth a Hebrew maid-servant. Ex. 21.8.

234 רלד

לפדות אמה עברייה, שנאמר: "והפדה" (שמות כא,ח).

To redeem a betrothed Hebrew maid-servant. Ibid.

235 רלה

לעבוד בעבד כנעני לעולם, שנאמר: "לעולם, בהם תעבודו" (ויקרא כה,מו).

To make the heathen slave serve forever. Lev. 25.46.

236 רלו

להיות החובל משלם ממון, שנאמר: "וכי יריבון אנשים--והכה איש" (שמות כא,יח).

That he who wounds another pay a fine. Ex. 21.18.

237 רלז

לדון בנזקי בהמה, שנאמר: "וכי ייגוף שור איש את שור ריעהו" (שמות כא,לה).

To judge all injuries between animals. Ex. 21.35.

238 רלח

לדון בנזקי הבור, שנאמר: "כי יפתח איש בור" (שמות כא,לג).

To judge all injuries sustained by animals through pitfalls, Ibid. 21.33.

239 רלט

לדון לגנב בתשלומין או במיתה, שנאמר: "וכי יגנוב" (ראה שמות כא,לז), "אם במחתרת" (שמות כב,א), "וגונב איש ומכרו" (שמות כא,טז).

To punish the abducter with death, and to compel the thief to make restitution. Ex. 21.16; Ex. 22.1.

240 רמ

לדון בנזקי הבער, שנאמר: "כי יבער איש, שדה או כרם" (שמות כב,ד).

To give judgment in cases of trespass by cattle. Ex. 22.4.

241 רמא

לדון בנזקי האש, שנאמר: "כי תצא אש ומצאה קוצים" (שמות כב,ה).

To give judgment in cases of injuries by fire. Ex. 22.6.

242 רמב

לדון בדין שומר חינם, שנאמר: "כי ייתן איש אל ריעהו כסף או כלים" (שמות כב,ו).

To give judgment in cases of robbery of money or goods left in charge of an unpaid keeper. Ex. 22.7.

243 רמג

לדון בדין נושא שכר ושוכר, שנאמר: "כי ייתן איש אל ריעהו חמור או שור" (שמות כב,ט).

To judge as to losses caused by a hireling. Ex. 22.10.

244 רמד

לדון בדין השואל, שנאמר: "וכי ישאל איש מעם ריעהו" (שמות כב,יג).

To judge as to losses caused by the borrower. Ex. 22.14.

245 רמה

לדון בדין מקח וממכר, שנאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך" (ויקרא כה,יד).

To judge in disputes between buyer and seller. Lev. 25.14.

246 רמו

לדון בדין טוען וכופר, שנאמר: "על כל דבר פשע" (שמות כב,ח).

To judge in disputes between plaintiff and defendant. Ex. 22.9.

247 רמז

להציל הנרדף ואפילו בנפש הרודף, שנאמר: "וקצותה, את כפה" (דברים כה,יב).

To rescue the persecuted, even at the cost of the life of the persecutor, Deut. 25.12.

248 רמח

לדון בדיני נחלות, שנאמר: "איש כי ימות, ובן אין לו" (במדבר כז,ח).

To judge in disputes concerning inheritances. Num. 27.8.