Mishneh Torah, Negative Mitzvot
1 א

מצוה ראשונה ממצוות לא תעשה, שלא לעלות במחשבה שיש שם אלוה זולתי ה', שנאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי" (שמות כ,ב; דברים ה,ו).

Not to believe in the existence of any but the One God. Ex. 20.3.

2 ב

שלא לעשות פסל, לא יעשה בידו ולא יעשו לו אחרים, שנאמר "לא תעשה לך פסל" (שמות כ,ג; דברים ה,ז).

Not to make, or order others to make, any images. Ex. 20. 4; Ex. 34. 17.

3 ג

שלא לעשות עבודה זרה ואפילו לאחרים, שנאמר "ואלוהי מסכה, לא תעשו לכם" (ויקרא יט,ד).

Not to make any idols, even for others. Ibid.

4 ד

שלא לעשות צורות לנואי, ואף על פי שאין עובדין אותן, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ,יט).

Not to make any idolatrous forms, even for beauty sake only. Ibid.

5 ה

שלא להשתחוות לעבודה זרה, ואף על פי שאין דרך עבודתה בהשתחוויה, שנאמר "לא תשתחווה להם" (שמות כ,ד; דברים ה,ח).

Not to bow down to the stars and planets, even though that be not the usual reverence idolaters pay to them. Ex. 20. 5.

6 ו

שלא לעבוד עבודה זרה בדברים שדרכה להיעבד בהם, שנאמר "ולא תעבדם" (שמות כ,ד; שמות כג,כד; דברים ה,ח).

Not to worship the stars and planets in the manner idolaters do pay homage to them. Ibid.

7 ז

שלא להעביר למולך, שנאמר "ומזרעך לא תיתן, להעביר למולך" (ויקרא יח,כא).

Not to bring sacrifices of children to Moloch. Lev. 18.21.

8 ח

שלא לעשות מעשה אוב, שנאמר "אל תפנו אל האובות" (ויקרא יט,לא).

Not to practice necromancy. Lev. 19.31.

9 ט

שלא לעשות מעשה יידעוני, שנאמר "ואל היידעונים" (ויקרא יט,לא).

Not to call on familiar spirits. Ibid.

10 י

שלא לפנות אחר עבודה זרה, שנאמר (ויקרא יט, ד): "אל תפנו אל האלילים".

Not to turn towards the service of the stars and planets. Lev. 19.4.

11 יא

שלא להקים מצבה, שנאמר "ולא תקים לך, מצבה" (דברים טז,כב).

Not to erect a pillar. Lev. 26. 1.

12 יב

שלא ליתן אבן משכית, שנאמר "ואבן משכית לא תיתנו בארצכם" (ויקרא כו,א).

Not to erect any figured stone. Ibid.

13 יג

שלא ליטע אילן במקדש, שנאמר "לא תיטע לך אשרה, כל עץ" (דברים טז,כא).

Not to plant an Asherah of any kind of tree in the Sanctuary. Deut. 16.21.

14 יד

שלא לישבע בעבודה זרה לעובדיה, ולא משביעין אותן בה, שנאמר "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו, לא יישמע על פיך" (שמות כג,יג).

Not to take oath in the name of idols. Ex. 23.13.

15 טו

שלא להדיח בני ישראל אחר עבודה זרה, שנאמר "לא יישמע על פיך" (שמות כג,יג); זו אזהרה למדיח.

Not to lead astray toward idolatry. Ibid.

16 טז

שלא להסית אדם מישראל אחר עבודה זרה, שנאמר במסית "ולא יוסיפו לעשות" (דברים יג,יב).

Not to seduce an Israelite to embrace idolatry. Deut. 13.11.

17 יז

שלא לאהוב המסית, שנאמר "לא תאבה לו" (דברים יג,ט).

Not to show love for the seducer. Deut. 13.8.

18 יח

שלא לעזוב השנאה למסית, שנאמר "ולא תשמע אליו" (דברים יג,ט).

Not to abandon the hatred one must bear against the seducer. Ibid.

19 יט

שלא להציל המסית אלא עומד על דמו, שנאמר "לא תחוס עינך עליו" (דברים יג,ט).

Not to rescue the seducer or show pity for him. Ibid.

20 כ

שלא ילמד המוסת זכות על המסית, שנאמר "לא תחמול" (דברים יג,ט).

Not to defend the seducer's action. Ibid.

21 כא

שלא ישתוק המוסת מללמד חובה על המסית, אם ידע לו חובה, שנאמר "ולא תכסה עליו" (דברים יג,ט).

Not to conceal testimony against the seducer. Ibid.

22 כב

שלא ליהנות בציפויי נעבד, שנאמר "לא תחמוד כסף וזהב עליהם" (דברים ז,כה).

Not to use the ornament of idols. Deut. 7. 25.

23 כג

שלא לבנות עיר הנידחת לכמות שהייתה, שנאמר "לא תיבנה עוד" (דברים יג,יז).

Not to rebuild an idolatrous city. Deut. 13.16.

24 כד

שלא ליהנות בממון עיר הנידחת, שנאמר "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם" (דברים יג,יח).

Not to retain aught of the spoils of an idolatrous city. Deut. 13.17.

25 כה

שלא ליהנות בעבודה זרה, ובכל משמשיה ובתקרובת שלה וביין שנתנסך לה, שנאמר "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז,כו).

Not to use any belongings of idols or idolaters, either provisions or libations offered to idols. Deut. 7. 26.

26 כו

שלא להתנבא בשמה, שנאמר "ואשר ידבר, בשם אלוהים אחרים" (דברים יח,כ).

Not to prophesy in the name of idols. Deut. 18.20.

27 כז

שלא להתנבא בשקר, שנאמר "אשר יזיד לדבר דבר בשמי, את אשר לא ציוויתיו" (דברים יח,כ).

Not to prophesy falsely. Ibid.

28 כח

שלא לשמוע למתנבא בשם עבודה זרה, שנאמר "לא תשמע, אל דברי הנביא" (דברים יג,ד).

Not to hearken to one who is prophesying in the name of idols.

29 כט

שלא נימנע מהריגת נביא השקר ולא נירא ממנו, שנאמר "לא תגור ממנו" (דברים יח,כב).

Not to prevent the death penalty from being inflicted against a false prophet, and to have no fear for him. Deut. 18.22.

30 ל

שלא ללכת בחוקות עובדי עבודה זרה ולא במנהגותם, שנאמר "ולא תלכו בחוקות הגוי" (ויקרא כ,כג).

Not to imitate idolaters or practice their rites. Lev. 29.23.

31 לא

שלא לקסום, שנאמר "לא יימצא בך . . . קוסם קסמים" (דברים יח,י).

Not to use divination. Deut. 18.10.

32 לב

שלא לעונן, שנאמר "לא תעוננו" (ויקרא יט,כו).

Not to designate certain days or hours as lucky or unlucky. Lev. 19.26.

33 לג

שלא לנחש, שנאמר "לא תנחשו" (ויקרא יט,כו).

Not to pay attention to soothsaying. Ibid.

34 לד

שלא לכשף, שנאמר "לא יימצא בך . . . ומכשף" (דברים יח,י).

Not to practice sorcery. Deut. 18.10.

35 לה

שלא לחבור חבר, שנאמר "וחובר, חבר" (דברים יח,יא).

Not to practice enchantry. Deut. 18.11.

36 לו

שלא לשאול באוב, שנאמר "ושואל אוב" (דברים יח,יא).

Not to practice spiritualism. Ibid.

37 לז

שלא לשאול ביידעוני, שנאמר "ושואל אוב ויידעוני" (דברים יח,יא).

Not to practice augury. Ibid.

38 לח

שלא לשאול בחלום מן המתים, שנאמר "ודורש אל המתים" (דברים יח,יא).

Not to practice necromancy. Ibid.

39 לט

שלא תעדה אישה עדי איש, שנאמר "לא יהיה כלי גבר על אישה" (דברים כב,ה).

That women shall not attire in male garments. Deut. 22.5.

40 מ

שלא יעדה איש עדי אישה, שנאמר "ולא ילבש גבר שמלת אישה" (דברים כב,ה), מפני שזה היה מנהג עובדי עבודה זרה וכן מפורש בספרי עבודתה.

That men shall not attire in female garments. Ibid.

41 מא

שלא לכתוב בגוף כעובדי עבודה זרה, שנאמר "וכתובת קעקע, לא תיתנו בכם" (ויקרא יט,כח).

Not to practice tattooism (or totemism). Lev. 19.28.

42 מב

שלא ללבוש שעטנז כמו שלובשין כומרי עבודה זרה, שנאמר "לא תלבש שעטנז" (דברים כב,יא).

Not to wear garments of mingled stuff, made of wool and linen together, as the idolatrous priests wear. Deut. 22.10.

43 מג

שלא להקיף פיאת ראש ככומרי עבודה זרה, שנאמר "ולא תקיפו, פאת ראשכם" (ראה ויקרא יט,כז).

Not to round the corners of the head as do the idolatrous priests. Lev. 19.27.

44 מד

שלא להשחית כל הזקן כעובדי עבודה זרה, שנאמר "ולא תשחית, את פאת זקנך" (ויקרא יט,כז).

Not to destroy the corners of the beard as the idolatrous priests do. Ibid.

45 מה

שלא להתגודד כעובדי עבודה זרה, שנאמר "לא תתגודדו" (דברים יד,א); וגדידה ושריטה אחת היא.

Not to lacerate oneself for the dead. Deut. 14.1.

46 מו

שלא לשכון בארץ מצריים לעולם, שנאמר "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה, עוד" (דברים יז,טז).

Not to settle permanently in Egypt. Deut. 17.16.

47 מז

שלא לתור אחר מחשבות הלב וראיית העיניים, שנאמר "ולא תתורו . . ." (במדבר טו,לט).

Not to indulge in impure thoughts and sights. Num. 15.39.

48 מח

שלא לכרות ברית לשבעה עממין, שנאמר "לא תכרות להם ברית" (דברים ז,ב).

Not to enter into any covenant with the seven (Canaanite) nations. Ex. 23. 32.

49 מט

שלא להחיות אדם משבעה עממים, שנאמר "לא תחייה, כל נשמה" (דברים כ,טז).

Not to preserve a soul from among the seven (Canaanite) nations. Ibid.

50 נ

שלא לחון על עובדי עבודה זרה, שנאמר "ולא תחונם" (דברים ז,ב).

Not to show grace to idolaters. Deut. 7.3.

51 נא

שלא להושיב עובדי עבודה זרה בארצנו, שנאמר "לא יישבו בארצך" (שמות כג,לג).

Not to permit idolatrous settlers in the holy land. Ibid.

52 נב

שלא להתחתן בעובדי עבודה זרה, שנאמר "ולא תתחתן, בם" (דברים ז,ג).

Not to intermarry with idolaters. Ibid.

53 נג

שלא יישא עמוני ומואבי בת ישראל לעולם, שנאמר "לא יבוא עמוני ומואבי, בקהל ה'" (דברים כג,ד).

Not to give in marriage any daughter of Israel to an Amonite or Moabite. Deut. 23.3.

54 נד

שלא להרחיק זרע עשיו מן הקהל אלא עד שלושה דורות, שנאמר "לא תתעב אדומי" (דברים כג,ח).

Not to refuse admission in Israel to a descendent of Esau after the third generation. Deut. 23.8–9.

55 נה

שלא להרחיק מצרי מלבוא בקהל אלא עד שלושה דורות, שנאמר "לא תתעב מצרי" (דברים כג,ח).

Not to refuse admission in Israel any Egyptian after the third generation. Ibid.

56 נו

שלא לקרוא שלום לעמון ומואב בתחילה בשעת מלחמה כשאר גויים, שנאמר "לא תדרוש שלומם, וטובתם" (דברים כג,ז).

Not to make peace proposals to Amonites and Moabites at the commencement of a war against them, as is mandatory to do to other nations. Deut. 23.7.

57 נז

שלא להשחית אילני מאכל, וכן כל שיש בו השחתה אסור, שנאמר "לא תשחית את עצה" (דברים כ,יט).

Not to destroy fruit-trees wantonly. Deut. 20.19.

58 נח

שלא ייראו אנשי המלחמה ולא יפחדו מאויביהם בשעת מלחמה, שנאמר "לא תערוץ, מפניהם" (דברים ז,כא), "לא, תיראום" (דברים ג,כב).

That warriors do not fear the enemy. Deut. 3.22; Deut. 7. 21; Deut. 20.3.

59 נט

שלא יסור מליבנו מעשה עמלק הרע שעשה לנו, שנאמר "לא, תשכח" (דברים כה,יט).

Not to forget the evil wrought by Amalek. Deut. 25.10.

60 ס

שאנו מוזהרין על ברכת השם, שנאמר "אלוהים, לא תקלל" (שמות כב,כז), ונאמר בעונש "ונוקב שם ה' מות יומת" (ויקרא כד,טז). .וזה הכלל: .כל שענש עליו הכתוב כרת או מיתת בית דין, הרי זו מצות לא תעשה--חוץ ממילה ופסח, שהן בכרת והן מצוות עשה.

Not to commit blasphemy against the Holy Name. Ex. 22.27.

61 סא

שלא לעבור על שבועת ביטוי, שנאמר "וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר" (ויקרא יט, יב)

Not to violate any oath, even when taken rashly. Lev. 19.12.

62 סב

שלא ישבע לשוא, שנאמר "לֹא תִשָּׂא אֶת שָׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו; דברים ה, י).

Not to take the name of the Lord in vain. Ex. 20.7.

63 סג

שלא לחלל את שם הקדוש ברוך הוא, שנאמר "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא כב, לב).

Not to profane the name of God. Lev. 22.32.

64 סד

שלא לנסות את דבר ה', שנאמר "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים ו, טז).

Not to tempt God. Deut. 6.16.

65 סה

שלא לאבד בית המקדש, או בתי כנסייות, או בתי מדרשות; וכן אין מוחקין את השמות המוקדשין, ואין מאבדין כתבי הקודש, שנאמר "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן" (דברים יב, ב), "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (שם, ד).

Not to destroy aught of the Sanctuary, synagogue, or school, or erase any letter of the Holy Name. or destroy sacred books. Deut. 12.2–4.

66 סו

שלא ילין הצלוב על העץ, שנאמר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג).

Not to suffer the body of one hanged to remain suspended on the tree over night. Deut. 21.23.

67 סז

שלא להשבית שמירה סביב למקדש, שנאמר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא יח, ל).

Not to leave the Sanctuary without a watch. Num. 18.5.

68 סח

שלא יכנס כהן להיכל בכל עת, שנאמר "וְאַל יָבֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹדֶשׁ" (ויקרא טז, ב).

That priests shall not enter the Sanctuary at all times. Lev. 16.2.

69 סט

שלא יכנס בעל מום מן המזבח ולפנים, שנאמר "אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא" (ויקרא כא, כג).

That a blemished priest shall not enter further than the altar. Lev. 16.23.

70 ע

שלא יעבוד בעל מום, שנאמר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם" (ויקרא כא, יז).

That a priest with a blemish shall not serve in the Sanctuary. Lev. 16.17.

71 עא

שלא יעבוד בעל מום עובר, שנאמר "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרַב" (ויקרא כא, יח).

That a temporary blemished priest shall not serve in the Sanctuary. Lev. 16. 21.

72 עב

שלא יתעסקו הלויים בעבודת הכהנים ולא הכהנים בעבודת הלויים, שנאמר "אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרְבוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם" (במדבר יח, ג).

That Levites shall not enter the service of the priests and vice versa. Num. 18.3.

73 עג

שלא יכנס למקדש ולא יורה בתורה שתוי יין, שנאמר "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ בְּבוֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא י, ט) ונאמר "וּלְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא י, יא).

That an intoxicated person shall not enter the Sanctuary, nor instruct in the Torah. Lev. 10.9.

74 עד

שלא יעבוד הזר במקדש, שנאמר "וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם" (במדבר יח, ד).

That strangers not of the seed of Aaron shall not serve in the Sanctuary. Num. 18.7.

75 עה

שלא יעבוד כהן טמא, שנאמר "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, ב).

That unclean priests shall not serve in the Sanctuary. Lev. 22.3.

76 עו

שלא יעבוד כהן טבול יום עד שיעריב שמשו, שנאמר "וְלֹא יְחַלְּלוּ" (ויקרא כא, ו).

That a priest who had an immersion from uncleanness during the day shall not join the service in the Sanctuary till after sunset. Lev. 22.7.

77 עז

שלא יכנס טמא לעזרה, שנאמר "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם" (במדבר ה, ג); זה מחנה שכינה.

That an unclean priest shall not enter the Court. Num. 5.3.

78 עח

שלא יכנס טמא למחנה לויה שכנגדו לדורות הר הבית, שנאמר "לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה" (דברים כג, יא); זה מחנה לויה.

That an unclean priest shall not enter the Camp of the Levites. Deut. 23.10.

79 עט

שלא לבנות אבני מזבח גזית, שנאמר "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית" (שמות כ, כא).

Not to erect an altar of hewn stone. Ex. 20.22.

80 פ

שלא לפסוע על המזבח, שנאמר "וְלֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי" (שמות כ, כב).

Not to ascend by steps upon the altar. Ex. 20.23.

81 פא

שלא לכבות אש המזבח, שנאמר "אש, תמיד תוקד על המזבח--לא תכבה" (ויקרא ו,ו).

Not to extinguish the perpetual fire on the alter. Lev. 6.13.

82 פב

שלא להקטיר ולהקריב במזבח הזהב, שנאמר "לא תעלו עליו קטורת זרה" (שמות ל,ט).

Not to burn nor offer incense upon the Golden Altar. Ex. 30.9.

83 פג

שלא לעשות במתכונת שמן המשחה, שנאמר "ובמתכונתו, לא תעשו" (שמות ל,לב).

Not to compound any oil like unto the anointing oil. Ex. 30.32.

84 פד

שלא לסוך בשמן המשחה זר, שנאמר "על בשר אדם, לא ייסך" (שמות ל,לב).

Not to misuse the holy oil by pouring it upon a stranger. Ibid.

85 פה

שלא לעשות במתכונת הקטורת, שנאמר "ובמתכונתה, לא תעשו" (ראה שמות ל,לז).

Not to compound any like the holy incense for oneself. Ex. 30.37.

86 פו

שלא להוציא בדי הארון, שנאמר "לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ" (שמות כה, טו).

Not to remove the staves from the Ark. Ex. 25.15.

87 פז

שלא ייזח החושן מעל האיפוד, שנאמר "ולא ייזח החושן, מעל האיפוד" (שמות כח,כח; שמות לט,כא).

Not to loosen the breast-plate from the Ephod.

88 פח

שלא ייקרע המעיל, שנאמר "כפי תחרא יהיה לו--לא ייקרע" (שמות כח,לב).

Not to rend the robe from the Ephod. Ex. 28.32.

89 פט

שלא להעלות קודשים בחוץ, שנאמר "הישמר לך, פן תעלה עולותיך" (דברים יב,יג).

Not to slaughter sacrificial animals without the Temple. Deut. 12.13.

90 צ

שלא לשחוט קודשים בחוץ, שנאמר "איש . . . אשר ישחט שור או כשב" (ויקרא יז,ג) "ואל פתח אוהל מועד, לא הביאו . . . ונכרת" (ויקרא יז,ד).

Not to offer any sacrifices without the Temple. Lev. 17.3–4.

91 צא

שלא להקדיש בעלי מומין למזבח, שנאמר "כול אשר בו מום, לא תקריבו" (ויקרא כב,כ); זה הוא איסור הקדשו.

Not to sanctify blemished animals for sacrifices. Lev. 22.20.

92 צב

שלא לשחוט בעלי מומין לשם קרבן, שנאמר "לא תקריבו אלה, לה'" (ויקרא כב,כב).

Not to slaughter any blemished animals as a sacrifice. Lev. 22.21.

93 צג

שלא לזרוק דם בעלי מומין לגבי המזבח, שנאמר בבעלי מומין "לא תקריבו לה'" (ויקרא כב,כד); וזה הוא איסור זריקת דמו.

Not to sprinkle the blood of blemished animals upon the altar. Ibid.

94 צד

שלא להקטיר אימורי בעלי מומין, שנאמר "ואישה, לא תיתנו מהם" (ויקרא כב,כב).

Not to make a fire-offering of the limbs of a blemished animal. Ibid.

95 צה

שלא להקריב בעל מום עובר, שנאמר "לא תזבח לה' אלוהיך שור ושה, אשר יהיה בו מום" (דברים יז,א); זה הוא מום עובר.

Not to bring a sacrifice of an animal which has a temporary blemish. Deut. 17.1.

96 צו

שלא להקריב בעל מום מיד הגויים, שנאמר "ומיד בן נכר, לא תקריבו" (ויקרא כב,כה).

Not to offer a blemished animal tendered by a foreigner as a sacrifice. Lev. 22.25.

97 צז

שלא ייתן מום בקודשים, שנאמר "מום לא יהיה בו" (ויקרא כב,כא); כלומר, לא תיתן בו מום.

Not to cause any blemish to sanctified animals. Lev. 22.21.

98 צח

שלא להקריב שאור או דבש, שנאמר (ויקרא ב, יא): "כִּי כָל שְׂאוֹר וְכָל דְבַשׁ, לֹא תַקְטִירוּ".

Not to offer in a sacrifice honey or leaven. Lev. 2.11.

99 צט

שלא להקריב תפל, שנאמר "ולא תשבית מלח ברית אלוהיך" (ויקרא ב,יג).

Not to offer unsalted (tophel) oblation. Lev. 2. 13.

100 ק

שלא להקריב אתנן ומחיר, שנאמר "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב" (דברים כג,יט).

Not to bring sacrifices of the hire of a harlot, or the price of a dog. Deut. 23.18.

101 קא

שלא לשחוט אותו ואת בנו, שנאמר "אותו ואת בנו, לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב,כח).

Not to slaughter an animal and its young on the same day. Lev. 22.28.

102 קב

שלא ליתן שמן זית במנחת חוטא, שנאמר "לא ישים עליה שמן" (ויקרא ה,יא).

Not to use olive oil in a sin-offering. Lev. 5. 11.

103 קג

שלא ליתן עליה לבונה, שנאמר "ולא ייתן עליה לבונה" (ויקרא ה,יא).

Not to use frankincense upon a sin-offering. Ibid.

104 קד

שלא ייתן שמן במנחת סוטה, שנאמר "לא ייצוק עליו שמן" (במדבר ה,טו).

Not to use olive oil in a jealousy-offering. Num. 5. 15.

105 קה

שלא ייתן עליו לבונה, שנאמר "ולא ייתן עליו לבונה" (במדבר ה,טו).

Not to offer frankincense upon a jealousy-offering. Ibid.

106 קו

שלא להמיר את הקודשים, שנאמר "לא יחליפנו, ולא ימיר אותו" (ויקרא כז,י).

Not to exchange animals sanctified as offerings. Lev. 27.10.

107 קז

שלא לשנות את הקודשים מקרבן לקרבן, שנאמר בבכור "לא יקדיש איש, אותו" (ויקרא כז,כו); כלומר, לא יקדישנו לקרבן אחר.

Not to take an animal intended for one kind of sacrifice and consecrate it again for another kind of sacrifice.

108 קח

שלא לפדות בכור בהמה טהורה, שנאמר "אך בכור שור . . . לא תפדה" (במדבר יח,יז).

Not to redeem the first-born of among clean cattle. Num. 18.17.

109 קט

שלא למכור מעשר בהמה, שנאמר "לא ייגאל" (ויקרא כז,לג).

Not to sell of the tithe of the herd. Lev. 27.33.

110 קי

שלא למכור שדה החרם, שנאמר "לא יימכר" (ויקרא כז,כח).

Not to sell a dedicated field. Lev. 27.28.

111 קיא

שלא לפדות שדה החרם, שנאמר "לא ייגאל" (ויקרא כז,כח).

Not to redeem a dedicated field. Ibid.

112 קיב

שלא יבדיל ראש חטאת העוף, שנאמר "ומלק את ראשו ממול עורפו" (ויקרא ה,ח).

Not to tear asunder the head of the fowl in a sin-offering. Lev. 5.8.

113 קיג

שלא לעבוד בקודשים, שנאמר "לא תעבוד בבכור שורך" (דברים טו,יט).

Not to work with the firstling of clean cattle. Deut. 15.19.

114 קיד

שלא לגזוז את הקודשים, שנאמר "ולא תגוז בכור צאנך" (דברים טו,יט).

Not to shear the firstling of a flock of sheep. Ibid.

115 קטו

שלא ישחוט הפסח והחמץ קיים, שנאמר "לא תשחט על חמץ, דם זבחי" (שמות לד,כה).

Not to slaughter the Paschal Lamb while there is yet leaven. Ex. 22.18.

116 קטז

שלא להניח אימורי הפסח עד שיפסלו בלינה, שנאמר "ולא ילין חלב חגי, עד בוקר" (שמות כג,יח).

Not to leave the fat of the Paschal feast all night until the morning. Ibid.

117 קיז

שלא להותיר מבשר הפסח, שנאמר "ולא תותירו ממנו, עד בוקר" (שמות יב,י).

Not to leave any part of the Paschal flesh all night until morning. Ex. 12.10.

118 קיח

שלא להותיר מחגיגת ארבעה עשר ליום השלישי, שנאמר "ולא ילין מן הבשר" (דברים טז,ד); מפי השמועה למדו שבבשר חגיגת ארבעה עשר הכתוב מדבר, וזה שנאמר "לבוקר" (שם) לבוקרו של יום שני של פסח, שהוא שלישי לשחיטה.

Not to leave any of the Festal offering of the fourteenth day of Nissan until the third day, as it was traditionally interpreted that the Torah here speaks of the Festal offering, and that the morning spoken of herein means the morning of the Second Day of Passover. Deut.16.4.

119 קיט

שלא להותיר מבשר פסח שני עד בוקר, שנאמר "ולא ישאירו ממנו עד בוקר" (ראה במדבר ט,יב).

Not to leave part of the Second Passover lamb until the morning. Num. 9.12

120 קכ

שלא להותיר מבשר התודה עד בוקר, שנאמר "ולא תותירו ממנו, עד בוקר" (ראה ויקרא כב,ל); והוא הדין לשאר הקודשים, שאין מניחין אותן לאחר זמן אכילתן.

Not to leave any part of the thank-offering until the morning, nor any other meat of sacrifices which may be eaten, longer than the time permitted. Ex. 12.10.

121 קכא

שלא לשבור עצם בפסח, שנאמר (שמות יב, מו): "ועצם לא תשברו בו".

Not to break a bone of the Paschal Lamb on Passover. Ex. 12.46.

122 קכב

שלא לשבור עצם בפסח שני, שנאמר (שמות יב, מו): "ועצם לא תשברו בו".

Not to break a bone of the Paschal Lamb on the Second Passover. Num. 9.12.

123 קכג

שלא להוציא מבשר הפסח מן החבורה, שנאמר "לא תוציא מן הבית" (שמות יב,מו).

Not to carry the flesh of the Paschal Lamb out of the house. Ex. 12.46.

124 קכד

שלא לעשות שיירי מנחות חמץ, שנאמר "לא תיאפה חמץ, חלקם" (ויקרא ו,י).

Not to allow the remnants of the meat-offering to become leavened. Lev. 6.17.

125 קכה

שלא לאכול בשר הפסח נא ומבושל, שנאמר "אל תאכלו ממנו נא, ובשל" (שמות יב,ט).

Not to eat the Paschal Lamb raw or sodden. Ex. 12.9.

126 קכו

שלא להאכיל בשר הפסח לגר תושב, שנאמר "תושב ושכיר, לא יאכל בו" (שמות יב,מה).

Not to permit a stranger to partake of the Paschal Lamb. Ex. 12.45.

127 קכז

שלא יאכל הערל בשר הפסח, שנאמר "כל ערל, לא יאכל בו" (שמות יב,מח).

Not to permit the uncircumcised to partake of the Paschal Lamb. Ex. 12. 48.

128 קכח

שלא להאכיל בשר הפסח לישראל שנשתמד, שנאמר "כל בן נכר, לא יאכל בו" (שמות יב,מג); כלומר, ישראל שנלווה לבני נכר ועבד עבודה זרה כמותם לא יאכל בו.

Not to permit an apostate Israelite to partake of the Paschal Lamb. Ex. 12.43.

129 קכט

שלא יאכל אדם שנטמא קודשים, שנאמר "והנפש אשר תאכל בשר, מזבח השלמים אשר לה', וטומאתו, עליו" (ויקרא ז,כ).

Not to permit an unclean person to eat holy things. Lev. 7.18.

130 קל

שלא לאכול מן הקודשים שנטמאו, שנאמר "והבשר אשר ייגע בכל טמא, לא ייאכל" (ויקרא ז,יט).

Not to eat holy things which became polluted. Lev. 7.19.

131 קלא

שלא לאכול נותר, שנאמר "ואוכליו עוונו יישא . . . ונכרתה הנפש ההיא, מעמיה" (ויקרא יט,ח).

Not to eat of that which is left of sacrifices (Notar). Lev. 7.20.

132 קלב

שלא לאכול פיגול, שנאמר "המקריב אותו לא ייחשב לו, פיגול יהיה; והנפש האוכלת ממנו, עוונה תישא" (ויקרא ז,יח); והוא בכרת.

Not to eat of sacrifices which were condemned. Lev. 19.8.

133 קלג

שלא יאכל זר תרומות, שנאמר "וכל זר, לא יאכל קודש" (ויקרא כב,י).

Not to permit a stranger to eat of the heave-offering. Lev. 22.4.

134 קלד

שלא יאכל אפילו תושב כוהן ושכירו תרומה, שנאמר "תושב כוהן ושכיר, לא יאכל קודש" (ויקרא כב,י).

Not to permit a priest's guest, or hired servant, to eat of the heave-offering. Ibid.

135 קלה

שלא יאכל ערל תרומה, והוא הדין לשאר קודשים. .ודבר זה לימדו הכתוב מן הפסח בגזירה שווה, ואינו בפירוש מן התורה; ומפי השמועה למדו שאיסור ערל בקודשים מגופי תורה, ואינו מדברי סופרים.

Not to permit an uncircumcised person to eat of the heave-offering. Ibid.

136 קלו

שלא יאכל כוהן טמא תרומה, שנאמר "איש מזרעך . . . בקודשים לא יאכל" (ראה ויקרא כא,יז; ויקרא כב,ד).

Not to permit an unclean priest to eat of the heave-offering. Lev. 22.10.

137 קלז

שלא תאכל חללה קודש, לא תרומות ולא חזה ושוק, שנאמר "ובת כוהן--כי תהיה, לאיש זר" (ויקרא כב,יב).

Not to permit a priest's daughter married to a stranger to eat holy things. Lev. 22.12.

138 קלח

שלא תיאכל מנחת כוהן, שנאמר "וכל מנחת כוהן כליל תהיה, לא תיאכל" (ויקרא ו,טז).

Not to eat of the meat-offering of a priest. Lev. 6. 23.

139 קלט

שלא לאכול בשר חטאות הנעשות בפנים, שנאמר "וכל חטאת אשר יובא מדמה" (ויקרא ו,כג).

Not to eat the flesh of a sin-offering. Lev. 6.30.

140 קמ

שלא לאכול פסולי המוקדשין שהוטל בהם מום בכוונה, שנאמר "לא תאכל, כל תועבה" (דברים יד,ג); מפי השמועה למדנו שבפסולי המוקדשין שהוטל בהם מום הכתוב מדבר.

Not to eat holy things which have been deliberately defiled. Deut. 14.3.

141 קמא

שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים, שנאמר "לא תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך" (דברים יב,יז).

Not to eat the second tithe of corn without Jerusalem. Deut. 12.17.

142 קמב

שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים, שנאמר "תירושך" (דברים יב,יז).

Not to eat the second tithe of the vintage without Jerusalem. Ibid.

143 קמג

שלא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים, שנאמר "ויצהרך" (דברים יב,יז).

Not to eat of the second tithe of the oil without Jerusalem. Ibid.

144 קמד

שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים, שנאמר "לא תוכל . . . ובכורות" (דברים יב,יז).

Not to eat the pure firstling (Be'hor Tom) without Jerusalem. Ibid.

145 קמה

שלא יאכלו הכוהנים חטאת ואשם חוץ לעזרה, שנאמר "לא תוכל . . . בקרך, וצאנך" (דברים יב,יז); מפי השמועה למדו שלא בא הכתוב אלא לאסור בשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה, לפי שכל דבר שייאכל חוץ למקום אכילתו "לא תוכל לאכול בשעריך" (שם) אקרא בו.

The priests should not eat outside of the Court of the sin-offering, nor of the trespass-offering. Ibid.

146 קמו

שלא לאכול בשר העולה, שנאמר "לא תוכל . . . נדריך אשר תידור" (דברים יב,יז); כלומר, לא תוכל לאכול נדריך אשר תידור. .וזו היא אזהרה של כל מועל, שלא ייהנה מן הקודשים האסורים ליהנות מהם; ואם נהנה, מעל.

The priests should not eat outside of the Court the flesh of the burnt-offering. Ibid.

147 קמז

שלא לאכול בשר קודשים קלים קודם זריקת דמים, שנאמר "לא תוכל . . . ונדבותיך" (דברים יב,יז); כלומר, לא תוכל לאכול נדבותיך עד שייזרק דמם.

The priests should not eat outside of the Court the flesh of the lighter-offerings (Kod'shim Kalim) before the blood has been sprinkled. Ibid.

148 קמח

שלא יאכל זר בשר קודשי קודשים, שנאמר "וזר לא יאכל, כי קודש הם" (שמות כט,לג).

Not to permit a stranger to eat of the most holy things. Ex. 29.33.

149 קמט

שלא יאכל כוהן ביכורים קודם הנחה בעזרה, שנאמר "לא תוכל . . . ותרומת ידך" (דברים יב,יז); אלו הביכורים.

That the priest shall not eat of the first-fruits before they are brought into the Court. Deut. 12.17.

150 קנ

שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואפילו בירושלים עד שייפדה, שנאמר "לא ביערתי ממנו בטמא" (דברים כו,יד).

Not to eat the second tithe, even in Jerusalem, in impurity, until it be redeemed. Deut. 26.14.

151 קנא

שלא לאכול מעשר שני באנינות, שנאמר "לא אכלתי באוני ממנו" (דברים כו,יד).

Not to eat of the second tithe even in Jerusalem, in mourning, until it be redeemed. Ibid.

152 קנב

שלא להוציא דמי מעשר שני בשאר דברים שאין בהם אכילה ושתייה, שנאמר "ולא נתתי ממנו, למת" (דברים כו,יד); וכל שהוא חוץ לצורכי הגוף החי, "נתתי ממנו, למת" אקרא בו.

Not to use the proceeds of the second tithe for any purpose except for eating and drinking. Ibid.

153 קנג

שלא לאכול הטבל; והטבל הוא הדבר שגידוליו מן הארץ החייב בתרומות ומעשרות, שלא הוציאו ממנו תרומת ה': .שנאמר "ולא יחללו, את קודשי בני ישראל--את אשר ירימו, לה'" (ויקרא כב,טו); כלומר, דברים שהם עתידין להרים אותם לה', לא יעשו אותם חול ויאכלו אותם בטבלם.

Not to eat any grain before the heave-offerings and tithes have been separated therefrom. Lev. 22. 15.

154 קנד

שלא להקדים תרומה לביכורים, ולא מעשר ראשון לתרומה, ולא מעשר שני לראשון, אלא מוציאין על הסדר: .ביכורים תחילה, ואחר כך תרומה גדולה, ואחר כך מעשר ראשון, ואחר כך מעשר שני; שנאמר "מלאתך ודמעך, לא תאחר" (שמות כב,כח), כלומר לא תאחר דבר הראוי להקדימו.

Not to change the order by separating the heave-offering before the first-fruits, nor first-tithes before the heave-offering, nor second tithes before the first-tithes; for the order must be this wise: first-fruits; great-heave-offering; first tithes and second tithes. Ex. 22.28.

155 קנה

שלא לאחר הנדרים והנדבות שנדר ושנדב, שנאמר "לא תאחר לשלמו" (דברים כג,כב).

Not to delay vows and free-will offerings. Deut. 23.21.

156 קנו

שלא לעלות לחג בלא קרבן, שנאמר "ולא ייראו פניי, ריקם" (שמות כג,טו).

Not to attend a festival without an offering. Ex. 23.15.

157 קנז

שלא לעבור על דברים שאסר אדם על נפשו, שנאמר "לא יחל, דברו" (במדבר ל,ג).

Not to violate vows. Num. 30.2.

158 קנח

שלא ייקח כוהן זונה, שנאמר "אישה זונה וחללה לא ייקחו" (ויקרא כא,ז).

A priest shall not take in marriage a harlot. Lev. 21. 7.

159 קנט

שלא ייקח כוהן חללה, שנאמר "וחללה לא ייקחו" (ויקרא כא,ז).

A priest shall not take in marriage a profane woman. Ibid.

160 קס

שלא ייקח כוהן גרושה, שנאמר "ואישה גרושה מאישה לא ייקחו" (ויקרא כא,ז).

A priest shall not take in marriage a divorcee. Ibid.

161 קסא

שלא ייקח כוהן גדול אלמנה, שנאמר "אלמנה וגרושה וחללה זונה, את אלה לא ייקח" (ויקרא כא,יד).

A high-priest shall not take in marriage a widow. Lev. 21.14.

162 קסב

שלא יבעול כוהן גדול אלמנה, ואפילו בלא קידושים, מפני שמחללה, שנאמר "לא יחלל זרעו, בעמיו" (ויקרא כא,טו); הרי הוא מוזהר שלא לחלל כשרה.

A high-priest shall not make a widow his concubine. Ibid.

163 קסג

שלא ייכנס כוהן למקדש פרוע ראש, שנאמר "ראשיכם אל תפרעו" (ויקרא י,ו).

Priests shall not enter the Sanctuary with uncovered heads. Lev. 10.6.

164 קסד

שלא ייכנס כוהן למקדש קרוע בגדים, שנאמר "ובגדיכם לא תפרומו" (ויקרא י,ו).

Priests shall not enter the Sanctuary with torn garments. Ibid.

165 קסה

שלא ייצא כוהן מן העזרה בשעת עבודה, שנאמר "ומפתח אוהל מועד לא תצאו" (ויקרא י,ז).

The priests shall not leave the Court during service. Lev. 10.7.

166 קסו

שלא ייטמא כוהן הדיוט לשאר מתים, שנאמר "לנפש לא ייטמא בעמיו" (ויקרא כא,א).

Priests shall not be polluted by dead other than their (seven) relatives. Lev. 21.1–11.

167 קסז

שלא ייטמא כוהן גדול ואפילו לקרוביו, שנאמר "לאביו ולאימו, לא ייטמא" (ויקרא כא,יא).

High-priests shall not be polluted by any dead. Ibid.

168 קסח

שלא ייכנס כוהן גדול עם מת, שנאמר "ועל כל נפשות מת, לא יבוא" (ויקרא כא,יא); כך למדו מפי השמועה, שהוא חייב בבל יבוא וחייב בבל ייטמא.

High-priests shall not enter the vicinity of the dead. Ibid.

169 קסט

שלא ייקח כל שבט לוי חלק בארץ, שנאמר "ונחלה לא יהיה לו" (דברים יח,ב).

No member of the tribe of Levi shall share in the holy land. Deut. 18.1.

170 קע

שלא ייקח כל שבט לוי חלק בביזה בשעת כיבוש הארץ, שנאמר "לא יהיה לכוהנים הלויים . . . חלק ונחלה" (דברים יח,א).

No member of the tribe of Levi shall participate in the spoils at the conquest of the holy land. Ibid.

171 קעא

שלא לעשות קורחה על מת, שנאמר "לא תשימו קורחה בין עיניכם--למת" (דברים יד,א).

Not to make oneself bald for the dead. Deut. 14.1.

172 קעב

שלא לאכול בהמה טמאה, שנאמר "אך את זה, לא תאכלו, ממעלי הגרה" (ויקרא יא,ד; דברים יד,ז).

Not to eat of unclean cattle. Lev. 11.4.

173 קעג

שלא לאכול דג טמא, שנאמר "ושקץ, יהיו לכם; מבשרם לא תאכלו" (ויקרא יא,יא).

Not to eat of unclean fishes. Ibid.

174 קעד

שלא לאכול עוף טמא, שנאמר "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא ייאכלו" (ויקרא יא,יג).

Not to eat of unclean fowl. Ibid.

175 קעה

שלא לאכול שרץ העוף, שנאמר "כול שרץ העוף, טמא הוא לכם" (דברים יד,יט).

Not to eat of creeping things that fly. Ibid.

176 קעו

שלא לאכול שרץ הארץ, שנאמר "וכל השרץ, השורץ על הארץ--שקץ הוא, לא ייאכל" (ויקרא יא,מא).

Not to eat of creeping things that creep upon the earth. Ibid.

177 קעז

שלא לאכול רמש הארץ, שנאמר "ולא תטמאו את נפשותיכם, בכל השרץ הרומש על הארץ" (ויקרא יא,מד).

Not to eat reptiles. Ibid.

178 קעח

שלא לאכול תולעת הפירות כשתצא לאוויר, שנאמר "לכל השרץ, השורץ על הארץ--לא תאכלום" (ויקרא יא,מב).

Not to eat worms. Ibid.

179 קעט

שלא לאכול שרץ המים, שנאמר "אל תשקצו, את נפשותיכם, בכל השרץ" (ויקרא יא,מג).

Not to eat creeping things of the waters. Lev. 13.42–44; Deut. 14.19.

180 קפ

שלא לאכול מתה, שנאמר "לא תאכלו כל נבילה" (דברים יד,כא).

Not to eat of a beast that died of itself. Ex. 22.31.

181 קפא

שלא לאכול טריפה, שנאמר "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" (שמות כב,ל).

Not to eat of a beast that was torn, or which is Trephah. Ex. 23.30.

182 קפב

שלא לאכול אבר מן החי, שנאמר "לא תאכל הנפש, עם הבשר" (דברים יב,כג).

Not to eat a limb of a living beast. Deut. 12.23.

183 קפג

שלא לאכול גיד הנשה, שנאמר "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" (בראשית לב,לג).

Not to eat the sinew which shrank. Gen. 32.33.

184 קפד

שלא לאכול דם, שנאמר "וכל דם, לא תאכלו" (ויקרא ג,יז; ויקרא ז,כו).

Not to eat blood. Lev. 7. 26.

185 קפה

שלא לאכול חלב, שנאמר "כל חלב שור וכשב, ועז--לא תאכלו" (ויקרא ז,כג).

Not to eat tallow fat. Lev. 7. 23.

186 קפו

שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא).

Not to boil flesh and milk together. Ex. 23.19; Ex. 34.26; Deut. 14.21.

187 קפז

שלא לאכול בשר בחלב, שנאמר "לא תבשל גדי, בחלב אימו" פעם שנייה (שמות לד,כו); כך למדו מפי השמועה, שאחד לאיסור בישול ואחד לאיסור אכילה.

Not to eat flesh and milk together. Ibid.

188 קפח

שלא לאכול בשר שור הנסקל, שנאמר "ולא ייאכל את בשרו" (שמות כא,כח).

Not to eat flesh of an ox that was condemned to be stoned. Ex. 21.28.

189 קפט

שלא לאכול פת תבואה חדשה קודם הפסח, שנאמר "ולחם . . . לא תאכלו" (ויקרא כג,יד).

Not to eat of bread made of new grain before the Passover offering was brought. Lev. 23.14.

190 קצ

שלא לאכול קלי מן החדש, שנאמר "וקלי . . . לא תאכלו" (ויקרא כג,יד).

Not to eat roasted new grain before the Passover offering was brought. Ibid.

191 קצא

שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה, שנאמר "וכרמל לא תאכלו" (ויקרא כג,יד).

Not to eat green ears of new grain before the Passover offering was brought. Ibid.

192 קצב

שלא לאכול עורלה, שנאמר "שלוש שנים, יהיה לכם ערלים--לא ייאכל" (ויקרא יט,כג).

Not to eat the fruit of a young tree until fully three years have elapsed from the day of planting it. Lev. 19.23.

193 קצג

שלא לאכול כלאי הכרם, שנאמר "פן תקדש, המלאה הזרע אשר תזרע, ותבואת, הכרם" (דברים כב,ט); זה הוא איסור אכילה.

Not to eat of mixed seeds of the vineyard. Deut. 22.9.

194 קצד

שלא לשתות יין נסך, שנאמר "אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם" (דברים לב,לח).

Not to drink wine mixed as a wine-offering for idolatry. Deut. 32.38.

195 קצה

שלא לאכול ולשתות דרך זולל וסובא, שנאמר "בננו זה . . . זולל, וסובא" (דברים כא,כ).

Not to be a glutton or drunkard. Lev. 19.26; Deut. 21.20.

196 קצו

שלא לאכול ביום הצום, שנאמר "כי כל הנפש אשר לא תעונה" (ויקרא כג,כט).

Not to eat on the Day of Atonement. Lev. 23.29.

197 קצז

שלא לאכול חמץ בפסח, שנאמר "לא ייאכל, חמץ" (שמות יג,ג).

Not to eat leavened bread on Passover. Ex. 12.19.

198 קצח

שלא לאכול תערובת חמץ, שנאמר "כל מחמצת, לא תאכלו" (שמות יב,כ).

Not to eat any food mixed with leaven on Passover. Ex. 12.20.

199 קצט

שלא לאכול חמץ אחר חצות יום ארבעה עשר, שנאמר "לא תאכל עליו חמץ" (דברים טז,ג).

Not to eat leaven after the middle of the fourteenth day of Nissan. Deut. 16.3.

200 ר

שלא ייראה חמץ, שנאמר "לא ייראה לך חמץ" (שמות יג,ז).

Not to expose leaven during the Passover. Ex. 12.19.

201 רא

שלא יימצא חמץ, שנאמר "שאור, לא יימצא בבתיכם" (שמות יב,יט).

Not to have leaven in one's possession during the Passover. Ibid.

202 רב

שלא ישתה הנזיר יין, ולא דבר שנתערב בו יין וטעמו כטעם יין, שנאמר "וכל משרת ענבים" (במדבר ו,ג); ואפילו החמיץ היין או דבר שנתערב בו היין, הרי זה אסור עליו, שנאמר "חומץ יין וחומץ שיכר לא ישתה" (שם).

That a Nazarite shall not drink wine or any grape beverage, or any beverage mixed with wine. Num. 6.3–4.

203 רג

שלא יאכל ענבים לחים, שנאמר "וענבים לחים . . . לא יאכל" (במדבר ו,ג).

That a Nazarite shall not eat fresh grapes. Ibid.

204 רד

שלא יאכל ענבים יבשים, שנאמר "ויבשים לא יאכל" (במדבר ו,ג).

That a Nazarite shall not eat dried grapes. Ibid.

205 רה

שלא יאכל חרצנים, שנאמר "מחרצנים . . . לא יאכל" (במדבר ו,ד).

That a Nazarite shall not eat pressed grapes. Ibid.

206 רו

שלא יאכל זוגין, שנאמר "ועד זג--לא יאכל" (במדבר ו,ד).

That a Nazarite shall not eat the grape-stone. Ibid.

207 רז

שלא ייטמא הנזיר למת, שנאמר "לאביו ולאימו . . . לא ייטמא להם, במותם" (במדבר ו,ז).

That a Nazarite shall not pollute himself for any dead. Num. 5.7.

208 רח

שלא ייכנס באוהל המת, שנאמר "על נפש מת, לא יבוא" (במדבר ו,ו).

That a Nazarite shall not enter the tent of the dead. Ibid.

209 רט

שלא יגלח הנזיר, שנאמר "תער לא יעבור על ראשו" (במדבר ו,ה).

That a Nazarite shall not shave his hair. Ibid.

210 רי

שלא לקצור כל השדה, שנאמר "לא תכלה פאת שדך בקוצרך" (ויקרא כג,כב).

Not to reap the whole field. Lev. 19.9–10; Deut. 24.19-20.

211 ריא

שלא ללקוט השיבולים הנופלות בשעת קצירה, שנאמר "ולקט קצירך, לא תלקט" (ויקרא יט,ט; ויקרא כג,כב).

Not to gather the fallen ears of grain in harvest. Ibid.

212 ריב

שלא לבצור עוללות הכרם, שנאמר "וכרמך לא תעולל" (ויקרא יט,י).

Not to cut off all the clusters of the vineyard. Ibid.

213 ריג

שלא ללקוט פרט הכרם, שנאמר "ופרט כרמך לא תלקט" (ויקרא יט,י).

Not to gather every grape of the vineyard. Ibid.

214 ריד

שלא ליקח עומר השכחה, שנאמר "לא תשוב לקחתו" (דברים כד,יט); וכן לכל האילנות יש שכחה, שנאמר "לא תפאר אחריך" (דברים כד,כ).

Not to return to take a forgotten handful. Ibid.

215 רטו

שלא לזרוע כלאי זרעים, שנאמר "שדך לא תזרע כלאיים" (ויקרא יט,יט).

Not to sow different kinds of seed together in one field. Lev. 19.19; Deut. 22.9.

216 רטז

שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם, שנאמר "לא תזרע כרמך, כלאיים" (דברים כב,ט).

Not to sow grain or herbs in a vineyard. Ibid.

217 ריז

שלא להרביע בהמה מין בשאינו מינו, שנאמר "בהמתך לא תרביע כלאיים" (ויקרא יט,יט).

Not to gender cattle with those of diverse species. Lev. 19.19.

218 ריח

שלא יעשה מלאכה בשני מיני בהמה כאחד, שנאמר "לא תחרוש בשור ובחמור, יחדיו" (דברים כב,י).

Not to use for work two different kinds of cattle together. Deut. 22.10.

219 ריט

שלא לחסום בהמה בשעת מלאכה בדבר שאוכלת ממנו ונהנית, שנאמר "לא תחסום שור, בדישו" (דברים כה,ד).

Not to prevent an animal working in the field from eating. Deut. 25.4.

220 רכ

שלא לעבוד אדמה בשביעית, שנאמר "שדך לא תזרע" (ויקרא כה,ד).

Not to till the ground in the Sabbatical year. Lev. 25.4–5.

221 רכא

שלא לעבוד אילן בשביעית, שנאמר "וכרמך לא תזמור" (ויקרא כה,ד).

Not to prune the trees in the Sabbatical year. Ibid.

222 רכב

שלא לקצור ספיחי שביעית כדרך שקוצרין בשאר השנים, שנאמר "את ספיח קצירך לא תקצור" (ויקרא כה,ה).

Not to harvest the spontaneously grown grain in the Sabbatical year. Ibid.

223 רכג

שלא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין בכל שנה ושנה, שנאמר "ואת עינבי נזיריך לא תבצור" (ויקרא כה,ה).

Not to gather the fruit of the trees in the Sabbatical year. Ibid.

224 רכד

שלא לעבוד בשנת יובל בין אדמה בין אילן, שנאמר בה "לא תזרעו" (ויקרא כה,יא).

Not to till the ground or prune the trees in the Jubilee year. Lev. 25.11.

225 רכה

שלא לקצור ספיחי יובל כשאר השנים, שנאמר בו "לא תקצרו את ספיחיה" (ויקרא כה,יא).

Not to harvest the spontaneously grown grain in the Jubilee year. Ibid.

226 רכו

שלא לאסוף פירות יובל כאסיפת שאר השנים, שנאמר בו "ולא תבצרו את נזיריה" (ויקרא כה,יא).

Not to gather the fruit of the trees in the Jubilee year. Ibid.

227 רכז

שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות, שנאמר "והארץ, לא תימכר לצמיתות" (ויקרא כה,כג).

Not to sell a field in Eretz Yisrael in perpetuity. Lev. 25.23.

228 רכח

שלא לשנות מגרשי הלויים ושדותיהם, שנאמר "ושדה מגרש עריהם, לא יימכר" (ויקרא כה,לד); מפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא ישתנה.

Not to change the suburbs or the fields apportioned to the Levites. Lev. 25.11.

229 רכט

שלא לעזוב הלויים, שנאמר "הישמר לך, פן תעזוב את הלוי" (דברים יב,יט), אלא נותנין להם מתנותיהם ומשמחים אותם בהן בכל רגל ורגל.

Not to leave the Levites without support by with-holding from them their due, particularly during the Festivals. Deut. 12.19.

230 רל

שלא יתבע הלוואה שעברה עליה שביעית, שנאמר "לא ייגוש את ריעהו ואת אחיו" (דברים טו,ב).

Not to demand the amount of a debt after the lapse of the Sabbatical year. Deut. 15.2.

231 רלא

שלא יימנע מלהלוות לעני מפני השמיטה, שנאמר "הישמר לך פן יהיה דבר" (דברים טו,ט). .זה הכלל--כל מקום שנאמר הישמר או פן או אל, אינו אלא מצות לא תעשה.

Not to refuse to lend to the poor on account of the release of the Sabbatical year. Deut. 15.9.

232 רלב

שלא יימנע מלהחיות לעני ומליתן לו מה שהוא צריך, שנאמר "לא תאמץ את לבבך" (דברים טו,ז); נמצא הנותן צדקה עושה מצות עשה, והמעלים עיניו מן הצדקה יתר על שביטל עשה עבר על לא תעשה.

Not to refuse to lend to the poor or give him the things which he requires for his maintenance. Deut. 15.7.

233 רלג

שלא לשלח עבד עברי ריקם כשייצא חופשי, שנאמר "לא תשלחנו, ריקם" (דברים טו,יג).

Not to send away a Hebrew servant empty-handed. Deut. 15.13.

234 רלד

שלא יתבע העני בחובו כשיידע שהוא עני, ולא יצר לו, שנאמר "לא תהיה לו, כנושה" (שמות כב,כד).

Not to exact the return of a loan from a poor man when it is known that he is poor. Ex. 22.24.

235 רלה

שלא להלוות בריבית לישראל, שנאמר "את כספך--לא תיתן לו, בנשך" (ויקרא כה,לז).

Not to loan to an Israelite on usury. Lev. 25.37; Ex. 22.25; Deut.23.19.

236 רלו

שלא ללוות בריבית, שנאמר "לא תשיך לאחיך" (דברים כג,כ); כך למדו מפי השמועה, שזו אזהרה ללווה שלא יינשך למלווה.

Not to accept a loan from an Israelite on usury. Ibid.

237 רלז

שלא להשית יד בין לווה ומלווה בריבית, ולא להיות ערב, ולא עד, ולא לכתוב שטר ביניהם, שנאמר "לא תשימון עליו, נשך" (שמות כב,כד).

Not to participate in, or become an agent, surety, witness, or write an instrument for a loan on usury. Ibid.

238 רלח

שלא לאחר פעולת שכיר, שנאמר "לא תלין פעולת שכיר, איתך" (ויקרא יט,יג).

Not to delay the payment of wages to a workingman. Lev. 19.13.

239 רלט

שלא ימשכן בעל חוב בזרוע, שנאמר "לא תבוא אל ביתו, לעבוט עבוטו" (דברים כד,י).

Not to exact a pledge from a debtor by force. Deut. 24.6; Deut. 10.17.

240 רמ

שלא למנוע העבוט מבעליו העני בעת שהוא צריך לו, שנאמר "לא תשכב, בעבוטו" (דברים כד,יב); כלומר, לא תשכב ועבוטו עימך, אלא תשיבנו לו בלילה, הואיל והוא צריך לו בלילה.

Not to retain a pledge from a poor debtor when he requires it. Ibid.

241 רמא

שלא למשכן האלמנה, שנאמר "ולא תחבול בגד אלמנה" (דברים כד, יז).

Not to receive a pledge from a widow. Ibid.

242 רמב

שלא לחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש, שנאמר "לא יחבול ריחיים, ורכב" (דברים כד,ו).

Not to receive tools wherewith one makes his living as a pledge. Ibid.

243 רמג

שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר "לא תגנוב" (שמות כ,יב; דברים ה,טז); זה גונב נפש.

Not to kidnap a person in Israel. Ex. 20.13.

244 רמד

שלא לגנוב ממון, שנאמר "לא, תגנובו" (ויקרא יט,יא); זו היא גניבת ממון.

Not to steal any property. Lev. 19.11.

245 רמה

שלא לגזול, שנאמר "לא תגזול" (ויקרא יט,יג).

Not to rob by violence. Lev. 19.13.

246 רמו

שלא להסיג גבול, שנאמר "לא תסיג גבול ריעך" (דברים יט,יד).

Not to remove a neighbor's landmark. Deut. 19. 14.

247 רמז

שלא לעשוק, שנאמר "לא תעשוק את ריעך" (ויקרא יט,יג).

Not to defraud. Lev. 19. 13.

248 רמח

שלא לכחש בממון חברו, שנאמר "לא תכחשו" (ויקרא יט,יא).

Not to defraud a neighbor of his property. Lev. 19.11.

249 רמט

שלא לישבע על כפירת ממון חברו, שנאמר "לא תשקרו" (ויקרא יט,יא); כלומר, לא תישבע על שקר בממון שיש לחברך בידך.

Not to swear falsely with regard to a neighbor's property. Ibid.

250 רנ

שלא יונה במקח וממכר, שנאמר "אל תונו, איש את אחיו" (ויקרא כה,יד).

Not to misrepresent in bargaining. Lev. 25.14.

251 רנא

שלא יונה בדברים, שנאמר "ולא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כה, יז); זו אונאת דברים.

Not to practice deceit by words. Ex. 22.21; Lev. 25. 17.

252 רנב

שלא להונות את הגר בדברים, שנאמר "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" (שמות כב, כ).

Not to practice deceit upon a foreigner. Ibid.

253 רנג

שלא להונות את הגר במקח וממכר, שנאמר "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שמות כב, כ).

Not to deceive a foreigner in bargaining. Ibid.

254 רנד

שלא להחזיר עבד שברח לארץ ישראל לאדוניו שבחוצה לארץ, שנאמר "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו" (דברים כג, טז).

Not to deliver a fugitive slave to his master. Deut. 23.15–16.

255 רנה

שלא להונות עבד זה, שנאמר "עַמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבֶּךָ . . . בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ" (דברים כג, יז).

Not to vex a fugitive slave by deceiving him. Ibid.

256 רנו

שלא לענות יתום ואלמנה, שנאמר "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (שמות כב, כא).

Not to afflict the widow or orphan. Ex. 22.22.

257 רנז

שלא לעבוד בעבד עברי כעבודת עבד, שנאמר "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה, לט).

Not to use a Hebrew servant as slave. Lev. 25.39.

258 רנח

שלא למכור אותו ממכרת עבד, שנאמר "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב).

Not to sell a Hebrew servant as a bondman. Lev. 25. 42.

259 רנט

שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, שנאמר "לֹא תִרְדֶּה בּוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה, מג).

Not to treat a Hebrew servant cruelly. Lev. 25. 43.

260 רס

שלא להניח הגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לו בפרך, שנאמר "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפָרֶךְ לְעֵינֶךָ" (ויקרא כה, נג).

Not to permit an idolater to treat a Hebrew servant cruelly. Lev. 25.53.

261 רסא

שלא למכור אמה עברייה לאחר, שנאמר "לֹא יִמְשׁוֹל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא, ח).

Not to sell a Hebrew maid-servant. Ex. 21.8.

262 רסב

שלא למנוע מאמה עברייה היעודה שאר כסות ועונה, שנאמר "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י); והוא הדין לשאר הנשים.

Not to withold from a betrothed Hebrew maid-servant food, raiment or conjugal rights. Ex. 21.10.

263 רסג

שלא למכור אשת יפת תואר, שנאמר "ומכור לא תמכרנה" (דברים כא, יד).

Not to sell a beautiful captive as a slave. Deut. 21.14.

264 רסד

שלא לכבוש אשת יפת תואר שפחה, שנאמר "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ" (דברים כא, יד).

Not to humble a beautiful woman captive by making her a hand-servant. Ibid.

265 רסה

שלא לחמוד, שנאמר "לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ" (שמות כ, יג).

Not to covet another man's wife. Ex. 20.17.

266 רסו

שלא להתאוות, שנאמר "לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ" (דברים ה, יז).

Not to covet another man's property. Deut. 5. 21.

267 רסז

שלא יאכל השכיר שלא בשעת גמר מלאכה מן המחובר שהוא עושה בו, שנאמר "וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף" (דברים כג, כו).

A hireling shall not cut down standing grain for himself to eat. Deut. 23.24.

268 רסח

שלא ייקח השכיר יתר על אכילתו, שנאמר "וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ" (דברים כג, כה).

A hireling shall not take more fruit than he can eat. Ibid.

269 רסט

שלא יתעלם מן האבידה, שנאמר "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג).

Not to hide oneself from restoring a lost article to the owner. Deut. 22.3.

270 רע

שלא להניח הבהמה רובצת תחת משאה בדרך, שנאמר "לֹא תִרְאֶה חֲמוֹר אָחִיךָ" (ראה דברים כב, ד).

Not to refrain from helping an animal fallen under its burden. Deut. 22.4.

271 רעא

שלא לעשות עול במדה, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בְּמִדָּה" (ויקרא יט, לה); מפי השמועה למדו שהכתוב מזהיר לא תעשו עול במשפט המדה.

Not to perpetrate fraud by having false weights. Lev. 19.35; Deut. 25.13–14.

272 רעב

שלא להיות אצלנו איפה ואיפה אבן ואבן, שנאמר "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה" (דברים כה, יד).

Not to perpetrate fraud by having false measures. Ibid.

273 רעג

שלא לעוול המשפט, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו).

Not to practice unrighteousness in judgment. Lev. 19.35.

274 רעד

שלא ליקח שוחד, שנאמר "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח" (שמות כג, ח).

Not to accept bribes. Ex. 23.8.

275 רעה

שלא לכבד גדול בדין, שנאמר "וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל" (ויקרא יט, טו).

Not to be partial in rendering judgment. Lev. 19. 15; Deut. 1.17.

276 רעו

שלא יירא הדיין בדין מאדם רע, שנאמר "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז).

Not to be afraid in rendering judgment. Ibid.

277 רעז

שלא לרחם על עני בדין, שנאמר "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ג).

Not to pity the poor in judgment. Ex. 23.3.

278 רעח

שלא להטות משפט אדם חוטא, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ" (שמות כג, ו); למדו מפי השמועה, שזה אביון במצוות.

Not to pervert the judgment of a sinner. Ex. 23. 6.

279 רעט

שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות, שנאמר "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים יט, כא).

Not to spare the offender in matters of fine. Deut. 19.13.

280 רפ

שלא להטות משפט גרים ויתומים, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵר יָתוֹם" (דברים כד, יז).

Not to pervert the judgment of aliens or orphans. Deut. 24.17.

281 רפא

שלא לשמוע מאחד מבעלי דינין ואין חברו עימו, שנאמר "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג, א).

Not to hear one litigant except in the presence of the other. Ex. 23.1.

282 רפב

שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות, אם היו המחייבין יתר על המזכין אחד, שנאמר "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת" (שמות כג, ב).

Not to decide by a majority of one in capital case. Ex. 23.2.

283 רפג

שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר "לא תענה על ריב, לנטות" (שמות כג, ב).

Not to plead against a man in a capital case, after having pleaded for him. Ibid.

284 רפד

שלא למנות בדיינין אדם שאינו חכם בדברי תורה, אף על פי שהוא חכם בחכמות אחרות, שנאמר "לֹא תַכִּירוּ פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט" (דברים א, יז).

Not to appoint as judge one who is not learned in the Torah, though he be learned otherwise. Deut. 1.17.

285 רפה

שלא להעיד בשקר, שנאמר "לֹא תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב).

Not to bear false witness. Ex. 20.16.

286 רפו

שלא יעיד בעל עבירה, שנאמר "אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיוֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א).

Not to accept the testimony of a wicked person. Ex. 23.1.

287 רפז

שלא יעיד קרוב, שנאמר "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" (דברים כד, טז); מפי השמועה למדו שלא יומתו אבות בעדות בנים, והוא הדין לשאר הקרובים.

Not to accept the testimony of a relative. Deut. 24.16.

288 רפח

שלא לכרות הדין על פי עד אחד, שנאמר "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ" (דברים יט, טו).

Not to pronounce judgment upon the testimony of only one witness. Deut. 19.15.

289 רפט

שלא להרוג נקי, שנאמר "לֹא תִּרְצָח" (שמות כ, יב; דברים ה, טז).

Not to kill the innocent. Ex. 20.13.

290 רצ

שלא לחתוך הדין באומד הדעת, עד שיראו שני עדים גופו של דבר, שנאמר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג" (שמות כג, ז).

Not to render decision on mere presumption, for two witnesses must see the actual happening. Ex. 23.7.

291 רצא

שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות, שנאמר "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְּנֶפֶשׁ" (במדבר לה, ל).

That a witness in a capital case shall not become a judge in the case. Num. 35.30.

292 רצב

שלא להרוג מחוייב הריגה קודם שיעמוד בדין, שנאמר "וְלֹא יָמוּת הָרוֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה" (במדבר לה, יב).

Not to execute any one charged with crime before he be convicted. Num. 35.12.

293 רצג

שלא לחוס על הרודף, אלא הורגין אותו קודם שיגיע לנרדף ויהרגנו או יגלה ערוותו, שנאמר "וְקַצּוֹתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים כה, יב).

Not to pity or spare the persecutor. Deut. 25.12.

294 רצד

שלא לענוש האנוס, שנאמר "וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָּבָר" (דברים כב, כו).

Not to punish the victim in a case of rape. Deut. 22.26.

295 רצה

שלא ליקח כופר מן הרוצח, שנאמר "ולא תקחו כופר לנפש רוצח" (במדבר לה, לא).

Not to accept ransom for a murderer. Num. 35.31.

296 רצו

שלא ליקח כופר בגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וְלֹא תִקְחוּ כֹּפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" (במדבר לה, לב).

Not to accept ransom for an excusable manslayer. Num. 35.32.

297 רצז

שלא לעמוד על הדם, שנאמר "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז).

Not to tolerate blood-shed. Lev. 19.16.

298 רצח

שלא להניח מכשול, שנאמר "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח).

Not to leave a stumbling-block in the way. Deut. 22. 8; Lev. 19.14.

299 רצט

שלא להכשיל תם בדרך, שנאמר "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל" (ויקרא יט, יד).

Not to cause the simple-minded to stumble on the road. Ibid.

300 ש

שלא להוסיף במלקות המחוייב מלקות, שנאמר "לא יוסיף: .פן יוסיף" (דברים כה,ג).

Not to exceed the number of lashes assigned to the guilty. Deut. 25.3.

301 שא

שלא לרגל, שנאמר "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא יט,טז).

Not to calumniate. Lev. 19.16.

302 שב

שלא לשנוא בלב, שנאמר "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז).

Not to lodge hatred in one's heart. Lev. 19.17.

303 שג

שלא להלבין פני אדם מישראל, שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא" (ויקרא יט,יז).

Not to put to shame any person in Israel. Ibid.

304 שד

שלא לנקום, שנאמר "לא תיקום" (ויקרא יט,יח).

Not to seek revenge. Lev. 19.18.

305 שה

שלא לנטור, שנאמר "לא תיטור" (ויקרא יט,יח).

Not to bear a grudge. Ibid.

306 שו

שלא ליקח אם על הבנים, שנאמר "לא תיקח האם, על הבנים" (דברים כב,ו).

Not to take the mother bird together with the young. Deut. 22.6.

307 שז

שלא לגלח שיער הנתק, שנאמר "ואת הנתק, לא יגלח" (ויקרא יג,לג).

Not to shave the hair of the scall. Lev. 13.33.

308 שח

שלא לתלוש סימני צרעת, שנאמר "הישמר בנגע הצרעת" (דברים כד,ח).

Not to pluck out the marks of leprosy. Deut. 14.8.

309 שט

שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן, שנאמר "אשר לא ייעבד בו, ולא ייזרע" (דברים כא,ד).

Not to plow or sow in a valley in which a slain body has been found. Deut. 12.4.

310 שי

שלא להחיות מכשף, שנאמר "מכשפה, לא תחייה" (שמות כב,יז).

Not to suffer a witch to live. Ex. 22.18.

311 שיא

שלא יתחייב חתן בדבר מצורכי רבים כל שנתו, כגון צבא ושמירת החומה וכיוצא בהן, שנאמר "לא ייצא בצבא, ולא יעבור עליו לכל דבר" (דברים כד,ה).

Not to force a bridegroom to perform military service. Deut. 24.5.

312 שיב

שלא להמרות על פי בית דין, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר" (ראה דברים יז,יא).

Not to rebel against the Sanhedrin. Deut. 17.11.

313 שיג

שלא להוסיף על מצוות התורה, בין תורה שבכתב בין בפירושה שקיבלו על פה, שנאמר "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות: .לא תוסף עליו" (דברים יג,א).

Not to add to the commandments of the Torah. Deut. 12.32.

314 שיד

שלא לגרוע מכל מצוות התורה, שנאמר "ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א).

Not to detract from the commandments of the Torah. Ibid.

315 שטו

שלא לקלל הדיין, שנאמר "אלוהים, לא תקלל" (שמות כב,כז).

Not to curse the judges. Ex. 22.28.

316 שטז

שלא לקלל הנשיא, והוא המלך או ראש ישיבת ארץ ישראל, שנאמר "ונשיא בעמך, לא תאור" (שמות כב,כז).

Not to curse a prince or ruler. Lev. 19.14.

317 שיז

שלא לקלל אחד משאר ישראל, שנאמר "לא תקלל חירש" (ויקרא יט,יד).

Not to curse an Israelite. Ibid.

318 שיח

שלא לקלל אב ואם, שנאמר "ומקלל אביו ואימו, מות יומת" (שמות כא,יז).

Not to curse a father or mother. Ex. 21.15.

319 שיט

שלא להכות אב ואם, שנאמר "ומכה אביו ואימו, מות יומת" (שמות כא,טו).

Not to smite a father or mother. Ex. 21.17.

320 שכ

שלא לעשות מלאכה בשבת, שנאמר "לא תעשה כל מלאכה" (שמות כ,ט; דברים ה,יג).

Not to do any servile work on the Sabbath. Ex. 20.10.

321 שכא

שלא להלך חוץ לתחום מדינה כהולכי דרכים בשבת, שנאמר "אל ייצא איש ממקומו" (שמות טז,כט).

Not to go out beyond the prescribed limits of one's domicile on the Sabbath. Ibid.

322 שכב

שלא לענוש בשבת, שנאמר "לא תבערו אש, בכול מושבותיכם" (שמות לה,ג).

Not to inflict punishment on the Sabbath. Ex. 35.3.

323 שכג

שלא לעשות מלאכה בראשון של פסח, שנאמר "כל מלאכה, לא ייעשה בהם" (שמות יב,טז).

Not to work on the first day of Passover. Ex. 12.16.

324 שכד

שלא לעשות מלאכה בשביעי של פסח, שנאמר "כל מלאכה, לא ייעשה בהם" (שמות יב,טז).

Not to work on the seventh day of Passover. Ibid.

325 שכה

שלא לעשות מלאכה בחג השבועות, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,כא; במדבר כח,כו).

Not to work on the Feast of She'buot. Lev. 23.7.

326 שכו

שלא לעשות מלאכה באחד לחודש השביעי, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,כה; במדבר כט,א).

Not to work on the first day of Tishri (Rosh ha-Shanah) Lev. 23.16.

327 שכז

שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר בו "כל מלאכה, לא תעשו" (ויקרא טז,כט; ויקרא כג,כח; ויקרא כג,לא; במדבר כט,ז).

Not to work on the Day of Atonement. Lev. 23.20.

328 שכח

שלא לעשות מלאכה בראשון של חג, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,לה; ויקרא כג,לו; במדבר כט,יב).

Not to work on the first day of Sukkot. Lev. 23. 25–28.

329 שכט

שלא לעשות מלאכה ביום שמיני של חג, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" (ויקרא כג,לו; במדבר כט,לה).

Not to work on the eighth day of Sukkot (She'mini Azeret). Lev. 23.35–36.

330 של

שלא לגלות ערוות אם, שנאמר "אימך היא, לא תגלה ערוותה" (ויקרא יח,ז).

Not to commit incest with a mother. Lev. 18.7.

331 שלא

שלא לגלות ערוות אשת אב, שנאמר "ערוות אשת אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,ח).

Not to commit incest or be married to a sister. Lev. 18.8.

332 שלב

שלא לגלות ערוות אחות, שנאמר "ערוות אחותך . . . לא תגלה" (ויקרא יח,ט).

Not to commit incest with or be married to a father's wife. Lev. 18.9.

333 שלג

שלא לגלות ערוות אחות מן האב ומן האם, שנאמר "ערוות בת אשת אביך מולדת אביך, אחותך היא--לא תגלה, ערוותה" (ויקרא יח,יא).

Not to commit incest with or be married to a half sister. Lev. 18.10.

334 שלד

שלא לגלות ערוות בת הבן, שנאמר "ערוות בת בנך" (ויקרא יח,י).

Not to commit incest with or be married to a grand-daughter through a son. Lev. 18.11.

335 שלה

שלא לגלות ערוות בת הבת, שנאמר "או בת בתך, לא תגלה ערוותן" (ויקרא יח,י).

Not to commit incest with or be married to a grand-daughter through a daughter. Lev. 18.12.

336 שלו

שלא לגלות ערוות הבת; ולמה לא נתפרשה בתורה, מפני שאסר בת הבת שתק מן הבת, ומפי השמועה למדו שאיסור הבת מגופי תורה, כשאר עריות.

Not to commit incest with or be married to a daughter. Ibid.

337 שלז

שלא לגלות ערוות אישה ובתה, שנאמר "ערוות אישה ובתה, לא תגלה" (ויקרא יח,יז).

Not to commit incest with or be married to a wife's daughter. Ibid.

338 שלח

שלא לגלות ערוות אישה ובת בנה, שנאמר "את בת בנה" (ויקרא יח,יז).

Not to commit incest with or be married to a wife's grand-daughter through her son. Lev. 18.13.

339 שלט

שלא לגלות ערוות אישה ובת בתה, שנאמר "ואת בת בתה, לא תיקח" (ויקרא יח,יז).

Not to commit incest with or be married to a wife's grand-daughter through her daughter.

340 שמ

שלא לגלות ערוות אחות האב, שנאמר "ערוות אחות אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,יב).

Not to commit incest with or be married to a mother's sister. Lev. 18.15.

341 שמא

שלא לגלות ערוות אחות האם, שנאמר "ערוות אחות אימך, לא תגלה" (ויקרא יח,יג).

Not to commit incest with or be married to a father's sister. Lev. 18.16.

342 שמב

שלא לגלות ערוות אשת אחי האב, שנאמר "אל אשתו לא תקרב, דודתך היא" (ויקרא יח,יד).

Not to commit incest with or be married to a wife of a father's brother. Ibid.

343 שמג

שלא לגלות ערוות אשת הבן, שנאמר "ערוות כלתך, לא תגלה" (ויקרא יח,טו).

Not to commit incest with or be married to a daughter-in-law. Lev. 18.17.

344 שמד

שלא לגלות ערוות אשת אח, שנאמר "ערוות אשת אחיך, לא תגלה" (ויקרא יח,טז).

Not to commit incest with or be married to a brother's wife. Ibid.

345 שמה

שלא לגלות ערוות אחות אישה, שנאמר "ואישה אל אחותה, לא תיקח" (ויקרא יח,יח).

Not to commit incest with or be married to a wife's sister. Ibid.

346 שמו

שלא לגלות ערוות נידה, שנאמר "ואל אישה, בנידת טומאתה--לא תקרב" (ויקרא יח,יט).

Not to have intercourse with a menstrous woman. Lev. 18.19.

347 שמז

שלא לגלות ערוות אשת איש, שנאמר "ואל אשת, עמיתך--לא תיתן שכובתך" (ויקרא יח,כ).

Not to have intercourse with another man's wife. Lev. 7.14.

348 שמח

שלא לשכב עם בהמה, שנאמר "ובכל בהמה לא תיתן שכובתך, לזרע" (ראה ויקרא יח,כ; ויקרא יח,כג).

Not to have intercourse with a female animal. Lev. 7. 20.

349 שמט

שלא תביא אישה בהמה עליה, שנאמר "ואישה, לא תעמוד לפני בהמה לרבעה" (ויקרא יח,כג).

Not to have intercourse with a male animal. Ibid.

350 שנ

שלא לשכב עם זכר, שנאמר "ואת זכר--לא תשכב" (ויקרא יח,כב).

Not to commit sodomy upon a male. Ibid.

351 שנא

שלא לגלות ערוות האב עצמו, שנאמר "ערוות אביך . . . לא תגלה" (ויקרא יח,ז).

Not to commit sodomy upon a father. Ibid.

352 שנב

שלא לגלות ערוות אחי האב עצמו, שנאמר "ערוות אחי אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,יד).

Not to commit sodomy upon a father's brother. Lev. 18.22.

353 שנג

שלא ליקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערווה, כגון חיבוק ונישוק ורמיזה וקפיצה, שנאמר "אל כל שאר בשרו, לא תקרבו לגלות ערווה" (ויקרא יח,ו); מפי השמועה למדו שזו אזהרה לקריבה המביאה לידי גילוי ערווה.

Not to arouse sexual passion in any relative which may lead to incest. Lev. 18.23–24.

354 שנד

שלא יישא ממזר בת ישראל, שנאמר "לא יבוא ממזר, בקהל ה'" (דברים כג,ג).

Not to permit the marriage of a bastard with a daughter in Israel. Deut. 23.2.

355 שנה

שלא תהיה קדשה, והיא הנבעלת בלא כתובה וקידושין, שנאמר "לא תהיה קדשה" (דברים כג,יח).

Not to permit harlotry. Deut. 23.17.

356 שנו

שלא יחזיר המגרש גרושתו אחר שנישאת לאחר, שנאמר "לא יוכל בעלה הראשון אשר שילחה לשוב לקחתה" (דברים כד,ד).

Not to permit a divorcee, who had married another man, to remarry her first husband. Deut. 24.4.

357 שנז

שלא תינשא היבמה לאחר חוץ מיבמה, שנאמר "לא תהיה אשת המת" (דברים כה,ה).

Not to permit a widow whose husband died childless to marry anyone but the brother of the deceased husband. Deut. 25.5.

358 שנח

שלא יגרש האונס אנוסתו, שנאמר "לא יוכל שלחה, כל ימיו" (דברים כב,כט).

Not to divorce a victim of rape from the offending husband. Deut. 22.29.

359 שנט

שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו, שנאמר בו "לא יוכל לשלחה כל ימיו" (דברים כב,יט).

Not to divorce a woman from a husband who brought an evil name upon her. Deut. 22.9.

360 שס

שלא ייקח סריס בת ישראל, שנאמר "לא יבוא פצוע דכא" (דברים כג,ב).

That a eunuch shall not marry a daughter of Israel. Deut. 23.1.

361 שסא

שלא לסרס זכר מכל המינין, לא אדם ולא בהמה חיה ועוף, שנאמר "ובארצכם, לא תעשו" (ויקרא כב,כד).

Not to castrate any male whatsoever. Lev. 22.24

362 שסב

שלא למנות על ישראל איש מקהל גרים, שנאמר "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי" (דברים יז,טו).

Not to elect a stranger as king over Israel. Deut. 17.15.

363 שסג

שלא ירבה המלך סוסים, שנאמר "לא ירבה לו סוסים" (דברים יז,טז).

That a ruler of Israel shall not have an excessive number of horses. Deut. 17.16.

364 שסד

שלא ירבה המלך נשים, שנאמר "לא ירבה לו נשים" (דברים יז,יז).

That a ruler of Israel shall not have an excessive number of wives. Ibid.

365 שסה

שלא ירבה לו המלך כסף וזהב, שנאמר "וכסף וזהב, לא ירבה לו מאוד" (דברים יז,יז).

That a ruler of Israel shall not have an unduly large quantity of silver or gold. Deut. 17.18.

366 שסו

א .אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיניי, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן; וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו בית דין מפי בית דין.

These are the six hundred and thirteen precepts which were orally imparted to Moses on Sinai, together with their general principles, detailed applications, and minute particulars. All these principles, details, particulars and the exposition of every precept constitute the Oral Law, which each court received from its predecessor. There are other precepts which originated after the Sinaitic Revelation, were instituted by prophets and sages and were universally accepted by all Israel. Such are the reading of the Scroll of Esther (on Purim), the kindling of the Chanucah lights, fasting on the Ninth of Ab, washing of the hands before meals and Erubin (ritual for relaxing the prohibition of carrying on Sabbath or walking outside a city beyond the prescribed limits on Sabbaths and festivals). Each of these precepts has its special interpretations and details, all of which will be expounded in this work.

367 שסז

ב .ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל--כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, וידיים, ועירובין. .ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין; והכול יתבאר בחיבור זה.

All these newly established precepts, we are in duty bound to accept and observe, as it is said, "Thou shalt not turn aside (from the sentence which they shall declare unto thee, to the right hand, nor to the left)" (Deut. 17:11). They are not an addition to the precepts of the Torah. In regard to what, then, did the Torah warn us, "Thou shalt not add thereto, nor diminish (from it)" (Deut. 13:1)? The purpose of this text is to teach us that a prophet is not permitted to make an innovation and declare that the Holy One, blessed be He, had commanded him to add it to the precepts of the Torah or had bidden him to abrogate one of these six hundred and thirteen precepts. But if the Court, together with the prophet living at the time, institute an additional precept as an ordinance, judicial decision or decree, this is not an addition (to the precepts of the Torah). For they did not assert that the Holy One, blessed be He, commanded the making of an Erub, or ordered the reading of the Scroll of Esther at the appointed time. Had they said this, they would have been adding to the Torah. We hold, however, that the prophets, in conjunction with the Court, enacted these ordinances, and commanded that the Scroll of Esther be read at the appointed time, so as to proclaim the praises of the Holy One, blessed be He, recount the salvations that He wrought for us, and that He was ever nigh when we cried to Him, and that we should therefore bless and laud Him and inform future generations how true is the reassurance of the Torah in the text, "For what great nation is there that hath God so nigh unto them, as the Lord, our God is (to us), whensoever we call upon Him" (Deut. 4:7). In this way every precept, affirmative or negative, instituted by the Scribes, is to be understood.

368 שסח

ג .כל אלו המצוות שנתחדשו--חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר . . ." (ראה דברים יז,יא); ואינם תוספת על מצוות התורה. .ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א)--שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות.

I have seen fit to divide this work into fourteen books.

369 שסט

ד .אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה--אין זו תוספת: .שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. .ואלו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה.

370 שע

ה .אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשווענו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול, אשר לו אלוהים קרובים אליו" (ראה דברים ד,ז; דברים ד,ח). .ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.