Chapter 3ג׳
1 א

כְּסוּת שֶׁחַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת בָּהּ צִיצִית מִן הַתּוֹרָה הִיא כְּסוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבַּע כְּנָפַיִם אוֹ יוֹתֵר עַל אַרְבַּע. וְתִהְיֶה מִדָּתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁל קָטָן הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֵר לְשָׁמְרוֹ וְלֵילֵךְ עִמּוֹ. וְתִהְיֶה הַכְּסוּת שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתָּן בִּלְבַד:

The garment in which one is bound by scriptural enactment to insert fringes, is a garment that has four corners or more than four corners; its dimensions must be sufficient to cover the head and greater portion of the body of a child that walks by itself in the street and does not need any one to watch it and accompany it; furthermore the garment has to be of wool or linen.

2 ב

אֲבָל טַלִּית שֶׁל שְׁאָר מִינִין כְּגוֹן בִּגְדֵי מֶשִׁי וּבִגְדֵי צֶמֶר גֶּפֶן וּבִגְדֵי צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין חַיָּבִין בְּמִצְוַת צִיצִית אֶלָּא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים כְּדֵי לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת צִיצִית. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה מְרֻבַּעַת אוֹ יוֹתֵר עַל אַרְבַּע וְיִהְיֶה שִׁעוּרָהּ כַּשִּׁעוּר שֶׁאָמַרְנוּ. שֶׁכָּל הַבְּגָדִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה סְתָם אֵינָם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בִּלְבַד:

Garments of other materials such as silk, cotton, camel's hair, hares' down, goats' hair, etc., only require fringes by the ordinance of the sages—to make us heedful of the precept concerning Fringes, and their ordinance also applies to garments with four or more corners and of the dimensions above stated; for wherever the Torah speaks of garments without special qualification, it refers exclusively to such as are of wool or linen.

3 ג

(דברים כב יב) ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ בַּעֲלַת אַרְבַּע וְלֹא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ. אִם כֵּן בַּעֲלַת אַרְבַּע וְלֹא בַּעֲלַת חָמֵשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כב יב) ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ אֲפִלּוּ בַּעֲלַת חָמֵשׁ אוֹ יוֹתֵר עַל זֶה. וְלָמָּה אֲנִי מְחַיֵּב בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּפוֹטֵר בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ וּשְׁתֵּיהֶן אֵינָן בַּעֲלֵי אַרְבַּע כְּנָפוֹת. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל הֶחָמֵשׁ אַרְבַּע. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִיצִית לְבַעֲלַת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאַרְבַּע כְּנָפַיִם הַמְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ מֵאוֹתָן הֶחָמֵשׁ אוֹ הַשֵּׁשׁ בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ:

"On the four corners of thy vesture" (Deuteronomy 22:12). This means that a garment requires fringes when it has four corners but not when it has three. But cannot the text also mean that the garment must have four fringes but not five? To guard against this inference, the text concludes, "wherewith thou coverest thyself", i.e., even if it has five corners or more. Why however should a garment with five corners be included in the obligation and one with three corners be exempted, seeing that neither has four corners? The answer is that the number five includes the number four. Accordingly, when fringes are inserted in a garment with five or six corners, they are to be inserted in those four of the five or six corners, that are furthest from each other, for it is said, "On the four corners of thy vesture."

4 ד

כְּסוּת שֶׁל בֶּגֶד וּכְנָפֶיהָ שֶׁל עוֹר חַיֶּבֶת. הִיא שֶׁל עוֹר וּכְנָפֶיהָ שֶׁל בֶּגֶד פְּטוּרָה שֶׁאֵין הוֹלְכִין אֶלָּא אַחַר עִקַּר הַכְּסוּת. כְּסוּת שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין חַיֶּבֶת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו לח) ״עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם״. לֹא נֶאֱמַר (דברים כב יב) ״כְּסוּתְךָ״ אֶלָּא לְמַעֵט שְׁאוּלָה שֶׁהַטַּלִּית הַשְּׁאוּלָה פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית שְׁלֹשִׁים יוֹם מִכָּאן וְאֵילָךְ חַיֶּבֶת:

A garment made of cloth (as specified above) and the corners of which are of leather requires fringes. A garment of leather, the corners of which are of cloth is exempt, since the main part of the garment alone is taken into consideration. A garment owned by two partners requires fringes, for it is said, "in the corners of their garments" (Numbers 15:38). The word "thy vesture" (Deuteronomy 22:12) is only intended to exclude a borrowed garment from the obligation of fringes. Such a garment is exempt for thirty days, after which fringes must be inserted.

5 ה

כְּסוּת שֶׁל צֶמֶר עוֹשִׂין לָבָן שֶׁלָּהּ חוּטֵי צֶמֶר. וּכְסוּת שֶׁל פִּשְׁתָּן עוֹשִׂין לָבָן שֶׁלָּהּ חוּטֵי פִּשְׁתָּן מִמֶּנָּה. וּשְׁאָר בְּגָדִים עוֹשִׂין לָבָן שֶׁל כָּל מִין וָמִין מִמִּינוֹ כְּגוֹן חוּטֵי מֶשִׁי לִכְסוּת מֶשִׁי וְחוּטֵי נוֹצָה לִכְסוּת נוֹצָה. וְאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת לָבָן לְכָל שְׁאָר מִינִים מִצֶּמֶר אוֹ מִפִּשְׁתִּים עוֹשֶׂה. מִפְּנֵי שֶׁהַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן פּוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן וּשְׁאָר מִינִין בְּמִינָן פּוֹטְרִין שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין:

For a woolen garment, the white fringes are to be of wool. For a garment of flaxen material (linen) the white fringes are to be threads of linen, these being of the same species. For garments of other materials, the white fringes are to be threads of the same material as the garment, threads of silk for a garment of silk; goats' hair threads for a garment of goats' hair. If one desires to use woolen or flaxen (linen) threads as fringes for garments made of any other materials, he may do so. The reason is that fringes of wool or flax (linen) satisfy the requirements of the law whether the garments are of the same species of material or not; while fringes of other species are permissible when the garments are of the same species as the fringes but not when they are different.

6 ו

וּמַה הוּא לַעֲשׂוֹת חוּטֵי צֶמֶר בִּכְסוּת שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ חוּטֵי פִּשְׁתָּן בִּכְסוּת שֶׁל צֶמֶר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לָבָן לְבַדּוֹ בְּלֹא תְּכֵלֶת. בְּדִין הוּא שֶׁיְּהֵא מֻתָּר שֶׁהַשַּׁעַטְנֵז מֻתָּר לְעִנְיַן צִיצִית. שֶׁהֲרֵי הַתְּכֵלֶת צֶמֶר הוּא וּמַטִּילִין אוֹתָהּ לְפִשְׁתָּן. וּמִפְּנֵי מָה אֵין עוֹשִׂין כֵּן. מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַלָּבָן שֶׁלָּהּ מִמִּינָהּ. וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה אִם יָכוֹל אַתָּה לְקַיֵּם אֶת שְׁתֵּיהֶן הֲרֵי מוּטָב. וְאִם לָאו יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה. וְכָאן אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת שְׁתֵּיהֶן:

May woolen threads be used as fringes in a garment of flaxen material, or flaxen threads in a woolen garment, even when only white fringes are inserted? According to the strict rule, this should be permissible, since the prohibition of a mixture of wool and flax is suspended in the case of fringes, the blue thread which is of wool being inserted in a garment of flax (linen). Why then is this not done? Because threads of the same material as the garment can be used as fringes. And wherever there are a positive precept and a negative precept, both of which can be observed, this should be done. Where they conflict, the affirmative overrides the negative commandment. In this case, however, both precepts can be observed.

7 ז

כְּסוּת שֶׁל פִּשְׁתָּן אֵין מַטִּילִין בָּהּ תְּכֵלֶת אֶלָּא עוֹשִׂין הַלָּבָן בִּלְבַד שֶׁל חוּטֵי פִּשְׁתָּן. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיצִית נִדְחֵית מִפְּנֵי הַשַּׁעַטְנֵז אֶלָּא גְּזֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁמָּא יִתְכַּסֶּה בָּהּ בַּלַּיְלָה שֶׁאֵינָהּ זְמַן חִיּוּב צִיצִית וְנִמְצָא עוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה בְּעֵת שֶׁאֵין שָׁם מִצְוַת עֲשֵׂה. שֶׁחוֹבַת הַצִּיצִית בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו לט) ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״, בִּשְׁעַת רְאִיָּה. וְסוּמָא חַיָּב בְּצִיצִית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ:

In a garment of flax (linen), the blue thread is not inserted, but only white fringes of flaxen (linen) thread. This is not because the precept concerning fringes is superseded by the prohibition of a mixture of wool and flax. But it is a precautionary regulation of the sages who had in mind that such a garment might be worn at night when there is no obligation to have fringes on the garments, and so a prohibition would be violated at a time when there was no (over-riding) affirmative precept in force, since the duty of having fringes is incumbent by day and not at night, as it is said, "that ye may look upon it" (Numbers 15:39) which means at a time when it can be seen. A blind man is under the obligation of having fringes in his garments; for, although he does not see the fringes, others see them.

8 ח

מֻתָּר לָאָדָם לִלְבּשׁ צִיצִית בַּלַּיְלָה בֵּין בְּחל בֵּין בְּשַׁבָּת וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ זְמַנָּהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ. וּמֵאֵימָתַי יְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בַּשַּׁחַר. מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לַלָּבָן שֶׁבָּהּ. וְכֵיצַד מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית. וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְעַטֵּף בָּהּ בַּיּוֹם מְבָרֵךְ עָלֶיהָ קֹדֶם שֶׁיִּתְעַטֵּף. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ מִפְּנֵי שֶׁסּוֹף הַמִּצְוָה הוּא שֶׁיִּתְעַטֵּף בָּהּ:

It is permitted to put on a garment with fringes at night, during the working week-days as well as on the Sabbath, notwithstanding that the precept is not obligatory at night—provided however that the blessing for the fringes is not recited. At what time in the morning is the blessing for the fringes recited? From the time when the white fringes can be distinguished from the blue thread. What is the form of the blessing? "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, Who hast sanctified us with Thy commandments and commanded us to enwrap ourselves in a garment with fringes". And whenever, during the day such a garment is put on, the blessing is recited before putting it on. When fringes are inserted in a garment, no blessing is recited; the consummation of the precept is putting on the fringed garment.

9 ט

וּמֻתָּר לְהִכָּנֵס בְּצִיצִית לְבֵית הַכִּסֵּא וּלְבֵית הַמֶּרְחָץ. נִפְסְקוּ לוֹ חוּטֵי לָבָן אוֹ תְּכֵלֶת זוֹרְקוֹ בָּאַשְׁפָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁאֵין בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה. וְאָסוּר לִמְכֹּר טַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְכוּתִי עַד שֶׁיַּתִּיר צִיצִיּוֹתֶיהָ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה אֶלָּא שֶׁמָּא יִתְעַטֵּף בָּהּ וְיִתְלַוֶּה עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל וִידַמֶּה שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וְיַהַרְגֶּנּוּ. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית מִן הַתּוֹרָה. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁכָּל קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף חַיָּב בְּצִיצִית כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת. וְנָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁרָצוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית מִתְעַטְּפִים בְּלֹא בְּרָכָה. וְכֵן שְׁאָר מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מֵהֶן אִם רָצוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָן בְּלֹא בְּרָכָה אֵין מְמַחִין בְּיָדָן. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס חַיָּבִין בְּכֻלָּן מִסָּפֵק לְפִיכָךְ אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא עוֹשִׂין בְּלֹא בְּרָכָה:

It is permissible, while clad in a garment with fringes, to enter a lavatory (privy) or bath house. If threads either of the white fringes, or the blue cord, have been severed, the fringes may be thrown on the waste-heap, because the fringes though used in the fulfillment of a precept, have no intrinsic sanctity. It is forbidden to sell a garment with fringes to a non-Israelite, unless the fringes are unwound; not because any sanctity attaches to them, but for fear that the non-Israelite, wearing the garment with fringes, may be joined on the road by an Israelite who will deem him a co-religionist, and the Gentile may murder the Israelite. Women, bondsmen and minors are exempted by the Scriptural law from the obligation of having fringes in their garments. The Sages however have prescribed that a male child, as soon as he can put on a garment, is under the obligation of having a garment with fringes, so as to be trained in religious observances. If women or bondsmen desire to wear garments with fringes, no objection is raised, but they do not recite the blessing. The same is the rule with respect to other affirmative precepts from the obligation of which women are exempt. If they wish to fulfill them without reciting the blessing, no objection is raised. Persons of doubtful sex and a hermaphrodite, because of the doubt, are under the obligation to fulfill all the precepts. Hence, they do not recite the blessing, but fulfill the duty without pronouncing the benediction.

10 י

הֵיאַךְ חִיּוּב מִצְוַת הַצִּיצִית. כָּל אָדָם שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה זוֹ אִם יִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת הָרָאוּי לְצִיצִית יַטִּיל לָהּ צִיצִית וְאַחַר כָּךְ יִתְכַּסֶּה בָּהּ. וְאִם נִתְכַּסָּה בָּהּ בְּלֹא צִיצִית הֲרֵי בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. אֲבָל בְּגָדִים הָרְאוּיִים לְצִיצִית כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה בָּהֶן אָדָם אֶלָּא מְקֻפָּלִים וּמֻנָּחִים פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית שֶׁאֵינָהּ חוֹבַת הַטַּלִּית אֶלָּא חוֹבַת הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַלִּית:

How is the obligation of the precept of fringes incurred? Anyone upon whom the fulfillment of this precept is incumbent, desirous of putting on a garment that requires fringes, must first insert them and then may put on the garment. If he puts it on before the fringes have been attached, he has neglected an affirmative precept. But garments to which fringes should be attached are exempt as long as no one has worn them and they are kept folded and put away, because the obligation does not attach to the garment, but is incumbent upon the owner of a garment (who wears it).

11 יא

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָדָם מְחֻיָּב לִקְנוֹת לוֹ טַלִּית וּלְהִתְעַטֵּף בָּהּ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ צִיצִית אֵין רָאוּי לְאָדָם חָסִיד שֶׁיִּפְטֹר עַצְמוֹ מִמִּצְוָה זוֹ. אֶלָּא לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת עָטוּף בִּכְסוּת הַמְחֻיֶּבֶת בַּצִּיצִית כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוָה זוֹ. וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר. גְּנַאי גָּדוֹל הוּא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ וְהֵם אֵינָם עֲטוּפִים:

Although one is not bound to purchase a garment and wear it, so as to insert fringes therein, still it is not right for a pious man to release himself from the observance of this commandment. He should always endeavour to be robed in a garment that requires fringes, so as to fulfill this precept. He should be especially heedful of this, during prayer. For scholars it is particularly disgraceful to recite the prayers without being so robed.

12 יב

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב שְׁקָלָהּ וְתָלָה בָּהּ כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו לט) ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ׳‎״:
סָלִיק הִלְכוֹת צִיצִית

At all times, a person should be heedful of the precept concerning fringes, since Holy Writ estimates it as so weighty that all the commandments are made dependent upon it, as it is said, "And ye shall look upon it and remember all the commandments of the Lord" (Numbers 15:39).