Chapter 11י״א
1 א

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב א) "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם". וְהָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל וְנִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וֶהֱנִיחָהּ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב א) "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ" (דברים כב א) "וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם". וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאִם הֱשִׁיבָהּ קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה:

The restoration of lost property to a Jew is a positive command, as it is written : "You shall surely take them back to your brother" (Deuteronomy 22:1). Anyone who sees the lost property of a Jew and ignores it, and leaves it there, breaks a prohibitive command as well as a positive command, as it is written: "You must not withhold your help from any ox or sheep of your brother which you see gone astray" (Deuteronomy 22:1). If he has restored it to the owner he has carried out a positive command.

2 ב

לָקַח אֶת הָאֲבֵדָה וְלֹא הֱשִׁיבָהּ בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין עַל (דברים כב ג) "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" וְעַל (ויקרא יט יג) "לֹא תִגְזל". אֲפִלּוּ הָיָה בַּעַל הָאֲבֵדָה רָשָׁע וְאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִצְוָה לְהָשִׁיב לוֹ אֲבֵדָתוֹ. אֲבָל אוֹכֵל נְבֵלָה לְהַכְעִיס הֲרֵי הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִים וְעוֹבְדֵי עַכּוּ''ם וּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא אָסוּר לְהַחְזִיר לָהֶן אֲבֵדָה כְּעַכּוּ''ם:

3 ג

אֲבֵדַת עוֹבֵד עַכּוּ''ם מֻתֶּרֶת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ג) "אֲבֵדַת אָחִיךָ". וְהַמַּחֲזִירָהּ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עֲבֵרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיק יַד רִשְׁעֵי עוֹלָם. וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֲבֵדָתוֹ אֲסוּרָה וְחַיָּב לְהַחְזִירָהּ. וּבְכָל מָקוֹם מַכְנִיסִין כְּלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים כִּכְלֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:

4 ד

טָעוּת הָעַכּוּ''ם כַּאֲבֵדָתוֹ וּמֻתֶּרֶת. וְהוּא שֶׁטָּעָה מֵעַצְמוֹ אֲבָל לְהַטְעוֹתוֹ אָסוּר:

5 ה

כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה הָעַכּוּ''ם חֶשְׁבּוֹן וְטָעָה. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל רְאֵה שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹנְךָ אֲנִי סוֹמֵךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ כְּגוֹן זֶה מֻתָּר. אֲבָל אִם לֹא אָמַר לוֹ כֵּן אָסוּר שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן הַגּוֹי לְבָדְקוֹ וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:

6 ו

עִיר שֶׁיִּשְׂרְאֵלִים וְעַכּוּ''ם דָּרִין בָּהּ וּמֶחֱצָה עַכּוּ''ם וּמֶחֱצָה יִשְׂרָאֵל וּמָצָא בָּהּ אֲבֵדָה נוֹטֵל וּמַכְרִיז. וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ חַיָּב לְהַחְזִיר:

7 ז

הָיָה רֹב הָעִיר עַכּוּ''ם אִם מָצָא בְּמָקוֹם מִן הָעִיר שֶׁרֹב הַמְּצוּיִים שָׁם יִשְׂרָאֵל חַיָּב לְהַכְרִיז. אֲבָל אִם מָצָא בִּסְרַטְיָא וּפְלַטְיָא גְּדוֹלָה בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהָעַכּוּ''ם מְצוּיִין שָׁם תָּמִיד וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָרַבִּים מְצוּיִין שָׁם הֲרֵי הַמְּצִיאָה שֶׁלּוֹ. וַאֲפִלּוּ בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ. שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה כְּשֶׁנָּפְלָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר עַכּוּ''ם מְצָאָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה לְפָנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין מַחְזִיר אֶת הָאֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּתֵּן אֶת סִימָנֶיהָ:

8 ח

מָצָא בְּעִיר זוֹ שֶׁרֻבָּהּ עַכּוּ''ם חָבִית שֶׁל יַיִן יֵינָהּ אָסוּר בַּהֲנָאָה וְקַנְקַנָּהּ מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה. וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה לְזֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּצָאָהּ:

9 ט

עוֹף שֶׁחָטַף בָּשָׂר וְהִשְׁלִיכוֹ בְּחָצֵר אַחֶרֶת אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעִיר יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ:

10 י

הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה בְּזוּטוֹ שֶׁל יָם וּבִשְׁלוּלִיתוֹ שֶׁל נָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָן הֲרֵי זוֹ שֶׁל מוֹצְאָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ג) "אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ". מִי שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמְצוּיָה הִיא אֵצֶל כָּל אָדָם. יָצָאת זוֹ שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם שֶׁזֶּה וַדַּאי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה:

11 יא

הַמְאַבֵּד מָמוֹנוֹ לְדַעַת אֵין נִזְקָקִין לוֹ. כֵּיצַד. הִנִּיחַ פָּרָתוֹ בְּרֶפֶת שֶׁאֵין לָהּ דֶּלֶת וְלֹא קְשָׁרָהּ וְהָלַךְ לוֹ. הִשְׁלִיךְ כִּיסוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָלַךְ לוֹ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הֲרֵי זֶה אִבֵּד מָמוֹנוֹ לְדַעְתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְרוֹאֶה דָּבָר זֶה לִטּל לְעַצְמוֹ אֵינוֹ זָקוּק לְהַחְזִיר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ג) "אֲשֶׁר תֹּאבַד" פְּרָט לִמְאַבֵּד לְדַעְתּוֹ:

12 יב

אֲבֵדָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׁוֵה פְּרוּטָה אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל וְלֹא לְהַחְזִירָהּ:

When a lost article is not worth a p'rutah, the finder is neither obligated to concern himself with it, nor to return it.

13 יג

מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה אִם הָיָה חָכָם אוֹ זָקֵן מְכֻבָּד שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטּל כֵּלִים אֵלּוּ בְּיָדוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהֶן וְאוֹמֵד אֶת דַּעְתּוֹ אִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ אִם הָיָה מַחֲזִירָן לְעַצְמוֹ כָּךְ חַיָּב לְהַחְזִיר שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם לֹא הָיָה מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ אֲפִלּוּ הָיָה שֶׁלּוֹ כָּךְ בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְהַחְזִיר. הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַחְזִיר כֵּלִים כָּאֵלּוּ בַּשָּׂדֶה וְאֵין דַּרְכּוֹ לְהַחְזִירָן בָּעִיר וּמְצָאָן בָּעִיר אֵינוֹ חַיָּב לְהַחְזִיר. מְצָאָן בַּשָּׂדֶה חַיָּב לְהַחְזִירָן עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי נִכְנַס בָּהֶן לָעִיר וְאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָךְ:

14 יד

וְכֵן אִם מָצָא בְּהֵמָה וְהִכִּישָׁהּ נִתְחַיֵּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ וּלְהַחֲזִירָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ שֶׁהֲרֵי הִתְחִיל בַּמִּצְוָה. הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים חַיָּב לְהַחְזִיר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב א) "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" הָשֵׁב אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמָעוֹ. לְעוֹלָם הוּא חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנָּהּ לִרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ לְמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר. אֲבָל אִם הֶחֱזִירָהּ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר כְּגוֹן גִּנָּה וְחֻרְבָּה וְאָבְדָה מִשָּׁם חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ:

15 טו

הֶחְזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בְּשַׁחֲרִית לְמָקוֹם שֶׁהַבְּעָלִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין שָׁם בְּשַׁחֲרִית אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ שֶׁהֲרֵי הַבְּעָלִים רוֹאִין אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. אֲבָל בְּבַעֲלֵי חַיִּים לְעוֹלָם חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנָּה לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים:

16 טז

רָאָה בְּהֵמָה שֶׁבָּרְחָה מִן הַדִּיר וְהֶחֱזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ הֲרֵי זֶה קִיֵּם הַמִּצְוָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת הַבְּעָלִים:

17 יז

הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין מַחְזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בְּכָל מָקוֹם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ:

Anyone who follows the good and upright path, and does more than the strict requirement of the law, should restore lost property under all circumstances, even if the act detracts from his dignity.

18 יח

כֹּהֵן שֶׁרָאָה הָאֲבֵדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְהַחְזִירָהּ שֶׁבְּעֵת שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הֶשֵּׁב אֲבֵדָה מְבַטֵּל עֲשֵׂה שֶׁל (ויקרא כא ו) "קְדשִׁים יִהְיוּ" וְעוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁל (ויקרא כא ד) "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו" וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה:

19 יט

רָאָה אֶת הָאֲבֵדָה וְאָמַר לוֹ אָבִיו אַל תַּחְזִירֶנָּה יַחְזִיר וְלֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. שֶׁאִם קִבֵּל מֵאָבִיו נִמְצָא בְּעֵת שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל (שמות כ יב) (דברים ה טז) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ" בִּטֵּל עֲשֵׂה שֶׁל (דברים כב א) "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" וְעָבַר עַל (דברים כב ג) "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם":

If one noticed lost property and his father told him "do not restore it," he must return it and should not obey him. For, if he obeyed his father, in fulfillment of the positive command honor your father, he would thereby nullify the positive command you shall surely take them back, and transgress you must not withhold your help.

20 כ

הָרוֹאֶה מַיִם שׁוֹטְפִין וּבָאִין לְהַשְׁחִית בִּנְיַן חֲבֵרוֹ אוֹ שָׂדֵהוּ חַיָּב לִגְדֹּר בִּפְנֵיהֶם וּלְמָנְעָם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ג) "לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ" לְרַבּוֹת אֲבֵדַת קַרְקָעוֹ:

If one sees flooding water threatening to destroy the building or field of somebody else, he must restrain and prevent it, as it is written: "So you shall do with any lost thing of your brother" (Deuteronomy 22:3), including loss of his landed property.