אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכָל לָשׁוֹן, פָּרָשַׁת סוֹטָה, וּוִדּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיאַת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:

The following are said in any language: the paragraph of Sotah (Numbers 5:19-22), declaration of tithes (Deuteronomy 26:13), the recitation of Shema (Deuteronomy 6:4-9), prayer, the blessing after a meal, the oath of testimony, and the oath of a deposit.

וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מִקְרָא בִכּוּרִים, וַחֲלִיצָה, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם:

And the following are said in the holy tongue: The recitation for first fruits (Deuteronomy 26:5-10), chalitsah [the ceremony performed to release a widow of a childless man from a marriage to her brother-in-law] (Deuteronomy 25:7-8), the blessings and curses (Deuteronomy 27-28), the blessing of the priests (Numbers 6:24-26), the blessing of the high priest, the paragraph of the king, the paragraph of Eglah Arufah [the calf killed as atonement for an unsolved murder] (Deuteronomy 21:7-8), and the priest anointed for war when he would speak to the nation (Deuteronomy 20:3-4).

מִקְרָא בִכּוּרִים כֵּיצַד, (דברים כו) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם כז) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:

The recitation for first fruits: How so? [It says] (Devarim 26:5) "you will recite and say before the Lord your God" and later on, (Deuteronomy 27:14) "and the Levites will recite and say." Just like reciting and saying there is in the holy tongue, so here it is in the holy tongue.

חֲלִיצָה כֵּיצַד, (שם כה) וְעָנְתָה וְאָמְרָה, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ, מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה, עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה:

Chalitsah: How so? [It says] (Deuteronomy 25:9) "she will recite and say" and later on it says (Deuteronomy 27:14) "and the Levites will recite and say." Just like reciting and saying there is in the holy tongue, so here it is in the holy tongue. Rabbi Yehuda says (Deuteronomy 25:9) "she will recite and say, 'Thus...'"; until she says it in this language.

בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם. שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָאֶמְצַע, הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַלְוִיִּם אֶת הַכֹּהֲנִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ח) וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרָיו וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ'. הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִּים וּפָתְחוּ בַבְּרָכָה, בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן. הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בַקְּלָלָה, (דברים כז) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן, עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְסִיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּאֵר הֵיטֵב, וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בִמְקוֹמָן:

The blessings and curses: How so? Once Israel crossed the Jordan and came to Mt. Gerizim and Mt. Ebal which are in Samaria, next to Shechem which is next to the terebinths of Moreh, as it is said, “Are they not the other side of the Jordan, [beyond the west road that is in the land of the Canaanites who dwell in the Arabah—near Gilgal, by the terebinths of Moreh] (Deut. 11:30), and elsewhere it says, “And Abram passed through the land unto the place of Shechem unto the terebinth of Moreh” (Genesis 12:6)—just as the terebinth of Moreh mentioned in this latter verse is Shechem, so the terebinth of Moreh mentioned in the former verse is Shechem. For there six tribes went up Mt. Gerizim and six tribes went up Mt. Ebal, and the priests and Levites with the ark stood below in the middle, the priests surrounding the ark, the Levites [surrounding] the priests, and all Israel on this side and that side, as it is said, “And all Israel, with their elders, officials, and judges stood on both sides of the ark, facing the levitical priests” (Joshua 8:33). They turned their faces towards Mt. Gerizim and opened with the blessing: Blessed be anyone who does not make a graven or molten image”. And these and these respond amen. They then turned their faces towards Mt. Ebal and opened with the curse: “Cursed be anyone who makes a graven or molten image” (Deut. 27:15). And these and these respond amen. Until they complete the blessings and curses. After that they brought the stones, built the altar and plastered it with plaster, and inscribed upon it all the words of the Torah in seventy languages, as it is said, “most distinctly (be’er hetev). Then they took the stones and went and spent the night in their place.

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצַד, בַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם:

The priestly blessing: How so? In the province (outside of the Temple) it was said as three blessings, but in the Temple as one blessing. In the Temple he says the name as it is written, but in the province in its substituted name. In the province the priests raise their hands at the height of their shoulders, but in the Temple above their heads, except the high priest who does not raise his hands higher than the forehead plate [worn by the high priest]. Rabbi Yehudah says: even the high priest raises his hands higher than the forehead plate, as it says, “And Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them” (Leviticus 9:22).

בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כֵּיצַד. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד, וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת (שם טז), וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר (שם כג). וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפִּקּוּדִים (במדבר כט) קוֹרֵא עַל פֶּה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָיָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה:

The blessings of the high priest: How so? The sexton of the synagogue takes a Torah scroll and passes it to the head of the synagogue, the head of the synagogue passes it to the deputy [of the high priest], the deputy passes it to the high priest, and the high priest stands, receives [the scroll] and reads [the following portions]: “After the death” (Leviticus 16:1-34), and “But on the tenth day” (Leviticus 23:26-32). Then he rolls the Torah (scroll), places it in his chest and exclaims, “More than I have read before you is written here!” “On the tenth day” (Numbers 29:7-11), which is in the book of Numbers, he reads by heart. And he blesses upon it eight blessings: “For the Torah”, “For the Temple service”, “For thanksgiving”, “For the pardon of sin”, “For the Temple”, “For Israel”, “For the priests”, and “For the rest of the prayer.”

פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד. מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג, בַּשְּׁמִינִי בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, עוֹשִׂין לוֹ בִימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה, וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד וְגוֹ'. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב. אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ (שם יז) לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ, אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִיפָּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה. וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים א׳:א׳) עַד שְׁמַע, וּשְׁמַע (שם ו), וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ (שם יא), עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר (שם יד), כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר (שם כו), וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (שם יז), וּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת (שם כח), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. בְּרָכוֹת שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְבָרֵךְ אוֹתָן, הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן שֶׁל רְגָלִים תַּחַת מְחִילַת הֶעָוֹן:

The portion read by the king: How so? At the conclusion of the first day of the festival (Sukkot) in the eighth [year], at the end of the seventh year, they made a wooden platform in the Temple court, and he sits upon it, as it is said, “At the end of seven years, in the set time” etc (Deuteronomy 31:10). The sexton takes a Torah scroll and passes it to the head of the synagogue, the head of the synagogue passes it to the deputy, who passes it to the high priest, and the high priest passes it to the king and the king stands and receives it, but reads it while sitting. King Agrippa stood and received it and read standing, and the sages praised him. When he reached, “You shall not place a foreigner over you” (ibid 17:15) his eyes ran with tears. They said to him, “Fear not, Agrippas, you are our brother, you are our brother, you are our brother!” He reads from the beginning of “These are the words” (ibid 1:1) until the Shema (ibid 6:4-9), and the Shema, and “It will come to pass if you hear” (ibid 11:13-21), and “You shall surely tithe” (ibid 14:22-29), and “When you have finished tithing” (ibid 26:12-15) and the portion of the king (ibid 17:14-20) and the blessings and curses (ibid 28), until he finishes all the section. The blessings that the high priest blesses, the king recites, except that he substitutes one for the festivals instead of one for the pardon of sin.