Psalm 8ח׳
1 א

למנצח על הגתית. זה שאמר הכתוב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. למי אומר שלחו מגל רבי פינחס בשם ר' חלקיה אמר למלאכים. ורב אמר לישראל. אין מזמרין לא על הקציר ולא על המסיק אלא על הגת (שאמר) [שנאמר] על הגתית. קציר זו בבל (ירמיה נא לג) בת בבל כגורן עת הדריכה. מסיק זה מדי שנאמר (אסתר ז י) ויתלו את המן על העץ. בציר זה יון שנאמר (זכריה ט יג) כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים. את מוצא בארבע לשונות נתנה הגאולה בבציר בקציר ביולדה בבשמים. אם מעבירן אדם שלא בעונתן הוא מאבדם ואף בעליהן אינן נהנין מהן כלום. הדא הוא דכתיב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. בבציר (ירמיה מט ט) אם בוצרים באו לך. ביולדה (מיכה ה ב) לכן אתנם עד עת יולדה ילדה. בבשמים (שיר השירים ח יד) על הרי בשמים. וכן הוא אומר (יואל ד יג) בואו רדו כי מלאה גת. הכל רואין את הגת. יואל חמי ליה שנאמר (שם) שלחו מגל. ישעיה חמי ליה שנאמר (ישעיה כז ב) והיה ביום ההוא כרם חמר ענו לה. אסף חמי ליה שנאמר (תהלים פא א) על הגתית. דוד חמי ליה שנאמר למנצח על הגתית:

2 ב

ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ. א"ר מצינו בשלשה מקומות שהיו המלאכים מדיינין כנגד הקב"ה. באדם ובמשכן ובתורה. באדם מנין כשבקש לבראת את האדם נמלך במלאכים. אמר להם (בראשית א כו) נעשה אדם. התחילו לומר לו מה אנוש כי תזכרנו. אמר להם למחר תדעו חכמתו. כיון שבראו מה עשה הקב"ה כינס כל בהמה חיה ועוף לפני מלאכי השרת התחיל שואל להן שם כל אחד ואחד ולא היו יודעין. אמר להם הקב"ה מבקשים אתם לידע חכמתו של אדם שאני שואל אותו ואומר לי שמותן וקורא שמות לכולם. מה עשה כינס כל בהמה וחיה ועוף והעבירן לפניו שנאמר (שם ב יט) ויצר ה' אלקים מן האדמה. א"ר אחא והלא כבר נאמר (שם א כה) ויעש אלקים את חית הארץ. ומה תלמוד לומר ויצר. אלא להלן כתיב ויעש אלקים שבראן. וכאן כתיב ויצר לשון כינוס כענין שנאמר (דברים כ יט) כי תצור אל עיר. (בראשית ב יט) ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכי אין הכל צפוי לפניו. אלא מהו לראות מה יקרא לו. להראות למלאכי השרת חכמתו של אדם. ומה הוא שמו שהתקין לו הקב"ה הוא שמו שקרא אותו אדם הראשון שם לכל דבר. אמר לו הקב"ה ואתה מה שמך. אמר לו אני נאה להקראות אדם ולמה שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי אתה נאה להקראות ה' שאתה אדון על כל העולם לפיכך הוא אומר (ישעיה מב ח) אני ה' הוא שמי. שקראני אדם הראשון. מיד אמר הקב"ה למלאכים ראו חכמה שבלבו של אדם ואתם אומרים לי מה אנוש כי תזכרנו. וכן את מוצא במתן תורה כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל התחילו המלאכים מדיינין ואומרים לפניו מה אנוש כי תזכרנו. ואמרו לפניו אישורך שתתן תורה בשמים למה שאנו קדושים ותורתך קדושה אנו טהורים ותורתך טהורה אנו חיים ותורתך חיים. אמר להם אינה ראויה להתקיים בכם שנאמר (איוב כח יג) לא תמצא בארץ החיים. וכי יש ארץ למעלה. והיכן היא מתקיימת בתחתונים שנאמר (ישעיה מה יב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. ר' נחוניא בשם ר' יהודה אמר משל לאדם שהיה לו בן והיה אותו הבן חסר אצבע אחת והלך ללמדו אומנות (וכל עיסקה של אומנות) והיתה שם אומנות אחת שצריך כל האצבעות. אחר ימים בא אביו אצלו ומצאו שלא למד אותה האומנות. אמר לרבו לא למדתו אומנות זו. אמר לו אומנות זו צריכה כל האצבעות בנך חסר אצבע ואינו יכול ללמדה. כך אמר הקב"ה למלאכים אין התורה מתקיימת בכם למה שאין ביניכם פריה ורביה לא מיתה ולא טומאה ולא חולי אלא כולכם קדושים. וכתיב בתורה (במדבר יט יד) אדם כי ימות באהל. (ויקרא יד ב) זאת תהיה תורת המצורע. (שם יב ב) אשה כי תזריע. (שם טו יט) ואשה כי תהיה זבה. וכן (שם יא ט) את זה תאכלו. וכל הדברים האלה אין ביניכם. לכן נאמר (איוב כח יג) לא תמצא בארץ החיים. ועשה הקב"ה חסדו ונתן אותה למשה ככלותו לדבר כל הדברים אל המלאכים וכיון שירד משה ועשו ישראל אותו מעשה ונשתברו הלוחות שמחו מלאכי השרת ואמרו עכשיו תחזור תורה אלינו. וכשעלה משה לקבל פעם שניה את הלוחות אמרו מלאכי השרת רבונו של עולם והלא אתמול עברו עליה שכתבת בה (שמות כ ג) לא יהיה לך אלקים אחרים. אמר להם הקב"ה בכל שעה קטיגטין ביני ובין ישראל והלא אתם כשירדתם אצל אברהם אכלתם בשר בחלב שנאמר (בראשית יח ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר. ותינוק שלהם כשהוא בא מבית רבו ואמו נותנת לו פת ובשר וגבינה והוא אומר לה היום למדני רבי (שמות לד כו) לא תבשל גדי בחלב אמו. לא מצאו לו מענה. באותה שעה אמר הקב"ה למשה (שם כז) כתב לך את הדברים האלה. עד שאין להם מענה ותשובה. וכשביקש הקב"ה לשרות במשכן אמרו מלאכי השרת לפניו מה אנוש כי תזכרנו. רבי יהודה בשם ר' איבו ורבי יהודה ברבי סימון אמרו שניהם מפסוק אחד פיתקין היו משליכין שנאמר (תהלים סח יג) מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק וגו'. כענין שנאמר (יואל ד ג) ועל עמי ידו גורל. ר' יודן ברבי איבו אמר אמר להן הקב"ה חייכם אני עושה שנאמר (חבקוק ג ג) כסה שמים הודו. תדע לך שכן הוא אומר (תהלים קמח א) הללויה הללו את ה' מן השמים. לכך אמר דוד ה' אדונינו מה אדיר שמך:

"The LORD is our Master, how mighty is Your Name in all the earth." Rav said: "We find three places where the angels prosecuted God; the creation of man, the tabernacle, and the giving of the Torah." Where do we find [this phenomenon] regarding man? When God wished to create man he consulted the angels as it says (Genesis 1:26) "Let Us make man." They began to say "What is man that you recall him?!" [God] replied " Tomorrow you'll see how smart he is." When He created man what did God do? He brought all animals before the angels and asked them the names of all the animals and they did not know. God said to them "Do you want to know the wisdom of Man? I will ask him and he will tell me what all their names." What did God do? He brought all the animals and birds before Adam as it says (ibid. 2:19) "And the LORD formed from the earth." Rabbi Acha said, Did it not already say (ibid. 1:25) "And God made the beasts of the land?" What does the word "and He formed" come to teach us? Rather there it says "and He made" i.e. created them and here it says יצר from the root that connotes convergence as in (Deuteronomy 20:19) "when you besiege a city. (Genesis 2:19) "And He came to Adam to see what to call them" Isn't God omniscient? Rather "to see" means "to show the angels Adam's wisdom [by showing what Adam would call them]," and Adam independently came up with the same name as God for each and every animal. Then God asked him, "And you, what is your name?" He replied, "it is appropriate to call me Adam because I was created from the earth (Adamah)." God asked, "And what's My name?" Adam replied "It is appropriate to call you the LORD because you are the Lord of the entire world." That is why He says (Isaiah 42:8) "I am the LORD, this is My name."

3 ג

מפי עוללים ויונקים יסדת עז למען וגו'. זה שאמר הכתוב (משלי ו א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. בתלמידי חכמים הכתוב מדבר בשעה שהזקן נתמנה אומר לו הקב"ה עד שלא נתמנית לא היית ערב על הצבור עכשיו שנתמנית נעשית ערב שנאמר אם ערבת לרעך. זה הקב"ה שנאמר (שיר השירים ה טז) זה דודי וזה רעי. ואומר (משלי כז י) רעך ורע אביך אל תעזוב. וכן (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי. ומה אתה עושה שלא תאמר על הטמא טהור ועל הטהור טמא ועל האסור מותר ועל המותר אסור ותתחייב באמרי פיך. ומה תעשה עסוק בתורה. שנאמר (משלי ו ג) עשה זאת איפא בני והנצל. ואין זאת אלא תורה שנאמר (במדבר יט יד) זאת התורה אדם. (משלי ו ג) לך התרפס ורהב רעך. עשה לך רב ומדייש עליך כעפר והמליכהו עליך שנאמר ורהב רעך. ואין רהב אלא מלכות שנאמר (תהלים פז ד) אזכיר רהב ובבל. ואם עשית כן תנצל כצבי מיד. דבר אחר בני אם ערבת לרעך. בישראל הכתוב מדבר בשעת מתן תורה שהיו ערבים זה לזה. שבשעה שביקש הקב"ה ליתן את התורה לישראל אמר להן תנו לי ערבים שתקיימו את התורה. אמרו לו הרי אבות ערבים בנו. אמר להן הקב"ה חייבין הן לי ולואי שיעמדו בעצמן. משל למה הדבר דומה למי שהולך ללוות אמר לו הבא לי ערב הלך והביא את מי שחייב לו. אמר לו ולואי שיעמוד בעצמו הבא לי מי שאינו חייב לי. כך אמר הקב"ה לישראל הבאתם לי ערבים וכמה חובות יש לי עליהם אלא תנו לי ערבים שאינן חייבין לי כלום. וכן הוא אומר (דברים ה ג) לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. אמרו לו מי הן שאינן חייבין לך. אמר להן התינוקות. מיד הביאו לו התינוקות מדדי אמותיהן ומעוברות שלהן ועמדה כריסן של אמן כמראה של זכוכית והיו רואין להקב"ה מתוך כריסן ומדברין עמו. שנאמר מפי עוללים ויונקים. וכתיב (איוב ג טז) כעוללים לא ראו אור. אמר להם הקב"ה ערבים אתם על אבותיכם שאם אינן מקיימין את התורה שאתם נתפסין עליהן. אמרו לו הן. אמר להם (שמות כ ב) אנכי ה' אלקיך. אמרו לו הן. אמר להם (שם ג) לא יהיה לך אלקים אחרים. אמרו לו הן. וכן על כל דבור ודבור היו משיבים לו על לאו לאו ועל הן הן. אמר להן מפיכם אני נותן את התורה להן שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עז. ואין עז אלא תורה שנאמר (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן. לכך כשיבטלו ישראל את התורה הן נתפסין עליהן שנאמר (הושע ד ו) נדמו עמי מבלי דעת ואומר (שם) ותשכח תורת אלקיך אשכח בניך גם אני. מה הוא גם אני מצטער אני עליהם שהם מחסירים עצמם ואינם מקיימין את התורה. דבר אחר מה הוא גם אני. אמר ר' חייא כביכול אף אני משתכח שיהו התינוקות מברכין אותי שנאמר גם אני. מהו עוללים ר"י אמר עוללים אלו שבחוץ. שנאמר (איכה ד ד) עוללים שאלו לחם. יונקים אלו שבמעי אמן. ר"י אמר עוללים אלו שבפנים. שנאמר (איוב ג טז) כעוללים לא ראו אור. יונקים אלו שבחוץ. רב ולוי. רב אמר נעשו כריסותיהן של אמן כאיספקלרייא המאירה. מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן. א"ר לוי הנס האחרון גדול מן הראשון שחזרו כריסן של אמותיהן לכמות שהיו והתינוקות חזרו לדדיהן ועוללים חזרו לטבורן. פתחו פיהם אלו ואלו ואמרו שירה הדא הוא דכתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עז. למען צורריך שנים. להשבית אויב ומתנקם שנים. הרי ד' מלכיות. דבר אחר למען צורריך בגין שנאיכון יהבית לכון אורייתא:

4 ד

כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. רבי איבו אמר שלש כתות הן. אחת אומרת אילו לא בראני אלא לראות השמים והארץ והמזלות דיינו. שנאמר כי אראה שמיך. והשניה אומרת כל מה שיש לי ליתן לעתיד לבוא. והשלישית של פועלים עצלים אומרת תן לנו של אבות. מעשה אצבעותיך:

5 ה

מה אנוש כי תזכרנו. א"ר ברכיה כשברא הקב"ה את עולמו ביקש להראות למלאכים שבח מעשה הצדיקים אמרו לו מה אנוש. א"ר יהושע בן לוי לפי שהקב"ה אומר להם (ירמיה כג כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. עליונים ותחתונים אין להם (אלא) משמוש אצבעות. מה אנוש זה אברהם שנאמר (בראשית יט כט) ויזכור אלקים את אברהם. ובן אדם זה יצחק שנאמר (שם כא א) וה' פקד את שרה. ותחסרהו מעט מאלקים זה יעקב (שם ל לט) ויחמו הצאן. מלמד שלא היה חסר אלא ליתן בהן את הנפשות. ואומר (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל. וכבוד והדר תעטרהו. זה משה. שנאמר (שמות לד כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. תמשילהו במעשה ידיך. זה יהושע שאמר (יהושע י יב) שמש בגבעון דום. כל שתה תחת רגליו. זה דוד שנפלו לפניו כל שונאיו שנאמר (שמואל-ב כב מג) ואשחקם כעפר ארץ. צונה ואלפים כלם. זה שלמה. (מלכים-א ה יג) וידבר על העצים. וגם בהמות שדי זה שמשון. אמר רבי הונא בר פפא הראה להם שמשון (כשחל) (שופטים טו ד) לוכד שלש מאות שועלים. ר' סימון אמר הראה להן דניאל (דניאל ו יז) יורד לגוב אריות ויושב על צואריהם ואינו ניזוק. צפור שמים זה אליהו שמסבב את העולם כצפור. שנאמר (מלכים-א יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר. ודגי הים זה יונה. שנאמר (יונה ב א) ויהי יונה במעי הדג. עובר ארחות ימים אלו ישראל. שנאמר (שמות טו יט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אמרו המלאכים ה' אדונינו מה אדיר שמך. כבודך הוא לדור על בניך שנאמר מה אדיר שמך בכל הארץ:

6 ו

דבר אחר על הגתית. אמר ישעיה (ישעיה ה טז) ויגבה ה' צבאות במשפט. אימתי הקב"ה גבוה כשיעשה משפט באומות העכו"ם. מה כתיב למעלה מזה (שם טו) וישח אדם וישפל איש. אותה שעה ויגבה ה' צבאות במשפט. וכן הוא אומר (יחזקאל לח יח) והיה ביום ההוא ביום בוא גוג. וכן יואל אומר (יואל ד ט-יא) קראו זאת בגוים קדשו מלחמה. עושו ובואו כל הגוים. (שם ב) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט. ואין עמק ששמו יהושפט ומהו עמק יהושפט שישפוט הקב"ה את הגוים. כן הוא אומר (שם יד) המונים המונים בעמק החרוץ. ולא המונים אלא (ירמיה כה לג) חללי ה' ביום ההוא. וכן הוא אומר (יואל ד יב) כי שם אשב לשפוט את כל הגוים. ואחר כך (שם יז) וידעתם כי אני ה' אלקיכם שוכן בציון הר קדשי. אימתי כשיראה הקב"ה על הגת. וכן הוא אומר (שם יג) בואו רדו כי מלאה גת. אותה שעה נותנין לו נצחון. למנצח על הגתית ארבע גתות הן - לבני קרח על הגתית (ויואל) בואו רדו כי מלאה גת זה אומר גת וזה אומר גתית למנצח על הגתית: