Psalm 106ק״ו
1 א

הללויה הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. מי ימלל גבורות ה'. זה שאמר הכתוב (תהלים מ ו) רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. הרבה נסים ונפלאות אתה עשית עמנו ואתה עושה גם כן בכל יום ויום ואין אדם יודע. ומי יודע אתה ה'. אמר רבי אלעזר בן פדת ראה מה כתיב (שם קלו ד) לעושה נפלאות גדולות לבדו. מה כתיב לגוזר ים סוף לגזרים נותן לחם לכל בשר. הפרנסה הזו שקולה כנגד הים שנקרע ללמדך מה הפרנסה הזו אי אפשר לעולם בלא היא. כך אי אפשר לעולם בלא ניסין ובלא פלאין. כיצד אדם נתון על גבי המטה והנחש בארץ לפניו ובא לעמוד והרגיש בו הנחש כיון שבא ליתן רגלו עליו ברח הנחש מפניו. ואינו יודע מה פלאי עשה הקב"ה עמו. ומי יודע הקב"ה. שנאמר לעושה נפלאות גדולות לבדו. הוא לבדו יודע ניסים ונפלאות שעושה עמנו לפיכך הוא אומר רבות עשית אתה ה' אין ערוך לשבחו. משל למה הדבר דומה לשני אנשים האחד היה גבור והאחד חלש. וכי החלש יכול לספר שבחו של גבור לאו. למה שאינו יודע מה שבחו וכחו. אבל הגבור שהוא יודע מה כחו הוא יכול לספר שבחו של גבור. הוי אומר מי ימלל גבורות ה'. אמר רבי שמואל ומי ימלל כגון אנו. שאנו עסוקין בתורה כל צרכנו:

2 ב

דבר אחר מי ימלל. אמר צופר הנעמתי לאיוב (איוב יא ז-ט) החקר אלוה תמצא. ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. מי יוכל לחקור דוגמא שלו אלא (שם ח) גבהי שמים מה תפעל. מה הוא אומר יכול אתה לספר מי פעל שמים והכוכבים ואפילו משה רבינו שעלה למעלה למרום וקיבל את התורה מיד אל יד לא עמד על חקר זה. (א"ר) [אמר] רבי הונא הכהן בשם ר' ירמיה בשם ר' חייא הגדול (קהלת ח יז) וראיתי את כל מעשה האלקים. זו התורה. כמה דאמר (שמות לב טז) והלוחות מעשה אלקים המה. כי לא יוכל אדם למצוא את המעשה. באדם לא ימצא. כי גם אם יאמר החכם לדעת אינו כן אם יאמר החכם זה משה רבן של הנביאים ושל חכמים. לא יוכל למצוא מה שכתוב בתורה. ומי יוכל לומר שבחו אלא בניו שנאמר (דברים לג כט) אשריך ישראל מי כמוך. וכתיב אשרי שומרי משפט. (בראשית יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה. כיון שיצאו ישראל ממצרים וקרע להם הקדוש ברוך הוא את הים והעבירן בתוכו באו מלאכי השרת לקלס לפניו ולא הניחן הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות יד כ) ולא קרב זה אל זה כל הלילה. ואינם אלא מלאכים שנאמר (ישעיה ו ג) וקרא זה אל זה ואמר. אמר להם הקב"ה משה וישראל יקלסו אותי שנאמר (שמות טו א) אז ישיר משה. שר לא נאמר אלא ישיר כאדם שאומר פלוני יאמר שירה תחלה. (שם יא) מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקודש. מה הוא נורא תהלות. אמר רבי יודן נורא אתה על כל תהלותיך. כיצד מלך בשר ודם נכנס למדינה מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא חלש. שהוא עשיר ואינו אלא עני. רחמני ואינו אלא אכזרי. אבל הקב"ה אינו כן אלא מכל דבר שמקלס אדם להקב"ה (הוא) יש בו יותר ויותר מכאן שהוא נורא על כל תהלותיו. אמר דוד המלך כשם שקילסוך בעולם הזה כך יקלסוך בעולם הבא. (תהלים עח ד) לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה'. ואנו מקלסין (שם עט יג) ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך:

3 ג

דבר אחר מי ימלל גבורות ה'. אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. שאלו תלמידיו לרבי טרפון מי הוא שעושה צדקה בכל עת זה הכותב ספרים ומשאילן. א"ל ובטל הוא מי שמלמד תינוקות. ובטל הוא מי שמגדל יתום. אמרו והוא נפיק ערטילאי. אמרו עדיין אנו צריכין למודעי. רבי אלעזר המודעי אומר לא עמד ערטילאי אלא בכח הפרנסה שהוא אוכל. הוי עושה צדקה בכל עת:

4 ד

זכרנו ה' ברצון עמך. אמר דוד רבון העולמים כשתעשה ישועה על ידי מרדכי זכרני. אמר לו הקב"ה חייך לך אני מדכר קדמאי. איש יהודי שהיה משבט יהודה ואחר כך ושמו מרדכי. לא זכרו את רוב חסדיך. אמר ר' אבהו ברבי כהנא בשם ר' אליעזר שתי המריות המרו שנאמר וימרו על ים הרי אחת. בים סוף הרי שתים. אמר רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי (ואילמלא אילו של הקב"ה) שנעשה להם הים טינא שנאמר (חבקוק ג טו) חומר מים רבים. כדי ליפרע ממצרים דכתיב (שמות א יד) וימררו את חייהם וגו' בחומר. כיון שירדו לים אומרים אלו לאלו בעוט בעיטך. ודוש דישך. מטיט ולבנים יצאנו ובטיט ולבנים באנו:

5 ה

ויגער בים סוף ויחרב. רבי הונא ורבי אחא. חד אמר (שם טו י) נשפת ברוחך כסמו ים. וחד אמר מנהם עליהם כנהמת ים. ויכסו מים צריהם. רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר אפילו פרעה שנאמר אחד מהם לא נותר. רבי נחמיה אומר פרעה לעצמו נותר שנאמר (שם ט טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך. ויש אומרים אף הוא באחרונה טבע שנאמר וניער פרעה וחילו בים סוף:

6 ו

ויקנאו למשה במחנה. אמר רבי שמעון בן ינאי נמנו ישראל במדבר למנות דתן במקומו של משה ואבירם במקומו של אהרן שנאמר (במדבר יד ד) נתנה ראש. הוי ויקנאו למשה. ומה גרמו לעצמן תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם. יעשו עגל בחורב. הדא הוא דכתיב (דברים ט ח) ובחורב הקצפתם. אמר רבי מאיר אית אתרין דקרין לאבלא קיצפא. אמר רבי שמעון בחורב טענו ובחורב פרקו שנאמר (שמות לג ו) וינצלו בני ישראל את עדים. וימירו את כבודם בתבנית שור. רבי פפייס אמר בשור של מעלה. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס הרי כתיב אוכל עשב. אלא מה אני מקיים בתבנית שור אוכל עשב אין לך מנוול ומשוקץ מן השור בשעה שהוא אוכל עשב:

7 ז

ויאמר להשמידם. רבי ברכיה בשם רבי יהודה ברבי סימון משל לקטיגור שהיה מקטרג לבן של מלך. מה עשה הסניגור דחה אותו ועמד במקומו והקטיגור ראה אותו והלך לו. כך לולי משה בחירו. רבי שמואל בר נחמן אמר משל למלך שכעס על בנו. בא לחתום בקולמוס ליתן לו אפופסין בא הסניגור וחטף הקולמוס מידו. כך להשיב חמתו מהשחית. וישא ידו להם אמר רב הונא בשם רבי שמואל בר נחמן במעשה של פעור נתחייבו שיהיו המלכיות שולטין בם שנאמר וישא ידו להם. וכל כך למה ויצמדו לבעל פעור. כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו. אמר רבי יודן נשבע משה שנאמר (במדבר כ יא) וירם משה את ידו. כענין שנאמר (דניאל יב ז) וירם ימינו ושמאלו אל השמים. אמר רבי יודן בריה דרבי יודן כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו כענין שנאמר (ויקרא ה ד) כי תשבע לבטא בשפתים:

8 ח

ויעבדו את עצביהם. אמר רבי יודן מקישין בזוג ואומרים הרי הן כמותנו. הדא הוא דכתיב ויהי להם למוקש. פעמים רבות יצילם. כמה פעמים היו מכעיסין להקב"ה והיה מאריך רוחו עליהן ומציל אותן מצרתן. (שופטים ו א) ויעשו בני ישראל הרע בעיני יי'. ומה כתיב (שופטים ו ו) וידל ישראל. כענין שנאמר (ויקרא יד כא) ואם דל הוא. הוי פעמים רבות יצילם:

9 ט

וירא בצר להם בשמעו את רנתם. אמר רבי אלעזר אין ישראל נגאלין אלא מתוך חמשה דברים. מתוך צרה ומתוך תפלה ומתוך זכות אבות ומתוך תשובה ומתוך הקץ. מתוך צרה שנאמר וירא בצר להם. מתוך תפלה שנאמר בשמעו את רנתם. מתוך זכות אבות שנאמר ויזכור להם בריתו. מתוך התשובה שנאמר וינחם כרוב חסדיו. מתוך הקץ שנאמר הושיענו יי' אלקינו וקבצנו והצילנו. ואף משה כללם כולם בפסוק אחד שנאמר (דברים ד ל) בצר לך ומצאוך. הוי וירא בצר להם. ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם. מן עלמא דהוינא ביה עד עלמא דאנן ביה. אמר רבי אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא אמן שבועה אמן קבלה. כדכתיב במזמור פ"ח כל מי שעונה אמן בעולם הזה וכו: