Re'eh, Siman 3 ראה, ג׳
1 א

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אָנֹכִי וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב (איכה ג, לח). אָמַר רַבִּי אָבִין, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי, נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּל מִי שֶׁחָטָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ. לְשֶׁעָבַר כָּל מִי שֶׁחוֹטֵא, הָיָה דּוֹר מְשַׁלֵּם חֶטְאוֹ. לְדוֹר הַמַּבּוּל, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַרְבֵּה כְּשֵׁרִים הָיוּ בָּהֶן כְּגוֹן נֹחַ וְנִמְחוּ עִם הַדּוֹר. בְּדוֹר הַפְלָגָה הָיוּ חוֹטְאִין, אֲפִלּוּ הַתִּינוֹקוֹת מִשְׁתַּלְּמִין. כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּסִינַי וְנָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְוֹת, אָמַר, לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַדּוֹרוֹת לוֹקִין עַל עָוֹן שֶׁל אֶחָד מֵהֶן. מִכָּאן וָאֵילָךְ, אֵין הַדּוֹר לוֹקֶה עַל אֶחָד. הֱוֵי, מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. וְאָמַר רַבִּי אָבִין, הַמִּקְרָא הַזֶּה מַתְמִיהַּ, מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא, לֹא רָעוֹת לַצַּדִּיקִים, וְלֹא טוֹבוֹת לָרְשָׁעִים. אַף מֹשֶׁה סִדֵּר לִפְנֵיהֶם שְׁנֵי דְּרָכִים, הַטּוֹבָה וְהָרָעָה, דֶּרֶךְ חַיִּים וְדֶרֶךְ מָוֶת, בְּרָכָה וּקְלָלָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים: בָּרָא אֶת הָעוֹלָם סְתָם, וְלֹא פֵּרֵשׁ לָנוּ אֵיזֶה דֶּרֶךְ טוֹבָה, וְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ רָעָה שֶׁנִּפְרֹשׁ מִמֶּנָּה וְנָבֹא לַטּוֹבָה. לְכָךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, וְהַבְּרָכָה אִם תִּשְׁמְעוּ, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ. מָשָׁל לְזָקֵן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַדֶּרֶךְ, וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים, אַחַת תְּחִלָּתָהּ קוֹצִים וְסוֹפָהּ מִישׁוֹר, וְאַחַת תְּחִלָּתָהּ מִישׁוֹר וְסוֹפָהּ קוֹצִים, וְהָיָה יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ שְׁתֵּיהֶן וּמַזְהִיר הָעוֹבְרִים, וְאוֹמֵר לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים תְּחִלָּתָהּ שֶׁל זוֹ קוֹצִים, לְכוּ בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ מִישׁוֹר. וְכָל מִי שֶׁהָיָה חָכָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ בָּהּ וּמִתְיַגֵּעַ קִמְעָא. הָלַךְ בְּשָׁלוֹם וּבָא בְּשָׁלוֹם. אֲבָל אוֹתָן שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ, הָיוּ הוֹלְכִים וְנִכְשָׁלִין בַּסּוֹף. כָּךְ הָיָה מֹשֶׁה, פֵּרֵשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, בְּרָכָה וּקְלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

Another interpretation: "See I, etc," (Deuteronomy 11:26). This is that which the verse stated (Lamentations 3:38), "Is it not at the word of the Most High, that weal and woe befall?" At the time that Israel stood in front of Mount Sinai, the Holy One, blessed be He, gave them the Torah. At that time, the Holy One, blessed be He, took remuneration from every [individual] that sinned. In the past the generation would pay for the sin of anyone who sinned. Our rabbis said about the generation of the Flood, "There were many among them that were proper as much as Noach, and they were erased with the generation." In the generation of [the Tower of Babel], when they sinned, the infants were charged. [But] from when Israel stood at Sinai and the Holy One, blessed be He gave them the commandments, He said, "In the past, the generations were punished for each of their [individuals]. [But] from now on, a generation will not be punished for an [individual]." Hence, "Is it not at the word of the Most High, that weal and woe befall?"